[ תהליך כתיבה, דוקטורט, phd, תואר שלישי, 2phd ]
תהליך כתיבת עבודת דוקטורט- מאת פרופ' עקיבא פרדקין מנכ"ל חברת PHD
כתיבת הדוקטורט הינה תהליך ארוך שראשיתו במחשבה רבה, המשכו בקריאה ובמחקר וסופו בניתוח מעמיק של תוצאות המחקר והסקת מסקנות מהם. הקבלה לדוקטורט מתבססת בעיקרה על אישור הצעת המחקר על ידי האוניברסיטאות השונות. האוניברסיטה בודקת את העניין שיש לה בנושא, את המתודולוגיה, את קורות חייו של
החוקר ואת יכולתה לאתר לנושא מנחה פנוי ומתאים.
• חברת PHD מלווה את דוקטורנט בכתיבת הצעת מחקר לסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות אותן היא מייצגת- שירות זה ניתן ללא עלות.
• חברת PHD מלווה ומייצעת לדוקטורנט בעת כתיבת עבודת הדוקטורט עצמה בנוסף למנחה מהאוניברסיטה הזרה אותה החברה מייצגת– שירות זה ניתן ללא עלות.
• לחברת PHD ניסיון של 15 שנים בכתיבת עבודות מחקר ודוקטורט ומחזיקה סוללת דוקטורים ופרופסורים המתמחים בתחום.
www.2phd.co.il
שלב ראשון – בחירת נושא לדוקטורט
בחירת נושא לדוקטורט צריכה להיות מבוססת על 4 תנאים עיקריים (מפורט במאמר נפרד – "כיצד אבחר נושא לדוקטורט"):
1) חיבור אישי לנושא.
2) קיימת ספרות מקצועית בתחום.
3) לחוקר יש יכולת להשיג נתונים או נחקרים בתחום המחקר.
4) נושא הדוקטורט יקדם את מעמדו של החוקר.
שלב שני – כתיבת הצעת מחקר לדוקטורט
הצעת מחקר מהווה כ – 50% מכתיבת עבודת הדוקטורט כולה מבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. הדוקטורנט צריך לבנות את ההצעה בצורה שתאפשר לו להתחיל בעבודתו מיד לאחר אישורה.
הצעת המחקר אינה מטרה בפני עצמה אלא עבודת תכנון קפדנית של עבודת הדוקטורט על בסיס החומרים העומדים לרשותו של החוקר ועל יכולתו להגשים אותה (את ההצעה) הלכה למעשה. כתיבת ההצעה לדוקטורט אינה רק לצורך אישור האוניברסיטה בחו"ל אלא מהווה גם מכשיר המחייב את המועמד לחדד את כול חושיו למיקוד במטרת המחקר.
שלב שלישי – סקירת הספרות
על מנת שהדוקטורנט ילמד ויבין את האטמוספרה בה פועל עליו לנסות לקרוא מקסימום מחקרים, מאמרים, ספרים וכול פרסום אחר שנעשה בנושא הנחקר או בתחומים הקרובים אליו. במקרה הזה כול המרבה הרי זה משובח. קיימות מספר גרסאות למבנה הפנימי של סקירת הספרות ולא קיימת חוקיות ברורה להוציא מספר מנחים או מספר מצומצם של אוניברסיטאות.
אפשרות ראשונה היא לקיים את סקירת הספרות על בסיס הזמן, כלומר, כול המוזכר בסקירה , מהישן ביותר ועד לחדש ביותר.
אפשרות שניה היא לבצע חלוקה פנימית על תת נושאים.
אפשרות שלישית, חלוקה לפי צורת הפרסום שנמצאת בשימוש. כלומר, פרק אחד סקירת ספרים, פרק שני סקירת מאמרים, שלישי סקירת מחקרים (או עבודות דוקטורט קודמות) וכו'. סקירת הספרות נועדה להציג בעבודת הדוקטורט את ידיעתו ושליטתו של החוקר בכול החומר הספרותי אשר נכתב על הנושא הנחקר עד לכתיבת עבודת הדוקטורט. אנו ממליצים על קריאת הספרות בשלב הראשון של כתיבת העבודה מתוך תקווה כי החומר הספרותי הקיים יסייע לחוקר לגבש את שאלות המחקר ומטרתו ואת המתודולוגיה המתאימה למחקר. כדי לחדש חייב החוקר לדעת מה קיים, והמקום להציג זאת נמצא בסקירת הספרות.
שלב רביעי – גיבוש מטרת המחקר ושאלותיו
על בסיס נושא המחקר ולאחר שקרא את הספרות הרלוונטית וכתב את סקירת הספרות יוכל החוקר לנסח בבהירות את מטרת המחקר ושאלותיו.
