הפרק הראשון בעבודה כולל סקירת ספרות מקיפה ככל שניתן באשר למשתני העבודה, תיאוריות רלוונטיות ממצאים אמפיריים והשערות.
פרק זה מחייב חיפוש והיכרות אינטימית עם מקורות וכלי חיפוש.
בעמוד זה אביא סקירה קצרה של השיטות והכלים לביצוע חיפוש מידע מקיף ככל האפשר.
בנוסף, כדאי ורצוי לעיין גם
במסמך של ד"ר דפנה רבן (מידענית וחוקרת בתחום כלכלת המידע), הסוקר את השיטות להגדרת נושא ומקורות לחיפוש מידע.
אני אדגיש במיוחד חיפוש חינם כוון שכאשר הינך בשלב של חיפוש וגישוש המאגרים פתוחים בפניך רק מתוך הספרייה. מאוחר יותר, כאשר תהיה סטודנט מן המניין, יהיו לך כלים נוספים לגשת למאגרי המידע גם מהבית (באמצעות כרטיס חכם או כאשר האוניברסיטה הינה ספק האינטרנט שלך), והבעיה תיפתר, בחלקה לפחות.
חיפוש מידע מקוון
כאשר מדברים על חיפוש מידע אקדמי מקוון מדברים בדרך כלל על כמה מקורות עיקריים:
מאגרי מידע
מנועי חיפוש
מגזינים
פורטלים ורטיקאליים
קבוצות דיון
מאגרי מידע וחיפוש במאגרי מידע
מאגרי המידע הינם מקור אמין ומקיף לחיפוש מאמרים אקדמי. אלא שזה לרוב כרוך בתשלום. שיטות החיפוש במאגרי המידע מוסברים בצורה מצוינת
באתר הספרייה ואין שום סיבה לחזור על הנאמר שם. בנוסף, כדאי להתעדכן במתרחש בספריה באמצעות
הבלוג המצוין שלה. בשורות הבאות אסקור את שלושת המקורות הנוספים שבדרך כלל פחות מוכרים. מטבע הדברים אין בסקירה זו תחליף לספרים ועבודה שקדנית במאגרי המידע בספריה (בסיוען המקצועי של הספרניות בספריה). מדובר רק בכלי עזר נוסף שלעיתים מניב תוצאות מפתיעות.
את רשימת כל הספריות האקדמיות בישראל ניתן למצוא
כאן.
ישנם כמה מאגרי מידע המאפשרים חיפוש מקוון גם בלי להיות מנוי. שווה להשתמש בהם. אם מוצאים משהו, ניתן אחר כך להיכנס עם כרטיס חכם או דרך הספרייה כדי להוריד את המאמרים. אלו שאני משתמש בהם:
§
LookSmart's FindArticles§
Emerald - אתר מגזינים המאפשר גישה
לחיפוש חופשי במאגרי המידע שלו.
§
Taylor & Franc - עוד מאגר מקיף וטוב שכדאי להשתמש בו.
§
ProQuest Digital Dissertations – האתר מאפשר גישה להקדמה ולרשימה ביבליוגרפית של דיסרטציות מהשנתיים האחרונות.
§
פרויקט התמונות החופשיות של הספריה הציבורית של ניו-יורק.
§
ריכוז מקורות מידע חופשיים באינטרנט – סקירה מקיפה והפניות למקורות מידע חופשיים באינטרנט.
§
ריכוז מקורות מידע סטטיסטיים חופשיים בחלוקה על פי מדינות.
§
DOAJ – מאגר מידע המכיל כ-120,000 מאמרים חופשיים בפיקוח אקדמי.
§
Social Psychology Network – פורטל המנוהל על ידי פרופ' פלוס מאוניברסיטת ווסלין שהינו שער למקורות בתחום הפסיכולוגיה החברתית.
§
RDN – קטלוג ממוחשב של מקורות מידע אקדמיים בבריטניה. מומלץ.
§
CompletePlanet – מדריך אולטימטיבי לאיתור מקורות מידע ברובד העמוק של האינטרנט.
§
Bubl – ריכוז אקדמי הטוב ביותר למקורות מידע בתחום מדעי החברה באינטרנט. תת רשימה של אינדקס Bubl הבריטי.
