יום שלישי, 9 בפברואר 2010

רעיונות לנושאים ולשאלות מחקר

דוגמאות מעבודות סמינריוניות (לקוח מהאו"פ)

בסעיף זה מובאות דוגמאות לסוגים שונים של עבודות סמינריוניות, מקצתן אמפיריות ומקצתן עיוניות. כל דוגמה כוללת פירוט של תחום המחקר, שאלת המחקר ושיטת המחקר. אפשר להעלות שאלות מחקר רבות בכל תחום מחקר, אך בדרך-כלל עליכם להתמקד בעבודתכם בשאלת מחקר מרכזית אחת. במקרים רבים אפשר ליישם יותר משיטת מחקר אחת כדי לענות על שאלת המחקר. בעבודתכם תיישמו לרוב שיטת מחקר עיקרית אחת, ולעתים תסתייעו גם בשיטות נוספות.

תחום המחקר:
מערכות מידע תחרותיות בשוק ההון בישראל.
שאלת המחקר:
האם אתר אינטרנט אינטראקטיבי הוא כורח אסטרטגי לבנקים ולבתי השקעות בניירות ערך הפועלים בישראל?
שיטת המחקר:
ניתוח תכנים וסוגי פעילויות באתרי אינטרנט של בנקים ובתי השקעות, וראיונות עומק עם מנהלי מערכות מידע בבנק קטן ובשני בתי השקעות.

תחום המחקר:
מיזמים משותפים בין-לאומיים.
שאלת המחקר:
כיצד משפיעים הבדלים בסוג התעשייה, בסוג הבעלות ובגודל חברות-האם על האפקטיביות של מיזמים משותפים בין-לאומיים?
שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.

תחום המחקר:
ניהול משאבי אנוש בין-לאומי.
שאלת המחקר:
האם אסטרטגיית פיקוח ושליטה צנטרליסטית בחברה רב-לאומית היא גורם בכישלון מוצביה במשימותיהם מעבר לים?
שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תשתית הכבישים בישראל.
שאלת המחקר:
האם סלילת כביש חוצה ישראל תגדיל את סך הרווחה הכלכלית? ניתוח השפעותיו הסביבתיות של הכביש לעומת תועלתו למשק.
שיטת המחקר:
ניתוח מאמרים כלכליים וספרות מחקר בנושא השפעות חיצוניות וכלכלת תחבורה.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של מערכת החינוך בישראל.
שאלת המחקר:
מה עשויות להיות ההשלכות הכלכליות של הפרטת חלקים נוספים במערכת החינוך? בחינת השפעות ההפרטה על השוויוניות ועל הנטל הכלכלי הציבורי.
שיטת המחקר:
בחינת מערכת ההקצבות, ניתוח מאמרי מחקר כלכליים וספרות מחקר בנושא חינוך כמוצר ציבורי והפרטתו.

תחום המחקר:
הפרטת מונופולים.
שאלת המחקר:
האם יש להפריט את חברת החשמל בישראל? כיצד?
שיטת המחקר:
השוואת משק החשמל בישראל ובחו"ל ובחינת מאמרים בנושא הפרטת מונופולים וחשיפת חברות ממשלתיות לתחרות.

תחום המחקר:
שימוש בצבע בפרסום.
שאלת המחקר:
כיצד משפיע הצבע על זכירה של פרסומות מודפסות?
שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניסוי בקרב צרכנים.

תחום המחקר:
מוצרים "ירוקים" (ידידותיים לסביבה).
שאלת המחקר:
באיזו מידה "פרסום ירוק" משפיע על תדמית החברה המפרסמת ועל כוונת הקנייה של הצרכן?
שיטת המחקר:
ניתוח תוכן של כתבי עת בנושא פרסום תדמיתי ופרסום ירוק, ושאלון בקרב צרכנים.

תחום המחקר:
יחסי עבודה באוסטריה.
שאלת המחקר:
האם הביזור מפחית את עוצמתם של האיגודים המקצועיים באוסטריה?
שיטת המחקר:
ניתוח ספרות מקצועית וראיונות.

תחום המחקר:
מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה.
שאלת המחקר:
האם גישור הוא מנגנון יעיל ליישוב סכסוכים בעת החדשה?
שיטת המחקר:
חקר שביתת הרופאים בישראל בשנת 2000 באמצעות ניתוח ספרות מקצועית, אירועים וראיונות.

תחום המחקר:
התנהגות משיבים בסקרים ארגוניים רגישים.
שאלת המחקר:
האם יש קשר בין מידת האנונימיות ששיטת הסקר מאפשרת למרואיינים לבין איכות המידע שהם מוסרים?
שיטת המחקר:
השוואה בין שאלונים הנשלחים בדואר אלקטרוני לבין שאלונים הנשלחים בדואר פנימי בסקר שביעות רצון של עובדים בחברת מחשבים.

