יום רביעי, 15 במאי 2013

ככה באמצע הלילה בא לי רעיון לדוקטורט. הרהורי המושיע האקדמי

אז אני שוכב עם גב תפוס ומנסה להירדם.
מחשבות על הלימודים שלי לא עוזבות אותי.
כן, יש לי הרבה רעיונות, גם היו לי. אך
תכלס לא יצא מזה כלום.
כנראה אני לא מספיק חרוץ ושאפתן ובעיקר יש לי פתיל קצר.

יום שבת, 11 במאי 2013

יום ראשון, 21 באפריל 2013

דוקטורט אינטואטיבי או לוגי/הרהורים על דוקטורט וכתיבה אקדמית

המושיע האקדמי - סיוע בסמינריון בתזה ודוקטורט

0544678152 hamoshia@gmail.com


דוקטורט אינטואטיבי או לוגי/הרהורים על דוקטורט וכתיבה אקדמית
hamoshia@gmail.com

יום שישי, 19 באפריל 2013

מ-ב-צ-ע סמינריון מביא סמינריון
סיוע מהיר ומשמעותי בסמינריון
אצל המושיע האקדמי - אלא מי?
hamoshia@gmail.com
0544678152

כתיבה אקדמית - זה השטח שלנו
התמחות בעזרה ב
* דוקטורט
* תזה
* סמינריון
...ל ג מ ו ר  בהצלחה ובזמן סביר
את הדוקטורט   / תזה / סמינריון / רפראט / ה. מחקר / דו"ח
מושיע האקדמי (C) - סיוע בכתיבה, הכנה ועריכה אקדמית
 זה הזמן לגמור... את העבודה האקדמית - בעזרת המושיע האקדמי * סיוע משמעותי * הכי מהיר בעיר! + קוד אתי
אז מה מעכב אותך מלסיים את הדוקטורט, תזה, סמינריון?
המושיע האקדמי (C) - מיקור חוץ אוניברסיטאי
מבצע חבר מביא חבר
מייל ישיר למענה מהיר: hamoshia@gmail.com
ייעוץ והנחייה בטלפון 0544678152
ה מ ו ש י ע  ה א ק ד מ י*  (C) - אלא מי?
התמחות בעזרה לדוקטורטים ולמגישי תיזה

סיוע משמעותי בכתיבת ע' אקדמיות
שילחו פירוט מלא וצרפו כל הרלוונטי
hamoshia@gmail.com
0544678152
...המענה הכי מהיר בעיר!
www.hamoshia.co.il
עשרות סטודנטים כבר נושעו!
- - - כל עבודה. מקוריות, יצירתיות ובלעדיות..- - -
..."מומלץ ביותר! האיש - רציני" @ "רק אם הייתי יודעת קודם"....@ "בזכותו הגשתי את התיזה בזמן" @
"הוא ה צליח לחלץ אותי מהתקיעות שלי"... (משוב סטודנטים, מאי-יוני, 2011)
 ********************************************
תנאי תשלום נוחים. לפי כל הכללים האקדמיים.חבר מביא. הנחה לשתי ע' ומעלה
*המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו - לסטודנטים,
פועל משנת 1991 - חבר באיגוד האמריקני  להנחייה ויעוץ אקדמי AAU ועמית בארגון החוקרים האירופאי RUO
סמינריונים, גמר, תיזה, דוקטורט,
המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו

יום ראשון, 7 באפריל 2013

הפרופסור דאג שלא אתפזר בדרך לדוקטורט - וידויה של סטודנטית באדיבות המושיע האקדמי


וידויה של סטודנטית באדיבות המושיע האקדמי:

"הפרופסור דאג שלא אתפזר בדרך לדוקטורט"



