כללי כתיבה אקדמית

כללי כתיבה אקדמית


עבודה ברמה אקדמית היא זו שמבדילה בין צירוף אוסף של מלים (יהיו חכמות ככל שיהיו) לבין ביטוי רעיונות וידע בצורה מושכלת ואובייקטיבית.

כל חיבור אקדמי נועד לקדם את הלומד לתוך עולם חקרני ואמפירי המעשיר גם את הלומד עצמו וגם את כל עולם התוכן עליו כותב...

להלן כללי כתיבה אקדמיים מומלצים על ידי ה - APA. כללים אלה מובאים בדיוק בצורה בה נכתבו במקור המובא להלן, למעט שימוש בדוגמאות הרלוונטיות לחיבור אקדמי בשפה העברית. אפשר ורצוי גם להיכנס לאתר בו כתובים הפרטים המתורגמים במקור! (ח.צ.): http://www.wooster.edu/psychology/apa-crib.html



מה ניתן למצוא כאן?



על עמוד השער

על תוכן העניינים

על כתב ועימוד

על סגנון כותרות

על סגנון כתיבה

על שימוש במספרים

על שימוש בסגנון כתיבה מוטה או מעליב

על ציטוט מקורות בתוך הטקסט

על סידור הפריטים ברשימה הביבליוגרפית



לקריאת אופן ציטוט מקורות על פי ה APA

דוגמא לאופן כתיבת עמוד שער

דוגמא לאופן כתיבת תוכן עניינים





עמוד השער

עמוד השער הוא חלון הראווה לעבודה כולה. עמוד זה חייב לתת לקורא את המידע הבסיסי לגבי העבודה:

באיזה מסגרת נכתבה (מוסד, קורס וכו'), מה שם העבודה, למי מוגשת, מי מגיש ותאריך ההגשה.

על אף הנוהג בימים אלה לקשט עמוד זה בצבע ואיור, ברב האוניברסיטאות אין זה מקובל ועדיף להגיש עמוד זה בכתב פשוט, למראה מקצועי ואובייקטיבי. ניתן לראות דוגמא לעמוד שער כאן.

חזור למעלה





תוכן העניינים

תוכן העניינים הוא המקום הראשון בו הקורא יכול להתרשם ממבנה העבודה ותוכנה. חשוב לכלול בתוכן העניינים את כל הכותרות שבעבודה. הכותב המיומן בדרך כלל יכתוב רשימה זו בסיום כתיבת העבודה! ניתן לראות דוגמא לתוכן עניינים כאן.

חזור למעלה





כתב ועימוד

הכתב המקובל לשימוש בעברית הוא דוד, גודל 12 נק' ,

הכתב המקובל לשימוש בלועזית הוא Times New Roman או Courier - גודל 12 נק'.

ריווח בין השורות - כפול.(פרט לתקצירים, בתוך פריט ברשימת המקורות, או ציטוט מתוך מקור באורך העולה על 40 מלים - אלה יודפסו בריווח יחיד).

שוליים מקובלים 2.5 ס"מ מכל צד.

עימוד יהיה לימין - אין צורך לערוך בצורת בלוק (השוליים השמאליים יהיו בצורת מסור).

אפשר להשתמש בעיצוב מלל עם דגשים שונים (נטוי, מודגש, מקווקו) לפי הצורך.

יש למספר כל עמוד (למעט עמוד השער ותוכן העניינים).

בשימוש בציטוטים מעל 40 מלים, יש להדפיס עם כניסה תלויה, בריווח יחיד.



חזור למעלה

כותרות

רמה 1 - ממורכז ובכתב גדול (גודל 16 - 14), ללא נקודה בסוף.

רמה 2 - בצד ימין, בכתב גדול (גודל 16 - 14), נטוי, ללא נקודה בסוף.

רמה 3 - בצד ימין, כניסה תלויה, כתב נטוי, עם נקודה בסוף המשפט.

דוגמא:

כותרת עיקרית (פרק)

כותרת משנית (תת פרק)

כותרת (פסקה).


חזור למעלה



סגנון כתיבה -

כתבו בצורה אובייקטיבית ושקופה. אל תנסו "לייפות" מידע או עובדות שאינם תומכים בתיאוריה או באני מאמין שלכם. להיפך - הצהירו שיש מידע סותר והבהירו מדוע בכל זאת הנכם מחזיקים בעמדה או בדיעה אחרת. בקיצור - שטחו בפני הקורא את כל העובדות ואפשרו לו להחליט עם מי הצדק או במה הוא מאמין...

הימנעו מגילוי מעורבות אישית בניסוח. הישארו ברקע ואל תהפכו עצמכם לנושא העבודה. עם זאת, אל תתייחסו לעצמכם בלשון רבים או בגוף שלישי. במקום שימוש בצורת פעיל ("ביצעתי את המחקר...", "ביצענו את המחקר..." או "החוקר ביצע את המחקר...") להעדיף את צורת הסביל ("המחקר בוצע..").

שימוש בקיצורים וראשי תיבות - הימנעו משימוש בקיצורים, למעט קיצורים מקובלים וגם אותם הסבירו בפעם הראשונה בה השתמשתם בקיצור.

(תוספת של עורכת האתר: לא נהוג לקשט את העבודה (פרחים וכד'!). השתמשו באיורים, גרפים, צילומים רק לצורך הבהרה והמחשה של עובדות. ח.צ.).

חזור למעלה



שימוש במספרים -

אייתו מספרים גדולים בתחילת משפט, מספרים מתחת לעשר או מספרים שאינם מקובצים עם מספרים נוספים. (לדוגמא: ארבע אמהות).

מספרו מספרים מעל עשר (לדוגמא: 22 מ"ג), או מספרים מקובצים (לדוגמא: ישנו 6-12 שעות ללילה.).

בכתיבת מספרים גדולים השתמשו בשילוב מספר וכתיב (לדוגמא: 3 מיליון ש"ח).

בכתיבת מידע סטטיסטי יש להשתמש במספרים. לדוגמא: "השתמשנו ב- 30 פעוטים בני שנתיים, אשר בכו בממוצע 20 דקות שלוש פעמים ביום. "

השתמשו בסמל אחוזים (%) רק עם מספרים (5%) ולא עם מספרים כתובים (חמישה אחוזים).



שימוש בסגנון כתיבה מוטה או מעליב

באופן כללי, רצוי להמנע מכל ביטוי שעלול להיות בעייתי ולדבוק בהמלצות הבאות:

הימנעו משימוש בתיוג אתני ("אתיופים") כאשר אפשר להשתמש במונח גיאוגרפי ("יוצאי אתיופיה").

הימנעו משימוש בכינויים טעונים כגון "הומואים ולסביות" אם אפשר להשתמש במונח כגון "גאים".

הימנעו משימוש בכינויים כגון "דיכאוניים" או נרקומנים" אם אפשר להשתמש בביטוי "סובלים מדכאון" או "צרכני סמים".

הקפידו על שימוש נכון במונחים מיגדר (זכר /נקבה) לעומת מין (SEX).

הקפידו על שימוש נכון במונחים שונים - למשל נחקר בניסוי קליני או "מטופל" ולא "מקרה".

בשימוש בכינויים לקבוצות אתניות יש להשתמש ברגישות ולהעדיף שימוש במונחים המקובלים על הקבוצה האתנית (למשל "יוצאי חבר העמים" לעומת "רוסים", "יוצאי אתיופיה" במקום "שחורים"...

הימנעו מביטויי השוואת קבוצות שיוך לאוכלוסיה "נורמלית ("נערכה השוואה בין ילדים עם וללא אוטיזם" במקום "נערכה השוואה בין ילדים אוטיסטים לילדים נורמליים").

בהתייחסות לגילאים, יש לדייק עד כמה שאפשר לגבי קבוצות גיל. הימנעו מביטויים פתוחים מדי כגון "מבוגרים מעל ומתחת גיל 65."

חזור למעלה



ציטוט מקורות בתוך הטקסט

באופן כללי יש להשתמש רק בשם משפחה ובשנה כאשר מצטטים מקורות בתוך גוף טקסט העבודה.

במידה ואין תאריך למקור המצוטט יש לציין ח.ת. (חסר תאריך) או בלועזית n.d. (no date)

לדוגמא: (כהן, ח.ת.) או ( Smith, n.d)

במידה ואין שם מחבר למקור המצוטט יש לכלול את כותרת החיבור המצוטט ותאריך.

לדוגמא: (חשיבות הריקוד כמרפא למכאובים, 2000)

שמות מחברים לועזיים הנזכרים מחוץ לסוגריים ייכתבו בתעתיק עברי, עם הפניה בתוך הסוגריים בלועזית עם שנת הפרסום.

לדוגמא: גודמן (Goodman, 2004) מדווח על...

שמות מחברים בעברית יכללו את שנת הפרסום בסוגריים.

לדוגמא: יוספי (2001) חקר על....

כאשר יש הפנייה במשפט או בפסקה למספר מקורות שונים, יש לערוך את הסדר על פי סדר האלף-בית של שם משפחתו של הכותב הראשון של כל מקור. כשמופיעים שמות מחברים הן בעברית והן בלועזית בתוך הסוגריים יופיעו קודם שמות המחברים בעברית ואחר כך שמות המחברים בלועזית.

הפרדה בין הפניות למקורות של מחברים שונים הנזכרים יחד בתוך הסוגריים תעשה בנקודה ופסיק (;). לצורך הפרדה בין הפניות למקורות של אותו מחבר ישמש הפסיק בין שנות הפרסום (לדוגמא: אליה, 1986, 1990).

לדוגמא:

(Bundorf, Wagner, Singer, & Baker, 2006; Conn et al., 2003; Estabrooks et al. 2003)

בהפניה לעמודים מסוימים במקור לועזי יש להשתמש ב- p. לעמוד בודד ו- pp. לשני עמודים או יותר. במקרה כזה יש להפריד את השנה ממספרי העמודים בפסיק בלבד (Goodwin, 2000, pp. 10-15). בהפניה לעמודים מסוימים במקור עברי יעשה הרישום כך: (תירוש, 1994, עמ' 1-19).

ציטוטים ישירים מהטקסט יש לשים בתוך מירכאות ("....") בציטוטים ארוכים (40 מילים או יותר) יש לשים את הציטוט כפסקה נפרדת עם אינדנטציה פנימית מימין ומשמאל, ללא מירכאות.

לדוגמא:

הריקוד נוצר בשחר האנושות, כחלק מרכזי של הפולחן האלילי. במהלך ההיסטוריה נחשב הריקוד לתחום עממי יחסית לשאר האומנויות, בעיקר משום שאינו דורש השכלה וחומרי גלם. הריקוד החל להיות מופץ באירופה בתקופת הרנסאנס, עם תרבות הנשפים שהתפתחה בקרב האצולה באותה תקופה (למרות שהאמנים עצמם לא התעסקו בריקוד). רק במאות האחרונות קיבל הריקוד מעמד השקול לשאר האומנויות, בעיקר עם פיתוח אמנויות הבמה. כוריאוגרפיה היא מקצוע בו יצירת אומנות מבוססת על הריקוד, כלומר- הכוריאוגרף בוחר מוזיקה מסוימת ומתאים לה תנועות ריקוד מסוימות, המהוות את עיקר היצירה. (אנדרסון, 1987)

אם להפניה אחת יש מספר מחברים, יש להשתמש בסימן & לפני המחבר האחרון, ולא לכתוב and.

בהפניה לשני מחברים שונים בעלי שם משפחה זהה, יש לכלול בטקסט גם את האות הראשונה של שמם הפרטי (גם אם הפרסומים הם לא מאותה שנה).

לדוגמא: כהן, ס' וכהן א' (2002)...

אם לפריט מסוים יש שני מחברים, יש להזכיר את שמות שני המחברים בכל הפניה.

אם לפריט מסוים יש שלושה עד חמישה מחברים, יש להזכיר את כל שמות המחברים בהפניה הראשונה והחל מההפניה השנייה (לאותו מקור) ניתן לכתוב את שם המחבר הראשון בתוספת et al. (וחב').

בשישה מחברים או יותר, ניתן לכתוב את שם המחבר הראשון בתוספת et al., כבר בהפניה הראשונה.

אם מופיעים בטקסט שני פרסומים או יותר של אותו מחבר מאותה שנה, יש להוסיף א או a לפרסום הראשון, ו- ב או b לפרסום השני וכך הלאה בהתאם לסידור הפריטים הללו ברשימת המקורות על פי כותרת המאמר.

לדוגמא: (כהנא, 2001א, 2001ב) או (Goodwin, 2001a, 2001b)

אם ישנם שני פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה אך אחד בלועזית והשני בעברית, אין להוסיף להם אותיות.

בציטוט ממקור שלא ראינו, אבל קראנו אצל מישהו אחר שציטט אותו, יש לרשום לפי הדוגמא הבאה: "...כפי שטענה סבוני (מצוטטת אצל לויט, 2000). ברשימת המקורות נכלול את לויט אך לא את סבוני.

בציטוט ממנשר או עלון של ארגון יש לציין את שם הארגון.

לדוגמא: (הועד למלחמה באיידס, 1998)

בציטוט ממקור שנמצא בתהליך של הוצאה לאור (ועדיין לא הוצא) יש לרשום לפי הדוגמא הבאה:

(Smith, in press)

בציטוט ממסר אישי (כולל שיחה) או מייל אלקטרוני יש לרשום לפי הדוגמא הבאה: (ח. צפריר, 2.5.1999, התכתבות אישית). השם צפריר לא ייכלל ברשימת המקורות.

הערה חשובה: בציטוט מקורות מהאינטרנט, יש לציין אותם פרטים בדיוק. אין לרשום כתובת אתר בתור מקור! אם אין שם מחבר, יש לרשום את שם האתר.