תחום המחקר:
בעיית הסירוב בסקרים.
שאלת המחקר:
מהם הגורמים לסירוב להשתתף בסקרים בקרב חברי קיבוצים בישראל?
שיטת המחקר:
סקר עמדות כלפי סקרים הכולל שאלות לגבי מידת האמון בממצאי סקרים, מידת הנכונות להשתתף בסקרים, תדירות ההשתתפות בסקרים ועוד.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תגמול מנהלים בכירים.
שאלת המחקר:
מה הקשר בין גובה שכר המנהלים הבכירים לביצועי החברות?
שיטת המחקר:
ניתוח סטטיסטי של מדגם מייצג של חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה בתל-אביב; הדוחות הכספיים שלהן משמשים כמקור לנתונים.

תחום המחקר:
הליכים לפתרון קונפליקטים.
שאלת המחקר:
בחינת ההליכים לפתרון קונפליקטים בנושאי משמעת במפגשי הנחיה באו"פ.
שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית ועריכת מחקר (העברת שאלונים למנחים וראיונות עם מנחים).

תחום המחקר:
כשלים פסיכולוגיים במשא ומתן.
שאלת המחקר:
השפעת "הכשל התגובתי" על תהליך המיקוח במשא ומתן.
שיטת המחקר:
סקירה וניתוח של ספרות מחקרית.

תחום המחקר:
אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן.
שאלת המחקר:
ניתוח אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן בין תחנת רדיו "101" לבין מפרסמים.
שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניתוח מקרה באמצעות שאלונים, ניתוח דוחות וסיכומי ישיבות.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של שביתות בישראל.
שאלת המחקר:
מהי העלות הכלכלית (במונחים של אובדן תוצר) של שביתות בשנה מסוימת בכל אחד מהענפים הכלכליים ובמשק כולו? האם קיימת מגמה לאורך זמן? מה משקלו של כל אחד מהענפים בסך העלות?
שיטת המחקר:
חישוב התוצר הרֵאלי ליום עבודה בכל אחד מהענפים הכלכליים, והכפלתו במספר ימי העבודה שאבדו באותו ענף בשנה הנידונה. התוצאה נותנת עלות כלכלית במונחים של אובדן תוצר.

יום שלישי, 2 בפברואר 2010

איך נשארים רלוונטיים?

איך נשארים רלוונטיים
למה שיחה בקפיטריה יעילה יותר משיחה באינטרנט? למה צריך לאתגר אנשים מוכשרים? וכיצד כל זה קשור לחדשנות ולהישרדות
ירון פשר
מחקר חדש, שנעשה בהארוורד ביזנס סקול, בדק ומצא שב-2008 נמכרו ברחבי העולם כ-22 מיליון ספרים בנושא עסקים. בהנחה שהשוק לספרים כאלה מייצג 20% מהאוכלוסיה האמריקאית, או 62 מיליון איש, המשמעות היא שכל רוכש פוטנציאלי קנה בערך שליש ספר בשנה שעברה. ישנם בערך כ-2,000 ספרי עסקים שיוצאים לאור בכל שנה - כך שהסבירות שמישהו יקנה את ספרו החדש של פרופ' גארי האמל היא בערך 35 ל-2,000, או 0.175%, לכן האמל תוהה בשביל מה לכתוב אותו מלכתחילה.
בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", מעיד האמל על עצמו, כי הוא אינו חלק מאותם פרופסורים שיש להם משרד מלא ספרים מהרצפה עד התקרה. הוא טוען שלאף אחד אין זמן לקרוא כל-כך הרבה, כולל אקדמאים ואינטלקטואלים. להערכתו, אם הוא עצמו קרא 10% מתוך 500 הספרים שיושבים אצלו במשרד, אז מדובר בכמות מכובדת.
ולכן, כחלק מההסתגלות למציאות, האמל לא רוצה לכתוב עוד ספר. האמל טוען שכנראה התכונה הכי חשובה היום בכל ארגון היא כושר הסתגלות למציאות כשבעולם הפוך ובלתי יציב כמו זה שבו אנו חיים, כל ארגון באשר הוא מתנדנד על חבל דק בין חוסר רלוונטיות לחדשנות. אלא אם כן הארגון מסוגל להשתנות בקצב שבו השינוי מקיף אותו.
לצאת מהקופסה ולהסתגל לעתיד
בניגוד לנתח שוק או דיפרנציאציה של מוצר, סתגלנות של ארגון היא קונספט אבסטרקטי, אבל הגמול שהיא נותנת משתלם מאוד. ראשית, קרוב לוודאי שארגון בעל כושר הסתגלות גבוה יחוש בצורה פחות חדה ירידה בהכנסות. צניחה דרמטית בשווי שוק של חברה היא תוצר אופייני של כישלון להתאים את עצמה לבגרות בלתי נמנעת של מודל עסקי, או למצות יתרון מול מתחרה חדש ובלתי שגרתי.
חברה סתגלנית בודקת מחדש את האסטרטגיה שלה בלי צורך לעבור בשבילי החידלון, היא ממציאה עצמה מחדש לפני שהעתיד גונב ממנה את ההווה. כתוצאה מכך, היא תחוש בפחות טלטלות כלכליות. משקיעים אוהבים חברות שמדווחות על רווחים יציבים ומענישים כאלה שלא עושים כך.
חברה סתגלנית ממציאה עצמה מחדש לפני שהעתיד גונב ממנה את ההווה
ארגון סתגלני הוא כזה שיודע לזהות ולנצל הזדמנויות, ותמיד מגדיר מחדש את ליבת העיסוק שלו באופנים שפותחים צוהר חדש לצמיחה. אילו חברת Best buy, למשל, הייתה מזהה בזמן את ההזדמנות שבהזמנת DVD בדואר, היא הייתה משאירה את Netfix מאחור בתחום, וכך קוקה קולה יכלה להוביל בעסקי משקאות הספורט במקום Gatorade וג'נרל מוטורס יכלה להיות יצרנית ההיברידיות הגדולה בעולם, במקום טויוטה.
חברה שכל הזמן מחפשת אופקים חדשים תזכה גם ליתרון יחסי במשיכה ובשמירה על כישרונות בארגון. כשחברה שפעם הצליחה עולה על שרטון, בדרך-כלל העובדים הכי מוכשרים שלה לא נשארים לשאוב מים, אלא קופצים מהספינה הטובעת.
חברה דינאמית תצליח לשמור על עובדים שהם מעורבים יותר ונלהבים יותר להגיע לעבודה בכל יום, ולכן - פרודוקטיביים יותר. חברה כזו תהיה גם יותר פרואקטיבית במתן מענה לצרכים משתנים של לקוחותיה, כשהיא מגדירה מחדש את רף הציפיות של הלקוחות שלה באופן חיובי ובכך תגדיל משמעותית את נאמנות לקוחותיה.
אחרי שנים שבהן המנטרה הארגונית הייתה: "אנשים הם הנכס היקר לנו ביותר" - אין זה מקרי שחברות ענק כמו IBM, ג'נרל אלקטריק ופרוקטור אנד גאמבל שומרות על יציבות גם בתקופה של טלטלה עולמית. אין לדידם זמן טוב יותר מאשר תקופת מיתון במימדים היסטוריים בכדי לדחוף אנשים מחוץ לקופסה ולפתח איתם כיוונים חדשים.
משימות של פיתוח מנהלים הם השקעה, אז כמובן שישנן הוצאות לפני שיש החזר; הרי בכדי לשלוף מישהו מעבודה שבה הוא מתפקד טוב ולהציב אותו במקום יש להשקיע בכסף ובאתגר. אבל התוצאה היא שההחזר על ההשקעה הוא בקבלת מנהיג ומוביל דרך.
החברות הטובות ביותר תופרות משימות מהסוג הזה לסביבת העסקים העתידית ומסיבה זו פיתוח גלובלי הפך למימד המרכזי בקרב כל החברות בליגה הזו. ברבות מהן - כמו P&G (קולגייט-פלמוליב), ג'נרל אלקטריק, פפסי, ורבות בFortune 500- - מגיעים רוב הרווחים שלהן מחוץ לגבולות מדינת האם. כולן מאמינות שהתרחבות גלובלית צופנת בתוכה את ההזדמנות הגדולה ביותר שלהן לצמיחה ולעתים גם את האתגרים הגדולים ביותר.


