ידיעות חדשותיות ייכתבו על ידי מחשב

האם את הכתבה הבאה שתקראו יכתוב מחשב?
מאת אסף שטול-טראורינג, כתב "הארץ" לענייני מדע
אתרים בארה"ב מפתחים אלגוריתם שמכין ידיעות חדשותיות מבלי מגע יד אדם
העיתונאים הלכו הביתה, רק המחשבים נשארו
תצלום: רויטרס המתמטיקאי אלן טורינג הציע ב-1950 מבחן פשוט שאמור לבדוק אם למכונה נתונה יש בינה מלאכותית: אדם המשמש שופט מנהל דיאלוג עם שני גורמים המוסתרים מעיניו: האחד המכונה העומדת למבחן והשני אדם מן השורה. אם השופט אינו יכול לקבוע מיהו האדם ומי המכונה, הרי שלמכונה בינה מלאכותית. רוב החוקרים מעריכים כי עוד ארוכה הדרך עד ליצירת מכונה שתעבור את מבחן טורינג בהצלחה. אולם יש הטוענים כי מחשבים מודרניים יצליחו לעבור ניסוי דומה - נקרא לו "מבחן טורינג העיתונאי" - כבר בעתיד הנראה לעין. מתכנתים אמריקאים מפתחים בימים אלה מודלים אלגוריתמיים לייצור ידיעות עיתונאיות; הם מקווים שבעתיד הקרוב לא יוכלו הקוראים-שופטים להבחין בהבדל בין ידיעות אלה לבין תוכן פרי מקלדתם של עיתונאים בשר ודם. בינתיים, העלבון שמור לכתבי הספורט בלבד. אתר הספורט האמריקאי StatSheet.com הודיע לפני כמה ימים כי בכוונתו להפיק באופן אוטומטי ידיעות העוסקות במשחקי ספורט, באמצעות מודלים אלגוריתמיים. מטרתו המוצהרת של האתר היא כי לפחות 90% מהקוראים לא יוכלו להבדיל בין הידיעות שנכתבו על ידי כתבים לבין הידיעות ש"נכתבו" על ידי האלגוריתם. המיזם של האתר צפוי לפעול בדומה למודל לייצור תוכן אוטומטי שפיתחה מעבדת Intelligent Information באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, בשיתוף פעולה עם בית הספר לעיתונות של האוניברסיטה. תוכנה שפיתחה המעבדה, הקרויה StatsMonkey, מייצרת באופן אוטומטי ידיעות ספורט מנתוני משחקים שמוזנים אליה. התוכנה אינה מחליפה רק את הכתב, אלא גם את העורך: לידיעה מצורפת כותרת מתאימה ותצלום של השחקן המרכזי במשחק. התוכנה, שמוגבלת כיום ליצירת ידיעות העוסקות במשחקי ספורט, בנויה על מודלים סטטיסטיים שמאפשרים את זיהויו של המידע החדש והחשוב ביותר בתוצאות משחק זה או אחר: התוכנה סורקת אחר שינויים בין תוצאות המשחק לתוצאות קודמות והסתברויות ניצחון. גם הפעולות והשחקנים המרכזיים במשחק מזוהים בצורה דומה. למערכת הממוחשבת ארכיון הכולל את הסוגים השונים של העלילות או הסיפורים שעשויים להיות לידיעה, כגון ניצחון שהושג בדקה ה-90 או תבוסה מוחצת של אחת הקבוצות. לטענת מפתחי התוכנה, ביכולתה אף לדווח על משחק מנקודת המבט של שתי הקבוצות המשחקות; קוראים המתלוננים על חוסר אובייקטיביות בדפי הספורט יראו בכך יתרון גדול. מטבע הדברים, הפיתוח מוגבל כעת לידיעות עשירות בנתונים, כגון אלה הנפוצות בעיתוני הספורט והכלכלה. מפתחי StatsMonkey מדגישים כי התוכנה אינה נועדה להחליף את העיתונאי, אלא להקל על עבודתו. "התוכנה יודעת איך והיכן למצוא מידע ונתונים, אך בסופו של דבר יהיה זה העיתונאי שיצטרך לתת את נקודת המבט האישית שלו לסיפור", אמרה לגרדיאן כריסטין המונד מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, "זה רק יעניק לעיתונאים עמדת פתיחה לעבוד איתה". כך מסר מחשבנו לענייני ספורטהקטע הבא, המתאר משחק בייסבול בליגת המכללות האמריקאית, נכתב במלואו באמצעות אלגוריתם (ותורגם על ידי מתרגם בשר ודם): "המגיש טוני בוצ'יפרו נשא על כתפיו את נבחרת הבייסבול של מישיגן סטייט ספרטנס ביום ראשון, והוביל אותה לניצחון 3-0 על נוטרדאם פייטינג אייריש (11-7) באצטדיון פרנק אק. בוצ'יפרו מנע מהפייטינג אייריש להשיג נקודות כלשהן בתשעת הסיבובים שבהם השתתף (12-4). הוא פסל חמישה חובטים ואפשר רק הליכה אחת ושלוש חבטות. משחקה הבא של מישיגן ייערך ב-26 במארס, באוקלנד".

רעיונות לנושאים ולשאלות מחקר

דוגמאות מעבודות סמינריוניות (לקוח מהאו"פ)

בסעיף זה מובאות דוגמאות לסוגים שונים של עבודות סמינריוניות, מקצתן אמפיריות ומקצתן עיוניות. כל דוגמה כוללת פירוט של תחום המחקר, שאלת המחקר ושיטת המחקר. אפשר להעלות שאלות מחקר רבות בכל תחום מחקר, אך בדרך-כלל עליכם להתמקד בעבודתכם בשאלת מחקר מרכזית אחת. במקרים רבים אפשר ליישם יותר משיטת מחקר אחת כדי לענות על שאלת המחקר. בעבודתכם תיישמו לרוב שיטת מחקר עיקרית אחת, ולעתים תסתייעו גם בשיטות נוספות.

תחום המחקר:
מערכות מידע תחרותיות בשוק ההון בישראל.
שאלת המחקר:
האם אתר אינטרנט אינטראקטיבי הוא כורח אסטרטגי לבנקים ולבתי השקעות בניירות ערך הפועלים בישראל?
שיטת המחקר:
ניתוח תכנים וסוגי פעילויות באתרי אינטרנט של בנקים ובתי השקעות, וראיונות עומק עם מנהלי מערכות מידע בבנק קטן ובשני בתי השקעות.

תחום המחקר:
מיזמים משותפים בין-לאומיים.
שאלת המחקר:
כיצד משפיעים הבדלים בסוג התעשייה, בסוג הבעלות ובגודל חברות-האם על האפקטיביות של מיזמים משותפים בין-לאומיים?
שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.

תחום המחקר:
ניהול משאבי אנוש בין-לאומי.
שאלת המחקר:
האם אסטרטגיית פיקוח ושליטה צנטרליסטית בחברה רב-לאומית היא גורם בכישלון מוצביה במשימותיהם מעבר לים?
שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תשתית הכבישים בישראל.
שאלת המחקר:
האם סלילת כביש חוצה ישראל תגדיל את סך הרווחה הכלכלית? ניתוח השפעותיו הסביבתיות של הכביש לעומת תועלתו למשק.
שיטת המחקר:
ניתוח מאמרים כלכליים וספרות מחקר בנושא השפעות חיצוניות וכלכלת תחבורה.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של מערכת החינוך בישראל.
שאלת המחקר:
מה עשויות להיות ההשלכות הכלכליות של הפרטת חלקים נוספים במערכת החינוך? בחינת השפעות ההפרטה על השוויוניות ועל הנטל הכלכלי הציבורי.
שיטת המחקר:
בחינת מערכת ההקצבות, ניתוח מאמרי מחקר כלכליים וספרות מחקר בנושא חינוך כמוצר ציבורי והפרטתו.

תחום המחקר:
הפרטת מונופולים.
שאלת המחקר:
האם יש להפריט את חברת החשמל בישראל? כיצד?
שיטת המחקר:
השוואת משק החשמל בישראל ובחו"ל ובחינת מאמרים בנושא הפרטת מונופולים וחשיפת חברות ממשלתיות לתחרות.

תחום המחקר:
שימוש בצבע בפרסום.
שאלת המחקר:
כיצד משפיע הצבע על זכירה של פרסומות מודפסות?
שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניסוי בקרב צרכנים.

תחום המחקר:
מוצרים "ירוקים" (ידידותיים לסביבה).
שאלת המחקר:
באיזו מידה "פרסום ירוק" משפיע על תדמית החברה המפרסמת ועל כוונת הקנייה של הצרכן?
שיטת המחקר:
ניתוח תוכן של כתבי עת בנושא פרסום תדמיתי ופרסום ירוק, ושאלון בקרב צרכנים.

תחום המחקר:
יחסי עבודה באוסטריה.
שאלת המחקר:
האם הביזור מפחית את עוצמתם של האיגודים המקצועיים באוסטריה?
שיטת המחקר:
ניתוח ספרות מקצועית וראיונות.

תחום המחקר:
מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה.
שאלת המחקר:
האם גישור הוא מנגנון יעיל ליישוב סכסוכים בעת החדשה?
שיטת המחקר:
חקר שביתת הרופאים בישראל בשנת 2000 באמצעות ניתוח ספרות מקצועית, אירועים וראיונות.

תחום המחקר:
התנהגות משיבים בסקרים ארגוניים רגישים.
שאלת המחקר:
האם יש קשר בין מידת האנונימיות ששיטת הסקר מאפשרת למרואיינים לבין איכות המידע שהם מוסרים?
שיטת המחקר:
השוואה בין שאלונים הנשלחים בדואר אלקטרוני לבין שאלונים הנשלחים בדואר פנימי בסקר שביעות רצון של עובדים בחברת מחשבים.

תחום המחקר:
בעיית הסירוב בסקרים.
שאלת המחקר:
מהם הגורמים לסירוב להשתתף בסקרים בקרב חברי קיבוצים בישראל?
שיטת המחקר:
סקר עמדות כלפי סקרים הכולל שאלות לגבי מידת האמון בממצאי סקרים, מידת הנכונות להשתתף בסקרים, תדירות ההשתתפות בסקרים ועוד.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תגמול מנהלים בכירים.
שאלת המחקר:
מה הקשר בין גובה שכר המנהלים הבכירים לביצועי החברות?
שיטת המחקר:
ניתוח סטטיסטי של מדגם מייצג של חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה בתל-אביב; הדוחות הכספיים שלהן משמשים כמקור לנתונים.

תחום המחקר:
הליכים לפתרון קונפליקטים.
שאלת המחקר:
בחינת ההליכים לפתרון קונפליקטים בנושאי משמעת במפגשי הנחיה באו"פ.
שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית ועריכת מחקר (העברת שאלונים למנחים וראיונות עם מנחים).

תחום המחקר:
כשלים פסיכולוגיים במשא ומתן.
שאלת המחקר:
השפעת "הכשל התגובתי" על תהליך המיקוח במשא ומתן.
שיטת המחקר:
סקירה וניתוח של ספרות מחקרית.

תחום המחקר:
אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן.
שאלת המחקר:
ניתוח אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן בין תחנת רדיו "101" לבין מפרסמים.
שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניתוח מקרה באמצעות שאלונים, ניתוח דוחות וסיכומי ישיבות.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של שביתות בישראל.
שאלת המחקר:
מהי העלות הכלכלית (במונחים של אובדן תוצר) של שביתות בשנה מסוימת בכל אחד מהענפים הכלכליים ובמשק כולו? האם קיימת מגמה לאורך זמן? מה משקלו של כל אחד מהענפים בסך העלות?
שיטת המחקר:
חישוב התוצר הרֵאלי ליום עבודה בכל אחד מהענפים הכלכליים, והכפלתו במספר ימי העבודה שאבדו באותו ענף בשנה הנידונה. התוצאה נותנת עלות כלכלית במונחים של אובדן תוצר.

איך נשארים רלוונטיים?

איך נשארים רלוונטיים
למה שיחה בקפיטריה יעילה יותר משיחה באינטרנט? למה צריך לאתגר אנשים מוכשרים? וכיצד כל זה קשור לחדשנות ולהישרדות
ירון פשר
מחקר חדש, שנעשה בהארוורד ביזנס סקול, בדק ומצא שב-2008 נמכרו ברחבי העולם כ-22 מיליון ספרים בנושא עסקים. בהנחה שהשוק לספרים כאלה מייצג 20% מהאוכלוסיה האמריקאית, או 62 מיליון איש, המשמעות היא שכל רוכש פוטנציאלי קנה בערך שליש ספר בשנה שעברה. ישנם בערך כ-2,000 ספרי עסקים שיוצאים לאור בכל שנה - כך שהסבירות שמישהו יקנה את ספרו החדש של פרופ' גארי האמל היא בערך 35 ל-2,000, או 0.175%, לכן האמל תוהה בשביל מה לכתוב אותו מלכתחילה.
בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", מעיד האמל על עצמו, כי הוא אינו חלק מאותם פרופסורים שיש להם משרד מלא ספרים מהרצפה עד התקרה. הוא טוען שלאף אחד אין זמן לקרוא כל-כך הרבה, כולל אקדמאים ואינטלקטואלים. להערכתו, אם הוא עצמו קרא 10% מתוך 500 הספרים שיושבים אצלו במשרד, אז מדובר בכמות מכובדת.
ולכן, כחלק מההסתגלות למציאות, האמל לא רוצה לכתוב עוד ספר. האמל טוען שכנראה התכונה הכי חשובה היום בכל ארגון היא כושר הסתגלות למציאות כשבעולם הפוך ובלתי יציב כמו זה שבו אנו חיים, כל ארגון באשר הוא מתנדנד על חבל דק בין חוסר רלוונטיות לחדשנות. אלא אם כן הארגון מסוגל להשתנות בקצב שבו השינוי מקיף אותו.
לצאת מהקופסה ולהסתגל לעתיד
בניגוד לנתח שוק או דיפרנציאציה של מוצר, סתגלנות של ארגון היא קונספט אבסטרקטי, אבל הגמול שהיא נותנת משתלם מאוד. ראשית, קרוב לוודאי שארגון בעל כושר הסתגלות גבוה יחוש בצורה פחות חדה ירידה בהכנסות. צניחה דרמטית בשווי שוק של חברה היא תוצר אופייני של כישלון להתאים את עצמה לבגרות בלתי נמנעת של מודל עסקי, או למצות יתרון מול מתחרה חדש ובלתי שגרתי.
חברה סתגלנית בודקת מחדש את האסטרטגיה שלה בלי צורך לעבור בשבילי החידלון, היא ממציאה עצמה מחדש לפני שהעתיד גונב ממנה את ההווה. כתוצאה מכך, היא תחוש בפחות טלטלות כלכליות. משקיעים אוהבים חברות שמדווחות על רווחים יציבים ומענישים כאלה שלא עושים כך.
חברה סתגלנית ממציאה עצמה מחדש לפני שהעתיד גונב ממנה את ההווה
ארגון סתגלני הוא כזה שיודע לזהות ולנצל הזדמנויות, ותמיד מגדיר מחדש את ליבת העיסוק שלו באופנים שפותחים צוהר חדש לצמיחה. אילו חברת Best buy, למשל, הייתה מזהה בזמן את ההזדמנות שבהזמנת DVD בדואר, היא הייתה משאירה את Netfix מאחור בתחום, וכך קוקה קולה יכלה להוביל בעסקי משקאות הספורט במקום Gatorade וג'נרל מוטורס יכלה להיות יצרנית ההיברידיות הגדולה בעולם, במקום טויוטה.
חברה שכל הזמן מחפשת אופקים חדשים תזכה גם ליתרון יחסי במשיכה ובשמירה על כישרונות בארגון. כשחברה שפעם הצליחה עולה על שרטון, בדרך-כלל העובדים הכי מוכשרים שלה לא נשארים לשאוב מים, אלא קופצים מהספינה הטובעת.
חברה דינאמית תצליח לשמור על עובדים שהם מעורבים יותר ונלהבים יותר להגיע לעבודה בכל יום, ולכן - פרודוקטיביים יותר. חברה כזו תהיה גם יותר פרואקטיבית במתן מענה לצרכים משתנים של לקוחותיה, כשהיא מגדירה מחדש את רף הציפיות של הלקוחות שלה באופן חיובי ובכך תגדיל משמעותית את נאמנות לקוחותיה.
אחרי שנים שבהן המנטרה הארגונית הייתה: "אנשים הם הנכס היקר לנו ביותר" - אין זה מקרי שחברות ענק כמו IBM, ג'נרל אלקטריק ופרוקטור אנד גאמבל שומרות על יציבות גם בתקופה של טלטלה עולמית. אין לדידם זמן טוב יותר מאשר תקופת מיתון במימדים היסטוריים בכדי לדחוף אנשים מחוץ לקופסה ולפתח איתם כיוונים חדשים.
משימות של פיתוח מנהלים הם השקעה, אז כמובן שישנן הוצאות לפני שיש החזר; הרי בכדי לשלוף מישהו מעבודה שבה הוא מתפקד טוב ולהציב אותו במקום יש להשקיע בכסף ובאתגר. אבל התוצאה היא שההחזר על ההשקעה הוא בקבלת מנהיג ומוביל דרך.
החברות הטובות ביותר תופרות משימות מהסוג הזה לסביבת העסקים העתידית ומסיבה זו פיתוח גלובלי הפך למימד המרכזי בקרב כל החברות בליגה הזו. ברבות מהן - כמו P&G (קולגייט-פלמוליב), ג'נרל אלקטריק, פפסי, ורבות בFortune 500- - מגיעים רוב הרווחים שלהן מחוץ לגבולות מדינת האם. כולן מאמינות שהתרחבות גלובלית צופנת בתוכה את ההזדמנות הגדולה ביותר שלהן לצמיחה ולעתים גם את האתגרים הגדולים ביותר.