בחירת המנחה היא קריטית בדרך לדוקטוראט בחירת המנחה הינה, לטעמי, אחת משתי הבחירות המשמעותיות בדוקטורט. השנייה הינה בחירת הנושא. מנחה טוב יהיה: בעל ידע נרחב, מנחה, מכוון, מסייע ותומך. הוא ילווה אותך לאורך הדרך. יחסוך ממך כניסה לבורות חשוכים ויחלץ אותך מכאלו שנפלת אליהם שלא לצורך. לעיתים יהפוך המנחה גם למוביל בקריירה שתתפתח בהמשך ויתכן שתרכוש ידיד ורע. שווה להשקיע בחיפוש ובבחירה מחשבה רבה. הסתייע בניסיונם של אחרים. אל תסתפק באמירות הקשורות באישיות כובשת, מוניטין מקצועי או נחמדות פורצת גבולות. עצה זו לקוחה מאתר דוקטורנטים http://www.angelfire.com/alt/alon/unn/tips/tips.htmחשוב לדעת, כל אחד עובר את כל השלבים. כל אחד עובר אותם אחרת. האחד בקלות והשני כקריעת ים סוף. לחלק התשובות ברורות ולחלק לא. הרבה פעמים החלטות חשובות בצמתי ההחלטה המהותיות מתרחשות במקרה. אולם, זה אינו מוריד מחשיבותן. אספר על המהותיות בעייני. מדוע דוקטורט? שאלה שאינה ברורה מאליה ושווה מחשבה. למעט הטיעון הברור (להרשים את השכנה...), שווה לחשוב ולהתייעץ בטרם יוצאים למסע ארוך, מפרך שלא באמת ברור מה יהה בסופו. הדבר חשוב גם כדי לא לגלות באמצע, סתם כך, שכדי להיות מאושר בכלל אין צורך בדוקטורט. החלטה מושכלת בהתחלה תאפשר גם לנתב עצמנו במהלכו כלפי מטרה מוגדרת (קריירה אקדמית או אחרת). עליך להגדיר לעצמך את המטרה שלשמה אתה רוצה להיות דוקטור. אם המטרה הינה: העשרה, עניין, פיתוח עצמי או שיפור הערך הכלכלי בשוק, אזי כדאי מאד לקרא את במאמרו של פרופ' רפאלי שיזף מדוע לא כדאי לשאוף לתוכנית דוקטורט. נושא! הבחירה המשמעותית השנייה שלעיתים מקדימה את בחירת המנחה ולעיתים עוקבת אחריה ונובעת ממנה, הינה בחירת הנושא. ברור שהנושא שתבחר חייב להיות ייחודי ובעל תרומה משמעותית לעולם האקדמי או המעשי. עצתי: בחר נושא שמעניין אותך! נושא המחקר בדוקטורט הולך ללוות אותך בשנים הקרובות ולהוות מרכיב חשוב מחייך. אם הנושא לא מעניין הוא יהיה לך לזרה עוד בשלבים הראשונים והלימודים יהפכו לסיוט מתמשך. נושא מעניין מעניק אנרגיה, משפר את החיים ואת המחקר גם יחד. סקירת ספרות. לאחר שיש לך מנחה ומושג כללי על הנושא בו תעסוק מתחיל שלב הסקירה הספרותית. מה נכתב, מה נמצא מהן התיאוריות המובילות והכי חשוב מה אני יכול לתרום לתחום שלא נעשה קודם לכן וניתן לחקור אותו. שלב זה יכול להיות ארוך מאד אבל קצר הוא לא. סקירת הספרות הינה הליך מתגלגל שבו כל יום מתגלה ערוץ נוסף עד שתוך פרק זמן קצר אתה חש שאתה טובע בים החומר הבלתי ממוקד. זהו הליך טבעי. עם הזמן הדברים יתכנסו והתמונה תתבהר. כדאי מאד לעיין במסמך של ד"ר דפנה רבן הסוקר את מגוון מקורות המידע האפשריים לחיפוש נושא וסקירת ספרות. מעבר לכך, שווה להיות ערני גם לכמה נושאים טכניים:רישום חומר. בשלב זה ובבאים אחריו פוגשים הרבה ספרים, מאמרים רעיונות וטיפים שהופכים תוך פרק זמן קצר לבליל לא מאורגן המקשה על שחזורם. חשוב מאד לעשות רישום מה פגשת והיכן זה רשום. בהמשך, כשתרצה לחזור לרעיון זה או אחר לא תוכל למצוא אותו ללא הליך מעקב ברור. אומנם, תחילה הדבר נראה מיותר אבל הוא לא! העזר בכל כלי שיעלה בדעתך: טבלאות ממוינות במעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני או תוכנה ייעודית לרישום ביבליוגראפי. הקפד לרשום כמה מילים על כל מאמר או צילום כדי לחסוך את הצורך לקרא את כל החומר מחדש בשלבים הבאים. פתח תיקים ורכז בהם רעיונות, מאמרים, טיפים וקישורים על פי כל חלוקה שתבחר. הכן תקציר/כרטסת לכל מאמר שקראת. לחלופין, ציין מספרים סודרים על כל מאמר שצילמת או שמרת. כך ניתן היה להתייחס ולאחזר מידע בקלות. כך גם ניתן לסדר אותם בבית באופן שניתן למצוא אותם. הכי חשוב: החלט על דרך עקבית ושיטתית לריכוז החומר והתמד בה. זה ישתלם בהמשך.חשוב גם על השלבים הבאים. סקירת התיאוריות והמשתנים תלווה בהמשך בהגדרות נומינאליות ואופרציונאליות, שיטת מחקר, הדגימה וכלי המחקר. אסוף פרטים אילו מהמאמרים אותם אתה קורא כעת כדי לחסוך את הצורך לחזור לכל אחד מהם בשלבים הבאים כל פעם מחדש כדי לבדוק פרט נחוץ נוסף. ודא שאתה קורא את חזית המחקר. ודא שלא נעדרו מרשימותיך הביבליוגרפיות הכותבים המרכזיים בתחום. נסה לשרטט את מרכיבי המחקר. שרטוט מבהיר, לך ולאחרים, את המשתנים והקשרים בניהם באופן חד חד ערכי. אם הצלחת לשרטט את מערך המחקר – אתה גם מבין אותו. אם לא, אל תדלג על שלב זה. חוסר היכולת לשרטט את מערך המחקר מעידה, קרוב לודאי על בעיה.נסה להסביר את נושא המחקר למישהו שאינו מבין בתחום. נסה לעשות זאת עם עד חמישה משפטים (קצרים!). אם אתה נזקק ליותר מכך – ככל הנראה עדין אינך ממוקד. בקיצור, עבודה יסודית בשלב זה חוסכת זמן רב בשלבים הבאים. השלמת לימודים. ברוב המקרים תידרש להשלים לימודים. אם כדרישה פורמאלית של החוג או בעקבות הנחיה של המנחה. אם לא, הצטרף לקורסים כשומע חופשי. חשוב על שני תחומים: תוכן ומתודולוגיה. לרוב, בשניהם, שווה להעשיר ולהעמיק את ידיעותינו.אם אפשר, פזר את לימודי ההשלמה על פני זמן. הן כדי לפזר את העומס והן כדי לפגוש נושאים במקביל להתקדמות העבודה. מה שרואים בתחילת העבודה אינו דומה למה שרואים במהלכה. אני דחיתי את לימודי ההשלמה במתודולוגיה וסטטיסטיקה לשלב שבו עסקתי בהם בעבודה. כך הם הופכים להיות מוחשיים יותר ועונים על צורך אמיתי. הצהרת הכוונות. שלב פורמאלי ראשון. כמו כל אחד מהשלבים אנו רוצים לעבור אותו מהר. כל עיכוב נראה לנו מיותר. אבל הוא לא. למעשה כל מה שתעשה בטרם אישור הצהרת הכוונות לטובתך הוא. שכן שעון הזמן אינו פועל לרעתך. למעשה הסיבה היחידה להיחפז בשלב זה הינה חוסר הסבלנות שלנו עצמנו והרצון להיות סטודנט מן המניין עם כרטיס צבעוני ורון בלב (וגישה אנושית למאגרי המידע באוניברסיטה ובבית). אולם, חפזון כאן עלול להיות לרועץ בשלב הבא. עת הזמן מתחיל להיספר. המלצתי החמה מאד – השתדל להתקדם כמה שיותר עד שלב הצהרת הכוונות. עסוק בהגדרה של כל מרכיבי העבודה ופרטיה. התלבט עם המנחה, חברים ודוקטורים אחרים. בשלב זה עדין אינך משלם את מחיר זמן ההתלבטות. אתה תופתע כמה קצרה השנה בין אישור הצהרת הכוונות לבין עיתוי הגשת הצעת המחקר. עם הפיכתך לסטודנט מן המניין נצל את היתרון הגדול ביותר ורכוש כרטיס חכם. הכרטיס יאפשר גישה מהבית למאגרי המידע. למרות הניתוקים הרבים, חייך יהיו קלים לאין ערוך. מנהלות. באוניברסיטה ישנו מערך שלם שמלווה את הדוקטורט בדרכו. חשוב להכיר את הנהלים, החובות והזכויות. מניסיוני, הזכויות רבות מהחובות. שווה לקרא, לפחות פעם אחת, את התקנון ולרשום את התאריכים החשובים להגשת טפסים ובקשות. זה עשוי לחסוך זמן וממון רב. שווה להיפגש גם עם האחראית על נושא מלגות, גב' שרה שור, היא תשמח לסייע. קישוריםלאחר כל זה, אם כבר החלטת להצטרף לתוכנית הדוקטורט, יתכן שתרצה לעיין בשלל העצות המובאות באתר המייעץ כיצד לשרוד את הלימודים האקדמיים.





דוקטורט סמינריון תזה - עם המושיע האקדמי - אלא מי?

התואר השלישי*


התואר השלישי*



אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי. אבל הוויתור שלי ללמוד אצלו באוניברסיטת ניו יורק מלווה אותי גם בלימודי הרפואה. התלבטות בין אימהות לקריירה אקדמית



עם סיום התואר השני, נרשמתי לתואר שלישי במחלקה לתקשורת באוניברסיטת ניו יורק. חלק מהליך הקבלה היה ראיון אישי עם ניל פוסטמן שעמד אז בראש לימודי ה -MEDIA ECOLOGY שבהם התעניינתי. הייתה בינינו כימיה מהרגע הראשון. אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי.

באותם ימים, סיימתי עבודה של שנתיים במשלחת משרד הביטחון בניו יורק והתחלתי לעבוד, ללא אשרת עבודה, בהפקה של סרט עצמאי [שאינו בהפקת האולפנים, ולכן מעסיק עובדים שאינם חברי האיגודים המקצועים) בעיר ניו יורק. בסרט הראשון הייתי נהגת הפקה. 100 $ לשבוע, בחורה עבריה בת עשרים ושמונה, בעלת תואר שני בתקשורת בהצטיינות. כל בוקר הובלתי לעבודה את הבמאי, את הצלם, את נערת התסריט ואת המפיק לאתר הצילומים בניו גרסי מניו יורק ובסוף היום חזרה. במהלך יום הצילומים הגשתי קפה, מים וביצעתי שליחויות בין סט הצילומים למשרדי ההפקה וכיוצא בזה.

בבוקר מוקדם, כאשר הייתי יושבת מאחורי ההגה של מכונית הג'י.אמ.סי ומקשיבה בעניין רב לשיחות שמתנהלות בין הבמאי, לצלם ולנערת התסריט, על הצילומים המתוכננים באותו היום, שאלתי את עצמי כמה זמן ייקח לי לעבור לספסל השני באוטו כזה.

יום אחד, התקשר ניל פוסטמן ואמר שלא רק שהתקבלתי ללימודי הדוקטורט אצלו, אלא שהוא השיג לי גם מלגה מלאה לשכר הלימוד ותוספת תשלום עבור קיום, וכל שעלי לעשות הוא לבוא ללמוד. לא הייתי צריכה לעבוד ולא הייתי צריכה להשיג אשרת שהייה. הכול יכול היה להיות מסודר באמצעות אוניברסיטת ניו יורק (NYU).

קרא עוד... בבלוג של המושיע האקדמי

יום שבת, 23 במרץ 2013

המושיע האקדמי » סיוע מהיר ומשמעותי בסמינריון אצל המושיע האקדמי - אלא מי? hamoshia@gmail.com 0544678152 כתיבה אקדמית - זה השטח שלנו התמחות בעזרה ב * דוקטורט * תזה * סמינריון ...ל ג מ ו ר בהצלחה ובזמן סביר את הדוקטורט...

המושיע האקדמי »


סיוע מהיר ומשמעותי בסמינריון אצל המושיע האקדמי - אלא מי? hamoshia@gmail.com 0544678152 כתיבה אקדמית - זה השטח שלנו התמחות בעזרה ב * דוקטורט * תזה * סמינריון ...ל ג מ ו ר בהצלחה ובזמן סביר את הדוקטורט...



המושיע האקדמי »
סיוע מהיר ומשמעותי בסמינריון אצל המושיע האקדמי - אלא מי? hamoshia@gmail.com 0544678152 כתיבה אקדמית - זה השטח שלנו התמחות בעזרה ב * דוקטורט * תזה * סמינריון ...ל ג מ ו ר בהצלחה ובזמן סביר את הדוקטורט...

יום שלישי, 19 במרץ 2013

המושיע האקדמי - טיפ גדול לדוקטורנטים

בחירת המנחה היא קריטית!
בחירת המנחה הינה, לטעמי, אחת משתי הבחירות המשמעותיות בדוקטורט. השנייה הינה בחירת הנושא. מנחה טוב יהיה: בעל ידע נרחב, מנחה, מכוון, מסייע ותומך. הוא ילווה אותך לאורך הדרך. יחסוך ממך כניסה לבורות חשוכים ויחלץ אותך מכאלו שנפלת אליהם שלא לצורך. לעיתים יהפוך המנחה גם למוביל בקריירה שתתפתח בהמשך ויתכן שתרכוש ידיד ורע. שווה להשקיע בחיפוש ובבחירה מחשבה רבה. הסתייע בניסיונם של אחרים.
אל תסתפק באמירות הקשורות באישיות כובשת, מוניטין מקצועי או נחמדות פורצת גבולות.
עצה זו לקוחה מאתר דוקטורנטים http://www.angelfire.com/alt/alon/unn/tips/tips.htm

