התואר השלישי*

התואר השלישי*

אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי. אבל הוויתור שלי ללמוד אצלו באוניברסיטת ניו יורק מלווה אותי גם בלימודי הרפואה. התלבטות בין אימהות לקריירה אקדמית

עם סיום התואר השני, נרשמתי לתואר שלישי במחלקה לתקשורת באוניברסיטת ניו יורק. חלק מהליך הקבלה היה ראיון אישי עם ניל פוסטמן שעמד אז בראש לימודי ה -MEDIA ECOLOGY שבהם התעניינתי. הייתה בינינו כימיה מהרגע הראשון. אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי.
באותם ימים, סיימתי עבודה של שנתיים במשלחת משרד הביטחון בניו יורק והתחלתי לעבוד, ללא אשרת עבודה, בהפקה של סרט עצמאי [שאינו בהפקת האולפנים, ולכן מעסיק עובדים שאינם חברי האיגודים המקצועים) בעיר ניו יורק. בסרט הראשון הייתי נהגת הפקה. 100 $ לשבוע, בחורה עבריה בת עשרים ושמונה, בעלת תואר שני בתקשורת בהצטיינות. כל בוקר הובלתי לעבודה את הבמאי, את הצלם, את נערת התסריט ואת המפיק לאתר הצילומים בניו גרסי מניו יורק ובסוף היום חזרה. במהלך יום הצילומים הגשתי קפה, מים וביצעתי שליחויות בין סט הצילומים למשרדי ההפקה וכיוצא בזה.
בבוקר מוקדם, כאשר הייתי יושבת מאחורי ההגה של מכונית הג'י.אמ.סי ומקשיבה בעניין רב לשיחות שמתנהלות בין הבמאי, לצלם ולנערת התסריט, על הצילומים המתוכננים באותו היום, שאלתי את עצמי כמה זמן ייקח לי לעבור לספסל השני באוטו כזה.
יום אחד, התקשר ניל פוסטמן ואמר שלא רק שהתקבלתי ללימודי הדוקטורט אצלו, אלא שהוא השיג לי גם מלגה מלאה לשכר הלימוד ותוספת תשלום עבור קיום, וכל שעלי לעשות הוא לבוא ללמוד. לא הייתי צריכה לעבוד ולא הייתי צריכה להשיג אשרת שהייה. הכול יכול היה להיות מסודר באמצעות אוניברסיטת ניו יורק (NYU).
לצערי, אני יכולה לומר רק היום, שההתלבטות הייתה קצרה מידי. למחרת הודעתי לאוניברסיטת ניו יורק תודה אבל לא תודה, והמשכתי להיות הנהגת של הבמאי, של הצלם של נערת התסריט ושל המפיק.
נכון שבסרט השני כבר הייתי עוזרת צלם של מצלמת קולנוע רצינית, ונכון שבסרט השלישי כבר עבדתי כנערת תסריט, אבל המהירות שוויתרתי על ההערכה שקיבלתי מניל פוסטמן, רק מזכירה לי שוב ושוב את הוויתור שעשיתי בגיל עשרים כאשר התקבלתי ללימודי הרפואה באוניברסיטת הנגב. בראיון שם, לאחר שהתקבלתי מייד אחרי השירות הצבאי, שאלו אותי הרופאים שבוועדה למה אני רוצה להיות רופאה ואני עניתי בקול חלוש: "האמת היא שאני לא רוצה להיות רופאה". "למה?" הם שאלו. "כי אני רוצה להיות אמא ואני לא רואה שאפשר לשלב בין הדברים".

*פוסט של יולי כהן, אתר רשימות http://www.notes.co.il/yulie/57815.asp

בחירת המנחה היא קריטית בדרך לדוקטוראט

בחירת המנחה הינה, לטעמי, אחת משתי הבחירות המשמעותיות בדוקטורט. השנייה הינה בחירת הנושא. מנחה טוב יהיה: בעל ידע נרחב, מנחה, מכוון, מסייע ותומך. הוא ילווה אותך לאורך הדרך. יחסוך ממך כניסה לבורות חשוכים ויחלץ אותך מכאלו שנפלת אליהם שלא לצורך. לעיתים יהפוך המנחה גם למוביל בקריירה שתתפתח בהמשך ויתכן שתרכוש ידיד ורע. שווה להשקיע בחיפוש ובבחירה מחשבה רבה. הסתייע בניסיונם של אחרים.
אל תסתפק באמירות הקשורות באישיות כובשת, מוניטין מקצועי או נחמדות פורצת גבולות.
עצה זו לקוחה מאתר דוקטורנטים http://www.angelfire.com/alt/alon/unn/tips/tips.htm
חשוב לדעת, כל אחד עובר את כל השלבים. כל אחד עובר אותם אחרת. האחד בקלות והשני כקריעת ים סוף. לחלק התשובות ברורות ולחלק לא. הרבה פעמים החלטות חשובות בצמתי ההחלטה המהותיות מתרחשות במקרה. אולם, זה אינו מוריד מחשיבותן. אספר על המהותיות בעייני.

מדוע דוקטורט? שאלה שאינה ברורה מאליה ושווה מחשבה. למעט הטיעון הברור (להרשים את השכנה...), שווה לחשוב ולהתייעץ בטרם יוצאים למסע ארוך, מפרך שלא באמת ברור מה יהה בסופו. הדבר חשוב גם כדי לא לגלות באמצע, סתם כך, שכדי להיות מאושר בכלל אין צורך בדוקטורט. החלטה מושכלת בהתחלה תאפשר גם לנתב עצמנו במהלכו כלפי מטרה מוגדרת (קריירה אקדמית או אחרת).
עליך להגדיר לעצמך את המטרה שלשמה אתה רוצה להיות דוקטור. אם המטרה הינה: העשרה, עניין, פיתוח עצמי או שיפור הערך הכלכלי בשוק, אזי כדאי מאד לקרא את במאמרו של פרופ' רפאלי שיזף מדוע לא כדאי לשאוף לתוכנית דוקטורט.


נושא! הבחירה המשמעותית השנייה שלעיתים מקדימה את בחירת המנחה ולעיתים עוקבת אחריה ונובעת ממנה, הינה בחירת הנושא.
ברור שהנושא שתבחר חייב להיות ייחודי ובעל תרומה משמעותית לעולם האקדמי או המעשי. עצתי: בחר נושא שמעניין אותך!
נושא המחקר בדוקטורט הולך ללוות אותך בשנים הקרובות ולהוות מרכיב חשוב מחייך. אם הנושא לא מעניין הוא יהיה לך לזרה עוד בשלבים הראשונים והלימודים יהפכו לסיוט מתמשך.
נושא מעניין מעניק אנרגיה, משפר את החיים ואת המחקר גם יחד.

סקירת ספרות. לאחר שיש לך מנחה ומושג כללי על הנושא בו תעסוק מתחיל שלב הסקירה הספרותית. מה נכתב, מה נמצא מהן התיאוריות המובילות והכי חשוב מה אני יכול לתרום לתחום שלא נעשה קודם לכן וניתן לחקור אותו.
שלב זה יכול להיות ארוך מאד אבל קצר הוא לא. סקירת הספרות הינה הליך מתגלגל שבו כל יום מתגלה ערוץ נוסף עד שתוך פרק זמן קצר אתה חש שאתה טובע בים החומר הבלתי ממוקד. זהו הליך טבעי. עם הזמן הדברים יתכנסו והתמונה תתבהר. כדאי מאד לעיין במסמך של ד"ר דפנה רבן הסוקר את מגוון מקורות המידע האפשריים לחיפוש נושא וסקירת ספרות. מעבר לכך, שווה להיות ערני גם לכמה נושאים טכניים:
רישום חומר. בשלב זה ובבאים אחריו פוגשים הרבה ספרים, מאמרים רעיונות וטיפים שהופכים תוך פרק זמן קצר לבליל לא מאורגן המקשה על שחזורם.
חשוב מאד לעשות רישום מה פגשת והיכן זה רשום. בהמשך, כשתרצה לחזור לרעיון זה או אחר לא תוכל למצוא אותו ללא הליך מעקב ברור.
אומנם, תחילה הדבר נראה מיותר אבל הוא לא! העזר בכל כלי שיעלה בדעתך: טבלאות ממוינות במעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני או תוכנה ייעודית לרישום ביבליוגראפי. הקפד לרשום כמה מילים על כל מאמר או צילום כדי לחסוך את הצורך לקרא את כל החומר מחדש בשלבים הבאים.
פתח תיקים ורכז בהם רעיונות, מאמרים, טיפים וקישורים על פי כל חלוקה שתבחר. הכן תקציר/כרטסת לכל מאמר שקראת.
לחלופין, ציין מספרים סודרים על כל מאמר שצילמת או שמרת. כך ניתן היה להתייחס ולאחזר מידע בקלות. כך גם ניתן לסדר אותם בבית באופן שניתן למצוא אותם.
הכי חשוב: החלט על דרך עקבית ושיטתית לריכוז החומר והתמד בה. זה ישתלם בהמשך.
חשוב גם על השלבים הבאים. סקירת התיאוריות והמשתנים תלווה בהמשך בהגדרות נומינאליות ואופרציונאליות, שיטת מחקר, הדגימה וכלי המחקר. אסוף פרטים אילו מהמאמרים אותם אתה קורא כעת כדי לחסוך את הצורך לחזור לכל אחד מהם בשלבים הבאים כל פעם מחדש כדי לבדוק פרט נחוץ נוסף.
ודא שאתה קורא את חזית המחקר. ודא שלא נעדרו מרשימותיך הביבליוגרפיות הכותבים המרכזיים בתחום.
נסה לשרטט את מרכיבי המחקר. שרטוט מבהיר, לך ולאחרים, את המשתנים והקשרים בניהם באופן חד חד ערכי. אם הצלחת לשרטט את מערך המחקר – אתה גם מבין אותו. אם לא, אל תדלג על שלב זה. חוסר היכולת לשרטט את מערך המחקר מעידה, קרוב לודאי על בעיה.
נסה להסביר את נושא המחקר למישהו שאינו מבין בתחום. נסה לעשות זאת עם עד חמישה משפטים (קצרים!). אם אתה נזקק ליותר מכך – ככל הנראה עדין אינך ממוקד.
בקיצור, עבודה יסודית בשלב זה חוסכת זמן רב בשלבים הבאים.

השלמת לימודים. ברוב המקרים תידרש להשלים לימודים. אם כדרישה פורמאלית של החוג או בעקבות הנחיה של המנחה. אם לא, הצטרף לקורסים כשומע חופשי. חשוב על שני תחומים: תוכן ומתודולוגיה. לרוב, בשניהם, שווה להעשיר ולהעמיק את ידיעותינו.
אם אפשר, פזר את לימודי ההשלמה על פני זמן. הן כדי לפזר את העומס והן כדי לפגוש נושאים במקביל להתקדמות העבודה. מה שרואים בתחילת העבודה אינו דומה למה שרואים במהלכה. אני דחיתי את לימודי ההשלמה במתודולוגיה וסטטיסטיקה לשלב שבו עסקתי בהם בעבודה. כך הם הופכים להיות מוחשיים יותר ועונים על צורך אמיתי.

הצהרת הכוונות. שלב פורמאלי ראשון. כמו כל אחד מהשלבים אנו רוצים לעבור אותו מהר. כל עיכוב נראה לנו מיותר. אבל הוא לא. למעשה כל מה שתעשה בטרם אישור הצהרת הכוונות לטובתך הוא. שכן שעון הזמן אינו פועל לרעתך. למעשה הסיבה היחידה להיחפז בשלב זה הינה חוסר הסבלנות שלנו עצמנו והרצון להיות סטודנט מן המניין עם כרטיס צבעוני ורון בלב (וגישה אנושית למאגרי המידע באוניברסיטה ובבית).
אולם, חפזון כאן עלול להיות לרועץ בשלב הבא. עת הזמן מתחיל להיספר. המלצתי החמה מאד – השתדל להתקדם כמה שיותר עד שלב הצהרת הכוונות. עסוק בהגדרה של כל מרכיבי העבודה ופרטיה. התלבט עם המנחה, חברים ודוקטורים אחרים. בשלב זה עדין אינך משלם את מחיר זמן ההתלבטות. אתה תופתע כמה קצרה השנה בין אישור הצהרת הכוונות לבין עיתוי הגשת הצעת המחקר.
עם הפיכתך לסטודנט מן המניין נצל את היתרון הגדול ביותר ורכוש כרטיס חכם. הכרטיס יאפשר גישה מהבית למאגרי המידע. למרות הניתוקים הרבים, חייך יהיו קלים לאין ערוך.

