וידויה של סטודנטית באדיבות המושיע האקדמי:
"הפרופסור דאג שלא אתפזר בדרך לדוקטורט"
בחירת המנחה היא קריטית בדרך לדוקטוראט בחירת המנחה הינה, לטעמי, אחת משתי הבחירות המשמעותיות בדוקטורט. השנייה הינה בחירת הנושא. מנחה טוב יהיה: בעל ידע נרחב, מנחה, מכוון, מסייע ותומך. הוא ילווה אותך לאורך הדרך. יחסוך ממך כניסה לבורות חשוכים ויחלץ אותך מכאלו שנפלת אליהם שלא לצורך. לעיתים יהפוך המנחה גם למוביל בקריירה שתתפתח בהמשך ויתכן שתרכוש ידיד ורע. שווה להשקיע בחיפוש ובבחירה מחשבה רבה. הסתייע בניסיונם של אחרים. אל תסתפק באמירות הקשורות באישיות כובשת, מוניטין מקצועי או נחמדות פורצת גבולות. עצה זו לקוחה מאתר דוקטורנטים http://www.angelfire.com/alt/alon/unn/tips/tips.htmחשוב לדעת, כל אחד עובר את כל השלבים. כל אחד עובר אותם אחרת. האחד בקלות והשני כקריעת ים סוף. לחלק התשובות ברורות ולחלק לא. הרבה פעמים החלטות חשובות בצמתי ההחלטה המהותיות מתרחשות במקרה. אולם, זה אינו מוריד מחשיבותן. אספר על המהותיות בעייני. מדוע דוקטורט? שאלה שאינה ברורה מאליה ושווה מחשבה. למעט הטיעון הברור (להרשים את השכנה...), שווה לחשוב ולהתייעץ בטרם יוצאים למסע ארוך, מפרך שלא באמת ברור מה יהה בסופו. הדבר חשוב גם כדי לא לגלות באמצע, סתם כך, שכדי להיות מאושר בכלל אין צורך בדוקטורט. החלטה מושכלת בהתחלה תאפשר גם לנתב עצמנו במהלכו כלפי מטרה מוגדרת (קריירה אקדמית או אחרת). עליך להגדיר לעצמך את המטרה שלשמה אתה רוצה להיות דוקטור. אם המטרה הינה: העשרה, עניין, פיתוח עצמי או שיפור הערך הכלכלי בשוק, אזי כדאי מאד לקרא את במאמרו של פרופ' רפאלי שיזף מדוע לא כדאי לשאוף לתוכנית דוקטורט. נושא! הבחירה המשמעותית השנייה שלעיתים מקדימה את בחירת המנחה ולעיתים עוקבת אחריה ונובעת ממנה, הינה בחירת הנושא. ברור שהנושא שתבחר חייב להיות ייחודי ובעל תרומה משמעותית לעולם האקדמי או המעשי. עצתי: בחר נושא שמעניין אותך! נושא המחקר בדוקטורט הולך ללוות אותך בשנים הקרובות ולהוות מרכיב חשוב מחייך. אם הנושא לא מעניין הוא יהיה לך לזרה עוד בשלבים הראשונים והלימודים יהפכו לסיוט מתמשך. נושא מעניין מעניק אנרגיה, משפר את החיים ואת המחקר גם יחד. סקירת ספרות. לאחר שיש לך מנחה ומושג כללי על הנושא בו תעסוק מתחיל שלב הסקירה הספרותית. מה נכתב, מה נמצא מהן התיאוריות המובילות והכי חשוב מה אני יכול לתרום לתחום שלא נעשה קודם לכן וניתן לחקור אותו. שלב זה יכול להיות ארוך מאד אבל קצר הוא לא. סקירת הספרות הינה הליך מתגלגל שבו כל יום מתגלה ערוץ נוסף עד שתוך פרק זמן קצר אתה חש שאתה טובע בים החומר הבלתי ממוקד. זהו הליך טבעי. עם הזמן הדברים יתכנסו והתמונה תתבהר. כדאי מאד לעיין במסמך של ד"ר דפנה רבן הסוקר את מגוון מקורות המידע האפשריים לחיפוש נושא וסקירת ספרות. מעבר לכך, שווה להיות ערני גם לכמה נושאים טכניים:רישום חומר. בשלב זה ובבאים אחריו פוגשים הרבה ספרים, מאמרים רעיונות וטיפים שהופכים תוך פרק זמן קצר לבליל לא מאורגן המקשה על שחזורם. חשוב מאד לעשות רישום מה פגשת והיכן זה רשום. בהמשך, כשתרצה לחזור לרעיון זה או אחר לא תוכל למצוא אותו ללא הליך מעקב ברור. אומנם, תחילה הדבר נראה מיותר אבל הוא לא! העזר בכל כלי שיעלה בדעתך: טבלאות ממוינות במעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני או תוכנה ייעודית לרישום ביבליוגראפי. הקפד לרשום כמה מילים על כל מאמר או צילום כדי לחסוך את הצורך לקרא את כל החומר מחדש בשלבים הבאים. פתח תיקים ורכז בהם רעיונות, מאמרים, טיפים וקישורים על פי כל חלוקה שתבחר. הכן תקציר/כרטסת לכל מאמר שקראת. לחלופין, ציין מספרים סודרים על כל מאמר שצילמת או שמרת. כך ניתן היה להתייחס ולאחזר מידע בקלות. כך גם ניתן לסדר אותם בבית באופן שניתן למצוא אותם. הכי חשוב: החלט על דרך עקבית ושיטתית לריכוז החומר והתמד בה. זה ישתלם בהמשך.