ארגון סתגלני הוא כזה שיודע לזהות ולנצל הזדמנויות [אילוסטרציה: photos to go]
לאתגר את המצוינים ולחשוב רחוק
ראג' קאלאטור (Raj Kalathur) הוא אזרח אמריקני ממוצא הודי, העובד בשביל חברת Deere, יצרנית טרקטורים וציוד חקלאי. הוא אחראי על השיווק והמכירות של החברה במרבית אסיה ואפריקה - מקומות בהם ההיכרות עם החברה הוא מועט ביותר. החברה מחזיקה 50% מנתח השוק האמריקני, אבל קאלאטור אומר ש60% מהלקוחות הפוטנציאליים שלו בהודו, שהיא גם שוק הטרקטורים הגדול בעולם, מעולם לא שמעו על Deere. החברה בונה את קאלאטור ומכשירה אותו לעמוד בראש, מאז הגיח לחברה בקיץ 1996, בזמן שלמד ל- MBAשלו.
בשבוע הראשון לעבודה הם שלחו אותו לבייג'ינג - לברר יותר על תעשיית הבנקאות הסינית וכיצד אפשר לקבל מימון לעסקי הטרקטורים. לא היה לו שום ניסיון בשוק הסיני או בתחום הבנקאות. מאוחר יותר נתנו לו להיות אחראי על הלוגיסטיקה במפעל במקסיקו, וכל אתגר בנה אותו קצת יותר. הוא שייך לסוג העובדים שהחברה עלולה לאבד אחרי 15-7 שנות עבודה, אם לא ישקיעו בו ויאתגרו אותו מעבר לגבולות הרגילים, המצופים מעובד ממוצע.
כשחברה שפעם הצליחה עולה על שרטון, בדרך-כלל העובדים הכי מוכשרים שלה לא נשארים לשאוב מים, אלא קופצים מהספינה הטובעת
פיתוח תוכניות מסוג זה איננו משימה קלה. רבות הן החברות שיש בהן תרבות ארגונית של טווח קצר, שם קשה להעלות על הדעת להשקיע כסף בקטגוריה חדשה של השקעות, שתשתלם רק מאוחר יותר. ולכן פרספקטיבה היא המפתח, משום שחברות שנמצאות הרבה זמן בתעשייה ובשווקים מבינות שפיתוח מנהיגות הוא משחק ארוך טווח ומשתלם. "אנחנו בני 172 שנים, כך שאצלנו בישיבת הנהלה לא מסתכלים רק על השנה הבאה, אלא על כמה עשורים קדימה", אמר מנהל משאבי האנוש של Deere, ריצ'רד מקנאלי.
אלא שלא מספיק רק לדאוג להנהגה העתידית. בשביל להישאר רלוונטיים גם מחר, חברות מעבירות פארקים תעשייתיים שלמים למרכזי ערים ויוצרים פארקים מדעיים אורבאניים שבנויים להכיל את מיטב המוחות והכישרונות. עבור מרבית האמריקנים, המלה פארק תעשייתי מעלה אסוציאציה של קמפוסים יפים ומבנים נמוכי קומה מחוץ למרכזי הערים.
במשך 50 שנה, הארכיטיפ של מקומות כאלה היה פארק תעשייתי בגבעות שמחוץ לדורהם (Durham) בצפון קרוליינה. היום ענקיות ההיי-טק בונות את משכניהן בתוך מרכזי הערים הגדולות ליד אוניברסיטאות, במטרה לשתף איתן פעולה ולפתח ביחד את הדור הבא של עובדי ההיי-טק.