ארגון סתגלני הוא כזה שיודע לזהות ולנצל הזדמנויות [אילוסטרציה: photos to go]
לאתגר את המצוינים ולחשוב רחוק
ראג' קאלאטור (Raj Kalathur) הוא אזרח אמריקני ממוצא הודי, העובד בשביל חברת Deere, יצרנית טרקטורים וציוד חקלאי. הוא אחראי על השיווק והמכירות של החברה במרבית אסיה ואפריקה - מקומות בהם ההיכרות עם החברה הוא מועט ביותר. החברה מחזיקה 50% מנתח השוק האמריקני, אבל קאלאטור אומר ש60% מהלקוחות הפוטנציאליים שלו בהודו, שהיא גם שוק הטרקטורים הגדול בעולם, מעולם לא שמעו על Deere. החברה בונה את קאלאטור ומכשירה אותו לעמוד בראש, מאז הגיח לחברה בקיץ 1996, בזמן שלמד ל- MBAשלו.
בשבוע הראשון לעבודה הם שלחו אותו לבייג'ינג - לברר יותר על תעשיית הבנקאות הסינית וכיצד אפשר לקבל מימון לעסקי הטרקטורים. לא היה לו שום ניסיון בשוק הסיני או בתחום הבנקאות. מאוחר יותר נתנו לו להיות אחראי על הלוגיסטיקה במפעל במקסיקו, וכל אתגר בנה אותו קצת יותר. הוא שייך לסוג העובדים שהחברה עלולה לאבד אחרי 15-7 שנות עבודה, אם לא ישקיעו בו ויאתגרו אותו מעבר לגבולות הרגילים, המצופים מעובד ממוצע.
כשחברה שפעם הצליחה עולה על שרטון, בדרך-כלל העובדים הכי מוכשרים שלה לא נשארים לשאוב מים, אלא קופצים מהספינה הטובעת
פיתוח תוכניות מסוג זה איננו משימה קלה. רבות הן החברות שיש בהן תרבות ארגונית של טווח קצר, שם קשה להעלות על הדעת להשקיע כסף בקטגוריה חדשה של השקעות, שתשתלם רק מאוחר יותר. ולכן פרספקטיבה היא המפתח, משום שחברות שנמצאות הרבה זמן בתעשייה ובשווקים מבינות שפיתוח מנהיגות הוא משחק ארוך טווח ומשתלם. "אנחנו בני 172 שנים, כך שאצלנו בישיבת הנהלה לא מסתכלים רק על השנה הבאה, אלא על כמה עשורים קדימה", אמר מנהל משאבי האנוש של Deere, ריצ'רד מקנאלי.
אלא שלא מספיק רק לדאוג להנהגה העתידית. בשביל להישאר רלוונטיים גם מחר, חברות מעבירות פארקים תעשייתיים שלמים למרכזי ערים ויוצרים פארקים מדעיים אורבאניים שבנויים להכיל את מיטב המוחות והכישרונות. עבור מרבית האמריקנים, המלה פארק תעשייתי מעלה אסוציאציה של קמפוסים יפים ומבנים נמוכי קומה מחוץ למרכזי הערים.
במשך 50 שנה, הארכיטיפ של מקומות כאלה היה פארק תעשייתי בגבעות שמחוץ לדורהם (Durham) בצפון קרוליינה. היום ענקיות ההיי-טק בונות את משכניהן בתוך מרכזי הערים הגדולות ליד אוניברסיטאות, במטרה לשתף איתן פעולה ולפתח ביחד את הדור הבא של עובדי ההיי-טק.


"אנשים הם הנכס היקר לנו ביותר" [אילוסטרציה: photos to go]
להתכנס בערים ולפגוש את הממציאים
בימי השיא שלה, חברת אוליבטי (Olivetii) העסיקה קרוב ל-3,000 עובדים בשכונה קשה של ברצלונה בייצור מכונות כתיבה. היום, אם נכנסים למה שהיה פעם המפעל הישן, מוצאים מתחם שיש בו ערב רב של שפות ותרבויות, המתמזגות במבנה חדשני של אינקובטור היי-טקי בעל ארבע קומות של בטון וזכוכית, המשמש כמשכנם של 55 סטרט-אפים המייצרים הכל, החל מקסדות לאופניים עם כריות אוויר פנימיות וכלה בשירות אודיו אונליין, שיש שקוראים לו הגוגל של המוזיקה.
רבים הם גם הפארקים החדשים בסין, בנסיכויות המפרץ הפרסי ובחלקים בארצות הברית, שבהם מדובר יותר בפיתוחי נדל"ן ראוותניים מאשר בהשקעה באנשים ובחדשנות. הרבה פעמים ממציאים צריכים רק מקום זול בסביבה בעלת גירויים חשיבתיים ותו לא.
אחרים טוענים שכבר אין צורך בפרויקטים גדולים כמו פארקים תעשייתיים, כשממציאים שונים נוהגים גם כך לשתף פעולה באינטרנט. הרי הטלקומוניקציה הזולה וישיבות-הווידיאו הפכו את התקשורת בין הממציאים לקלה גם במרחבי הזמן והגיאוגרפיה. ב-IBM טוענים ש-40% מהעובדים שלהם כלל לא עובדים במשרדים הפיזיים שלהם.
אבל גם המצדדים הגדולים ביותר של מקומות עבודה וירטואליים מודים שיש הרבה יתרונות לריכוז של מוחות יצירתיים, שיעבדו תחת קורת גג אחת. החדשנות שיכולה להתפתח משיחה בקפיטריה גדולה באופן משמעותי יותר מזו שעשויה להתפתח משיחה באינטרנט. הפיתרון בעיני רבים הוא פארקים תעשייתיים בלב החיים האורבאניים, מתוך אמונה שחדשנות צומחת כשיש קשר בין הממציאים לבין מה שקורה בערים הגדולות.
הכתבה התפרסמה במגזין סטטוס, ינואר 2010