מנהלות. באוניברסיטה ישנו מערך שלם שמלווה את הדוקטורט בדרכו. חשוב להכיר את הנהלים, החובות והזכויות. מניסיוני, הזכויות רבות מהחובות. שווה לקרא, לפחות פעם אחת, את התקנון ולרשום את התאריכים החשובים להגשת טפסים ובקשות. זה עשוי לחסוך זמן וממון רב.
שווה להיפגש גם עם האחראית על נושא מלגות, גב' שרה שור, היא תשמח לסייע.

קישורים
לאחר כל זה, אם כבר החלטת להצטרף לתוכנית הדוקטורט, יתכן שתרצה לעיין בשלל העצות המובאות באתר המייעץ כיצד לשרוד את הלימודים האקדמיים.

הייתי לאחר יאוש עם הדוקטורט שלי עד שהגיע מושיע

הייתי לאחר יאוש עם הדוקטורט עד שהגיע המושיע

יותר משלוש שנים סחבתי את זה. בהתחלה התלהבתי והפרופסור האמין בי, אך החיים והעבודה שאבו אותי. כמעט הרמתי ידיים, עד שנועה תקעה לי יום אחד כתובת אימייל ביד.

מאת אסף אשכר

הייתי כבר לאחר יאוש. אני מושך את הדוקטורט שלי זה שלוש שנים. אני זוכר, איך בהתחלה התלהבתי. חרשתי חומרים ואספתי מחקרים והמנחה הפרופסור שלי היה מבסוט ממני.. אבל העבודה והחיים שאבו אותי. בהתחלה חשבתי לשכוח מזה. אבל ידעתי שבמקום עבודתי –דוקטורט יוסיף לי ויעלה את שכרי. ובכלל – זה יוסיף לאגו שלי.

אז במקום לרחם עליי, נתנה לי יומאחד נועה, פתק עם כתובת אתר ואימייל, תוך שהיא מחייכת ואומרת: לא תצטער על כך. "המושיע - זה בדיוק מה שאני צריך", מלמלתי וכמעט הצטלבתי. אחר כך שכחתי מהעניין. בפאב, עוד אני לוגם וצוחק, אני פתאום שומע: "נו, נושעת?" בשמלה הדוקה ומחמיאה, עמדה שם נועה, כששפתיה משוכות באדום קורצות אליי. היא היתה בסבבה. רק השבוע קיבלה את הדוקטורט שלה.
"בואי ניוושע אחד בזרועות השני", סיננתי את מילותיי בין ענני עשן הסיגריה.
"או קי", לגמה מהבירה והוסיפה במתיקות, "אבל סיכמנו"?!

אז אחרי שבועיים, שלחתי מייל קצר. קיבלתי תשובה בתוך שעה. אחר כך שלחתי עוד חומרים והוא ענה לי מיד ולעניין + תובנות רבות. עכשיו ידעתי - אני את התואר אעשה ולא יעזור לאפאחד בית דין.
נפגשתי עם הבחור. הוא מקצועי, אדיב וענייני. לאחר כמה חודשים, הוא חילץ אותי וסייע לי לצאת מהמבוך. הסיוט נגמר.
הגשתי עבודת דוקטורט לתפארת ואני אפילו חושב על פוסט-דוקטורט.
הוא הצליח להפיק ממני את המיטב. הוא ממש תותח!
מומלץ.
אה, ה-email: hamoshia@walla.com והאתר www.hamoshia.co.il

ונועה - ממש אחלה. ידעתי שעל השלט בדירה שלנו בסוף יהיה כתוב" ד"ר אסף וד"ר נועה ובכלל לא איכפת לי שהילדים שלנו לא ילמדו באוניברסיטה.
"נו, נראה אותך, יא פולני", סנטה בי נועה והוסיפה "נכון שהמושיע משגע?"

איך בוחרים נושא לעבודת מחקר- באדיבו האו"פ

2. בחירת נושא העבודה



פרק זה עוסק בהיבטים המתודולוגיים של בחירת נושא העבודה. בשלב זה עליכם להגדיר את תחום המחקר, את שאלת המחקר ואת שיטת המחקר סעיפים 2.1, 2.2

ו-2.3 מסבירים את המושגים האלה. בסעיף 2.4 מובאות דוגמאות מעבודות סמינריוניות הממחישות את הקשר שבין תחום המחקר, שאלת המחקר ושיטת המחקר. כן עליכם לוודא שהנושא שבחרתם מתאים לכתיבת עבודה סמינריונית, ושעומדים לרשותכם כל האמצעים והידע הנחוצים להכנת העבודה. סעיף 2.5 יסייע לכם בבקרה על נושא העבודה.




2.1 תחום המחקר


2.2 שאלת המחקר


2.3 סוגי עבודות ושיטות מחקר


2.4 דוגמאות מעבודות סמינריוניות


2.5 בקרה על נושא העבודה






2.1 תחום המחקר


העבודה אמורה לעסוק בתחום מחקר ותאוריה אקדמי כגון "ארגונים עסקיים ואיכות הסביבה", "יחסי עבודה", "סיכונים במערכות מידע אסטרטגיות", "פיקוח ממשלתי", "מוצרים ציבוריים", "שוויון הזדמנויות בין המינים" ו"אסטרטגיות שיווק בין-לאומיות". כל עבודה סמינריונית חייבת לעשות שימוש בַּמושגים ובכלי המחקר שפותחו בתחום המחקר שנבחר.



2.2 שאלת המחקר


שאלת המחקר היא סוגיה הנוגעת לתחום המחקר שאתם מתכוונים לעסוק בו בעבודתכם. מטרת העבודה לענות על שאלת המחקר. שאלת המחקר צריכה להיות בת-חקירה, מעניינת מבחינה מדעית ומותאמת להיקפה של עבודה סמינריונית. יש לנסח את שאלת המחקר באופן שיוביל להעלאת השערות שייבדקו בעבודת המחקר.



המאפיינים של שאלת מחקר טובה הם:



השאלה ברורה ומוגדרת היטב.


השאלה משמשת בסיס לניסוח השערות המחקר.


השאלה ניתנת לאופרציונליזציה – כלומר, אפשר למדוד את המשתנים שהשאלה


נוגעת אליהם.


השאלה תוחמת את נושא הדיון לפרק זמן מוגדר.


אפשר להצדיק את ההתמקדות בגורמים הנחקרים ולא בגורמים אחרים.


אפשר להשיג את הנתונים שעליהם מבקשים להסתמך.



דוגמאות לשאלות מחקר:



איך התמודדה רשות הדואר עם האיומים וההזדמנויות שהציב המסחר האלקטרוני


בתחילת המאה העשרים ואחת?


האם חל שינוי במעמד הנשים בצה"ל בעקבות בג"ץ אליס מילר?


איך התמודדה חברת בורגר-ראנץ' עם כניסת מקדונלד'ס לשוק הישראלי?


אילו שינויים ארגוניים נעשו ב"תנובה" בעקבות פרשת הסיליקון?


משנתו של אדם סמית בראי התכנית הכלכלית של ממשלת ישראל בשנת 2003.




שאלה כמו "איך משפיעה פרסומת על היחס לנשים" אינה שאלת מחקר טובה מכמה סיבות:




פרסומת היא נושא כללי מדי.


קשה לבודד את השפעת הפרסומת מהשפעות אחרות.


תקופת הזמן אינה מוגדרת.




באותו נושא אפשר לנסח שאלת מחקר טובה העומדת בקריטריונים שהצגנו קודם. לדוגמה: השפעת אופן ההצגה של נשים בפרסומת בטלוויזיה על הנכונות לצרוך את המוצר – ניתוח מקרה "תפוזינה":




השאלה תוחמת את העבודה שכן היא מתמקדת בפרסומת אחת במדיום מסוים


ונוגעת לפרק זמן מוגדר.


השאלה מובילה לניסוח השערות מחקר כגון: אין הבדל בין נשים לגברים מבחינת


השפעת פרסומת "תפוזינה" על הנכונות לצרוך את המוצר.


אפשר למדוד את המשתנים שהשאלה מתייחסת אליהם ולאסוף נתונים באמצעים


זמינים (למשל, שאלון שיופץ במדגם מתאים).




שאלת מחקר יכולה לחפש הסבר תכליתי: מה היו כוונותיהם של האחראים לאירוע מסוים?

לדוגמה: מדוע נמנעו חברות ייעוץ וראיית חשבון רב-לאומיות מלחדור לשוק הישראלי בשנים 1986-1990?



עבודות רבות עוסקות בקשר שבין תופעות ותהליכים בהקשרים שונים.



דוגמאות:



השוואה בין הטמעת יישומי בנקאות באינטרנט בארצות-הברית ובישראל וניתוח


הגורמים להבדלים.


השוואה בין המיצוב הנתפס של חברות קוסמטיקה מקומיות וזרות בעיני הצרכן


הישראלי.


מה הקשר בין חדשנות ורווחיות בחברות ישראליות בענף המזון המוכן?


מה הקשר בין השקעות בתשתית הכבישים לבין מספר הנפגעים בתאונות דרכים?


מה הקשר בין פערי השכר לצמיחה הכלכלית בישראל?




2.3 סוגי עבודות ושיטות מחקר


הסוגים העיקריים של עבודות סמינריוניות במדעי החברה הם עבודה עיונית ועבודה אמפירית.



עבודה עיונית
בעבודה עיונית בוחנים הכותבים את היבטיו השונים של הנושא הנבחר באמצעות ניתוח ספרות מחקרית ומקורות ראשוניים ומשניים כגון תעודות, מסמכים, סרטים, עיתונים ועוד. עבודות מסוג זה הן תאורטיות, היסטוריות או עוסקות בהשלכותיו העתידיות של אירוע מסוים.


דוגמאות:



השפעת המהפכה החוקתית על דיני העבודה בישראל.


הטרדה מינית – אחריות המעביד.


ערוצים אל לב הלקוח בענף הבנקאות – טכנולוגיות מידע ככלי להשגת יתרונות


אסטרטגיים.


השלכות עתידיות של פיצול בתי הזיקוק לנפט על שוק האנרגיה בישראל.



עבודה אמפירית
עבודה אמפירית, להבדיל מעבודה עיונית, כוללת בנייה עצמאית של מאגר נתונים במטרה לחקור תופעה ניהולית, כלכלית, או חברתית הניתנת לתצפית ולמחקר.


דוגמאות:


בחינת מידת ההצלחה של חוק הרישום הכפול: היבטים תאורטיים ואמפיריים.


השפעת מועד סגירת המכרז על מחירי מחשבים משומשים במכירות פומביות


מקוונות.


מניפולציות חשבונאיות כאמצעי להסתרת כשלים וסיכונים עסקיים: מקרה חברת


אנרון.


מיזוג חברות בישראל כמכשיר להגדלת ערכן: היבטים תאורטיים ואמפיריים.




השיטות המקובלות לאיסוף נתונים למחקר אמפירי במדעי החברה הן סקר, ניתוח תוכן (כמותי ואיכותי), ראיונות עומק או אחזור נתונים ממאגרים ציבוריים (כגון נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שערי ניירות ערך בבורסה, דוחות כספיים). שיטת המחקר צריכה להתאים לנושא העבודה ולשאלת המחקר.



תוכלו ליישם בעבודתכם שיטות מחקר שלמדתם בקורסים דוגמת "שיטות מחקר במדעי החברה", "מושגי יסוד באקונומטריקה", "התנהגות צרכנים", "עיונים בסקרים ומשאלי דעת-קהל" ואחרים. עליכם לתכנן מראש את שיטת המחקר, לוודא שהיא מתאימה לשאלת המחקר, ולקבל את הסכמת מרַכז ההוראה והמדריך.



פירוט נוסף בנושא בחירת מדגם וכלי מחקר תמצאו בסעיף 4.2, העוסק בכתיבת עבודה אמפירית.



ייעוץ סטטיסטי
במחלקה לניהול ולכלכלה יש מערך ייעוץ סטטיסטי שנועד לסייע לכם בנושאים סטטיסטיים ולהדריך אתכם בהפעלת תוכנות סטטיסטיות כמו SPSS. מומלץ מאוד שתיעזרו בייעוץ הסטטיסטי לפני שאתם מתחילים במחקר. לדוגמה, אם המחקר שלכם כולל שאלונים, רצוי לפנות לייעוץ לפני שכפולם והפצתם למדגם.