"אנשים הם הנכס היקר לנו ביותר" [אילוסטרציה: photos to go]
להתכנס בערים ולפגוש את הממציאים
בימי השיא שלה, חברת אוליבטי (Olivetii) העסיקה קרוב ל-3,000 עובדים בשכונה קשה של ברצלונה בייצור מכונות כתיבה. היום, אם נכנסים למה שהיה פעם המפעל הישן, מוצאים מתחם שיש בו ערב רב של שפות ותרבויות, המתמזגות במבנה חדשני של אינקובטור היי-טקי בעל ארבע קומות של בטון וזכוכית, המשמש כמשכנם של 55 סטרט-אפים המייצרים הכל, החל מקסדות לאופניים עם כריות אוויר פנימיות וכלה בשירות אודיו אונליין, שיש שקוראים לו הגוגל של המוזיקה.
רבים הם גם הפארקים החדשים בסין, בנסיכויות המפרץ הפרסי ובחלקים בארצות הברית, שבהם מדובר יותר בפיתוחי נדל"ן ראוותניים מאשר בהשקעה באנשים ובחדשנות. הרבה פעמים ממציאים צריכים רק מקום זול בסביבה בעלת גירויים חשיבתיים ותו לא.
אחרים טוענים שכבר אין צורך בפרויקטים גדולים כמו פארקים תעשייתיים, כשממציאים שונים נוהגים גם כך לשתף פעולה באינטרנט. הרי הטלקומוניקציה הזולה וישיבות-הווידיאו הפכו את התקשורת בין הממציאים לקלה גם במרחבי הזמן והגיאוגרפיה. ב-IBM טוענים ש-40% מהעובדים שלהם כלל לא עובדים במשרדים הפיזיים שלהם.
אבל גם המצדדים הגדולים ביותר של מקומות עבודה וירטואליים מודים שיש הרבה יתרונות לריכוז של מוחות יצירתיים, שיעבדו תחת קורת גג אחת. החדשנות שיכולה להתפתח משיחה בקפיטריה גדולה באופן משמעותי יותר מזו שעשויה להתפתח משיחה באינטרנט. הפיתרון בעיני רבים הוא פארקים תעשייתיים בלב החיים האורבאניים, מתוך אמונה שחדשנות צומחת כשיש קשר בין הממציאים לבין מה שקורה בערים הגדולות.
הכתבה התפרסמה במגזין סטטוס, ינואר 2010

כללי-זהב לכתיבת עבודה אקדמית (בע"מ)

כללי זהב לכתיבת עבודה אקדמית*
כתיבת עבודה אקדמית הינה גולת הכותרת של תואר אקדמי, בה הסטודנט אמור להשתמש בכל הידע והמיומנויות שצבר לאורך התואר כדי ליצור יצירה עצמאית משלו, שתוסיף לידע האקדמי הקיים בתחומו.

חלק מהסטודנטים רואים בכתיבת העבודה האקדמית מטלה קלה ומהנה, וצולחים אותה במהירות. חלק אחר מהסטודנטים הוא פחות בר מזל, ונתקע בכתיבת העבודה, לפעמים לתקופה של שנים – מה שעשוי לתרום לתחושות תסכול ויאוש, ואפילו לדחות את האפשרות לקבלת תואר אקדמי.

למען אלו ולמען אלו, קיבצתי כאן חמש עצות זהב לכותב עבודה אקדמית – שנובעות מניסיון שנצבר בשנים רבות של ליווי סטודנטים הכותבים עבודות כאלו.

כלל ראשון: תכנון: חשוב מאוד לתכנן מראש את כל שלבי העבודה, ואיך שלבי העבודה מתחברים. תכנון נכון של העבודה ימנע, למשל, מהסטודנט את התסכול לגלות בדיעבד שהוא צריך לחזור ולבצע את עבודת השדה במחקר, מאחר ואין לו יכולת לקשר אותה לכלל העבודה האקדמית. תכנון נכון של העבודה כולל, בין היתר:

- בחירה מתאימה של נושא לעבודה (לא נושא ספציפי מידי שאין לגביו ספרות מקצועית, ולא נושא רחב מידי שיגרום לנו להתפזר)

- הגדרה של הקשר בין שאלות המחקר לשאלוני המחקר.

- הגדרה נכונה של משתני המחקר.

- בחינת היכולת לבדוק את השערות המחקר בכלים סטטיסטיים, לאור מאפייני משתני המחקר.

כלל שני: הבנה: חשוב מאוד שהסטודנט יבין בכל אחד משלבי הכנת העבודה האקדמית מה הוא עושה, ואיך הדברים מתקשרים לכל השלבים האחרים של כתיבת העבודה. חוסר הבנה של מטרות המחקר, משתני המחקר והספרות המחקרית – היא הגורם העיקרי לאי הבנות וטעויות מתודולוגיות ולכתיבה של עבודה ברמה נמוכה, שתצריך עוד ועוד תיקונים.

כלל שלישי: הפעילו את המנחה: הפרוצדורה של קבלת אישור מהמנחה להצעת המחקר, ושאלון המחקר נראית אולי מחסום בירוקרטי שצריך לעבור אותו – אבל האמת היא שזו הדרך שלכם לוודא שאתם עומדים לצאת לדרך כתיבת העבודה ללא תקלות. חשוב מאוד לערב את המנחה בכל שלב קריטי של כתיבת העבודה, ולקבל ממנו אישורים פורמליים לביצוע העבודה. אל תוותרו למנחים אפטיים ולא משתפי פעולה – זו זכותכם לקבל מהמנחה סיוע בכתיבת העבודה.

כלל רביעי: אל תדחו: יותר מידי עבודות אקדמיות נמרחות יותר מידי זמן משום שהסטודנטים דוחים את ההתמודדות איתן. דחיה של הכתיבה משמעותה שיכחה של הנושאים העיקריים שבהם עוסקת העבודה, ובניית מחסום פסיכולוגי בפני החזרה לכתיבת העבודה. אל תדחו – כתבו את העבודה עד כמה שניתן ברצף, והגדירו לעצמכם מסגרת זמן לסיום המטלה.

כלל חמישי: התייעצו: כתיבת עבודה אקדמית הינה מטלה סבוכה, ומרבית הסטודנטים יתקלו בשלב זה או אחר של העבודה בצורך להתייעץ על כתיבת העבודה. התייעצות כזו עשויה להבהיר נקודות לא ברורות, להקל על כתיבת העבודה ולהעלות רעיונות חדשים שיכללו בעבודה, ולכן - מהווה עבור סטודנטים רבים את ההבדל בין עבודה בינונית לעבודה מנצחת שנכתבת בסטנדרטים אקדמיים גבוהים (ומקבלת ציון בהתאם).