מטרת המחקר בדוקטורט- המטרה היא פועל יוצא של נושא המחקר וחייבת להיות מוגדרת בקיצור ובבהירות ללא הרבה תוספות. דוקטורנט שאינו מסוגל לנסח את מטרת מחקרו בקצרה נתפס כמי שלא יודע בדיוק מה בכוונתו לחקור.
שאלות המחקר בדוקטורט- שאלות המחקר (3-5) אמורות לסייע לחוקר להגשים את מטרת המחקר ולמעשה פורטות את המטרה לגורמים כאשר סך כול התשובות הן הגשמת מטרת המחקר. גם השאלות, כמו המטרה, באות לסייע לחוקר להתמקד בעיקר ולחפש תשובות לבעיות שהמחקר מעורר.
שלב חמישי – כתיבת סקירת הספרות
סקירת הספרות נועדה להציג את שליטתו של הכותב בחומרים שנכתבו עד כה בנושאים המרכיבים את עבודת הדוקטורט שלו. כול עבודת דוקטורט צריכה להיות מבוססת, בין השאר, על מחקרים קודמים בתחום הנחקר ועל שאר פרסומים, מאמרים, כתבי עת, ספרים, אתרים, עבודות דוקטורט קודמות וכו'. סקירת הספרות יכולה להעשות בפרק אחד כולל או בתת פרקים המחולקים לפי זמנים, תתי נושאים או על פי מקורם. במהלך החיפוש אחרי מקורות ספרותיים וקריאתם לומד החוקר יותר על הנושא הנחקר ויש לו הזדמנות ראויה להעמיק את ההבנה והידע שלו במכלול התחומים המרכיבים את עבודתו. אין ספק כי בסקירת הספרות יש עדיפות גדולה לטריותם של המחקרים והמאמרים אך יש גם משמעות למקור הנתונים, למביא הנתונים ולמקום שבו הם פורסמו. החוקר חייב לעשות את כול המאמצים לאתר מקסימום של חומרים ספרותיים ולהציגם בצורה נכונה בפרק הנ"ל ואף להשוות אותם עם תוצאות מחקרו בפרק הסכום.
שלב שישי – כתיבת השערות המחקר
מחקר אינו חייב בהשערות ויש להעלות השערות רק במידה והן נובעות מהספרות המקצועית וממחקרים קודמים. רבים מהדוקטורנטים חושבים כי השערה שנובעת מניסיונם האישי או ממחשבותיהם הפרטיות ראויה לשמש כהשערת מחקר והתשובה שלילית. השערה בעבודת דוקטורט צריכה להיות מנוסחת כראוי (לדוגמא: יימצא קשר בין זמן הלימודים להצלחה בהם) והחוקר צריך לציין על איזה בסיס הוא משער אותה. צריך להיות קשר מלא בין שאלות המחקר להשערותיו.
שלב שביעי – הסבר שיטת המחקר
פרק השיטה נועד להציג את "האיך", כלומר, כיצד ביצע החוקר את מחקרו בעבודת הדוקטורט הלכה למעשה.
אנו מכירים שני זרמים עיקריים בשיטת המחקר (מפורט במאמר נפרד – "המחקר הכמותי מול המחקר האיכותני בעבודת דוקטורט"):
1) המחקר הכמותי ( המבוסס על נתונים שנאספו בדרך כלל באמצעות שאלונים)
2) המחקר האיכותני (מתקיים בדרך כלל בניתוח אירועים או במחקרי פעולה)
כמובן שניתן למזג את שתי השיטות בעבודת דוקטורט אחת.
פרק השיטה מתחלק לארבע תתי פרקים במחקר כמותי ולשני פרקים במחקר האיכותני:
1) אוכלוסייה ומדגם (מחקר כמותי בלבד)– החוקר צריך להתייחס תחילה לגודל האוכלוסייה אשר המחקר מתייחס אליה בכלל, ולהגדיר את גודל המדגם שישרת את מחקרו בעבודת הדוקטורט בפרק (לדוגמא: החוקר רוצה לבדוק את הנכונות של בוגרי כיתות י"ב לשרת בצבא שהם האוכלוסייה כולה אבל לצורך המחקר הוא דוגם רק X אחוזים מתוכם).
2) שיטת איסוף הנתונים– החוקר צריך להגדיר את השיטה שבה הוא אוסף את נתוניו. הנתונים אינם חייבים להיות כמותיים וחוקר טוב צריך לדעת להתאים את השיטה למחקר בעבודת הדוקטורט שלו. לדוגמא, קשה לכתוב מחקר כמותי בספרות ומאידך קשה לקיים מחקר איכותני בכלכלה או במנהל עסקים.