יום שישי, 15 במרץ 2013


כתיבה, דוקטורט ומה שביניהם

אירה ליאן
"מי שמעולם לא איחר להגיש עבודה בזמן, לא בילה לילה לבן ולא פספס הזדמנויות כאלה ואחרות בגלל שהדד ליין עבר, יכול עכשיו לקום וללכת."כך פחות או יותר התחילה ד"ר יופי תירוש, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, את הסדנה על מחסומי כתיבה לקבוצה של כשלושים דוקטורנטים בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.[1] באותו רגע הבנתי שהגעתי למקום הנכון, וכנראה כך הבינו גם שאר האנשים בחדר. ישר התחלנו בשבירה כואבת של מיתוסים. ראשית, כתיבה היא לא מה שחשבתם עד עכשיו –פרוץ השראה ספונטנית או הופעת מוזה, ותוך רגע כתבתם יצירת מופת של החיים. אולי יש אנשים שכותבים כך, אולי אתם אף מכירים אחד או שניים, אבל הם יוצאי דופן שלרוב מדגישים את הכלל. המיתוס השני הוא מיתוס הדוקטורנט – כולם מניחים שמי שהגיע ללימודי תואר שלישי גם שולט במיומנות הכתיבה אחרי ההצלחה בכתיבת סמינריונים ועבודת תיזה. שני המיתוסים מובילים לדרך ייסורים, לפיתוח דחיינות כרונית ולפרצוף סובל שמופיע בכל פעם שמישהו שואל, "מתי תסיים כבר את הדוקטורט?"
אחרי ששברנו אותם, התחלנו מדף ריק – כתיבה היא קודם כול כתיבה. זאת מיומנות, ולמזלנו, כמו כל מיומנות היא נרכשת באמצעות חזרה, רוטינה וטקס יום יומי (יש כאלה שמבחינתם זמן כתיבה הוא זמן קדוש!). רגע, לכתוב בכל יום? השיר של הדוקטורנט הישראלי לא איחר להגיע – איך נוכל לכתוב בכל יום עם עבודה במשרה מלאה, שניים-שלושה ילדים ושאר הפרויקטים על הראש?" טוב," שאלה ד"ר תירוש, "חמש עשרה דקות פנויות יש לכם ביום? "חמש עשרה דקות?! "בואו נעשה חשבון פשוט,"הציעה המרצה שלנו, "חמש עשרה דקות ביום (טוב, לא כולל שבת) זה שעה וחצי בשבוע – מי מכם כתב במשך שעה וחצי בשבוע שעבר?" שקט השתרר בחדר.
מאחורי הרעיון של חמש עשרה דקות ביום עומדים הספר המפורסם "Writing Your Dissertation in Fifteen Minutes a Day" וההנחה שכתיבת הדוקטורט אינה ספרינט אלא ריצת מרתון[2], או אפילו טיפוס על הר במשך כמה שנים (הממוצע בישראל נע בין שש לשבע שנים). אתוס של עבודה קשה, עמידה בתפוקת-על, הקרבה ותחרות לא רק שאינם משרתים אותנו, אלא הם גם שוחקים (ולא רק בכתיבה).לא מדובר באמת על חמש עשרה דקות במשך שנים, אלא על עלייה הדרגתית בכושר הכתיבה – בשבוע הראשון כותבים בכל יום רבע שעה, לא פחות ולא יותר, בשבוע השני חצי שעה, בשבוע שלאחר מכן ארבעים וחמש דקות, וכך הלאה עד שמגיעים למשך הזמן המושלם לפי הספר "Advice for New Faculty Members" – תשעים דקות בכל יום, עם ארבע הפסקות באמצע.
מחבר הספר, רוברט בויס, ערך מחקר סטטיסטי על חברי סגל מהרגע שקיבלו את התקן ועד הקביעות – כמה זמן הם כותבים ביום, ומהי תפוקת הספרים והמאמרים שלהם. הוא ראה שיש שני סוגים של כותבים: הסוג הראשון הוא של כותבים שקיבלו קביעות בתוך ארבע-חמש שנים וכתביהם פורסמו בכתבי עת מובילים; והסוג השני הוא של הכותבים שלא פרסמו מספיק, או שפרסמו בכתבי עת פחות טובים. התוצאות היו חד-משמעיות: מי שכותב לאט אבל באופן קבוע השתייך לקבוצה הראשונה והצליח יותר ממי שמסתמך על השראה, על הברקה ועל מצבי רוח.
עם זאת, כתיבה היא לא רק מיומנות, היא גם אמנות. ד"ר תירוש מציעה שנחשוב על החיוך של מונה ליזה כדרך כתיבה – היא מחייכת ומעודדת אותנו להמשיך בדרך המלך. אחרים מפתחים טקסי כתיבה בשקט הספריות או בבתי קפה רועשים בניתוק מאינטרנט וממקרר. גם ב"פקפוק" פקפקו בנושא של כתיבה, קריאה ושפה. ולמי שרוצה לגלות עוד עולמות כתיבה, באוניברסיטת סטנפורד יש סדרה בשם "How I Write", המוקדשת לסודות הכתיבה של חוקרים וסופרים מובילים בתחומם.


[1]הסדנה הועברה במסגרת תכנית המפגשים לסדרה "ארגז כלים לדוקטורנטים במדעי החברה", שמטרתה לספק מידע ומיומנויות לדוקטורנטים, שיסייעו להם בעבודתם העכשווית ובעבודתם העתידית.
[2]כנראה לא במקרה כתב פעם הרוקי מורקמי, סופר יפני וחובב ריצות מרתון: "את מרבית הידע שלי על כתיבה למדתי בריצה מדי יום."
אירה ליאן היא דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה. עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית ד"ר מיכל פרנקל ופרופ' גילי דרורי, עוסקת במפגש בין-תרבותי בשיתופי פעולה בין-לאומיים בין חברות ישראליות לקבוצות עסקיות קוריאניות.

מלקח מ"פקפוק" - אתר הדוקטורנטים בעברית

יום רביעי, 13 במרץ 2013


סיוע מהיר ומשמעותי בסמינריון
אצל המושיע האקדמי - אלא מי?
hamoshia@gmail.com
0544678152



כתיבה אקדמית - זה השטח שלנו

התמחות בעזרה ב
* דוקטורט
* תזה
* סמינריון

...ל ג מ ו ר  בהצלחה ובזמן סביר
את הדוקטורט   / תזה / סמינריון / רפראט / ה. מחקר / דו"ח

מושיע האקדמי (C) - סיוע בכתיבה, הכנה ועריכה אקדמית

 זה הזמן לגמור... את העבודה האקדמית - בעזרת המושיע האקדמי * סיוע משמעותי * הכי מהיר בעיר! + קוד אתי

אז מה מעכב אותך מלסיים את הדוקטורט, תזה, סמינריון?
המושיע האקדמי (C) - מיקור חוץ אוניברסיטאי

מבצע חבר מביא חבר

מייל ישיר למענה מהיר: hamoshia@gmail.com
ייעוץ והנחייה בטלפון 0544678152

ה מ ו ש י ע  ה א ק ד מ י*  (C) - אלא מי?
התמחות בעזרה לדוקטורטים ולמגישי תיזה


סיוע משמעותי בכתיבת ע' אקדמיות
שילחו פירוט מלא וצרפו כל הרלוונטי
hamoshia@gmail.com

0544678152

...המענה הכי מהיר בעיר!

www.hamoshia.co.il

עשרות סטודנטים כבר נושעו!

- - - כל עבודה. מקוריות, יצירתיות ובלעדיות..- - -

..."מומלץ ביותר! האיש - רציני" @ "רק אם הייתי יודעת קודם"....@ "בזכותו הגשתי את התיזה בזמן" @
"הוא ה צליח לחלץ אותי מהתקיעות שלי"... (משוב סטודנטים, מאי-יוני, 2011)

 ********************************************

תנאי תשלום נוחים. לפי כל הכללים האקדמיים.חבר מביא. הנחה לשתי ע' ומעלה

*המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו - לסטודנטים,
פועל משנת 1991 - חבר באיגוד האמריקני  להנחייה ויעוץ אקדמי AAU ועמית בארגון החוקרים האירופאי RUO

סמינריונים, גמר, תיזה, דוקטורט,
המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו

יום שני, 18 בפברואר 2013

עט הזהב - לעזרת סטודנטים בכתיבה אקדמית

<...רוצה להתקדם בעבודה האקדמית? עט הזהב – כתיבה אקדמית ...לכל אדם עת (עט) וחפץ תחת השמיים (קהלת) אלי 054-4-678-152 (ישיר- מענה מהיר ביותר) המושיע האקדמי* (C) - אלא מי? רק כתיבה מקורית, בלעדית בשבילך לפי כללי האקדמיה וכללי הציטוט האחיד APA והדו האתי *מוניטין של 14 שנה *חבר בארגון האמריקאי לכתיבה אקדמית AWA טל. ישיר: 0544678152 * דיסקרטיות מוחלטת * מייל (מענה עוד יותר מהיר!) :hamoshia@gmail.com אתר אקדמיבלוג: www.hamoshia.co.il אז אם כן: הבטיחו מקומכם בסדר העדיפויות שלנו - כי ידינו מלאות עבודה ו - - - אנו עסוקים בלהושיע סטודנטיות וסטודנטים 'המתים' להיוושע - בדרך לתואר הנכסף. - - - אז מה עוצר אתכם?! קדימה !!! "תפוס השור בקרניו" – זוהי ההזדמנות! שלחו עכשיוו מייל + פירוט מלא + צירוף כל הרלוונטי (סיליבוס, דרישות, היקף, לו"ז, דוגמאות וכו') = קבלו מענה הכי מהיר בעיר. ככל שתפרטו – כך ההצעה תהיה מפורטת, מנומקת ו א ו פ ט י מ ל י ת. לוח זמנים זריז – להכנת העבודה שתגיע היישר לדוא"לכם. אנו עוסקים רק בכתיבה מקורית, יצירתית ובלעדית. דיסקרטיות מובטחת ^ לפי כללי הציטוט האחיד APA [ָ*אנו היחידים שמתרגלים ומנחים שולחים אלינו סטודנטים על מנת להיעזר ולקבל הנחייה, ליווי וסיוע משמעותי] בברכה, אלי 0544678152 (ישירׂ); מענה מהיר) המושיע האקדמי (C) - אלא מי?* רק כתיבה מקורית ובלעדית לפי כללי האקדמיה *חבר בארגון האמריקאי לכתיבה אקדמית AWA טל. ישיר: 0544678152 מייל (מענה מהיר ביותר) :hamoshia@gmail.com אתר אקדמיבלוג: www.hamoshia.co.il

הייתי כבר לאחר יאוש עד ש..

< הייתי כבר לאחר יאוש עד ש.. הייתי לאחר יאוש עם הדוקטורט שלי עד שהגיע מושיע הייתי לאחר יאוש עם הדוקטורט עד שהגיע המושיע יותר משלוש שנים סחבתי את זה. בהתחלה התלהבתי והפרופסור האמין בי, אך החיים והעבודה שאבו אותי. כמעט הרמתי ידיים, עד שנועה תקעה לי יום אחד כתובת אימייל ביד. מאת אסף אשכר הייתי כבר לאחר יאוש. אני מושך את הדוקטורט שלי זה שלוש שנים. אני זוכר, איך בהתחלה התלהבתי. חרשתי חומרים ואספתי מחקרים והמנחה הפרופסור שלי היה מבסוט ממני.. אבל העבודה והחיים שאבו אותי. בהתחלה חשבתי לשכוח מזה. אבל ידעתי שבמקום עבודתי –דוקטורט יוסיף לי ויעלה את שכרי. ובכלל – זה יוסיף לאגו שלי. אז במקום לרחם עליי, נתנה לי יומאחד נועה, פתק עם כתובת אתר ואימייל, תוך שהיא מחייכת ואומרת: לא תצטער על כך. "המושיע - זה בדיוק מה שאני צריך", מלמלתי וכמעט הצטלבתי. אחר כך שכחתי מהעניין. בפאב, עוד אני לוגם וצוחק, אני פתאום שומע: "נו, נושעת?" בשמלה הדוקה ומחמיאה, עמדה שם נועה, כששפתיה משוכות באדום קורצות אליי. היא היתה בסבבה. רק השבוע קיבלה את הדוקטורט שלה. "בואי ניוושע אחד בזרועות השני", סיננתי את מילותיי בין ענני עשן הסיגריה. "או קי", לגמה מהבירה והוסיפה במתיקות, "אבל סיכמנו"?! אז אחרי שבועיים, שלחתי מייל קצר. קיבלתי תשובה בתוך שעה. אחר כך שלחתי עוד חומרים והוא ענה לי מיד ולעניין + תובנות רבות. עכשיו ידעתי - אני את התואר אעשה ולא יעזור לאפאחד בית דין. נפגשתי עם הבחור. הוא מקצועי, אדיב וענייני. לאחר כמה חודשים, הוא חילץ אותי וסייע לי לצאת מהמבוך. הסיוט נגמר. הגשתי עבודת דוקטורט לתפארת ואני אפילו חושב על פוסט-דוקטורט. הוא הצליח להפיק ממני את המיטב. הוא ממש תותח! מומלץ. אה, ה-email: ">hamoshia@walla.com והאתר www.hamoshia.co.il ונועה - ממש אחלה. ידעתי שעל השלט בדירה שלנו בסוף יהיה כתוב" ד"ר אסף וד"ר נועה ובכלל לא איכפת לי שהילדים שלנו לא ילמדו באוניברסיטה. "נו, נראה אותך, יא פולני", סנטה בי נועה והוסיפה "נכון שהמושיע משגע?" תפריט ראשי דף הבית במיוחד בשבילך שירותים סיוע בפקולטות ובנושאים קישורים שימושיים בלוג צור קשר .. דף הבית צור קשר .