*הכתבה באדיבות קובי לרר בעל ניסיון של 16 שנה בביצוע מחקרי שוק, במסגרת גופי מחקר גדולים וכעצמאי.

התואר השלישי*

התואר השלישי*

אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי. אבל הוויתור שלי ללמוד אצלו באוניברסיטת ניו יורק מלווה אותי גם בלימודי הרפואה. התלבטות בין אימהות לקריירה אקדמית

עם סיום התואר השני, נרשמתי לתואר שלישי במחלקה לתקשורת באוניברסיטת ניו יורק. חלק מהליך הקבלה היה ראיון אישי עם ניל פוסטמן שעמד אז בראש לימודי ה -MEDIA ECOLOGY שבהם התעניינתי. הייתה בינינו כימיה מהרגע הראשון. אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי.
באותם ימים, סיימתי עבודה של שנתיים במשלחת משרד הביטחון בניו יורק והתחלתי לעבוד, ללא אשרת עבודה, בהפקה של סרט עצמאי [שאינו בהפקת האולפנים, ולכן מעסיק עובדים שאינם חברי האיגודים המקצועים) בעיר ניו יורק. בסרט הראשון הייתי נהגת הפקה. 100 $ לשבוע, בחורה עבריה בת עשרים ושמונה, בעלת תואר שני בתקשורת בהצטיינות. כל בוקר הובלתי לעבודה את הבמאי, את הצלם, את נערת התסריט ואת המפיק לאתר הצילומים בניו גרסי מניו יורק ובסוף היום חזרה. במהלך יום הצילומים הגשתי קפה, מים וביצעתי שליחויות בין סט הצילומים למשרדי ההפקה וכיוצא בזה.
בבוקר מוקדם, כאשר הייתי יושבת מאחורי ההגה של מכונית הג'י.אמ.סי ומקשיבה בעניין רב לשיחות שמתנהלות בין הבמאי, לצלם ולנערת התסריט, על הצילומים המתוכננים באותו היום, שאלתי את עצמי כמה זמן ייקח לי לעבור לספסל השני באוטו כזה.
יום אחד, התקשר ניל פוסטמן ואמר שלא רק שהתקבלתי ללימודי הדוקטורט אצלו, אלא שהוא השיג לי גם מלגה מלאה לשכר הלימוד ותוספת תשלום עבור קיום, וכל שעלי לעשות הוא לבוא ללמוד. לא הייתי צריכה לעבוד ולא הייתי צריכה להשיג אשרת שהייה. הכול יכול היה להיות מסודר באמצעות אוניברסיטת ניו יורק (NYU).
לצערי, אני יכולה לומר רק היום, שההתלבטות הייתה קצרה מידי. למחרת הודעתי לאוניברסיטת ניו יורק תודה אבל לא תודה, והמשכתי להיות הנהגת של הבמאי, של הצלם של נערת התסריט ושל המפיק.
נכון שבסרט השני כבר הייתי עוזרת צלם של מצלמת קולנוע רצינית, ונכון שבסרט השלישי כבר עבדתי כנערת תסריט, אבל המהירות שוויתרתי על ההערכה שקיבלתי מניל פוסטמן, רק מזכירה לי שוב ושוב את הוויתור שעשיתי בגיל עשרים כאשר התקבלתי ללימודי הרפואה באוניברסיטת הנגב. בראיון שם, לאחר שהתקבלתי מייד אחרי השירות הצבאי, שאלו אותי הרופאים שבוועדה למה אני רוצה להיות רופאה ואני עניתי בקול חלוש: "האמת היא שאני לא רוצה להיות רופאה". "למה?" הם שאלו. "כי אני רוצה להיות אמא ואני לא רואה שאפשר לשלב בין הדברים".

*פוסט של יולי כהן, אתר רשימות http://www.notes.co.il/yulie/57815.asp

בחירת המנחה היא קריטית בדרך לדוקטוראט

בחירת המנחה הינה, לטעמי, אחת משתי הבחירות המשמעותיות בדוקטורט. השנייה הינה בחירת הנושא. מנחה טוב יהיה: בעל ידע נרחב, מנחה, מכוון, מסייע ותומך. הוא ילווה אותך לאורך הדרך. יחסוך ממך כניסה לבורות חשוכים ויחלץ אותך מכאלו שנפלת אליהם שלא לצורך. לעיתים יהפוך המנחה גם למוביל בקריירה שתתפתח בהמשך ויתכן שתרכוש ידיד ורע. שווה להשקיע בחיפוש ובבחירה מחשבה רבה. הסתייע בניסיונם של אחרים.
אל תסתפק באמירות הקשורות באישיות כובשת, מוניטין מקצועי או נחמדות פורצת גבולות.
עצה זו לקוחה מאתר דוקטורנטים http://www.angelfire.com/alt/alon/unn/tips/tips.htm
חשוב לדעת, כל אחד עובר את כל השלבים. כל אחד עובר אותם אחרת. האחד בקלות והשני כקריעת ים סוף. לחלק התשובות ברורות ולחלק לא. הרבה פעמים החלטות חשובות בצמתי ההחלטה המהותיות מתרחשות במקרה. אולם, זה אינו מוריד מחשיבותן. אספר על המהותיות בעייני.

מדוע דוקטורט? שאלה שאינה ברורה מאליה ושווה מחשבה. למעט הטיעון הברור (להרשים את השכנה...), שווה לחשוב ולהתייעץ בטרם יוצאים למסע ארוך, מפרך שלא באמת ברור מה יהה בסופו. הדבר חשוב גם כדי לא לגלות באמצע, סתם כך, שכדי להיות מאושר בכלל אין צורך בדוקטורט. החלטה מושכלת בהתחלה תאפשר גם לנתב עצמנו במהלכו כלפי מטרה מוגדרת (קריירה אקדמית או אחרת).
עליך להגדיר לעצמך את המטרה שלשמה אתה רוצה להיות דוקטור. אם המטרה הינה: העשרה, עניין, פיתוח עצמי או שיפור הערך הכלכלי בשוק, אזי כדאי מאד לקרא את במאמרו של פרופ' רפאלי שיזף מדוע לא כדאי לשאוף לתוכנית דוקטורט.


נושא! הבחירה המשמעותית השנייה שלעיתים מקדימה את בחירת המנחה ולעיתים עוקבת אחריה ונובעת ממנה, הינה בחירת הנושא.
ברור שהנושא שתבחר חייב להיות ייחודי ובעל תרומה משמעותית לעולם האקדמי או המעשי. עצתי: בחר נושא שמעניין אותך!
נושא המחקר בדוקטורט הולך ללוות אותך בשנים הקרובות ולהוות מרכיב חשוב מחייך. אם הנושא לא מעניין הוא יהיה לך לזרה עוד בשלבים הראשונים והלימודים יהפכו לסיוט מתמשך.
נושא מעניין מעניק אנרגיה, משפר את החיים ואת המחקר גם יחד.

סקירת ספרות. לאחר שיש לך מנחה ומושג כללי על הנושא בו תעסוק מתחיל שלב הסקירה הספרותית. מה נכתב, מה נמצא מהן התיאוריות המובילות והכי חשוב מה אני יכול לתרום לתחום שלא נעשה קודם לכן וניתן לחקור אותו.
שלב זה יכול להיות ארוך מאד אבל קצר הוא לא. סקירת הספרות הינה הליך מתגלגל שבו כל יום מתגלה ערוץ נוסף עד שתוך פרק זמן קצר אתה חש שאתה טובע בים החומר הבלתי ממוקד. זהו הליך טבעי. עם הזמן הדברים יתכנסו והתמונה תתבהר. כדאי מאד לעיין במסמך של ד"ר דפנה רבן הסוקר את מגוון מקורות המידע האפשריים לחיפוש נושא וסקירת ספרות. מעבר לכך, שווה להיות ערני גם לכמה נושאים טכניים:
רישום חומר. בשלב זה ובבאים אחריו פוגשים הרבה ספרים, מאמרים רעיונות וטיפים שהופכים תוך פרק זמן קצר לבליל לא מאורגן המקשה על שחזורם.
חשוב מאד לעשות רישום מה פגשת והיכן זה רשום. בהמשך, כשתרצה לחזור לרעיון זה או אחר לא תוכל למצוא אותו ללא הליך מעקב ברור.
אומנם, תחילה הדבר נראה מיותר אבל הוא לא! העזר בכל כלי שיעלה בדעתך: טבלאות ממוינות במעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני או תוכנה ייעודית לרישום ביבליוגראפי. הקפד לרשום כמה מילים על כל מאמר או צילום כדי לחסוך את הצורך לקרא את כל החומר מחדש בשלבים הבאים.
פתח תיקים ורכז בהם רעיונות, מאמרים, טיפים וקישורים על פי כל חלוקה שתבחר. הכן תקציר/כרטסת לכל מאמר שקראת.
לחלופין, ציין מספרים סודרים על כל מאמר שצילמת או שמרת. כך ניתן היה להתייחס ולאחזר מידע בקלות. כך גם ניתן לסדר אותם בבית באופן שניתן למצוא אותם.
הכי חשוב: החלט על דרך עקבית ושיטתית לריכוז החומר והתמד בה. זה ישתלם בהמשך.
חשוב גם על השלבים הבאים. סקירת התיאוריות והמשתנים תלווה בהמשך בהגדרות נומינאליות ואופרציונאליות, שיטת מחקר, הדגימה וכלי המחקר. אסוף פרטים אילו מהמאמרים אותם אתה קורא כעת כדי לחסוך את הצורך לחזור לכל אחד מהם בשלבים הבאים כל פעם מחדש כדי לבדוק פרט נחוץ נוסף.
ודא שאתה קורא את חזית המחקר. ודא שלא נעדרו מרשימותיך הביבליוגרפיות הכותבים המרכזיים בתחום.
נסה לשרטט את מרכיבי המחקר. שרטוט מבהיר, לך ולאחרים, את המשתנים והקשרים בניהם באופן חד חד ערכי. אם הצלחת לשרטט את מערך המחקר – אתה גם מבין אותו. אם לא, אל תדלג על שלב זה. חוסר היכולת לשרטט את מערך המחקר מעידה, קרוב לודאי על בעיה.
נסה להסביר את נושא המחקר למישהו שאינו מבין בתחום. נסה לעשות זאת עם עד חמישה משפטים (קצרים!). אם אתה נזקק ליותר מכך – ככל הנראה עדין אינך ממוקד.
בקיצור, עבודה יסודית בשלב זה חוסכת זמן רב בשלבים הבאים.

השלמת לימודים. ברוב המקרים תידרש להשלים לימודים. אם כדרישה פורמאלית של החוג או בעקבות הנחיה של המנחה. אם לא, הצטרף לקורסים כשומע חופשי. חשוב על שני תחומים: תוכן ומתודולוגיה. לרוב, בשניהם, שווה להעשיר ולהעמיק את ידיעותינו.
אם אפשר, פזר את לימודי ההשלמה על פני זמן. הן כדי לפזר את העומס והן כדי לפגוש נושאים במקביל להתקדמות העבודה. מה שרואים בתחילת העבודה אינו דומה למה שרואים במהלכה. אני דחיתי את לימודי ההשלמה במתודולוגיה וסטטיסטיקה לשלב שבו עסקתי בהם בעבודה. כך הם הופכים להיות מוחשיים יותר ועונים על צורך אמיתי.

הצהרת הכוונות. שלב פורמאלי ראשון. כמו כל אחד מהשלבים אנו רוצים לעבור אותו מהר. כל עיכוב נראה לנו מיותר. אבל הוא לא. למעשה כל מה שתעשה בטרם אישור הצהרת הכוונות לטובתך הוא. שכן שעון הזמן אינו פועל לרעתך. למעשה הסיבה היחידה להיחפז בשלב זה הינה חוסר הסבלנות שלנו עצמנו והרצון להיות סטודנט מן המניין עם כרטיס צבעוני ורון בלב (וגישה אנושית למאגרי המידע באוניברסיטה ובבית).
אולם, חפזון כאן עלול להיות לרועץ בשלב הבא. עת הזמן מתחיל להיספר. המלצתי החמה מאד – השתדל להתקדם כמה שיותר עד שלב הצהרת הכוונות. עסוק בהגדרה של כל מרכיבי העבודה ופרטיה. התלבט עם המנחה, חברים ודוקטורים אחרים. בשלב זה עדין אינך משלם את מחיר זמן ההתלבטות. אתה תופתע כמה קצרה השנה בין אישור הצהרת הכוונות לבין עיתוי הגשת הצעת המחקר.
עם הפיכתך לסטודנט מן המניין נצל את היתרון הגדול ביותר ורכוש כרטיס חכם. הכרטיס יאפשר גישה מהבית למאגרי המידע. למרות הניתוקים הרבים, חייך יהיו קלים לאין ערוך.

מנהלות. באוניברסיטה ישנו מערך שלם שמלווה את הדוקטורט בדרכו. חשוב להכיר את הנהלים, החובות והזכויות. מניסיוני, הזכויות רבות מהחובות. שווה לקרא, לפחות פעם אחת, את התקנון ולרשום את התאריכים החשובים להגשת טפסים ובקשות. זה עשוי לחסוך זמן וממון רב.
שווה להיפגש גם עם האחראית על נושא מלגות, גב' שרה שור, היא תשמח לסייע.

קישורים
לאחר כל זה, אם כבר החלטת להצטרף לתוכנית הדוקטורט, יתכן שתרצה לעיין בשלל העצות המובאות באתר המייעץ כיצד לשרוד את הלימודים האקדמיים.

הייתי לאחר יאוש עם הדוקטורט שלי עד שהגיע מושיע

הייתי לאחר יאוש עם הדוקטורט עד שהגיע המושיע

יותר משלוש שנים סחבתי את זה. בהתחלה התלהבתי והפרופסור האמין בי, אך החיים והעבודה שאבו אותי. כמעט הרמתי ידיים, עד שנועה תקעה לי יום אחד כתובת אימייל ביד.

מאת אסף אשכר

הייתי כבר לאחר יאוש. אני מושך את הדוקטורט שלי זה שלוש שנים. אני זוכר, איך בהתחלה התלהבתי. חרשתי חומרים ואספתי מחקרים והמנחה הפרופסור שלי היה מבסוט ממני.. אבל העבודה והחיים שאבו אותי. בהתחלה חשבתי לשכוח מזה. אבל ידעתי שבמקום עבודתי –דוקטורט יוסיף לי ויעלה את שכרי. ובכלל – זה יוסיף לאגו שלי.

אז במקום לרחם עליי, נתנה לי יומאחד נועה, פתק עם כתובת אתר ואימייל, תוך שהיא מחייכת ואומרת: לא תצטער על כך. "המושיע - זה בדיוק מה שאני צריך", מלמלתי וכמעט הצטלבתי. אחר כך שכחתי מהעניין. בפאב, עוד אני לוגם וצוחק, אני פתאום שומע: "נו, נושעת?" בשמלה הדוקה ומחמיאה, עמדה שם נועה, כששפתיה משוכות באדום קורצות אליי. היא היתה בסבבה. רק השבוע קיבלה את הדוקטורט שלה.
"בואי ניוושע אחד בזרועות השני", סיננתי את מילותיי בין ענני עשן הסיגריה.
"או קי", לגמה מהבירה והוסיפה במתיקות, "אבל סיכמנו"?!

אז אחרי שבועיים, שלחתי מייל קצר. קיבלתי תשובה בתוך שעה. אחר כך שלחתי עוד חומרים והוא ענה לי מיד ולעניין + תובנות רבות. עכשיו ידעתי - אני את התואר אעשה ולא יעזור לאפאחד בית דין.
נפגשתי עם הבחור. הוא מקצועי, אדיב וענייני. לאחר כמה חודשים, הוא חילץ אותי וסייע לי לצאת מהמבוך. הסיוט נגמר.
הגשתי עבודת דוקטורט לתפארת ואני אפילו חושב על פוסט-דוקטורט.
הוא הצליח להפיק ממני את המיטב. הוא ממש תותח!
מומלץ.
אה, ה-email: hamoshia@walla.com והאתר www.hamoshia.co.il

ונועה - ממש אחלה. ידעתי שעל השלט בדירה שלנו בסוף יהיה כתוב" ד"ר אסף וד"ר נועה ובכלל לא איכפת לי שהילדים שלנו לא ילמדו באוניברסיטה.
"נו, נראה אותך, יא פולני", סנטה בי נועה והוסיפה "נכון שהמושיע משגע?"