§
The SocioSite Project – ריכוז מקורות מידע לתחום הסוציולוגיה ברשת. פרויקט מידעני אקדמי. כיסוי משנת 1996.
§
Librarians' Index to the Internet – אינדקס אקדמי איכותי של מקורות מידע.
§
Libdex – אינדקס ממוין של 18,000 ספריות בעולם.
§
Harzing – רשימת דרוג של מגזינים. (ועל הביקורת עליה עם הצעה אלטרנטיבית אפשר לקרא
כאן).
§
INFOMINE – אתר איכותי למקורות מידע בתחומים אקדמיים.
§
ULRICH - הינו מאגר חשוב על כתבי עת מרחבי העולם.
מבין אלו חשוב להכיר כבר בשלב הראשון את מאגר המידע ISI שמאפשר חיפוש "מי ציטט את מי". אפשר גם להיעזר
במדריך העברי לתפעול המאגר.
לאתר אין ייצוג חופשי אבל עם כרטיס חכם או עם גישה מתוך האוניברסיטה ניתן ליעל את החיפוש לאין ערוך. שים לב: אם יש לך ברשימה הביבליוגרפית של הצהרת הכוונות יותר מעשרה מאמרים ולא השתמשת ב-ISI משהו לא בסדר בשיטת העבודה שלך !
שרות מעניין נוסף מספקת אוניברסיטת ירושלים באמצעות
מנוע החיפוש למידע ביבליוגרפי. שווה לעשות בו שימוש.
ידוע לי על עוד אתר כזה, חופשי,
Citebase Search אלא שמניסיוני אין הוא עומד ברמתו של ISI.
בכל מאגר מידע יש מדריך לשימוש בו. אילו לפעמים סבוכים מאין כמוהם. ניתן לראות מדריכים למאגרי המידע המרכזיים. ריכוז כזה ניתן למצוא באתר הספריה במדור
לומדות ומדריכים. לרוב האוניברסיטאות ישנו מדור כזה. למשל, המדור המקביל באוני' תל אביב נמצא באתר
המדריכים למקורות מקוונים .
כדאי גם לעיין בשני המדריכים: כיצד למצוא
חוקרים שעוסקים באותם תחומים המעניינים אותי או לחפש
מה התחדש בתחום המחקר שלי.
מנועי חיפוש
כולנו יודעים שקיימים מאות ואלפי מנועי חיפוש. כל אחד מתהדר בעמוד שער נאה המודיע על כישוריו ברבים. תמיד שווה לקרא עמוד זה. יש בו מידע רב ערך על מאפייני המנוע, ייחודו ושיטות העבודה איתו. מידע מועיל לכל הדעות.
לשאלה שתמיד נשאלת: אז במה להשתמש? תלויה בשאלה מה מחפשים ומהם המשאבים העומדים לרשותך. אולם אי אפשר לצאת ידי חובה בלי להזכיר כמה קישורים למנועי חיפוש באינטרנט. להלן סקירה קצרה ובהחלט לא ממצה על מנועי חיפוש עם הדגשה על מנועים אקדמיים:
נדמה שכשמדברים בימים אילו על מנוע חיפוש ב-ה הידיעה מתכוונים
ל-Google. מנוע שזה שהינו מהחזקים ברשת מכסה מרחב לא מבוטל של האינטרנט ויכול להביא מרחב תוצאות גדול מאד. אולי גדול מדי ולא ממוקד.
למנוע ממשק
אנגלי ועברי וקל לתפעל אותו. אולם, אין להקל ראש, המנוע מורכב וכדאי להכיר את כישוריו. למדריך מוצלח בעברית ניתן לפנות
למדריך העברי שכתבה טלי שרון או למצגת
הזו.
אבל גוגל אינו היחיד בשטח. יש עוד הרבה מנועים גדולים שיתנו תוצאות לא הרבה פחות טובות ויש שיטענו שבמקרים מסוימים ממוקדות יותר. כדאי להזכיר כמה מהם:
Yahoo ,
WebCrawler,
Altavista . לאחרונה התבשרנו גם על כניסת מיקרוסופט לתחרות באמצעות מנוע החיפוש שלה
MSN שמבטיח חיפוש ממוקד. לקריאה נוספת אפשר לעיין בכתבה שפורסמה
בקפטין אינטרנט.
פונקציה מעניינת שפחות מוכרת בציבור הינה החיפוש האקדמי של גוגל. חיפוש זה מאפשר חיפוש במאות מוסדות אקדמיים.לביצוע החיפוש על פי שמות המוסדות ניתן להיכנס
מכאן. או להיעזר במנוע החיפוש האקדמי של גוגל
Scholar Google.למעוניינים להעמיק, שווה לעיין
SEOmoz המסביר את המשתנים העיקריים המשפיעים על תוצאות החיפוש במנועי החיפוש.
אגב, אם אתה עושה שימוש בגוגל אקדמי את תשכח לעשות שימוש באפשרות להתאים את פרטי המידע הביבליוגרפי לתוכנת ניהול הרשימה הביבליוגרפית החביבה עליך. הסבר כיצד לעשות כאן ניתן למצוא
במדריך שבאתר.
אולם מנועים אלו מהיותם מנועים כלליים ומקיפים נותנים הרבה פעמים תוצאות רבות מדי שחלקן הגדול אינו רלוונטי. קשה להתמקד.
לצורך זה פותחו מנועים ספציפיים יותר המשמשים במקרים בהם יש צורך להתמקד בתחום או מונח מסוים או שהמנועים הכלליים נותנים יותר מדי או פחות מדי תוצאות.
על "חיפוש מידע מעבר לגוגל" הרצתה גב' שושנה פורבס בכנס המידענות 2004. את המצגת ניתן ורצוי לקרוא
כאן.
מנוע חיפוש אקדמי רב עוצמה, מהטובים שאני מכיר הינו
Scirus. מנוע זה ייתן גישה לאלפי מאמרים, סיכומים ואתרים מהימנים הקשורים למידע אקדמי. מומלץ בחום. מנועים נוספים המתמחים בתחומים אקדמיים יש לא מעט. כמה מומלצים לתחומנו הינם:
Publist ,
FindArticles ,
MagPortal ,
ScienceResearch, או לחלופין
מנוע חיפוש לנושאים בתוך בלוגים בעברית ויש עוד רבים אחרים.
כדי להקיף יותר בחיפוש אחד הומצאו רבי המנועים. אילו שנקראים לעיתים רבי זרועות. הכוונה כאן הינה שבממשק אחד ניתן לעשות חיפוש בכמה מנועים בו זמנית. למשל
Metablaster .
ממשק נוסף המבצע חיפוש סימולטאני במאגרי מידע הינו
UniSearch. תיאור פעילות המערכת מוצגת
במאמר של דה מרקש בבלוג הספריה.
מדובר בממשק שנבנה על ידי מומחי הספריה והמבצע חיפוש במאגרי מידע נבחרים בתחומים שונים.
למרות שהממשק המשותף "גוזל" חלק מיכולות החיפוש הייחודיות של כל מאגר מידע הרי שכחיפוש ראשוני מדובר בכלי רב עוצמה.
קבוצה נוספת של מנועים נקראת מנועי אשכול. מנועים אילו מנסים לקבץ את התוצאות לקבוצות נושאים ברי משמעות (אשכולות). עוד על מנועים אילו ניתן לקרא
במאמר של עמי סלנט (מידען ששווה מדי פעם להיכנס לאתרו
הערים הסמויות מן העין).עוד על מנועי חיפוש, במגוון קטגוריות, ניתן לראות
כאן. כמו כן שווה לעיין במאמר של המידען גרי פרייס, המסכם
טיפים לחיפוש במנועי החיפוש הגדולים. שווה לעיין גם בקישור
למנועי חיפוש ושיטות חיפוש המופיעים ב"צמתי מידע", אתרו של המידען עמי סלנט.
בסוף, אם שום דבר לא הולך כשורה, אולי תרצה לקחת את
הקורס המקוון לחיפוש מידע באינטרנט.
תוכנות חיפוש אישיות
לבסוף שווה לאזכר את חובבי החיפוש האישי. עבורם הומצאו תוכנות שולחניות אותן ניתן להתאים באופן אישי. תוכנות אילו יבצעו חיפוש, בדרך כלל במספר מנועים בו זמנית ויציגו את התוצאות בצורה ברורה. בין אילו ניתן להזכיר את
Copernic ,
WebFerret. שתי התוכנות ניתנות להורדה חינם באתר החברה. לרוצים להתעמק קצת יותר ניתן לעיין
במאמר קצר הסוקר מספר תוכנות נוספות.