לגמור ת' דוקטורט & המשויע האקדמי


[ תהליך כתיבה, דוקטורט, phd, תואר שלישי, 2phd ] תהליך כתיבת עבודת דוקטורט- מאת פרופ' עקיבא פרדקין מנכ"ל חברת PHD כתיבת הדוקטורט הינה תהליך ארוך שראשיתו במחשבה רבה, המשכו בקריאה ובמחקר וסופו בניתוח מעמיק של תוצאות המחקר והסקת מסקנות מהם. הקבלה לדוקטורט מתבססת בעיקרה על אישור הצעת המחקר על ידי האוניברסיטאות השונות. האוניברסיטה בודקת את העניין שיש לה בנושא, את המתודולוגיה, את קורות חייו של החוקר ואת יכולתה לאתר לנושא מנחה פנוי ומתאים. • חברת PHD מלווה את דוקטורנט בכתיבת הצעת מחקר לסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות אותן היא מייצגת- שירות זה ניתן ללא עלות. • חברת PHD מלווה ומייצעת לדוקטורנט בעת כתיבת עבודת הדוקטורט עצמה בנוסף למנחה מהאוניברסיטה הזרה אותה החברה מייצגת– שירות זה ניתן ללא עלות. • לחברת PHD ניסיון של 15 שנים בכתיבת עבודות מחקר ודוקטורט ומחזיקה סוללת דוקטורים ופרופסורים המתמחים בתחום. www.2phd.co.il שלב ראשון – בחירת נושא לדוקטורט​ בחירת נושא לדוקטורט צריכה להיות מבוססת על 4 תנאים עיקריים (מפורט במאמר נפרד – "כיצד אבחר נושא לדוקטורט"):​ 1) חיבור אישי לנושא.​ 2) קיימת ספרות מקצועית בתחום.​ 3) לחוקר יש יכולת להשיג נתונים או נחקרים בתחום המחקר.​ 4) נושא הדוקטורט יקדם את מעמדו של החוקר. שלב שני – כתיבת הצעת מחקר לדוקטורט​ הצעת מחקר מהווה כ – 50% מכתיבת עבודת הדוקטורט כולה מבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. הדוקטורנט צריך לבנות את ההצעה בצורה שתאפשר לו להתחיל בעבודתו מיד לאחר אישורה.​ הצעת המחקר אינה מטרה בפני עצמה אלא עבודת תכנון קפדנית של עבודת הדוקטורט על בסיס החומרים העומדים לרשותו של החוקר ועל יכולתו להגשים אותה (את ההצעה) הלכה למעשה. כתיבת ההצעה לדוקטורט אינה רק לצורך אישור האוניברסיטה בחו"ל אלא מהווה גם מכשיר המחייב את המועמד לחדד את כול חושיו למיקוד במטרת המחקר. שלב שלישי – סקירת הספרות​ על מנת שהדוקטורנט ילמד ויבין את האטמוספרה בה פועל עליו לנסות לקרוא מקסימום מחקרים, מאמרים, ספרים וכול פרסום אחר שנעשה בנושא הנחקר או בתחומים הקרובים אליו. במקרה הזה כול המרבה הרי זה משובח. קיימות מספר גרסאות למבנה הפנימי של סקירת הספרות ולא קיימת חוקיות ברורה להוציא מספר מנחים או מספר מצומצם של אוניברסיטאות.​ אפשרות ראשונה היא לקיים את סקירת הספרות על בסיס הזמן, כלומר, כול המוזכר בסקירה , מהישן ביותר ועד לחדש ביותר.​ אפשרות שניה היא לבצע חלוקה פנימית על תת נושאים.​ אפשרות שלישית, חלוקה לפי צורת הפרסום שנמצאת בשימוש. כלומר, פרק אחד סקירת ספרים, פרק שני סקירת מאמרים, שלישי סקירת מחקרים (או עבודות דוקטורט קודמות) וכו'. סקירת הספרות נועדה להציג בעבודת הדוקטורט את ידיעתו ושליטתו של החוקר בכול החומר הספרותי אשר נכתב על הנושא הנחקר עד לכתיבת עבודת הדוקטורט. אנו ממליצים על קריאת הספרות בשלב הראשון של כתיבת העבודה מתוך תקווה כי החומר הספרותי הקיים יסייע לחוקר לגבש את שאלות המחקר ומטרתו ואת המתודולוגיה המתאימה למחקר. כדי לחדש חייב החוקר לדעת מה קיים, והמקום להציג זאת נמצא בסקירת הספרות. שלב רביעי – גיבוש מטרת המחקר ושאלותיו​ על בסיס נושא המחקר ולאחר שקרא את הספרות הרלוונטית וכתב את סקירת הספרות יוכל החוקר לנסח בבהירות את מטרת המחקר ושאלותיו.​ מטרת המחקר בדוקטורט- המטרה היא פועל יוצא של נושא המחקר וחייבת להיות מוגדרת בקיצור ובבהירות ללא הרבה תוספות. דוקטורנט שאינו מסוגל לנסח את מטרת מחקרו בקצרה נתפס כמי שלא יודע בדיוק מה בכוונתו לחקור.​ שאלות המחקר בדוקטורט- שאלות המחקר (3-5) אמורות לסייע לחוקר להגשים את מטרת המחקר ולמעשה פורטות את המטרה לגורמים כאשר סך כול התשובות הן הגשמת מטרת המחקר. גם השאלות, כמו המטרה, באות לסייע לחוקר להתמקד בעיקר ולחפש תשובות לבעיות שהמחקר מעורר. שלב חמישי – כתיבת סקירת הספרות​ סקירת הספרות נועדה להציג את שליטתו של הכותב בחומרים שנכתבו עד כה בנושאים המרכיבים את עבודת הדוקטורט שלו. כול עבודת דוקטורט צריכה להיות מבוססת, בין השאר, על מחקרים קודמים בתחום הנחקר ועל שאר פרסומים, מאמרים, כתבי עת, ספרים, אתרים, עבודות דוקטורט קודמות וכו'. סקירת הספרות יכולה להעשות בפרק אחד כולל או בתת פרקים המחולקים לפי זמנים, תתי נושאים או על פי מקורם. במהלך החיפוש אחרי מקורות ספרותיים וקריאתם לומד החוקר יותר על הנושא הנחקר ויש לו הזדמנות ראויה להעמיק את ההבנה והידע שלו במכלול התחומים המרכיבים את עבודתו. אין ספק כי בסקירת הספרות יש עדיפות גדולה לטריותם של המחקרים והמאמרים אך יש גם משמעות למקור הנתונים, למביא הנתונים ולמקום שבו הם פורסמו. החוקר חייב לעשות את כול המאמצים לאתר מקסימום של חומרים ספרותיים ולהציגם בצורה נכונה בפרק הנ"ל ואף להשוות אותם עם תוצאות מחקרו בפרק הסכום. שלב שישי – כתיבת השערות המחקר​ מחקר אינו חייב בהשערות ויש להעלות השערות רק במידה והן נובעות מהספרות המקצועית וממחקרים קודמים. רבים מהדוקטורנטים חושבים כי השערה שנובעת מניסיונם האישי או ממחשבותיהם הפרטיות ראויה לשמש כהשערת מחקר והתשובה שלילית. השערה בעבודת דוקטורט צריכה להיות מנוסחת כראוי (לדוגמא: יימצא קשר בין זמן הלימודים להצלחה בהם) והחוקר צריך לציין על איזה בסיס הוא משער אותה. צריך להיות קשר מלא בין שאלות המחקר להשערותיו. שלב שביעי – הסבר שיטת המחקר​ פרק השיטה נועד להציג את "האיך", כלומר, כיצד ביצע החוקר את מחקרו בעבודת הדוקטורט הלכה למעשה.