ראו פרטים נוספים באתר הייעוץ הסטטיסטי של המחלקה לניהול ולכלכלה. כתובת האתר עשויה להשתנות מדי סמסטר. אפשר להיכנס לאתר מדף הבית של תלם: http://telem.openu.ac.il; יש לבחור במחלקה לניהול ולכלכלה, ובחלון שייפתח לבחור בייעוץ הסטטיסטי.



2.4 דוגמאות מעבודות סמינריוניות


בסעיף זה מובאות דוגמאות לסוגים שונים של עבודות סמינריוניות, מקצתן אמפיריות ומקצתן עיוניות. כל דוגמה כוללת פירוט של תחום המחקר, שאלת המחקר ושיטת המחקר. אפשר להעלות שאלות מחקר רבות בכל תחום מחקר, אך בדרך-כלל עליכם להתמקד בעבודתכם בשאלת מחקר מרכזית אחת. במקרים רבים אפשר ליישם יותר משיטת מחקר אחת כדי לענות על שאלת המחקר. בעבודתכם תיישמו לרוב שיטת מחקר עיקרית אחת, ולעתים תסתייעו גם בשיטות נוספות.



תחום המחקר:
מערכות מידע תחרותיות בשוק ההון בישראל.

שאלת המחקר:
האם אתר אינטרנט אינטראקטיבי הוא כורח אסטרטגי לבנקים ולבתי השקעות בניירות ערך הפועלים בישראל?

שיטת המחקר:
ניתוח תכנים וסוגי פעילויות באתרי אינטרנט של בנקים ובתי השקעות, וראיונות עומק עם מנהלי מערכות מידע בבנק קטן ובשני בתי השקעות.



תחום המחקר:
מיזמים משותפים בין-לאומיים.

שאלת המחקר:
כיצד משפיעים הבדלים בסוג התעשייה, בסוג הבעלות ובגודל חברות-האם על האפקטיביות של מיזמים משותפים בין-לאומיים?

שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.



תחום המחקר:
ניהול משאבי אנוש בין-לאומי.

שאלת המחקר:
האם אסטרטגיית פיקוח ושליטה צנטרליסטית בחברה רב-לאומית היא גורם בכישלון מוצביה במשימותיהם מעבר לים?

שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.



תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תשתית הכבישים בישראל.

שאלת המחקר:
האם סלילת כביש חוצה ישראל תגדיל את סך הרווחה הכלכלית? ניתוח השפעותיו הסביבתיות של הכביש לעומת תועלתו למשק.

שיטת המחקר:
ניתוח מאמרים כלכליים וספרות מחקר בנושא השפעות חיצוניות וכלכלת תחבורה.



תחום המחקר:
היבטים כלכליים של מערכת החינוך בישראל.

שאלת המחקר:
מה עשויות להיות ההשלכות הכלכליות של הפרטת חלקים נוספים במערכת החינוך? בחינת השפעות ההפרטה על השוויוניות ועל הנטל הכלכלי הציבורי.

שיטת המחקר:
בחינת מערכת ההקצבות, ניתוח מאמרי מחקר כלכליים וספרות מחקר בנושא חינוך כמוצר ציבורי והפרטתו.



תחום המחקר:
הפרטת מונופולים.

שאלת המחקר:
האם יש להפריט את חברת החשמל בישראל? כיצד?

שיטת המחקר:
השוואת משק החשמל בישראל ובחו"ל ובחינת מאמרים בנושא הפרטת מונופולים וחשיפת חברות ממשלתיות לתחרות.



תחום המחקר:
שימוש בצבע בפרסום.

שאלת המחקר:
כיצד משפיע הצבע על זכירה של פרסומות מודפסות?

שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניסוי בקרב צרכנים.



תחום המחקר:
מוצרים "ירוקים" (ידידותיים לסביבה).

שאלת המחקר:
באיזו מידה "פרסום ירוק" משפיע על תדמית החברה המפרסמת ועל כוונת הקנייה של הצרכן?

שיטת המחקר:
ניתוח תוכן של כתבי עת בנושא פרסום תדמיתי ופרסום ירוק, ושאלון בקרב צרכנים.



תחום המחקר:
יחסי עבודה באוסטריה.

שאלת המחקר:
האם הביזור מפחית את עוצמתם של האיגודים המקצועיים באוסטריה?

שיטת המחקר:
ניתוח ספרות מקצועית וראיונות.



תחום המחקר:
מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה.

שאלת המחקר:
האם גישור הוא מנגנון יעיל ליישוב סכסוכים בעת החדשה?

שיטת המחקר:
חקר שביתת הרופאים בישראל בשנת 2000 באמצעות ניתוח ספרות מקצועית, אירועים וראיונות.



תחום המחקר:
התנהגות משיבים בסקרים ארגוניים רגישים.

שאלת המחקר:
האם יש קשר בין מידת האנונימיות ששיטת הסקר מאפשרת למרואיינים לבין איכות המידע שהם מוסרים?

שיטת המחקר:
השוואה בין שאלונים הנשלחים בדואר אלקטרוני לבין שאלונים הנשלחים בדואר פנימי בסקר שביעות רצון של עובדים בחברת מחשבים.



תחום המחקר:
בעיית הסירוב בסקרים.

שאלת המחקר:
מהם הגורמים לסירוב להשתתף בסקרים בקרב חברי קיבוצים בישראל?

שיטת המחקר:
סקר עמדות כלפי סקרים הכולל שאלות לגבי מידת האמון בממצאי סקרים, מידת הנכונות להשתתף בסקרים, תדירות ההשתתפות בסקרים ועוד.



תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תגמול מנהלים בכירים.

שאלת המחקר:
מה הקשר בין גובה שכר המנהלים הבכירים לביצועי החברות?

שיטת המחקר:
ניתוח סטטיסטי של מדגם מייצג של חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה בתל-אביב; הדוחות הכספיים שלהן משמשים כמקור לנתונים.



תחום המחקר:
הליכים לפתרון קונפליקטים.

שאלת המחקר:
בחינת ההליכים לפתרון קונפליקטים בנושאי משמעת במפגשי הנחיה באו"פ.

שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית ועריכת מחקר (העברת שאלונים למנחים וראיונות עם מנחים).



תחום המחקר:
כשלים פסיכולוגיים במשא ומתן.

שאלת המחקר:
השפעת "הכשל התגובתי" על תהליך המיקוח במשא ומתן.

שיטת המחקר:
סקירה וניתוח של ספרות מחקרית.



תחום המחקר:
אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן.

שאלת המחקר:
ניתוח אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן בין תחנת רדיו "101" לבין מפרסמים.

שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניתוח מקרה באמצעות שאלונים, ניתוח דוחות וסיכומי ישיבות.



תחום המחקר:
היבטים כלכליים של שביתות בישראל.

שאלת המחקר:
מהי העלות הכלכלית (במונחים של אובדן תוצר) של שביתות בשנה מסוימת בכל אחד מהענפים הכלכליים ובמשק כולו? האם קיימת מגמה לאורך זמן? מה משקלו של כל אחד מהענפים בסך העלות?

שיטת המחקר:
חישוב התוצר הרֵאלי ליום עבודה בכל אחד מהענפים הכלכליים, והכפלתו במספר ימי העבודה שאבדו באותו ענף בשנה הנידונה. התוצאה נותנת עלות כלכלית במונחים של אובדן תוצר.






2.5 בקרה על נושא העבודה


בבואכם לבחור נושא לעבודה, בדקו אותו מארבעה היבטים לפחות:



1.
האם ראוי להקדיש חיבור אקדמי לנושא המוצע?


לא כל נושא ראוי למאמץ הזה.חבל להקדיש זמן לחקירת נושא שחוק ובנאלי או נושא שאינו מייצג סוגיה ניהולית, כלכלית או חברתית חשובה.

2.
האם יש די ספרות מחקר, נתונים ומקורות שיסייעו בחקירת הנושא המוצע?


יש נושאים מעניינים רבים שאין לגביהם ספרות מחקר די הצורך, ולכן קשה לדון בהם במסגרת עבודה סמינריונית; לדוגמה: "מסחר אלקטרוני בין ארגונים בישראל".

3.
האם אתם יכולים להתמודד עם הנושא?


נושאים מסוימים עלולים להיות קשים ומסובכים מדי או בעלי היקף רחב או לדרוש ידע מסוים או שליטה בשפות. למשל, אל תתחייבו למחקר העוסק ביחסי העבודה בצרפת אם אינכם דוברי צרפתית.

4.
האם אפשר לפרסם את כל המידע הכלול בעבודה?


אם העבודה עוסקת בארגון או בארגונים, יש לציין את מקורות המידע על הארגון (כגון אתר אינטרנט, כתבות, חומר פרסומי וכד'). לעתים המידע הנדרש לצורך העבודה מבוסס על ידע אישי שלכם כעובדי הארגון או כמי שמקיימים קשרים עסקיים אתו, או על ראיונות ומסמכים פנימיים. אי אפשר להגיש עבודה סמינריונית חסויה. לכן חשוב להקפיד שתוכלו לבסס את כל המידע הכלול בעבודה.

התואר השני והתיזה - סיוטים אקדמאיים

ארכיון התגית 'תואר שני'
אוק'
28
2008
מדריכה מפוכחת לתלמידות מדעי הרוח - חלק שני
מאת מיטל שרון נושאים מיטל שרון

התזה

ועוברים כמה חודשים של הלקאה עצמית מייסרת והנה נכתבת לה ההצעה לתזה, ומגיע הרגע המזהיר מכולם. בלי צחוק. הוא באמת מזהיר. יש לך רשימת ספרים שאת הרכבת לגמרי בעצמך. ויש לך זמן. וכל מה שאת אמורה לעשות עכשיו, זה לפקוח את העיניים ולראות איך המבנה התיאורטי שלך נבנה בתודעתך. איך משפט מצטרף לפסקה שחוברת לרעיון וביחד הם יוצרים אמירה שהיא לא גדולה מדי, כדי שתוכלי לכתוב אותה, ולא קטנה מדי, כדי שיהיה מה לכתוב, אבל מקורית, כדי שלא תהיי מובכת אחרי שתכתבי. וזה גם הרגע שאת מחפשת מישהי להתייעץ אתה. כי יש הרבה רעיונות. ואת קצת טובעת בתוכם. קשה לך לבד להפריד בין המוץ לתבן. את בטוחה שאת לא יודעת מה נחשב מקורי. ואין לך מושג מה זה גדול מדי או קטן מדי. ואת גם חשה שאת לא צריכה לעשות את זה לבד. שהלא בשביל זה בחרת את האישה הזאת, שיודעת כל כך הרבה על מה שאת קוראת.
אז את כותבת לה מייל, והיא באמת נפגשת איתך, לרבע שעה, נותנת לך ספר מספריה, ואומרת לך: תחזרי אליי כשיהיה לך פרק כתוב. אבל רגע, את מבקשת למחות, מה פרק כתוב, אין לי אפילו צל צלה של התחלה של פרק. אין לי שלד לעבודה. איך פרק כתוב? אבל היא כבר מעלעלת בניירותיה, והם, אם בטוחה, יותר חשובים ממך.
ועוברים חודשים. אלו שתי מלים קטנות. אבל אלו חודשים מהחיים שלך שעוברים תחת הנטל הזה, של מחקר. זהו נטל כפול: הנטל הראשוני הוא המחקר עצמו, שהוא לא הדבר הכי קשה ביקום, אבל הוא בכל זאת מצריך שעות ארוכות של התרכזות בטקסטים לא תמיד הכי קלים, לא תמיד הכי רלוונטיים, לא תמיד בלתי אידיוטיים. הנטל השניוני הוא הנטל של התדמית. תואר שני בספרות. כמה קשה זה יכול להיות. במקום לבכות כל היום על כמה קשה לך, פשוט תקראי כמה ספרים, תכתבי כמה שורות ויאללה, תגמרי עם זה. אפשר לגמור את זה בכמה חודשים. למה את נמרחת עם זה, לעזאזל. ולמה את לא פונה למנחה שלך לעזרה אם את מתקשה? ולכי תסבירי, ששלחו אותך לחזור עם הפרק הראשון, ואת לא יודעת איך לדרוש עזרה, ואין לך מישהי אחרת לדבר אתה, ומילא הטקסטים, אבל מעבד התמלילים שלך מפחיד כמו שלא היה מעולם.



אבל אחרי שאת מתייאשת ומוותרת על ההתייאשות ושוב ושוב ושוב, משהו בכל זאת נכתב. עשרים עמודים או משהו כזה. ולצידם שלד קטן, מבוייש, של מה שתהיה פעם, כשתהיי גדולה, התזה שלך. ואז מתחיל הפינג פונג. את שולחת. היא מאבדת. את שולחת. היא יוצאת לשנת שבתון. מדי פעם, היא מעירה הערות אדומות על הדפים שאת שולחת לה. אבל באופן כללי, אין לה זמן אלייך. את לא הכי מעניינת אותה. יש לה תלמידות לדוקטורט. יש לה תלמידות יותר אהובות. לא יודעת מה. אבל אין לה זמן אלייך.
אז את עושה כמיטב יכולתך. לא תמיד את מצליחה. הרבה פעמים עוברים שבועות לפני שאת מתקדמת אפילו במילימטר. לפעמים את מתקדמת קצת ונסוגה הרבה. רוב הזמן את במריבה עם עצמך ועם האקדמיה. אבל הזמן, ההחלטה הראשונית שלך לעשות את זה, והרצון לא לאכזב את המנחה הדגולה, שבינתיים מסתבר שלא הכי שמה עלייך, מביאים אותך קדימה. והנה, בלי ששמת לב, עברה עוד שנה. השנה שבה היית אמורה לסיים את התזה שלך. ואת, את רחוקה מזה כרחוק אוניברסיטה בריטית ממסדרונות סוראסקי, וכרחוק המרצה הדגולה לשעבר שלך מהנחייה אישית.
אבל נו מילא, את כבר בחצי הדרך, אז את חורקת שיניים ומתקדמת באיטיות מורטת עצבים קדימה. והנושא כבר כל כך מאוס עלייך, שבא לך להקיא עליו. בא לך לקחת את הספרים, את כל צילומי המאמרים, את כל הפתקים הקטנים בהם סימנת דברים על הספרים שאותם את חוקרת, לקחת את כל אלו ולזרוק לפח מתחת לביתה של המרצה הדגולה.
והנה זה קורה. את מגישה את התזה שלך. שלוש שנים אחרי סיום הלימודים הפרונטליים שלך. ממש ברגע שבו את מגישה את כבר יודעת, יום אחד אני אכתוב פוסט ובו אני אספר לכולם שאין מה לעשות תואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב. אם אתם מחפשים שאר רוח, אם אתם מחפשים להעמיק את ההשכלה שלכם, אם אתם מחפשים, כמו שאמר יקיר הבלוג אסף דבורי, להיות מענטש, אל תהיו באקדמיה. שם קיים רק המירוץ לבגרות מן התיכון.
12 תגובות

אוק'
27
2008
מדריכה מפוכחת לתלמידות מדעי הרוח - חלק ראשון
מאת מיטל שרון נושאים מיטל שרון

ולפעמים בוערת בעצמותיי הזקנות תחושת הבלוגרית; תחושת השליחות של לדבר אל ציבור ולהגיד לו דבר מה. דבר מה שעשוי להועיל לו. אז תקשיבו רגע: אל תלכו לעשות תואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב. עכשיו, כשתעודת הזכאות לתואר כבר במגרתי, אני יכולה לספר לכם את הסיפור שלי, סיפור של תלמידה בינונית בנפתולי האקדמיה. הפוסט, אגב, שואב השראה עצומה מנכס צאן הברזל של הרשת שלי, מדריך מפוכח לתלמידי מחקר, של שחר.

ההתחלה
סיימת סוף סוף את העבודה הסמינריונית הארורה ההיא, וכבר יש לך תואר ראשון. אם מעולם לא היו לך שאיפות אקדמיות, את עומדת כעת בפני התלבטות: האם לסיים את יחסייך עם האקדמיה או שמא להמשיך לתואר שני. אם את כמוני, אין לך התלבטות. את יודעת שתמשיכי לתואר שני. שם, אחרי הכל, נמצאים האנשים החכמים. שם לומדים את רזי האקדמיה האמיתית, לא זו למתחילים. שם לומדים לחשוב. שם לומדים לקרוא. שם תשתכפל התחושה הקסומה שחווית בשנה הראשונה והשנייה של התואר הראשון שלך, זו של פתיחת שערים לעולם מופלא של הדברים הנסתרים מהעין העירומה. כן, את הולכת לעשות את זה, ואת לא תתני לשום סימנים בשטח, שמעידים על עייפות האקדמיה ופוקדי שעריה ועל דחיקתה מסדר היום התקציבי, להטעות אותך.

הקורסים
אחרי ששילמת, אולי לפני, את מציצה ברשימת הקורסים. אין שם הרבה כאלה לתואר שני. למעשה, אין שם הרבה כאלו שלא ראית כבר בשלוש השנים שבהן עשית את התואר הראשון. אם נדייק ממש, יש חמישה קורסים לתואר שני שנפתחו בפנייך ושאר הרשימה נותרה כשהייתה שנה קודם לכן. הרשימה של שנה קודם זהה לזו שהייתה שנה קודם קודם. למעשה, השינוי היחיד שהחוג הזה עשה בשנים האחרונות הוא להחליף את שם הקורס הבדיוני "השואה – אתר, עדות זיכרון, נרטיבים נשיים בזיכרון השואה" לשם הקורס הבדיוני גם הוא "הזין הרופס שואג – נרטיבים של גבורה נשית בשואה". אבל גם זה לא מרתיע אותך. יש לך מרצות אהובות, ויש לך נושאים שאת מתעניינת בהם, אז נכון שכבר עשית כמה קורסים על הנושאים האלו, אבל מה לעשות, יש אילוצי תקציב באוניברסיטה. ואל תשכחי שהכל זה רק מכשול בדרך לדבר החשוב מכל: התזה.



השנה הראשונה
את מגיעה לקורסים, ומגלה, שוואללה, זה בדיוק אותו דבר. עוד מאמר של באטלר ועוד כמה מונחים למשחק ארץ עיר שואה. אבל סך הכל, באמת שום חידוש גדול. את מתאכזבת, אין להכחיש. אבל את אומרת לעצמך שלזה, אולי, קוראים להעמיק, שרק במבט לאחור תוכלי לראות את הכיוון העדין של ההשכלה שלך שמתרחש ממש כרגע, ובכל מקרה, כאמור, את רק בדרך לתחנה החשובה באמת.
ואגב תזה, זוהי השנה שבה את מתלבטת בינך לבינך לאיזו מרצה תלכי (במקרה שלי הן היו נשים כולן. אבל זה כי אני קלישאה) כדי לבצע איתה את המחקר החשוב בתולדותייך: המחקר לקראת התואר השני. מי תהיה האישיות שתלווה אותך ברוחה, בעודך ספונה בבטחה בין מסדרונות החוכמה של ספריית סוראסקי. המשפט האחרון אולי נשמע לכם ציני, אבל הוא לא היה כך. כך חשבתי שיהיה. כמו באוניברסיטה בריטית. אני עדיין מאמינה שבסוראסקי יש מסדרונות חוכמה, ואז באמת חשבתי שיהיה מי שילמד אותי לצעוד בהם בבטחה, עם הספרים בידיי.
את שוקלת את צעדייך בין שתי נקודות קיצון: המרצה הקלה, שתיתן לך ציון טוב ולא תעביד אותך קשה מדי, לבין המרצה הנערצת, שאצלה לבטח תוכלי לחדד את מחשבתך, אבל תדרשי להקריב הרבה יותר כדי לזכות בחיוך הנערץ של מדריך הצופים המטאפורי. אם את אני, וציונים מעניינים אותך רק קצת, התשובה ברורה. את תלכי על הדמות המוערצת, ויהיה המחיר האקדמי שתאלצי לשלם אשר יהיה. השם שלה לא יופיע פה, כי יש גוגל בעולם. אני אמנם כבר לא צריכה אותה, אבל לימדו אותי לא לשרוף גשרים. רק שתדעו שהיא מומחית למגדר.

השנה השנייה
את ממשיכה ללמוד את הקורסים שלך, והם מייגעים שקשה להאמין. וברור שהם מייגעים, כי את לא לומדת בהם שום דבר חדש. את רק צוברת עוד נקודות זכות, כדי שמתישהו תוכלי להפסיק עם החרא הזה, וללכת לתזה שלך. אז ברקע את טורחת לגבש לך ידיעה של נושא התזה שלך. את עדיין לא עושה אתה כלום, כי רק המילה תזה מכניסה אותך לחרדות, אבל אולי התחלת כבר לברר את האפשרות שההיא תהיה המנחה שלך, ואולי היא אפילו כבר מחייכת אלייך במסדרונות, ויש לך תחושה טובה בקשר לקשר שלכן.
והשנה מתקדמת, ומתחיל להיות לך לא נעים מהמערכת. אז את הולכת אליה, אל המרצה, והיא מסכימה להיות המנחה שלך. היא לא אומרת הרבה. בהמשך תגלי נדמה שהיא מפטפטת רק על הפודיום. איתך היא דווקא מקמצת במלים. וחבל. אבל בינתיים את עוד מאושרת שהיא הסכימה. לו רק היית יודעת שהיא הסכימה לעוד כמה תלמידות במקביל. הן כולן כישרוניות והיא באמת יש לה כוונה טובה, היא רוצה להראות לכמה שיותר תלמידות את אורן של המגילות הפמיניסטיות הגנוזות. אבל היא גם בנאדם, מתחת לבולדוזר שהיא, ויש לה מעט זמן לחלק בין כולן, ואת, כך יסתבר, לא תזכי בהרבה ממנו.
היא שולחת אותך לכתוב הצעה לתזה. את לא יודעת בדיוק מה כוללת הצעה לתזה, אבל היא מרצה חשובה, ואת לא רוצה לבזבז את הזמן שלה, אז את מהנהנת בביטחון מזוייף ואומרת: אין בעיה. אחר כך, שבועות אחר כך, את מעזה לשלוח לה מייל ולשאול אותה איך לעזאזל מגישים הצעה לתזה. את חושבת לעצמך שאת טיפשה, שהיא אמנם מרצה חשובה, אבל היא המנחה שלך, ועשית שטות כשלא שאלת אותה קודם, כי עכשיו, כשחשפת בפניה את מצוקותייך, היא ודאי תיענה מכל הלב, ותדריך אותך באמת. כמו ההוא מהאוניברסיטה הבריטית. זה לא קורה. בסדר, את אומרת לכל מי ששואל. ככה זה באקדמיה. לא אמורים לגלות לך את התשובות. נותנים לך הנחיות ואת אמורה לפעול על פיהן. אם היו מאכילים אותך בכפית, לא היית לומדת. אם לא היית לומדת, לא היית נעשית אקדמאית טובה. ולעזאזל, את פה כדי להיות אקדמאית טובה.

מה שהפסידו סטודנטים מנומנמים

w w w . h a a r e t z . c o . i l


--------------------------------------------------------------------------------

עודכן ב- 08:39 04/03/2009
בעיות של היצירה הספרותית בת זמננו, אינגבורג בכמן
מאת שירי צור


בעיות של היצירה הספרותית בת זמננו

אינגבורג בכמן. תירגמה מגרמנית: עדה ברודסקי. הוצאת כרמל, 125 עמ', 79 שקלים

מקורו של הספרון הזה בסדרת הרצאות כושלת במיוחד (האחרונה אף בוטלה), שנשאה המשוררת האוסטרית אינגבורג בכמן לפני סטודנטים מנומנמים מאוניברסיטת פרנקפורט בסמסטר החורף של 1959-1960. רבים מהם הגיעו, כפי שמספרת המתרגמת והעורכת עדה ברודסקי בהקדמתה, לשמוע, ויותר מכל לראות, את האשה הצעירה והיפה, עטורת התהילה, המלחששת מעל דוכן הנואמים. למרבה אכזבתם, לא סיפקה המשוררת סיפורים פיקנטיים על יצירתה (או כפי שהיא מכנה זאת,"סודות מן הסדנה"). ההרצאות גם לא ביטאו משנה סדורה על מצב הספרות המודרנית, כפי שמרמזת הכותרת שניתנה להן. בכמן סללה שביל קריאה אישי, רצוף מובאות מן הספרות הגרמנית והעולמית (ברודסקי מנתה יותר מ-80 דוגמאות!) במסלול נתקלה בכמה שאלות המעסיקות משוררת מיטיבת קרוא וכתוב שכמותה. המסלול מרתק מכיוון שבאופן מאוד לא-אקדמי אך אישי, ובעיקר כן, חמשת הפרקים שבספרון הזה מקיפים סוגיות מהותיות בספרות.

לפני שפתחה, נתנה בכמן את הטון הכללי, דרמטי וגלוי באופן שכל מה שתאמר מעתה ייצבע באדום עז של טוטאליות מכמירת לב: "אני מכירה רק את שולחן הכתיבה שלי, הוא שנוא עלי, ואף על פי כן לא הייתי נוטשת אותו אלמלא פיתויים ערמומיים כמו אלה שלכם, שגרמו לי לקום ברגע של הקלה. אבל כבר ברגע שאחריו ידעתי שמדובר במנוסה, בהדחה, וחשתי צורך עז לחזור אל עבודת הכפייה. מיהו הכופה? אין שום כופה, הרי זה ברור. מדובר בכורח, בדיבוק, בקללה, בעונש".

מהותה של אותה עבודת כפייה מתבהרת מעט במאמר הראשון, "שאלות ושאלות מדומות". בכמן תוקפת בו את הממסד האקדמי הלהוט לבתר את הספרות למיני תקופות וזרמים אשר מגיבים זה לזה במערבולת אינסופית של להט מהפכני מול ריאקציה שמרנית, של "אמנות לשם אמנות": הזרמים הפורמליסטיים למיניהם, המנותקים מן הסובב אותם, ולאחריהם תקופות של אמנות מגויסת, וחוזר חלילה. כאשר השאלה האמיתית של הספרות היא בעצם "מדוע לכתוב? לשם מה... למען מי לתור אחר מבע ומה להביע באוזניהם של בני האדם בעולם זה שאנו חיים בו?" בכמן קוראת כאן להכיר במהות המוסרית של היצירה הספרותית, שלא רק מתארת אלא מתווה עולם חדש, אחר, אלטרנטיווי, או כפי שהיא מנסחת זאת בנוגע לתפקידם של מי שיוצרים את אותו עולם: "לייצג את זמנו ולייצג דבר שזמנו טרם הגיע". כך, היא מציעה, יכולים היוצרים לברוח מתחושת הניכור והתפלות שבכתיבה.

אי אפשר לנתק קביעה זו מזמנה של בכמן עצמה. באמירה הזאת היא קוראת תיגר על התרבות ובעיקר על השפה הגרמנית שבה חונכה. לטענתה, עליה לברוא את עצמה מחדש, מתוך הריסות מלחמת העולם השנייה. המחויבות המוסרית הזאת רק מתחזקת בהמשך, כשבמסה "על השירים" היא מתייחסת באופן ישיר לתקופת השלטון הנאצי ובצורך הנואש לברוא שפה חדשה מתוך השפה הנגועה: "הספרות שמאחורינו מהי? מלים שנחצבו מקירות לב ושתיקה טראגית, ושדות בור של מלים שנתבלו, ושלוליות של שתיקה מסריחה ופחדנית, תמיד היו שותפים גם שתיהן, השפה והשתיקה, ומשני הסוגים. תמיד רומז ומפתה זה וגם זה: חלקנו בטעות אכן מובטח לנו, אבל חלקנו באמת חדשה היכן הוא מתחיל?" את התשובה לשאלה מספקת בכמן כשהיא מצביעה על דוגמאות רבות מן השירה הגרמנית בת-זמנה (של ברטולט ברכט, נלי זק"ש והנס מגנוס אנצנסברגר, בין היתר); ובכך גם סותרת את כל אלה שהביעו ספק ביכולת השירה להתחדש לאחר אושוויץ (בהשראת אדורנו).

אך מי שהידהד אולי בלבה יותר מכל הוא נסיך השירה הגרמנית לדידה, המשורר שהיה גם אהובה באותן שנים, פאול צלאן, שעליו היא אומרת "עם כל הווייתו, פצוע-מציאות ומחפש מציאות, הוא הולך אל השפה" ואתו היא גם חותמת את המסה בציטוט אופטימי מתוך שירו "הצרה":

"לכוכב

מסתבר, עוד יש

אור.

דבר לא,

דבר לא אבד".

שכן "הכוכבים הם לפאול צלאן מעשי אדם וכוונתו למעשי אדם".

ההתחבטות בין הצעקה לאלם מצויה גם במאמר המוקדש לאופן שבו מדמיין הקורא את "האני הכותב" (לא זה הביוגרפי כמובן). כאן משייטת בכמן במחוזות הרומן ומספקת ניתוח מבריק לאופן שבו הכותב, שמופיע בגוף ראשון בספרות, מתגלגל מתיאורו הריאליסטי, במאה ה-19 ועד להתפרקותו ההדרגתית והיעלמותו אצל מרסל פרוסט וסמואל בקט. אך גם כאן, מתחת לניתוח ההיסטורי, מציצה התעסקותה האובססיווית של בכמן בשתיקה. עליה עצמה באה השתיקה כעבור כמה שנים: ב-1973 נספתה בשריפה בביתה במין מיתה משונה ספק-התאבדות ספק-תאונה. מתוך הייאוש שלה צומחת כאן הקריאה (שאולי נועדה לשכנע את עצמה?) לשיקום מהריסות הפירוק האידיאולוגי (הפוליטי והאסתטי) של המאה ה-20: "הרי זה הפלא שבאני, שבכל מקום שבו הוא מוטל בספק, חסר אמינות ומסורס - האני הזה מלא ביטחונות! ואם איש אינו מאמין לו ואם אין הוא מאמין לעצמו, הרי שברגע שהוא נכנס לפעולה, ברגע שהוא מגיע לידי דיבור, מנתק עצמו מן המקהלה החדגונית, מן האסיפה השותקת, ברגע זה חייבים להאמין לו והוא חייב להאמין לעצמו, תהא זהותו אשר תהא. והוא יזכה לכבוד מנצחים, היום כמו מאז ומעולם - כשומר מקומו של האדם".

תופעת ההיעלמות לא פסחה גם על שמות הגיבורים ברומנים, ולהם מקדישה בכמן פרק מרתק, שבו היא מתעכבת על האקט המיסטי כמעט שבו הסופר מעניק ומתאים שם לגיבורו, ובכך קובע את גורלו לעולמים. ב"להתהלך עם השמות" נפרשים היחסים הכל כך קרובים שיש לקוראים עם גיבורי הספרים. כי הרי אנו זוכרים עוד מימי בית הספר את אודיסאוס והולדן קולפילד (או אצלנו, תהילה או נעימה ששון, למשל) שנים אחרי שנשכחו מאתנו נוסחאות הכימיה הבסיסיות או שמותיהם של חברינו לספסל הלימודים. אך גם כאן חל הפירוק, ובכמן מפנה מבט אל רעידת האדמה שחולל קפקא עם "ק'" ו"יוסף ק'" שלו, עד כדי כך שהסופרים שבאו בעקבותיו התקשו למצוא שם המשכנע אותנו בממשות קיומו של הגיבור הבדיוני.

הספר הזה, שמיטלטל בין ייאוש לתקווה, נגמר דווקא בפרק מעודד שבו מחזירה המשוררת את הכוח להחיות ולהעניק משמעות דווקא לקוראים, שכן מעשה הקריאה עצמו הוא המחיה מחדש כל יצירה, ולו החבוטה והנושנה מכולן, ובכך נהפכת הספרות ל"אוטופית": "לולא ניחנו גם היצירות במאפיינים האוטופיים האלה, היתה הספרות, על אף המקום שהיא תופסת בחיינו, משולה לבית קברות. התפקיד שלנו היה מתמצה בהנחת זרים. לכל יצירה היתה נמצאת אז יצירה אחרת, משופרת ממנה, התופסת את מקומה, כל יצירה מובאת לקבורה בידי אחת מן הבאות אחריה. אלא שהספרות אינה זקוקה לפנתיאון: מיתה, שמים, גאולה אינם מעניינה, כל מעייניה נתונים לרצון להשפיע, בכל הווה שהוא, ההווה הזה או ההווה הבא". כך גם הקריאה בספרון הזה. מחזקת, משפיעה ומטלטלת. כמה חבל שמרוב ענווה והערכתה לאחרים, לא הזכירה אינגבורג בכמן, ולו במשפט אחד, את שירתה הנפלאה שלה.

Probleme zeitgenossischer dichtung \ Ingeborg Bachmann

טיפ של פעם בחיים למי שנתקע בתיזה, בדוקטורט.

בתגובה ל: זהו, די לסחוב. להכין את העבודה האקדמית & המושיע האקדמי (C) - אלא - hamoshia@walla.co
================================================
אחרי שנעזרתי והצלחתי, איני מרשה לעצמי שלא לשתף את גולשי האתר ביתרונות שבשירות.
הייתי על סף יאוש. שקדתי על הדוקטורט זה יותר משנתיים. צברתי חומר רב, תובנות ורציונאל. המנחה והאוניברסיטה לחצו עלי לסיים. צוק העיתים ומטלות החיים לא אישפרו לי לארגן את עצמי.
לא הצלחתי לאסוף את עצמי ולתפוס את השור בקרניו. כמעט נסוגותי והשלמתי עם כך שניתן לחיות גם בלי דוקטורט. אך חברה של חברה אמרה לי שחבל לוותר וכי ניתן בהחלט לקבל סיוע - וזה גם אתי - ממנחה מקצועי כ"מושיע האקדמי".
תיאמנו ציפיות, קבענו לו"ז, ישבנו בנעימים, כתבנו וערכנו ובתוך חודשיים הגשתי עבודת דוקטורט לתפארת.
מצפוני שקט: העבודה היא שלי ופרי מחקריי. מן המושיע קיבלתי, לפי הצורך, הנחייה, ליווי, מנגונני כתיבה ועריכה. מה שהמנחה באוניברסיטה לא עשתה ובוודאי לא המנחה, הצליח המשויע האקדמי לעשות - במקצועיות, בענייניות, באדיבות ובדבקות במשימה.

יש לעודד אמצעי עזר כאלה ובלבד שייעשו באופן מקצועי. המושיע האקדמי אכן עונה כל כך ובגדול.

בברכת הצלחה לדוקטורנטים,

ד"ר נועה פארן

פןרספ באתר YNET

הנחיות להכנת תכנית לעבודת-דוקטור- במדעים העיוניים

הנחיות להכנת תכנית לעבודת-דוקטור- במדעים העיוניים

הנחיות להכנת תכנית לעבודת-דוקטור- במדעים העיוניים



בעמוד הראשון בתכנית יופיעו הנתונים הבאים:

בראש העמוד - "תכנית-מחקר המוגשת לאישור כתכנית

לעבודת-דוקטור".



מתחת לכותרת הנ"ל יופיעו:

תאריך הגשת התכנית

שם התלמיד/ה (בעברית ובאנגלית)

שם המדריך/ים

נושא העבודה (בעברית ובאנגלית).



בפינה השמאלית של העמוד הראשון למעלה יופיע אישור

המדריך/ים בנוסח הבא:

"הריני מאשר את הנושא ואת התוכנית, ומסכים להדריך

את המועמד/ת בביצוע עבודה זו".



בעמודים הבאים תיערך תכנית-המחקר בהתאם לסעיפים

הבאים:





א. הבעיות העיקריות שיש כוונה לטפל בהן

ב. תאור מצב המחקר (תוך התייחסות לביבליוגרפיה בסעיף ו')

ג. דרך ביצוע העבודה

בסעיף זה יש לפרט:

1. סוג המקורות והנתונים שיהוו בסיס לעבודה

(כולל סקרי שדה, ריאיון, ארכיונים וכדומה);

2. תאור שיטת החקירה ובעיות מתודולוגיות;



ד. ראשי פרקים משוערים של העבודה, או רשימת הנושאים

האמורים להידון בה, בנוסף לבעיות העיקריות

ה. תרומה מצופה לקידום המחקר

ו. ביבליוגרפיה



הוראות עריכה והוראות טכניות



1. התכנית צריכה להיות עניינית, תמציתית, נוחה

לקריאה ומודפסת ברווח כפול.

2. היקף התוכנית לא יעלה על 10 עמודים.

3. יש להגיש את התכנית ב6- עותקים בשפה העברית (*).



המדריך/ים יחתום/ו על שני עותקים בלבד.

גם מדריך/ה הנמצא/ת בשבתון צריך/ה לחתום על התכנית.



_______________________



(*) ניתן להגיש את התכנית באנגלית. יש לצרף תרגום בעברית לתכנית המוגשת

בשפה האנגלית.





********************





מוצע למועמדים לשקול היטב אם היקף התכנית הוא באמת כזה שלפי מיטב ידיעתם יוכלו לבצעה תוך 2-3 שנים, כדי שלא יצטרכו בשלב מאוחר יותר לבקש שינויים בנושא.