חשוב גם על השלבים הבאים. סקירת התיאוריות והמשתנים תלווה בהמשך בהגדרות נומינאליות ואופרציונאליות, שיטת מחקר, הדגימה וכלי המחקר. אסוף פרטים אילו מהמאמרים אותם אתה קורא כעת כדי לחסוך את הצורך לחזור לכל אחד מהם בשלבים הבאים כל פעם מחדש כדי לבדוק פרט נחוץ נוסף. ודא שאתה קורא את חזית המחקר. ודא שלא נעדרו מרשימותיך הביבליוגרפיות הכותבים המרכזיים בתחום. נסה לשרטט את מרכיבי המחקר. שרטוט מבהיר, לך ולאחרים, את המשתנים והקשרים בניהם באופן חד חד ערכי. אם הצלחת לשרטט את מערך המחקר – אתה גם מבין אותו. אם לא, אל תדלג על שלב זה. חוסר היכולת לשרטט את מערך המחקר מעידה, קרוב לודאי על בעיה.נסה להסביר את נושא המחקר למישהו שאינו מבין בתחום. נסה לעשות זאת עם עד חמישה משפטים (קצרים!). אם אתה נזקק ליותר מכך – ככל הנראה עדין אינך ממוקד. בקיצור, עבודה יסודית בשלב זה חוסכת זמן רב בשלבים הבאים. השלמת לימודים. ברוב המקרים תידרש להשלים לימודים. אם כדרישה פורמאלית של החוג או בעקבות הנחיה של המנחה. אם לא, הצטרף לקורסים כשומע חופשי. חשוב על שני תחומים: תוכן ומתודולוגיה. לרוב, בשניהם, שווה להעשיר ולהעמיק את ידיעותינו.אם אפשר, פזר את לימודי ההשלמה על פני זמן. הן כדי לפזר את העומס והן כדי לפגוש נושאים במקביל להתקדמות העבודה. מה שרואים בתחילת העבודה אינו דומה למה שרואים במהלכה. אני דחיתי את לימודי ההשלמה במתודולוגיה וסטטיסטיקה לשלב שבו עסקתי בהם בעבודה. כך הם הופכים להיות מוחשיים יותר ועונים על צורך אמיתי. הצהרת הכוונות. שלב פורמאלי ראשון. כמו כל אחד מהשלבים אנו רוצים לעבור אותו מהר. כל עיכוב נראה לנו מיותר. אבל הוא לא. למעשה כל מה שתעשה בטרם אישור הצהרת הכוונות לטובתך הוא. שכן שעון הזמן אינו פועל לרעתך. למעשה הסיבה היחידה להיחפז בשלב זה הינה חוסר הסבלנות שלנו עצמנו והרצון להיות סטודנט מן המניין עם כרטיס צבעוני ורון בלב (וגישה אנושית למאגרי המידע באוניברסיטה ובבית). אולם, חפזון כאן עלול להיות לרועץ בשלב הבא. עת הזמן מתחיל להיספר. המלצתי החמה מאד – השתדל להתקדם כמה שיותר עד שלב הצהרת הכוונות. עסוק בהגדרה של כל מרכיבי העבודה ופרטיה. התלבט עם המנחה, חברים ודוקטורים אחרים. בשלב זה עדין אינך משלם את מחיר זמן ההתלבטות. אתה תופתע כמה קצרה השנה בין אישור הצהרת הכוונות לבין עיתוי הגשת הצעת המחקר. עם הפיכתך לסטודנט מן המניין נצל את היתרון הגדול ביותר ורכוש כרטיס חכם. הכרטיס יאפשר גישה מהבית למאגרי המידע. למרות הניתוקים הרבים, חייך יהיו קלים לאין ערוך. מנהלות. באוניברסיטה ישנו מערך שלם שמלווה את הדוקטורט בדרכו. חשוב להכיר את הנהלים, החובות והזכויות. מניסיוני, הזכויות רבות מהחובות. שווה לקרא, לפחות פעם אחת, את התקנון ולרשום את התאריכים החשובים להגשת טפסים ובקשות. זה עשוי לחסוך זמן וממון רב. שווה להיפגש גם עם האחראית על נושא מלגות, גב' שרה שור, היא תשמח לסייע. קישוריםלאחר כל זה, אם כבר החלטת להצטרף לתוכנית הדוקטורט, יתכן שתרצה לעיין בשלל העצות המובאות באתר המייעץ כיצד לשרוד את הלימודים האקדמיים.