​ אנו מכירים שני זרמים עיקריים בשיטת המחקר (מפורט במאמר נפרד – "המחקר הכמותי מול המחקר האיכותני בעבודת דוקטורט"):​ 1) המחקר הכמותי ( המבוסס על נתונים שנאספו בדרך כלל באמצעות שאלונים)​ 2) המחקר האיכותני (מתקיים בדרך כלל בניתוח אירועים או במחקרי פעולה)​ כמובן שניתן למזג את שתי השיטות בעבודת דוקטורט אחת.​ פרק השיטה מתחלק לארבע תתי פרקים במחקר כמותי ולשני פרקים במחקר האיכותני:​ 1) אוכלוסייה ומדגם (מחקר כמותי בלבד)– החוקר צריך להתייחס תחילה לגודל האוכלוסייה אשר המחקר מתייחס אליה בכלל, ולהגדיר את גודל המדגם שישרת את מחקרו בעבודת הדוקטורט בפרק (לדוגמא: החוקר רוצה לבדוק את הנכונות של בוגרי כיתות י"ב לשרת בצבא שהם האוכלוסייה כולה אבל לצורך המחקר הוא דוגם רק X אחוזים מתוכם).​ 2) שיטת איסוף הנתונים– החוקר צריך להגדיר את השיטה שבה הוא אוסף את נתוניו. הנתונים אינם חייבים להיות כמותיים וחוקר טוב צריך לדעת להתאים את השיטה למחקר בעבודת הדוקטורט שלו. לדוגמא, קשה לכתוב מחקר כמותי בספרות ומאידך קשה לקיים מחקר איכותני בכלכלה או במנהל עסקים.​ 3) נוהל איסוף הנתונים– החוקר צריך לתאר הלכה למעשה את תהליך איסוף הנתונים כולל זמנים, מקומות, נכונות המשתתפים וקשיים שהתעוררו תוך מהלך עבודתו. כמובן שיש לנסות וליצור תנאים שווים לכול הנחקרים ו/או לקבל מידע מדויק ואחיד מכולם.​ 4) שיטת העיבוד הסטטיסטי בעבודת הדוקטורט (מחקר כמותי בלבד)– החוקר חייב לציין ולהסביר את השיטות הסטטיסטיות שהיו בשימוש במהלך עיבוד הנתונים שאסף. כמובן, שהחוקר צריך להיות בקי בשיטות העומדות לרשותו (יחד עם זאת בהחלט מותר ומקובל לקבל סיוע מקצועי בנושא במידת הצורך). שלב שמיני – הצגת תוצאות המחקר (ממצאים)​ פרק התוצאות בעבודת הדוקטורט נועד להצגת ממצאי המחקר ללא פרשנות לגבי מה שניתן ללמוד מהם. במחקרים כמותיים מתבקש החוקר להציג נתונים כמותיים אותן ניתן ורצוי ללוות בגרפיים לצורכי הדגשה והשוואה ואילו במחקרים איכותניים יציין החוקר את התוצאות של בדיקותיו. פרק הממצאים הינו פרק אובייקטיבי לחלוטין שאינו מאפשר דברי פרשנות והתייחסות למטרות המחקר, לשאלותיו ולהשערותיו (במידה והיו כאלה). שלב תשיעי – גיבוש הדיון והמסקנות​ פרק הדיון והמסקנות בדוקטורט הינו פרק חשוב ביותר. פרק זה אמור לנתח את התוצאות שהתקבלו לאורך עבודת הדוקטורט על ידי החוקר תוך התייחסות מיוחדת לתשובות שניתן לקבל מהם לשאלות המחקר כפי שהוצגו בתחילת העבודה ובעיקר מה ניתן ללמוד מהתוצאות לגבי מטרת המחקר. בפרק הדיון אמור החוקר להשוות את תוצאות מחקרו לתוצאות של מחקרים קודמים ואחרים ולנסות להסביר הבדלים או זהויות במידת האפשר. פרק הדיון והמסקנות הינו בעצם פרק של התפלפלות החוקר עם ממצאי מחקרו במטרה לספק את מטרתו העיקרית של המחקר. שלב עשירי – סיכום​ החוקר אמור לסכם את הדוקטורט בהצגת הנקודות העיקריות של מחקרו תוך התייחסות מרבית לדיון ולמסקנות. פרק הסיכום צריך להדגיש את החידוש של העבודה ותוצאותיה (ובמידה ואין כאלה יש לכתוב זאת במפורש). בנוסף לכך יש לכלול בסיכום שני תתי פרקים נוספים:​ 1) חסרונות המחקר– כאן אמור החוקר לציין בקצרה מה היה מתקן במחקר​ אילו היה עושה את המחקר בשנית.​ 2) המלצה למחקרים נוספים – החוקר מתבקש להציע מחקרים נוספים כהמשך למחקרו. שלב אחד עשרה – הכנת רשימה ביבליוגרפית​ קימות מספר שיטות לרישום ביבליוגרפיה בעבודת דוקטורט. השיטה הפופולרית ביותר היא שיטת APA האמריקאית (ארגון הפסיכולוגים האמריקאים) והיא מקובלת גם על רוב האוניברסיטאות בעולם לתארים ראשונים, שניים ולדוקטורט (מקובלת גם ברוב הביטאונים המקצועיים בעולם). החוקר נדרש לוודא כי כל הספרים שליוו אותו במהלך כתיבתו ואותם הוא ציין בסקירת הספרות אכן יופיעו ברשימה הביבליוגרפית. חשוב לציין כי ניתן בהחלט להשתמש באתרי אינטרנט כמקור ביבליוגרפי בעבודת דוקטורט, אך החוקר מתבקש לציין זאת במפורש. יש חשיבות עליונה לשימוש במקורות חדשים ומעודכנים. שלב שניים עשרה – צרוף נספחים ​ החוקר חייב לצרף לעבודת הדוקטורט כנספחים את אותם חומרים שהקוראים אינם יכולים להגיע אליהם באופן עצמאי כמו פרוטוקולים, שאלונים ראיונות אישים וכו'. PHD ,

המושיע האקדמי - סיוע בכתיבה אקדמית מארח סטודנטית שהבטיחו לה ולא קיימו

< התואר השלישי* התואר השלישי* התואר השלישי* אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי. אבל הוויתור שלי ללמוד אצלו באוניברסיטת ניו יורק מלווה אותי גם בלימודי הרפואה. התלבטות בין אימהות לקריירה אקדמית עם סיום התואר השני, נרשמתי לתואר שלישי במחלקה לתקשורת באוניברסיטת ניו יורק. חלק מהליך הקבלה היה ראיון אישי עם ניל פוסטמן שעמד אז בראש לימודי ה -MEDIA ECOLOGY שבהם התעניינתי. הייתה בינינו כימיה מהרגע הראשון. אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי. באותם ימים, סיימתי עבודה של שנתיים במשלחת משרד הביטחון בניו יורק והתחלתי לעבוד, ללא אשרת עבודה, בהפקה של סרט עצמאי [שאינו בהפקת האולפנים, ולכן מעסיק עובדים שאינם חברי האיגודים המקצועים) בעיר ניו יורק. בסרט הראשון הייתי נהגת הפקה. 100 $ לשבוע, בחורה עבריה בת עשרים ושמונה, בעלת תואר שני בתקשורת בהצטיינות. כל בוקר הובלתי לעבודה את הבמאי, את הצלם, את נערת התסריט ואת המפיק לאתר הצילומים בניו גרסי מניו יורק ובסוף היום חזרה. במהלך יום הצילומים הגשתי קפה, מים וביצעתי שליחויות בין סט הצילומים למשרדי ההפקה וכיוצא בזה. בבוקר מוקדם, כאשר הייתי יושבת מאחורי ההגה של מכונית הג'י.אמ.סי ומקשיבה בעניין רב לשיחות שמתנהלות בין הבמאי, לצלם ולנערת התסריט, על הצילומים המתוכננים באותו היום, שאלתי את עצמי כמה זמן ייקח לי לעבור לספסל השני באוטו כזה. יום אחד, התקשר ניל פוסטמן ואמר שלא רק שהתקבלתי ללימודי הדוקטורט אצלו, אלא שהוא השיג לי גם מלגה מלאה לשכר הלימוד ותוספת תשלום עבור קיום, וכל שעלי לעשות הוא לבוא ללמוד. לא הייתי צריכה לעבוד ולא הייתי צריכה להשיג אשרת שהייה. הכול יכול היה להיות מסודר באמצעות אוניברסיטת ניו יורק (NYU). לצערי, אני יכולה לומר רק היום, שההתלבטות הייתה קצרה מידי. למחרת הודעתי לאוניברסיטת ניו יורק תודה אבל לא תודה, והמשכתי להיות הנהגת של הבמאי, של הצלם של נערת התסריט ושל המפיק. נכון שבסרט השני כבר הייתי עוזרת צלם של מצלמת קולנוע רצינית, ונכון שבסרט השלישי כבר עבדתי כנערת תסריט, אבל המהירות שוויתרתי על ההערכה שקיבלתי מניל פוסטמן, רק מזכירה לי שוב ושוב את הוויתור שעשיתי בגיל עשרים כאשר התקבלתי ללימודי הרפואה באוניברסיטת הנגב. בראיון שם, לאחר שהתקבלתי מייד אחרי השירות הצבאי, שאלו אותי הרופאים שבוועדה למה אני רוצה להיות רופאה ואני עניתי בקול חלוש: "האמת היא שאני לא רוצה להיות רופאה". "למה?" הם שאלו. "כי אני רוצה להיות אמא ואני לא רואה שאפשר לשלב בין הדברים". *פוסט של יולי כהן, אתר רשימות http://www.notes.co.il/yulie/57815.asp פורסם על ידי המושיע האקדמי - אלא מי? ב- 00:30

המושיע האקדמי מ

<התואר השלישי* התואר השלישי* התואר השלישי* אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי. אבל הוויתור שלי ללמוד אצלו באוניברסיטת ניו יורק מלווה אותי גם בלימודי הרפואה. התלבטות בין אימהות לקריירה אקדמית עם סיום התואר השני, נרשמתי לתואר שלישי במחלקה לתקשורת באוניברסיטת ניו יורק. חלק מהליך הקבלה היה ראיון אישי עם ניל פוסטמן שעמד אז בראש לימודי ה -MEDIA ECOLOGY שבהם התעניינתי. הייתה בינינו כימיה מהרגע הראשון. אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי. באותם ימים, סיימתי עבודה של שנתיים במשלחת משרד הביטחון בניו יורק והתחלתי לעבוד, ללא אשרת עבודה, בהפקה של סרט עצמאי [שאינו בהפקת האולפנים, ולכן מעסיק עובדים שאינם חברי האיגודים המקצועים) בעיר ניו יורק. בסרט הראשון הייתי נהגת הפקה. 100 $ לשבוע, בחורה עבריה בת עשרים ושמונה, בעלת תואר שני בתקשורת בהצטיינות. כל בוקר הובלתי לעבודה את הבמאי, את הצלם, את נערת התסריט ואת המפיק לאתר הצילומים בניו גרסי מניו יורק ובסוף היום חזרה. במהלך יום הצילומים הגשתי קפה, מים וביצעתי שליחויות בין סט הצילומים למשרדי ההפקה וכיוצא בזה. בבוקר מוקדם, כאשר הייתי יושבת מאחורי ההגה של מכונית הג'י.אמ.סי ומקשיבה בעניין רב לשיחות שמתנהלות בין הבמאי, לצלם ולנערת התסריט, על הצילומים המתוכננים באותו היום, שאלתי את עצמי כמה זמן ייקח לי לעבור לספסל השני באוטו כזה. יום אחד, התקשר ניל פוסטמן ואמר שלא רק שהתקבלתי ללימודי הדוקטורט אצלו, אלא שהוא השיג לי גם מלגה מלאה לשכר הלימוד ותוספת תשלום עבור קיום, וכל שעלי לעשות הוא לבוא ללמוד. לא הייתי צריכה לעבוד ולא הייתי צריכה להשיג אשרת שהייה. הכול יכול היה להיות מסודר באמצעות אוניברסיטת ניו יורק (NYU). לצערי, אני יכולה לומר רק היום, שההתלבטות הייתה קצרה מידי. למחרת הודעתי לאוניברסיטת ניו יורק תודה אבל לא תודה, והמשכתי להיות הנהגת של הבמאי, של הצלם של נערת התסריט ושל המפיק. נכון שבסרט השני כבר הייתי עוזרת צלם של מצלמת קולנוע רצינית, ונכון שבסרט השלישי כבר עבדתי כנערת תסריט, אבל המהירות שוויתרתי על ההערכה שקיבלתי מניל פוסטמן, רק מזכירה לי שוב ושוב את הוויתור שעשיתי בגיל עשרים כאשר התקבלתי ללימודי הרפואה באוניברסיטת הנגב. בראיון שם, לאחר שהתקבלתי מייד אחרי השירות הצבאי, שאלו אותי הרופאים שבוועדה למה אני רוצה להיות רופאה ואני עניתי בקול חלוש: "האמת היא שאני לא רוצה להיות רופאה". "למה?" הם שאלו. "כי אני רוצה להיות אמא ואני לא רואה שאפשר לשלב בין הדברים". *פוסט של יולי כהן, אתר רשימות http://www.notes.co.il/yulie/57815.asp פורסם על ידי המושיע האקדמי - אלא מי? ב- 00:30