הצגה גרפית של תוצאות חיפוש
ישנו יתרון להצגה גראפית של תוצאות חיפוש. במקום רשימות כמעט חסרות משמעות ניתן להציג את התוצאות באופן גרפי. אחד המנועים שעושה את זה הינו
Kartoo.
בהצגה גראפית של התוצאות מוצגים הקשרים בין מקורות המידע וערכם היחסי (על פי מדד הפופולאריות שלהם בדרך כלל). עוד על הצגה גראפית של מידע ניתן לקרא אצל המידענית
פני ברסימנטוב.
מומחים לאחזור מידע - מידענים
מידענים המחזיקים אתרים הכוללים מידע רב. את
עמי סלנט כבר הזכרנו. שווה להזכיר גם את אתרו של גרג נוטס המחזיק
אתר המיועד להיות מדריך למשתמש בנושא חיפוש ברשת. גרי פרייס מחזיק
אתר המכוון לחוקרים וכך גם עושה
טרה קלישין.
יתרה מזו, ישנם שירותים בתשלום או חינם בהם ניתן לפנות למומחים ולקבל תשובה. אתר
Google Directory הינו מרכז קישורים לאתרים שונים בהם ניתן לפנות למומחים בתחומים שונים ולבקש תשובות לשאלות מורכבות יותר או פחות.
מאגרי עבודות אקדמיות
ישנם מספר מאגרים חופשיים של עבודות, מאמרים ועבודות דוקטורט.
למשל,
אוניברסיטת נוטינגהם (בריטניה)
ואוניברסיטת לונד (שבדיה) פתחו פרויקט משותף "
מדריך למאגרי הפרסומים והמחקרים בגישה חופשית". הפרויקט מיועד לאחסון וחיפוש של מאמרים, כתבי-העת, ספרים, עבודות מ.א. ודוקטורט ממוסדות אקדמיים רבים אחרים.
מגזינים:
אין לי שום כוונה להתחיל לפרט כאן את כל המגזינים ברשת. אבל שווה לאזכר כמה אתרים המרכזים מידע כזה:
§
SBC ערוץ המגזינים - ריכוז כמה מגזינים ישראליים. בניהם מוזכרים "סטאטוס" ועוד כמה פחות מרכזיים בתחום שלנו.
§ באתר ספרית אוניברסיטת מישיגן ניתן למצוא רשימה גדולה מאד של
כתבי עת ועיתונים מקוונים.
§
Electronic Journals and Periodicals - אתר מקיף שכדאי להכיר.
§
AllYouCanRead - אתר עם שם קצת מגלומני אבל מכיל מנוע חיפוש למגזינים כתובים ברשת. לא גדול כקודמו ולא תחליף לאתר האוניברסיטה אבל מעניין להכיר.
§
Writing Guides - אתר המבטיח מדריך חיפוש לרשת בכל נושא שתבקש. כדאי להכיר.
§
PLoS – הספרייה המדעית הציבורית, מאפשר חיפוש בספריה המדעית.
קבוצות דיון
קיימות קבוצות דיון באינטרנט באלפיהן כמעט בכל נושא איזוטרי שרק יעלה על הדעת. גם בתחומים שלנו קיימים כמה כאלו. מטבע הדברים, רובם באנגלית אולם יש גם בעברית. רוב האתרים שמכבדים את עצמם מכילים קבוצות דיון פעילות. דוגמאות צנועות לכך ניתן למצוא באתר
מנהיגים ברשת או
באתר הישראלי לשרות לקוחות.
מתוך כל אילו כדאי להזכיר את
פורום מידענות בוואלה שם דנים מידענים בכלים וחידושים בתחום חיפוש המידע. הם מקור מצוין ואמין לחיפוש מידע ונכונים לעזור לכל דכפין.
חיפוש ספרים
אם מגזינים הינם מקור מידע אזי אין לפקוד את מקומם של ספרים. ניתן כמובן לאתר ספרים דרך אתר האוניברסיטה או דרך
הקטלוג המאוחד של ספרים בישראל. רשימה זו תציג את מיקום הספר בישראל. אולם, למרות כלי רב עוצמה זה אין ספק שלא כל ספר קיים כאן. לצורך פתרון הבעיה ניתן לעשות שימוש באתרי המכירות הגדולים שמטרתם אומנם למכור אולם מנוע החיפוש שלהם יכול לעיתים קרובות לסייע. בעיקר אם מדובר בחנויות ענק כמו
אמזון או
בברנס אנד נובל.
לאילו מתווספות חנויות ישראליות מקוונות כגון:
מיתוס,
סטימצקי,
דיבוק,
בקבוק,
בוקנט,
אקדמון,
דיונון ועוד.
ספרים נוספים ניתן לחפש דרך הרשימה של
כל ההוצאות בישראל. זה גם הזמן להזכיר אתרים הפועלים להעלאת ספרים חינם לרשת. כמו
פרוייקט בן יהודה. עוד על ספרים חינם ניתן לראות בשער "
מעניין".
מעבר לכך ניתן להכיר עוד כמה מקורות לאיתור ספרים כגון:
AddAll - אתר לחיפוש (והשוואת מחירי), ספרים ברשת.BookButler - מנוע חיפוש לספרים.ספרים - עוד אתר הבא לסייע במלאכת מציאת הספרים הינו אתר "ספרים" המתמחה במציאת ספרים מקוונים ברשת. באתר ששם לעצמו מטרה לקדם את נושא ספרים חינם יש קישורים לאתרים דומים בעולם כמו גם קישור עיון והורדה של כ-250 ספרי קודש. כדאי להכיר אתר זה ולהיעזר
בכלי החיפוש שלו.
ריכוז ממוין של ספרים בתחום הניהול ניתן לראות באתר
ספרי הניהול של מיתוס.
לאחרונה אנו עדים לפעילות מעניינת ושנויה במחלוקת של קבוצת גוגל. חברה זו החליטה לסרוק ספרים ולהעלותם לרשת.
ליוזמה מעניינת זו יש כמה מתנגדים בדמותם של כמה מו"לים זועפים.
אולם אם שמים לב, בעת החיפוש בגוגל מתקבלות לעיתים תוצאות שמקורן בעמודי ספרים. תוצאות אילו ממוקמות בראש החיפוש ומאפשרות לעיין בחלק מעמודי הספרים בהם נמצאו מילות החיפוש. חיפוש ישיר ניתן לבצע
במאגר הספריה המקוונת. עוד על הפרויקט ניתן לקרא בכתבה שפורסמה ב-
Ynet.
אולם גוגל אינם הראשונים ליזום חיפוש בתוך ספרים.
Amazon עשו זאת לפניהם והאפשרות Search inside this book המסומנת בלוגו ""Search Inside קיימת זה זמן מה באתר החברה.
עוד דרכים לחפש מידע
§ לחפש באתרים של מרצים וחוקרים! הקשת שמם בגוגל או במנועי חיפוש אחרים תניב בדרך כלל, בין שלל התוצאות, גם את אתר הבית של החוקר.
לרוב הם מציגים את המאמרים שכתבו, לעיתים טיוטות של מאמרים בכתיבה. ה-CV מכיל בדרך כלל רשימה של מאמרים וניתן דרכם לעלות
על מאמרים.
§ אמצעי נוסף הינו סיכומי מפגשים שמתנהלים לאלפיהם בעולם הרחב. חלקם מועלים לרשת וניתן לאתר אותם (או לפנות למארגני המפגש ולבקש).
§ באופן מפתיע ניתן למצוא מאמרים במקומות שאולי לא ציפינו להם: קבוצות דיון, אתרים שונים ועוד. שווה לחפש ולא להירתע
משפות לא מוכרות. כאשר המאמר נמצא הוא בדרך כלל בפורמט PDF עם שם באנגלית.
§ לבסוף, שווה להזכיר את האפשרות להירשם באמצעות
RSS או רשימות תפוצה של אתרים וכך לשמור על עצמנו מעודכנים.
ארכיונים
באינטרנט יש לא מעט ארכיונים. רשימה כזו מובאת בצמתי מידע וכוללת
רשימת ארכיונים מהארץ ומהעולם.
באותו אתר מספר עמי סלנט על אחת הבעיות המעיקות באינטרנט: השתנותו התדירה. לעתים דבר שמצאנו באתר מוסר לאחר כמה זמן ולא ניתן יותר לאתרו. כדי להתגבר על בעיה זו הוקם
ארכיון האינטרנט. אתר זה מצלם אתרים כל שבועיים ושומר את תכנם אותו ניתן לאתר באמצעות
מכונת הזמן (Wayback Machine).
פורטלים ורטיקאליים
פורטל הינו שער כניסה. שערים אילו הינם בדרך כלל כלליים ומציגים בעמוד השער שלהם מגוון גדול של נושאים. פורטלים כאלו ניתן לראות בוואלה, תפוז או IOL אולם, ישנם גם פורטלים העוסקים בתחום אחד מסוים. פורטלים אילו קרויים פורטלים ורטיקאליים ובהם ניתן לבחון מידע בתחום מסוים. בהמשך עמוד זה ניתן לראות כמה קישורים לפורטלים ורטיקאליים בתחום הניהול.
ברשת ריכוז לא קטן של אתרים המפנה לאתרים מעניינים. הנה כמה מהם עם הדגשה על אתרים בעברית או כאלו המשמשים פורטל חיפוש:
שאלונים - ברשת מספר מאגרים המאפשרים חיפוש שאלונים מקוונים ברשת. שניים המוכרים לי הינם:
TestLink ,
Test Reviews Online.
אם לא נמצא שאלון מתאים ישנה תמיד את האפשרות לבנות אחד בעצמך ולהעבירו דרך הרשת. ניתן לבצע זאת לבד אולם ניתן גם להיעזר בחברה הנותנת שרות זה.
חברה אחת כזו הינה
Ransys המתמחה בפיתוח מערכות לניהול משובים וסקרים או שאפשר להסתפק באתר
סקרן.
אתרים בנושא ניהול
כאלו יש מאות אם לא אלפים. ניתן למצוא אותם בקלות באמצעות חיפוש פשוט. הנה כמה החביבים עלי:
בעברית:
§
האתר של עופר - האתר מתמקד בנושאים ארגוניים ושווה לעיין בו. באתר ישנם קישורים לאתרים אחרים ברשת כמו גם מאמרים שלמים. בעיקר בתחומי הניהול. כדאי גם לעיין בפרק על
עבודות הגמר שהוגשו במחזורו של עופר ב"דרבי". יש שם מספר קישורים מעניינים נוספים.
§ האתר של עודד לבנה – אתרו של יועץ ארגוני המכיל כמה מאמרים קצרים על תיאוריות ארגוניות.
§
האתר של גיל פרץ - מציג את פועלו של האיש אבל גם מכיל מאמרים וטיפים בנושא ניהול.
§
אתר הניהול - קצת על ניהול, שווק ומשאבי אנוש.
§
האתר של עודד לבנה - מספר מאמרים מתורגמים ותיאוריות בתחום הניהול.
§
סטרופ - אתר נוסף המתמקד בתחום מדעי ההתנהגות.
§
תובנה שיווקית - אתר ששמו מעיד על תוכנו. מכיל מגוון של מאמרים קצרים בתחום.
§
האתר הישראלי לשרות לקוחות - אתר סימפטי ודי מקיף. נמצא בתחילת דרכו. שווה לעקוב.
§
מנהיגים ברשת - אתר מקיף לתחומי הניהול.
באנגלית:
§
The Free Dictionary – באתר מעניין זה מוצג ניסיון להציג רשימה רחבה מסודרת לפי א-ב של תיאוריות אירגוניות. הקלקה כפולה על השם תניב, לרוב, מספר מילים על החוקר. בחלק מהמקרים יש הפניה למקורות רחבים יותר.
§
Biz/ed הינו אתר מקיף המאפשר חיפוש אתרים בתחומי הניהול והכלכלה.
§
Better Management - הינו אתר גדול ומקיף המאפשר גישה למאמרים ופרסומים רבים.
§
SHRM - אתר האגודה הבינלאומית לניהול משאבי אנוש. הם גם אחראים על פרסום המגזין
HR MAGAZINE.
§
American Marketing Association - אתר האגודה האמריקאית לשווק.
§
EMAC - אתר האגודה האירופית לשווק.
עוד קישורים מעניינים
אוסף קישורים לאתרים בעלי עניין אקדמי ממוינים לפי א-ב מוגשים באתר הסטודנטים
schoar. כדאי לעיין.
רשימות ביבליוגרפיות ממוינות – באתר
ChangingMinds ניתן לעיין ב-1700 עמודים עם רשימות ביבליוגרפיות.
ציטוט ביבליוגרפי והכנת רשימות ביבליוגפיות
נושא חשוב שלעיתים לא מקדישים לו מספיק זמן בהתחלה ואחר כך מסתבכים. לכן חשוב להקדיש לו כמה דקות שיחסכו זמן רב בעתיד.
בנושא בבליוגרפיה ישנם שני נושאים חשובים:
§ כיצד לצטט נכון.
§ איך לנהל את הרשימה.
ובכן, באשר לשאלה כיצד לצטט זו שאלה שהתשובה עליה ניתנת בסמינר הראשון שמגישים באוניברסיטה אולם לעיתים נשארים כמה נושאים פתוחים. עליהם אנסה לענות כעת.
ראשית, למרות ההסכמה הגורפת באשר לחשיבות הציטוט הקפדני אין אחידות באשר לאופן הציטוט. כל חוג, פקולטה וירחון בוחרים את שיטתם הם.
מספר מוסדות מחקר הציעו כללים משלהם וחלקם הפכו לבסיס לכללי ציטוט מקובלים בתחומים שונים. למשל:
APA (American Psychological Association ) של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה.
MLA (Modern Language Association ) של האגודה האמריקאית לשפה מודרנית.
ASA (American Sociological Association) של האגודה האמריקאית לסוציולוגיה.
למען אמת, אין שום צורך להתמחות בשיטות השונות. צריך רק לברר מה מקובל בחוג בו אתה לומד ולהיצמד לשיטה זו ואליה בלבד.
שער כניסה טוב מאד ומקיף לנושא כללי ציטוט עם קישורים רבים למקורות, הסברים ודוגמאות באנגלית ובעברית ניתן למצוא באתר ספרית אוניברסיטת חיפה בכתובת
הבאה.
שאלה נוספת והרבה יותר סבוכה קשורה בשאלה כיצד רושמים רשימות ביבליוגרפיות ובעיקר כיצד מנהלים אותן.
באופן עקרוני ניתן לרשום רשימה ביבליוגרפית טובה מאד בצורה פשוטה בעורך הטכסט בו אתה עושה שימוש תוך הקפדה על הכללים של השיטה בה בחרת.
רשימה זו יש לבסוף לסדר לפי א-ב ואין שום צורך לסבך את החיים יותר מזה.
באם ישנה דילמה, ישנם כלים מקוונים שמאפשרים הפקה של פריט ביבליוגרפי יחיד על פי הכללים של כל שיטה. רשימה של תוכנות אוטומטיות ליצירת רשימות ביבליוגרפיות ניתן למצוא באתר אוניברסיטת חיפה בכתובת
הזו.
אולם, לרוב נעדיף תוכנה ייעודית שתדע לטפל בהיבטים רבים יותר של הרשימה ההולכת ותופחת ככל שחולפים הימים. על תוכנות לניהול רשימות ביבליוגרפיות ראה בעמוד הדן
בכלים. שם יש התייחסות לתוכנות שונות הקיימות בשוק וכן מדריכים לתפעול אחת התוכנות הפופולריות, ה-EndNote .
לסיכום
כפי שניתן לראות ישנו מגוון גדול של אפשרויות. אולם אל לנו להתבלבל מהעושר המתואר. אין טעם להתפרש על כל הכלים. חשוב להתחיל במאגרי המידע באוניברסיטה. הם מקיפים וזמינים. אולם, במקביל, אין להדיר רגלינו ממקורות אחרים. מתחילים במאגרי המידע. משם מפיקים את רוב המידע ואז לפי התפתחות החיפוש עוברים, לפי הצורך למקורות אחרים.
ככל שהתחום הנחקר אזוטרי יותר כך גם נדרשים לכלים מיוחדים. אבל ראשית כל וודא שעשית שימוש, יסודי, בכלים המקובלים.