אם בשעת הכנת התכנית אין אפשרות לדעת מראש מה יהיה טיב החומר שיתגלה אגב העבודה, ומה יהיה היקפו, כדאי לציין זאת בתכנית המוגשת, ולהעיר על האפשרות של פנייה להגבלת הנושא בשלב מאוחר יותר.



יש להקפיד על תקינות הביבליוגרפיה והשפה. תכנית מרושלת ושגויה תוחזר לתיקון.

Proofreading and Academic Writing & Editing Services

Proofreading and Academic Writing & Editing Services

Editing of papers, proposals, dissertations, journal articles, book drafts, and other academic manuscripts by native English speaker, published editor, and Bar Ilan University lecturer (Ph.D.) in English Literature & Science, Stanford University graduate in Political Science .

Specializing in Humanities & Social Sciences, Law, Business Administrations (NBO), Management, Psychology, Education etc.


Proofreading, content and copy editing of seminar papers, proposals, theses, doctoral dissertations, academic articles and book manuscripts done by native English speaking Ph.D., university instructor of academic writing and English literature
Will prepare your document to conform to accepted academic standards for verbiage, format, clarity, style, organization, and documentation, ensuring correct citation and document formatting in MLA, Chicago and house styles for work in humanities and social sciences
Contact Academic Writtings at: Allwrite@walla.com tel. 00975-054-4678152

המושיע האקדמי (C) שירותי כתיבה - המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו ה ק צ פ ת ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ב דרך הבטוחה להשגת התואר hamoshia@walla.co.il ...ו

המושיע האקדמי (C) שירותי כתיבה - המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו ה ק צ פ ת ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ב דרך הבטוחה להשגת התואר hamoshia@walla.co.il ...והדובדבן (בסוף המסמך) סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות # סמינריונים, תיזות, ביבליוגרפיה שירותים מיוחדים @ טיפול אישי ומהיר @ לפי הדרישות האקדמיות הגבוהות ביותר וכללי האתיקה @ "חילוץ תקועים" @ כתיבה אקדמית, עסקית, ארגונית @ ניהול תוכן וכתיבה לרשת @ עריכה, עיצוב והפקות דפוס @ ייעוץ וליווי @ סדנאות הדרכה @ טיפול אישי "ונושעתם אז בארץ" (במדבר) במיוחד בשבילך – צוות אקדמאים, בעלי תארים גבוהים ומיומנים – מסייעים, מנחים ומספקים רשת של תמיכת מומחים לסטודנטים (בכל האוניברסיטאות והמכללות, בכל המחלקות ובכל השנים) בכתיבה והגשת עבודות אקדמיות מעולות ולפי דרישה. על פי: - הדרישות האקדמיות הגבוהות ביותר; - מותאמות לכל אוניברסיטה, פקולטה ומרצה; - כללי האתיקה האקדמית ובשיתוף הארגון הבינלאומי לסיוע בכתיבההאקדמית (AGS) והכל ב: - רמה גבוהה; - איכות אקדמית ללא פשרות; - ביצוע מושלם וליווי עד לקבלת העבודה; - לוח זמנים קצר. סיוע ב: כתיבת עבודות אקדמיות כתיבת סמינריון כתיבת תיזה/דוקטורט כתיבת סקירה ספרותית איסוף והשלמת ביבליוגרפיה כתיבת מבוא, דיון גיבוש מחקר וניסוח שאלות המחקר סדנה לכתיבת עבודה אקדמית עריכת עבודה אקדמית הדפסה וכריכיה כתיבה מסוג אחר דו"חות, מכתבים, כתיבה לאירוע, ספר אוטוביוגרפי, כתיבה ארגונית וניהולית, כתיבה למשאבי אנוש, כתיבה עסקית, כתיבה אישית, בקשות ונימוקים לקבלת מילגה, שירותי תוכן תכנים לאינטרנט, תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע, כתיבה שיווקית כתיבה שיווקית לפרוספקטים, לדיוור, לתדמית, לפירסום, קופירייטר. כתיבה עברית יהדות, תנ"ך; מדרשים; כתיבה תורנית; דרשות; לבר מצווה, לחתונה סדנאות לכתיבה ניהולית, עסקית, ארגונית; תקשורת פנים ארגונית; תקשורת בינאישית והדרכה רב ממדית (ראה לינק*, לכתיבת בלוגים. עיתון ארגוני – לעובדים, ללקוחות (ראה לינק) ספריית עבודות בלעדי למושיע האקדמי מאות עבודות ב: מדעי הרוח, החברה, הטבע ומדעים מדויקים, הכלכלה והשיווק, מנהל עסקים, התנהגות ארגונית משפטים, תקשורת, חינוך ופסיכולוגיה, הוראה, יהדות פנייה לספריית העבודות – שלח/י אימייל עם הדרישה. שלח/י: נושא העבודה תחום המחקר דרישות העבודה סיליבוס הקורס ביביליוגרפיה נדרשת רפרט חומר מהשיעורים בקורס טיוטה ראשונית רעיונות שלך בקשות מיוחדות לו"ז רצוי כל חומר רלוונטי אחר חילוץ "תקועים" המושיע האקדמי מתמחה בהצלת תארים, גם לאלה שלמדו מזמן. שירות מיוחד לאלה ש"נתקעו" ביזארי! המושיע האקדמי מתמחה גם בנושאים ביזאריים, הזויים, מופרכים ותיאורטיים. אתגרו אותו! תשובה מהירה לכל פונה תוך 12 שעות ממשלוח דרישתכם, קבלו הצעה מפורטת! (אל תשכח לציין מהו כתובת הדוא"ל שלך ומס' טלפון) מחלקה ראשונה מסלול מקוצר, מהיר ואקסלוסיבי לפרטים נא לפנות ללא דיחוי – *הערות - הטיפול שלנו מקצועי ואקדמי לחלוטין - העבודות שלנו בלעדיות וייחודיות - סודיות מוחלטת נשמרת - אנו אתר עצמאי ואינו קשור לכל גורם אחר - כל הזכויות שמורות-טל"ח צור קשר לכתובת: hamoshia@walla.co.il תובנות, הצעות ורעיונות ייעוץ טלפוני חינם 0544678152 פינת ההפתעות לינקים (מדס, האו"פ, סמארטר, Uבנק,....) ...והדובדבן: 1. יחס אישי, אדיב וליווי מקצועי של win&win; 2. הנחה ללקוח חוזר; 3. הנחה לשתי עבודות ומעלה. 4. קופון לעבודה עתידית. 5. הומור, יצירתיות, מקצועיות, רוח טובה, סבבה ואחלה של עבודה. תנאי תשלום: 50% מהתשלום עם הזמנת העבודה ו-50% הנותרים עם קבלת העבודה. הערה: העבודות אותן מספק המושיע האקדמי © מהוות מקור אקדמאי לכל דבר ופריט במאגר מידע ביביליוגרפי לעבודה המוגשת על ידי הסטודנט. המושיע האקדמי מנחה, מציע ומעמיד לרשות הפונים אליו כל השירותים הדרושים - בחירת הסטודנט. המושיע האקדמי לא ישא בשום אחריות לגבי תביעות בנושאי אתיקה, זכויות יוצרים וכל השלכה שתהיה בגין הגשת העבודה. האחראי הבלעדי הוא הסטודנט. המושיע האקדמי לא ישא בשום אחריות כלפי מגיש העבודהו/ או צד שלישי לכל נזק ישיר או עקיף שייגרם כתוצאה מפרסום או הגשת העבודה. מבלי לפגוע בזכויות/טל"ח. אין הבטחה לציון מסוים. הסטודנט רשאי וזכאי לראות את העבןדה לפי תנאיו של המושיע האקדמי, בטרם יעביר את מלוא תמורתה. ברגע שהוא מקבל את העבודה, על הסטודנט לשלם מלוא התמורה שסוכם עליה ובכך מסתיימת העיסקה לשביעות רצונו של הסטודנט.

העתק: משרד החינוך

שיעורי הבית כבר לא בודקים כמה התלמיד יודע. הם בודקים כמה הוא יודע להעתיק מהאינטרנט. ג'ייסון ג'ונסון, איש חינוך בעבר והייטקיסט בהווה, חושב שאין לזלזל בכך



דפדף בהרשת
גייסון ג'ונסון, הוושינגטון פוסט
30/3/2007 13:00
גייסון ג'ונסון, הוושינגטון פוסט
30/3/2007 13:00






יש לי וידוי: היום ביצעתי מספר גניבות ספרותיות בעבודה. לקחתי טקסטים של אחרים והיגשתי אותם לממונה שלי כאילו היו שלי. היה זה סוד גלוי שכל הדוח שלי, ש"נכתב על ידי ג'ייסון ג'ונסון", חובר על ידי אחרים ושהייתי רק העורך שלו. במקום לקבל נזיפה, זכיתי לקפה הפוך חינם אחרי הישיבה.

אבל ברובד כלשהו, עדיין הרגשתי לא בסדר. לפני שהגעתי למקום העבודה הנוכחי שלי, ביליתי חלק גדול מ-15 השנים האחרונות כמחנך, והסברתי לתלמידים – בכיתה ב' או בשנה האחרונה בתואר הראשון – שלקחת עבודה של אחר ולהציגה כשלך הוא מעשה פסול מוסרית ונטול יושרה. הדגשתי את הצורך בהערות שוליים ועבדתי עם תלמידים על האמנות הסובייקטיבית מאוד של ניסוח מחדש.
פאטבוי קליק
תרבות הקופי פייסט נכנסת להילוך גבוה. תרבות הקופי פייסט נכנסת להילוך גבוה. תרבות הקופי פייסט נכנסת להילוך גבוה
לטור המלא





עכשיו אני מביט על עמיתיי לשעבר למקצוע ההוראה ורואה אותם בודקים עבודות לא רק על ידי סימון שגיאה דקדוקית פה או מחשבה לא ברורה שם, אלא גם על ידי חיפוש משפטים מהעבודות בגוגל כדי למצוא את המקור של מה שנראה כמו עוד עבודת גזור-והדבק. אני תוהה אם זה מה שמורים אמורים לעסוק בו. כאשר ילדים מנצלים יותר ויותר טקסטים מהרשת, ברור שעבודת הסיום המסורתית – שחוברה על ידי תלמידים מזיעים מול מכונת הכתיבה בעודם שקועים עד מרפקיהם בספרי עיון – כבר לא קיימת בעידן הדיגיטלי.

הפלגיאריזם האינטרנטי גדל בקצב מהיר, לפי מחקרים עדכניים ולפי העדויות האנקדוטליות שאני שומע מרעיי לשעבר במערכת החינוך – ואנחנו לא רואים את הסוף. עבודותיהם של תלמידים היום נראות יותר כמו הדוח החלקלק ש"כתבתי" מאשר כמו הישג אקדמי כלשהו. הבעיה לא נובעת מצניחה דרמטית במוסריותם של הצעירים, או מעלייתה של האינטרנט והשפע האינסופי שלה. הבעיה היא שבתי ספר סמכו יותר מדי ולאורך זמן רב מדי על הטקסט הכתוב כעל השיטה החשובה ביותר להערכת תלמידים. זה חייב להשתנות.









עבודות מחקר שנכתבות ללא פיקוח צמוד של המדריך הן מיסודות האקדמיה. עבור המורים והמרצים, הן היוו עד עכשיו דרך מוצלחת להעריך תלמידים מכיוון שהן איפשרו לתלמידים ליצור משהו שממחיש את הכישורים והידע שלהם בלי לגזול מזמן השיעורים. אבל למרות כל התכונות האטרקטיביות שלה, העבודה הכתובה היא חוליה חלשה מאוד בהערכה אקדמית, בעיקר בגלל אותן הסיבות שהפכו אותה למצליחה – העבודה
נעשית מחוץ לכיתה.

בתי ספר הגיבו לכך בחיזוק השימוש בשבועות יושרה אקדמיות ובניצול מנועי חיפוש ייעודיים כמו TurnItIn.com, שמחפשים טקסטים של תלמידים במאגר גדול של חומרים קודמים. אבל השימוש הגובר בשיטות כאלה לא צמצם את הגניבה הספרותית כלל; למעשה, תלמידים ומורים נלחמים על פלגיאריזם יותר מתמיד.

מעבר למכירה פשוטה של עבודות ברשת, אתרים כמו StudentOfFortune.com גם מאפשרים לתלמידים לפרסם שאלות ספציפיות ולשלם עבור תשובות. חוקרים צעירים בעלי יוזמה יכולים גם להעלות את עבודות הבית שלהם לרשת ולבקש מהאתר לתווך בעסקת מכירה למישהו שלא מצליח לענות על אותן השאלות באותו ספר לימוד. עבור דולר אחד, למשל, המשתמשת "בריטנימרי" מ"תיכון מחוזי קלוויי" יכולה לקבל את התשובה לשאלה הבוערת "בתהליך השכפול, ה-DNA משמש כתבנית ליצירת _______". האנשים שמאחורי StudentofFortune, שימיהם כתלמידים לא הסתיימו לפני זמן רב כל כך, אומרים שזו לא רמאות – זו רק הזדמנות לתלמידים "לבקש מרעיהם עזרה בבעיות קשות".

מרצה אחד באוניברסיטה, שכותב בבלוג שלו תחת הכינוי "מרצה מודאג", מציין שסטודנטים היום יוצרים "היפר-פלגיאריזם" שקשה הרבה ויותר לתפוס. בעוד שברוב המקרים ניתן לזהות טקסטים שהועתקו ממספר מקורות וחוברו להם יחדיו "באמצעות הערבוב של סגנונות לשוניים, סטודנטים מחוכמים יכולים להגיש עבודות כאלה לאורך הקריירה האקדמית שלהם בלי הרבה דאגה".

הצעירים היום פשוט מתקדמים הרבה יותר מכל מה שבתי ספר עשויים לעשות כדי להגביל את מאמצי המיחזור שלהם.



/images/archive/gallery/736/397.jpg לנור מ' אדלמן, cc-by ,evilmadscientist.com
לנור מ' אדלמן, cc-by ,evilmadscientist.c








העבודה הכתובה הוותיקה מלמדת את התלמידים של היום סוג שונה לגמרי של כישורים, בלי שאיש תכנן זאת ובלי שאיש כמעט מכיר בכך – אבל אלה כישורים שקרובים הרבה יותר למה שאני עושה בעבודה בימים אלה. המעבר שלי מחינוך לעולם העסקים המחיש לי בדיוק כמה חשוב להיות מסוגל לחבר תוכן מכמה מקורות, להקיף אותו במבנה ולערוך אותו לכדי מכלול קוהרנטי בעל קול אחיד. תלמידים שמסוגלים ליצור תערובות משכנעות רכשו להם כישור עסקי יקר-ערך.

למרבה הצער, רוב בתי הספר לא מכירים בכך שהתלמידים השתמשו בכישורים כלשהם, ועבודה שלמה עלולה להיזרק בגלל כמה שורות שהועתקו ממקור אחר בלי מרכאות.

האלטרנטיבה המובנת מאליה עבור מורים ובתי ספר היא פשוט לשנות את הדרך שבה הם מעריכים הישגים של תלמידים. בתי ספר יכולים לעבור למטלות בתוך הכיתה כדרך אמינה יותר לבדוק מה תלמידים יודעים ועד כמה הם מסוגלים להביע זאת. הבעיה היא שהדבר גוזל זמן לימוד יקר, ולא ניתן לסמוך על המשאבים שקיימים בתוך הכיתה בשביל מטלות כאלה – מספריות ועד טכנולוגיה.

על כל פנים, מערכת החינוך צריכה להכיר במה שהעבודה הכתובה מהווה היום: יותר מוצר שבוחן כישורים מאוד מסויימים – היכולת לחבר את עבודתם של אחרים ולתת את הקרדיט הראוי – ופחות שיקוף של ידע, מקוריות ויכולת כללית.

אני רואה בעיני רוחי יום שבו המאגר של TurnItIn.com יכיל מיליוני עבודות בית על "ג'יין אייר" של שרלוט ברונטה. בנקודה זו אולי יבינו מחנכים סוף סוף שאף תלמיד תיכון לא יוכל לכתוב עוד מילה מקורית על הנושא.

אז בואו נכריז ש"העבודה הכתובה מתה", לפני שהמאגר הממוחשב יכריז בשבילנו. ובואו נשלים עם המצב הנוכחי, כדי שנוכל להכריז "תחי העבודה הכתובה!"









ג'ייסון ג'ונסון, מנהל טכנולוגיה לשעבר בלוול סקול בוושינגטון, עובד כעת כיועץ טכנולוגיה בחברת Ingenium

מדוע לא כדאי/הגיוני/נכון/מתאים לעשות דוקטוראט?

מדוע לא כדאי/הגיוני/נכון/מתאים
לשאוף לתכנית דוקטורט

פרופ' שיזף רפאלי



לימודים לתואר שלישי שונים מאד ממה שחושבים עליהם. הבחירה בלימודי תואר שלישי צריכה להיעשות בזהירות רבה. למרות שאני עצמי בחרתי לעבור את המסלול הזה, למרות שאינני מצטער על כך באופן אישי בכלל, ולמרות שהנחיתי ואני מנחה דוקטורנטים רבים, ברצוני להקדיש את הדברים הבאים לנסיון כן ורציני לשכנע אותך לוותר על החלום "לעשות דוקטורט".

קיימים מספר נימוקים כבדי משקל לא לעשות דוקטורט,
ואם לעשותו, לא לעשותו בחיפה,
ואם בחיפה, לא אצלי או בהנחייתי.
"חבל לך על הזמן".

אנסה לפרט בשורות הבאות מקצתן של סיבות אלה:

א) השלמתם של לימודי תואר שלישי מקטינה את הערך הנוכחי הנקי שלך.
ב) לימודי תואר שלישי "זה לא מה שחושבים"
ג) ההסתברות לכשלון בלימודים לקראת תואר שלישי היא עצומה
ד) לימודים לתואר שלישי דורשים יותר זמן ממה שיש לך
ה) עדיפים לימודים לתואר שלישי בחו"ל
ו) למה דווקא בחיפה?
ז) למה דווקא אצלי?



א) השלמתם של לימודי תואר שלישי מקטינה את הערך הנוכחי הנקי שלך.

תהליך העבודה לקראת תואר שלישי הוא תהליך ארוך, מפרך, מעצבן, מעייף, ויקר מבחינת זמן ומשאבים. אין תגמול כספי הולם להשלמה בהצלחה של תהליך זה. להיפך, בממוצע, בעלי תואר שלישי אינם משיבים לעצמם את ההכנסה האלטרנטיבית שהיו יכולים לייצר אילו הקדישו אותם מאמצים לעבודה יצרנית בשוק. ויתרה מזאת, גם בסוף הדרך משכורתם הממוצעת של משכילים ברמה זאת נמוכה ממשכורת ממוצעת של בעלי אותם כישורים שלא עסקו בהעמקה של הלימודים.


ב) לימודי תואר שלישי "זה לא מה שחושבים"

לימודים ועבודת מחקר לקראת תואר שלישי שונים במהותם מכל חווית הלימוד שהייתה לך עד כה. במקום הגברת הסקרנות, הרחבת האופקים וגירוי המחשבה, יש בלימודים לקראת תואר שלישי מרכיב עיקרי של העמקה. ההעמקה הזאת חייבת לבוא על חשבון כל הדברים שאהבת בלימודיך הקודמים. אין כאן סקירות רחבות היקף של תחומי ידע, אין כאן גיוון וגרוי מן הסוג שגרם לך ליהנות מן הלימודים בתואר ראשון ושני, גם אין כאן מפגשים עם המון אנשים אחרים. ודאי שאין שום דמיון בין לימודים לתואר שלישי שהם אנכיים ולעומק, ולימודי MBA, שהם אופקיים ולרוחב. לימודים בתארים הראשון והשני הם "נחמדים" ואטרקטיביים, במובן שהם מהווים מפגש עם תקצירי עבודותיהם של אחרים. לא פלא שהם מהנים מאד.

במקום כל אלה, יש במהלך הלימודים לקראת תואר שלישי המון תסכול, "דפיקת הראש בקיר" ותחרותיות, מן הסוג שלא נתקלת בהם עד כה. הרבה מלימודי תואר שלישי הם "בדידות של רץ למרחקים ארוכים". נדרשים יותר כישורים בקריאה וגם כתיבה באנגלית, בתכנות ובניתוח סטטיסטי, בהצגה בכתב ובעל פה. כל אלה מעל ומעבר לצפיות ולדרישות שהורגלת בהם במהלך לימודי התארים הקודמים. האם לא עדיף להירשם ללימודים לקראת תואר שני במקצוע אחר, שבאמת ירחיבו אופקיך? לימודי תואר שלישי אינם מרחיבים את האופקים. צריך להבין שלימודי תואר שלישי מטרתם להכשיר חוקרים. אין מטרתם להעניק דרגת ניהול, יוקרה, או משכורת גבוהים יותר.


ג) ההסתברות לכשלון בלימודים לקראת תואר שלישי היא עצומה

הסטטיסטיקה מלמדת שאפילו מקרב אלה שהתקבלו והתחילו את המסלול של הלימודים לקראת תואר שלישי הרוב המכריע איננו מסיים את המסלול. הסיבות לכך הן רבות, אבל נדמה לי ששתי הסיבות שמניתי לעיל (וגם חלק מאלה שאמנה בהמשך) משחקות תפקיד מרכזי ביצירת מצב זה. רוב אלה הפותחים במסלול אינם מגיעים להגשת הצעה. רוב ההצעות המוגשות אינן זוכות לאישור (לפחות לא בצורתן הראשונית). רוב ההצעות שאושרו אינן מוצאות לפועל עד תומן. חשוב להביא בחשבון את הסכויים לסיום המסלול לפני שקופצים בחדווה לתחילתו. האם לא כדאי היה לרתום את המרץ למטרות שיותר קל להשיגן?


ד) לימודים לתואר שלישי דורשים יותר זמן ממה שיש לך

אי אפשר לעשות לימודים לתואר שלישי כתחביב, בשעות הפנאי. אם אינך רואה בלימודים אלה את עיקר העשייה היומיומית שלך, לא רק שלא תתקדם/י ולא תגיע/י (ראה הסעיף בדבר הסיכוי לכשלון). בנוסף לכשלונך את/ה, את/ה תהווה/י מכשול והפרעה למנחה שלך ולכל מי שעוד מעורב בתהליך (משפחתך האוהבת, עמיתיך למחקר, ועוד). מי שיש לו(ה) משפחה, תפקיד במילואים, ועבודה בתפקיד אחראי, ורוצה להוסיף לכל אלה גם לימודים לקראת תואר שלישי עושה עוול, לעצמו(ה), לדיסציפלינה, ולכל הסובבים אותו(ה), שלא לדבר על הנזק ובזבוז הזמן שיגרם למנחה.


ה) עדיפים לימודים לתואר שלישי בחו"ל

לימודים לקראת תואר שלישי דורשים שימוש במשאבים כמו ספריות, מחשבים, מעבדות, מלגות ותקציבי מחקר. משאבים אלה קיימים בשפע רב הרבה יותר בחו"ל, ומצומצמים מאד בישראל.

אם לא הצלחתי לשכנע אותך לוותר על השאיפה ללימודי תואר שלישי, המחוייבות והשאיפות כל כך בוערים בעצמותיך, מדוע שלא תקום(י) ותירשם(י) ללימודים כאלה באחת מארצות הניכר? שם יש תוכניות מפוארות ללימודים לקראת תואר שלישי, שמלגות כבדות בצידן, שיש בהן מנחים רבים, ספריות עתירות משאבים, מחשבים ותקציבי מחקר – כל אלה ברמה וכמות שאיננו יכולים להתחרות בהם בארץ.



ו) למה דווקא בחיפה?

הקמפוס של אוניברסיטת חיפה הוא קמפוס יפה ונעים. יש כאן חברי סגל מוכשרים, אווירה חיובית, וספריה מצויינת. בתחום הספציפי שלי, פועל כאן מרכז לחקר חברת המידע ייחודי בארץ, ואווירה טובה ופורה של שיתוף פעולה בין תחומי. אבל זה איננו הקמפוס הגדול או הוותיק בארץ אפילו לא הגדול או הוותיק בחיפה. אז למה דווקא כאן?



ז) למה דווקא אצלי?


את(ה) עוד כאן?

אם כל הסיבות לעיל לא שכנעו אותך לוותר, אשאל רק עוד שאלה אחת. למה דווקא אצלי?

האם ביקרת בדף הבית שלי ועיינת במאמרים/ספרים שכתבתי, והאם שאלת את עצמך אם אלה סוגי השאלות שתרצה לעסוק בהן? אני לא עוסק בכל התחומים של מערכות מידע, ואפילו לא בכל תחום הקשור לתקשוב. מי שעובד בהנחייתי ייאלץ לעבוד באחד מתחומי העניין שלי, ועליך לשקול היטב האם מבחינת תחומי העניין יש התאמה בינינו.

מי שעובד אתי על לימודי תואר שלישי יודע שאני תובען, נודניק, וסופו (או אמצעו) של התהליך הוא שנגיע למריבה (לפחות אחת). אני מאמין בעומק לבי ש"עינויים" אלה הם שלבים הכרחיים בתהליך ההכשרה וההבשלה של בעל תואר שלישי. אני דורש מכל מי שרוצה לעבוד אתי התחייבות להשקעה מתמשכת של נתח עיקרי מזמנו. אני דורש שנעבוד ביחד על עבודת מחקר, לנסיון, בצורה של תיזה למאסטר או עבודת מחקר אחרת עוד לפני שאני מתחייב לטווח ארוך. אני דורש השלמות בלימודים ובלימודי כישורים. ואני מציב סטנדרטים לא וותרניים לכל אחת מ"אבני הדרך" בתהליך הארוך של לימודי תואר שלישי. לא רק שאינני מבטיח מעולם שאפשר יהיה לסיים בתוך פרק זמן ידוע. להיפך, אני מזהיר שהתהליך יהיה ארוך ומפותל יותר מן הנראה לך כרגע. למה שתיקח(י) על עצמך תפיסת עולם, דרישות ומנחה לא סימפטיים שכאלה?


לסיכום,נדמה לי שסיפקתי מספיק סיבות לשקול שנית את הרעיון של לימודי תואר שלישי (בכלל, או אצלי). אחטא לאמת אם לא אודה שאני מאד אוהב את עבודתי. אני חושב שאני עובד בעבודה הטובה בעולם (לפחות בשבילי). אני אוהב את המחקר בכלל, ואת העבודה עם תלמידי תואר שלישי בפרט. אבל נדמה לי שיהיה זה אך הוגן לפרוס את הבעיות והעכבות לעיל, לפני שמתקדמים במסלול הזה.


אני מציע לעיין גם בדף הבית שלי, וגם ב מספר מקורות המופיעים כאן:
http://www.cs.berkeley.edu/~jasonh/advice.html , וכאן http://www.si.umich.edu/DSO/SI/Survival/survival.html
http://dlis.gseis.ucla.edu/people/pagre/network.html

אם כל הנ"ל לא מספיק מרתיע או מפחיד, נוכל להמשיך בשיחה...אפשר למצוא את כתובות הדואר האלקטרוני, מספרי טלפון ופאקס, ומראי כיוון ליוני דואר בתחתית העמוד ובדף הבית שלי..

איך שופטים עבודות דוקטורט

איך שופטים עבודות דוקטורט

באדיבות אתר רשימות
סיון טולדו
פרופסור למדעי המחשב


לפני כמה ימים השתתפתי בפעם הראשונה בשיפוט של עבודת דוקטורט בצרפת. לפני כן הכרתי רק את צורת השיפוט בישראל ואת צורת השיפוט בארה"ב; מסתבר שבכל מקום השיטה שונה.



בארצות הברית מנגנון השיפוט הוא פשוט. הסטודנט כותב עבודת דוקטורט, המנחה וועדה מלווה של עוד שני חברי סגל מאותו מוסד מחליטה שהתיזה מוכנה להגשה, הסטודנט מציג את העבודה בהרצאה (שנקראת הגנה על התיזה, thesis defense), חברי הועדה שואלים שאלות, ומייד אחר כך מחליטים האם להעניק את התואר. לפעמים אפילו אין הרצאה של הסטודנט; הועדה מתכנסת בלי הסטודנט ומחליטה.



בישראל (לפחות באוניברסיטת תל-אביב) המגנגון שונה לגמרי. גם אצלנו התהליך מתחיל בהחלטה של המנחה שהעבודה מוכנה להגשה (לפעמים מעורבת בהחלטה גם ועדה מלווה ולפעמים לא). המנחה מציע שופטים חיצוניים, מאוניברסיטאות אחרות, רובם בדרך כלל מחו"ל. ועדה פנימית שהמנחה לא חבר בה בוחרת מתוך הרשימה כמה שופטים, ולפעמים גם שופטים מחוץ לרשימה שהמנחה הציע. העבודה נשלחת לשופטים, שמתבקשים לכתוב חוות דעת מפורטת ולהמליץ האם לקבל את העבודה. השופטים אנונימיים; לא התלמיד ולא המנחה יודעים מי הם, אלא אם הם חושפים את עצמם מרצון.



המנגנון בצרפת הכי מסובך. גם שם התהליך מתחיל באישור של המנחה להגיש את העבודה, אבל המערכת לוחצת מאוד על תלמידים ומנחים להגיש את העבודה תוך שלוש שנים, ולכל היותר ארבע (בישראל וארה"ב התואר יכול להמשך יותר אם התלמיד מתקדם לאט), כך שאין למנחה הרבה מרחב תמרון. כמו בישראל, המנחה מגיש רשימה של שופטים חיצוניים. שניים מתוכם מתבקשים לכתוב דו"ח שיפוט. התפקיד של דו"ח השיפוט אינו להמליץ האם להעניק את התואר, אלא להמליץ האם לקיים את ההגנה על התיזה. בהנחה שהם ממליצים לקיים את ההגנה, חבר השופטים המלא (חמישה ועוד המנחה) מתכנס, מאזין להרצאה של התלמיד אודות העבודה, שואל שאלות, ומחליט האם להעניק את התיזה. ועדת השיפוט שהשתתפתי בה הצריכה את האוניברסיטה הצרפתית (Ecole Normale Supérieure de Lyon) להטיס ולארח שני שופטים מארה"ב ואחד מאנגליה (שני חברי הועדה האחרים היו צרפתים, אחד מאותה אוניברסיטה והשני מעיר אחרת).



בשום מקום התהליך הזה הוא לא בדיוק מה שהוא נראה. לכאורה, התיזה של הסטודנט עומדת למבחן. לכן ההרצאה של התלמיד נקראת "הגנה על התיזה": התלמיד אמור להגן על תיזה שמדענים אחרים עדיין סקפטיים לגביה. בפועל, מי שעומד לשיפוט הוא המנחה ולפעמים המוסד, לא הסטודנט. בשלב שבו המנחה החליט שהתלמיד יכול להגיש את התיזה והתהליך הפורמאלי החל, החלטה שהתיזה אינה ראויה להתקבל כעבודת דוקטורט היא סטירת לחי רצינית גם למנחה וגם לתלמיד; השופטים נוטים להמנע מהמלצה שלא לקבל את התיזה (אם כי זה קורה לפעמים). האלמנט העיקרי שעוזר לשמור על רמת התואר היא החשיפה של המנחה לשופטים. באישור שלו להגיש את התיזה, המנחה מצהיר שהתיזה עומדת בסטנדרטים שלו; אם לדעת השופטים התיזה חלשה, השם המקצועי של המנחה (ושל המוסד) עלול להיפגע, גם אם דוחות השיפוט אינם מציינים במפורש שהתיזה חלשה.



מתי דוחות שיפוט כן נוטים להיות יותר מדוייקים? בתהליכים שבהם ידוע מראש שסיכויי הכישלון הם גבוהים. כאשר אני כותב דוח שיפוט על מאמר עבור כנס שמקבל בדרך כלל רק 20% מהמאמרים המוגשים לו, או על הצעת מחקר שהוגשה לקרן שמממנת רק 30% מההצעות המוגשות, אני יכול לכתוב את דעתי בלי לדאוג להשלכות השליליות שיהיו לדוח. מחברי המאמר או הצעת המחקר התכוננו מראש לאפשרות של כישלון, ולכישלון אין השלכה משמעותית על הקרייריה שלהם, בהנחה שהם גם מצליחים לפעמים לפרסם מאמרים או לקבל מימון להצעות מחקר.



תהליכי שיפוט עם אחוזי הצלחה בינוניים הם מנגנון הביקורת העיקרי של המדע. כאשר אחוזי הכשלון נמוכים מאוד וההשלכות של כשלון משמעותיות (כמו בקבלת או דחיית עבודות דוקטורט), דוחות שיפוט נוטים להמנע מביקורת גלויה וברורה. כאשר אחוזי הכישלון בינוניים או גבוהים, לכישלון אין השפעה משמעותית על מי שהעבודה שלו נשפטת, ולכן דוחות שיפוט נוטים להיות יותר אמינים. אבל כאשר אחוזי ההצלחה נמוכים מאוד, אנשים נוטים להתייאש ולהפסיק לנסות (לפרסם, לקבל מימון למחקר); כישלון בתהליכים כאלה מונע פרסום של עבודות גרועות, אבל אחוז גבוה של כישלונות גם מקטין את הפרודוקטיביות של מדענים.



ממה נובעים ההבדלים בתהליך השיפוט של עבודות דוקטורט בין ארצות ומוסדות שונים? הפשטות של התהליך האמריקאי והעובדה שהוא פנימי לחלוטין (בלי השתתפות של חוקרים ממוסדות אחרים) נובעת מצרכים של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. המוסדות הללו מבצעים מחקר בהיקף שדורש כמות גדולה של כח אדם, ובפרט הרבה דוקטורנטים. כאשר יש הרבה דוקטורנטים במערכת, וביחוד כאשר יש יחסית הרבה דוקטורנטים לכל מנחה, קשה להבטיח שכל אחד ואחת יכתבו עבודת דוקטורט משמעותית. המנגנון הפנימי מאפשר למוסד להעניק תארים גם במקרים גבוליים (או למטה מזה) בלי להיחשף ליותר מדי ביקורת חיצונית. עמידה עיקשת על סטנדרטים גבוהים היתה עלולה לגרום לתואר להתארך מאוד לפעמים ולעימותים עם סטודנטים עם תיזה חלשה (שאולי תרמו למחקר ולמוסד בדרכים אחרות, כגון השתתפות פרודוקטיבית בפרוייקט מחקר גדול, או הוראה). בנוסף לכך, המוסדות הללו מושכים תלמידים מצטיינים מכל העולם, ולכן יוצאות מהם באופן קבוע תיזות דוקטורט מצויינות; השם של המוסד (ושל המנחה) בעולם המדע נקבע בעיקר לפי התיזות המצויינות הללו והוא לא נפגע משמעותית ממספר מסויים של תיזות חלשות.



המנגון הישראלי הוא הקפדני מכל השלושה, בגלל שהעבודה נשלחת לשופטים חיצוניים ובגלל שהשופטים הללו אנונימיים. הם יכולים לכתוב חוות דעת ביקורתית מאוד ולהישאר בעילום שם, בדומה לשיפוט של מאמרים והצעות מחקר. כפי שכתבתי, המלצות לדחות עבודת דוקטורט הן נדירות גם בשיטה הזו, אבל היא נותנת מרחב מקסימלי לשופטים.



המגנגון הצרפתי נמצא באמצע. הועדה החיצונית חושפת את המנחה והמוסד ליותר ביקורת מאשר הועדה הפנימית של המוסדות אמריקאיים, אבל לפחות ביקורת מאשר השיפוט האנונימי בשיטה הישראלית. זה גם מנגנון יקר, כמובן, מכיון שהוא מבוסס על התכנסות פיזית של שופטים, לעיתים קרובות מארצות אחרות.



היעילות הכלכלית של השיטה הישראלית והאמינות של דוחות השיפוט האנונימיים באה בעיקר על חשבון התלמיד, שאישור התיזה שלו מתעכב חודשים לאחר הגשתה (במקרה הטוב). אי אפשר לדרוש משופט חיצוני לכתוב חוות דעת על עבודה של מאה עמודים או יותר בשבוע או שבועיים; צריך לתת לשופט כמה חודשים. לפעמים חוקר מסכים לשפוט את העבודה אבל לא עומד בלוח הזמנים, והשיפוט מתעכב עוד יותר. בצרפת וארה"ב, מזמנים את השופטים לפגישה פנים אל פנים שבמהלכה מחליטים האם לקבל את העבודה; ההחלטה מתקבלת בלוח זמנים קצר. העיכוב בקבלת התואר השלישי בישראל הביא להצעות לשינוי השיטה, אבל בינתיים היא לא שונתה (לפחות באוניברסיטת תל-אביב). בעיני חבל שהצדדים החיוביים של השיטה באים על חשבון הסטודנט, אבל לא נראה לי שהחלופות עדיפות עבורנו.





פורסם ב 10 בדצמבר 2008 03:55 במדור אקדמיה | 4 תגובות