3) נוהל איסוף הנתונים– החוקר צריך לתאר הלכה למעשה את תהליך איסוף הנתונים כולל זמנים, מקומות, נכונות המשתתפים וקשיים שהתעוררו תוך מהלך עבודתו. כמובן שיש לנסות וליצור תנאים שווים לכול הנחקרים ו/או לקבל מידע מדויק ואחיד מכולם.
4) שיטת העיבוד הסטטיסטי בעבודת הדוקטורט (מחקר כמותי בלבד)– החוקר חייב לציין ולהסביר את השיטות הסטטיסטיות שהיו בשימוש במהלך עיבוד הנתונים שאסף. כמובן, שהחוקר צריך להיות בקי בשיטות העומדות לרשותו (יחד עם זאת בהחלט מותר ומקובל לקבל סיוע מקצועי בנושא במידת הצורך).
שלב שמיני – הצגת תוצאות המחקר (ממצאים)
פרק התוצאות בעבודת הדוקטורט נועד להצגת ממצאי המחקר ללא פרשנות לגבי מה שניתן ללמוד מהם. במחקרים כמותיים מתבקש החוקר להציג נתונים כמותיים אותן ניתן ורצוי ללוות בגרפיים לצורכי הדגשה והשוואה ואילו במחקרים איכותניים יציין החוקר את התוצאות של בדיקותיו. פרק הממצאים הינו פרק אובייקטיבי לחלוטין שאינו מאפשר דברי פרשנות והתייחסות למטרות המחקר, לשאלותיו ולהשערותיו (במידה והיו כאלה).
שלב תשיעי – גיבוש הדיון והמסקנות
פרק הדיון והמסקנות בדוקטורט הינו פרק חשוב ביותר. פרק זה אמור לנתח את התוצאות שהתקבלו לאורך עבודת הדוקטורט על ידי החוקר תוך התייחסות מיוחדת לתשובות שניתן לקבל מהם לשאלות המחקר כפי שהוצגו בתחילת העבודה ובעיקר מה ניתן ללמוד מהתוצאות לגבי מטרת המחקר. בפרק הדיון אמור החוקר להשוות את תוצאות מחקרו לתוצאות של מחקרים קודמים ואחרים ולנסות להסביר הבדלים או זהויות במידת האפשר. פרק הדיון והמסקנות הינו בעצם פרק של התפלפלות החוקר עם ממצאי מחקרו במטרה לספק את מטרתו העיקרית של המחקר.
שלב עשירי – סיכום
החוקר אמור לסכם את הדוקטורט בהצגת הנקודות העיקריות של מחקרו תוך התייחסות מרבית לדיון ולמסקנות. פרק הסיכום צריך להדגיש את החידוש של העבודה ותוצאותיה (ובמידה ואין כאלה יש לכתוב זאת במפורש). בנוסף לכך יש לכלול בסיכום שני תתי פרקים נוספים:
1) חסרונות המחקר– כאן אמור החוקר לציין בקצרה מה היה מתקן במחקר אילו היה עושה את המחקר בשנית.
2) המלצה למחקרים נוספים – החוקר מתבקש להציע מחקרים נוספים כהמשך למחקרו.
שלב אחד עשרה – הכנת רשימה ביבליוגרפית
קימות מספר שיטות לרישום ביבליוגרפיה בעבודת דוקטורט. השיטה הפופולרית ביותר היא שיטת APA האמריקאית (ארגון הפסיכולוגים האמריקאים) והיא מקובלת גם על רוב האוניברסיטאות בעולם לתארים ראשונים, שניים ולדוקטורט (מקובלת גם ברוב הביטאונים המקצועיים בעולם). החוקר נדרש לוודא כי כל הספרים שליוו אותו במהלך כתיבתו ואותם הוא ציין בסקירת הספרות אכן יופיעו ברשימה הביבליוגרפית. חשוב לציין כי ניתן בהחלט להשתמש באתרי אינטרנט כמקור ביבליוגרפי בעבודת דוקטורט, אך החוקר מתבקש לציין זאת במפורש. יש חשיבות עליונה לשימוש במקורות חדשים ומעודכנים.
שלב שניים עשרה – צרוף נספחים
החוקר חייב לצרף לעבודת הדוקטורט כנספחים את אותם חומרים שהקוראים אינם יכולים להגיע אליהם באופן עצמאי כמו פרוטוקולים, שאלונים ראיונות אישים וכו'.
PHD ,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה