טיפ של פעם בחיים למי שנתקע בתיזה, בדוקטורט.

בתגובה ל: זהו, די לסחוב. להכין את העבודה האקדמית & המושיע האקדמי (C) - אלא - hamoshia@walla.co
================================================
אחרי שנעזרתי והצלחתי, איני מרשה לעצמי שלא לשתף את גולשי האתר ביתרונות שבשירות.
הייתי על סף יאוש. שקדתי על הדוקטורט זה יותר משנתיים. צברתי חומר רב, תובנות ורציונאל. המנחה והאוניברסיטה לחצו עלי לסיים. צוק העיתים ומטלות החיים לא אישפרו לי לארגן את עצמי.
לא הצלחתי לאסוף את עצמי ולתפוס את השור בקרניו. כמעט נסוגותי והשלמתי עם כך שניתן לחיות גם בלי דוקטורט. אך חברה של חברה אמרה לי שחבל לוותר וכי ניתן בהחלט לקבל סיוע - וזה גם אתי - ממנחה מקצועי כ"מושיע האקדמי".
תיאמנו ציפיות, קבענו לו"ז, ישבנו בנעימים, כתבנו וערכנו ובתוך חודשיים הגשתי עבודת דוקטורט לתפארת.
מצפוני שקט: העבודה היא שלי ופרי מחקריי. מן המושיע קיבלתי, לפי הצורך, הנחייה, ליווי, מנגונני כתיבה ועריכה. מה שהמנחה באוניברסיטה לא עשתה ובוודאי לא המנחה, הצליח המשויע האקדמי לעשות - במקצועיות, בענייניות, באדיבות ובדבקות במשימה.

יש לעודד אמצעי עזר כאלה ובלבד שייעשו באופן מקצועי. המושיע האקדמי אכן עונה כל כך ובגדול.

בברכת הצלחה לדוקטורנטים,

ד"ר נועה פארן

פןרספ באתר YNET

הנחיות להכנת תכנית לעבודת-דוקטור- במדעים העיוניים

הנחיות להכנת תכנית לעבודת-דוקטור- במדעים העיוניים

הנחיות להכנת תכנית לעבודת-דוקטור- במדעים העיוניים



בעמוד הראשון בתכנית יופיעו הנתונים הבאים:

בראש העמוד - "תכנית-מחקר המוגשת לאישור כתכנית

לעבודת-דוקטור".



מתחת לכותרת הנ"ל יופיעו:

תאריך הגשת התכנית

שם התלמיד/ה (בעברית ובאנגלית)

שם המדריך/ים

נושא העבודה (בעברית ובאנגלית).



בפינה השמאלית של העמוד הראשון למעלה יופיע אישור

המדריך/ים בנוסח הבא:

"הריני מאשר את הנושא ואת התוכנית, ומסכים להדריך

את המועמד/ת בביצוע עבודה זו".



בעמודים הבאים תיערך תכנית-המחקר בהתאם לסעיפים

הבאים:





א. הבעיות העיקריות שיש כוונה לטפל בהן

ב. תאור מצב המחקר (תוך התייחסות לביבליוגרפיה בסעיף ו')

ג. דרך ביצוע העבודה

בסעיף זה יש לפרט:

1. סוג המקורות והנתונים שיהוו בסיס לעבודה

(כולל סקרי שדה, ריאיון, ארכיונים וכדומה);

2. תאור שיטת החקירה ובעיות מתודולוגיות;



ד. ראשי פרקים משוערים של העבודה, או רשימת הנושאים

האמורים להידון בה, בנוסף לבעיות העיקריות

ה. תרומה מצופה לקידום המחקר

ו. ביבליוגרפיה



הוראות עריכה והוראות טכניות



1. התכנית צריכה להיות עניינית, תמציתית, נוחה

לקריאה ומודפסת ברווח כפול.

2. היקף התוכנית לא יעלה על 10 עמודים.

3. יש להגיש את התכנית ב6- עותקים בשפה העברית (*).



המדריך/ים יחתום/ו על שני עותקים בלבד.

גם מדריך/ה הנמצא/ת בשבתון צריך/ה לחתום על התכנית.



_______________________



(*) ניתן להגיש את התכנית באנגלית. יש לצרף תרגום בעברית לתכנית המוגשת

בשפה האנגלית.





********************





מוצע למועמדים לשקול היטב אם היקף התכנית הוא באמת כזה שלפי מיטב ידיעתם יוכלו לבצעה תוך 2-3 שנים, כדי שלא יצטרכו בשלב מאוחר יותר לבקש שינויים בנושא.

אם בשעת הכנת התכנית אין אפשרות לדעת מראש מה יהיה טיב החומר שיתגלה אגב העבודה, ומה יהיה היקפו, כדאי לציין זאת בתכנית המוגשת, ולהעיר על האפשרות של פנייה להגבלת הנושא בשלב מאוחר יותר.



יש להקפיד על תקינות הביבליוגרפיה והשפה. תכנית מרושלת ושגויה תוחזר לתיקון.

Proofreading and Academic Writing & Editing Services

Proofreading and Academic Writing & Editing Services

Editing of papers, proposals, dissertations, journal articles, book drafts, and other academic manuscripts by native English speaker, published editor, and Bar Ilan University lecturer (Ph.D.) in English Literature & Science, Stanford University graduate in Political Science .

Specializing in Humanities & Social Sciences, Law, Business Administrations (NBO), Management, Psychology, Education etc.


Proofreading, content and copy editing of seminar papers, proposals, theses, doctoral dissertations, academic articles and book manuscripts done by native English speaking Ph.D., university instructor of academic writing and English literature
Will prepare your document to conform to accepted academic standards for verbiage, format, clarity, style, organization, and documentation, ensuring correct citation and document formatting in MLA, Chicago and house styles for work in humanities and social sciences
Contact Academic Writtings at: Allwrite@walla.com tel. 00975-054-4678152

המושיע האקדמי (C) שירותי כתיבה - המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו ה ק צ פ ת ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ב דרך הבטוחה להשגת התואר hamoshia@walla.co.il ...ו

המושיע האקדמי (C) שירותי כתיבה - המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו ה ק צ פ ת ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ב דרך הבטוחה להשגת התואר hamoshia@walla.co.il ...והדובדבן (בסוף המסמך) סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות # סמינריונים, תיזות, ביבליוגרפיה שירותים מיוחדים @ טיפול אישי ומהיר @ לפי הדרישות האקדמיות הגבוהות ביותר וכללי האתיקה @ "חילוץ תקועים" @ כתיבה אקדמית, עסקית, ארגונית @ ניהול תוכן וכתיבה לרשת @ עריכה, עיצוב והפקות דפוס @ ייעוץ וליווי @ סדנאות הדרכה @ טיפול אישי "ונושעתם אז בארץ" (במדבר) במיוחד בשבילך – צוות אקדמאים, בעלי תארים גבוהים ומיומנים – מסייעים, מנחים ומספקים רשת של תמיכת מומחים לסטודנטים (בכל האוניברסיטאות והמכללות, בכל המחלקות ובכל השנים) בכתיבה והגשת עבודות אקדמיות מעולות ולפי דרישה. על פי: - הדרישות האקדמיות הגבוהות ביותר; - מותאמות לכל אוניברסיטה, פקולטה ומרצה; - כללי האתיקה האקדמית ובשיתוף הארגון הבינלאומי לסיוע בכתיבההאקדמית (AGS) והכל ב: - רמה גבוהה; - איכות אקדמית ללא פשרות; - ביצוע מושלם וליווי עד לקבלת העבודה; - לוח זמנים קצר. סיוע ב: כתיבת עבודות אקדמיות כתיבת סמינריון כתיבת תיזה/דוקטורט כתיבת סקירה ספרותית איסוף והשלמת ביבליוגרפיה כתיבת מבוא, דיון גיבוש מחקר וניסוח שאלות המחקר סדנה לכתיבת עבודה אקדמית עריכת עבודה אקדמית הדפסה וכריכיה כתיבה מסוג אחר דו"חות, מכתבים, כתיבה לאירוע, ספר אוטוביוגרפי, כתיבה ארגונית וניהולית, כתיבה למשאבי אנוש, כתיבה עסקית, כתיבה אישית, בקשות ונימוקים לקבלת מילגה, שירותי תוכן תכנים לאינטרנט, תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע, כתיבה שיווקית כתיבה שיווקית לפרוספקטים, לדיוור, לתדמית, לפירסום, קופירייטר. כתיבה עברית יהדות, תנ"ך; מדרשים; כתיבה תורנית; דרשות; לבר מצווה, לחתונה סדנאות לכתיבה ניהולית, עסקית, ארגונית; תקשורת פנים ארגונית; תקשורת בינאישית והדרכה רב ממדית (ראה לינק*, לכתיבת בלוגים. עיתון ארגוני – לעובדים, ללקוחות (ראה לינק) ספריית עבודות בלעדי למושיע האקדמי מאות עבודות ב: מדעי הרוח, החברה, הטבע ומדעים מדויקים, הכלכלה והשיווק, מנהל עסקים, התנהגות ארגונית משפטים, תקשורת, חינוך ופסיכולוגיה, הוראה, יהדות פנייה לספריית העבודות – שלח/י אימייל עם הדרישה. שלח/י: נושא העבודה תחום המחקר דרישות העבודה סיליבוס הקורס ביביליוגרפיה נדרשת רפרט חומר מהשיעורים בקורס טיוטה ראשונית רעיונות שלך בקשות מיוחדות לו"ז רצוי כל חומר רלוונטי אחר חילוץ "תקועים" המושיע האקדמי מתמחה בהצלת תארים, גם לאלה שלמדו מזמן. שירות מיוחד לאלה ש"נתקעו" ביזארי! המושיע האקדמי מתמחה גם בנושאים ביזאריים, הזויים, מופרכים ותיאורטיים. אתגרו אותו! תשובה מהירה לכל פונה תוך 12 שעות ממשלוח דרישתכם, קבלו הצעה מפורטת! (אל תשכח לציין מהו כתובת הדוא"ל שלך ומס' טלפון) מחלקה ראשונה מסלול מקוצר, מהיר ואקסלוסיבי לפרטים נא לפנות ללא דיחוי – *הערות - הטיפול שלנו מקצועי ואקדמי לחלוטין - העבודות שלנו בלעדיות וייחודיות - סודיות מוחלטת נשמרת - אנו אתר עצמאי ואינו קשור לכל גורם אחר - כל הזכויות שמורות-טל"ח צור קשר לכתובת: hamoshia@walla.co.il תובנות, הצעות ורעיונות ייעוץ טלפוני חינם 0544678152 פינת ההפתעות לינקים (מדס, האו"פ, סמארטר, Uבנק,....) ...והדובדבן: 1. יחס אישי, אדיב וליווי מקצועי של win&win; 2. הנחה ללקוח חוזר; 3. הנחה לשתי עבודות ומעלה. 4. קופון לעבודה עתידית. 5. הומור, יצירתיות, מקצועיות, רוח טובה, סבבה ואחלה של עבודה. תנאי תשלום: 50% מהתשלום עם הזמנת העבודה ו-50% הנותרים עם קבלת העבודה. הערה: העבודות אותן מספק המושיע האקדמי © מהוות מקור אקדמאי לכל דבר ופריט במאגר מידע ביביליוגרפי לעבודה המוגשת על ידי הסטודנט. המושיע האקדמי מנחה, מציע ומעמיד לרשות הפונים אליו כל השירותים הדרושים - בחירת הסטודנט. המושיע האקדמי לא ישא בשום אחריות לגבי תביעות בנושאי אתיקה, זכויות יוצרים וכל השלכה שתהיה בגין הגשת העבודה. האחראי הבלעדי הוא הסטודנט. המושיע האקדמי לא ישא בשום אחריות כלפי מגיש העבודהו/ או צד שלישי לכל נזק ישיר או עקיף שייגרם כתוצאה מפרסום או הגשת העבודה. מבלי לפגוע בזכויות/טל"ח. אין הבטחה לציון מסוים. הסטודנט רשאי וזכאי לראות את העבןדה לפי תנאיו של המושיע האקדמי, בטרם יעביר את מלוא תמורתה. ברגע שהוא מקבל את העבודה, על הסטודנט לשלם מלוא התמורה שסוכם עליה ובכך מסתיימת העיסקה לשביעות רצונו של הסטודנט.

העתק: משרד החינוך

שיעורי הבית כבר לא בודקים כמה התלמיד יודע. הם בודקים כמה הוא יודע להעתיק מהאינטרנט. ג'ייסון ג'ונסון, איש חינוך בעבר והייטקיסט בהווה, חושב שאין לזלזל בכך



דפדף בהרשת
גייסון ג'ונסון, הוושינגטון פוסט
30/3/2007 13:00
גייסון ג'ונסון, הוושינגטון פוסט
30/3/2007 13:00






יש לי וידוי: היום ביצעתי מספר גניבות ספרותיות בעבודה. לקחתי טקסטים של אחרים והיגשתי אותם לממונה שלי כאילו היו שלי. היה זה סוד גלוי שכל הדוח שלי, ש"נכתב על ידי ג'ייסון ג'ונסון", חובר על ידי אחרים ושהייתי רק העורך שלו. במקום לקבל נזיפה, זכיתי לקפה הפוך חינם אחרי הישיבה.

אבל ברובד כלשהו, עדיין הרגשתי לא בסדר. לפני שהגעתי למקום העבודה הנוכחי שלי, ביליתי חלק גדול מ-15 השנים האחרונות כמחנך, והסברתי לתלמידים – בכיתה ב' או בשנה האחרונה בתואר הראשון – שלקחת עבודה של אחר ולהציגה כשלך הוא מעשה פסול מוסרית ונטול יושרה. הדגשתי את הצורך בהערות שוליים ועבדתי עם תלמידים על האמנות הסובייקטיבית מאוד של ניסוח מחדש.
פאטבוי קליק
תרבות הקופי פייסט נכנסת להילוך גבוה. תרבות הקופי פייסט נכנסת להילוך גבוה. תרבות הקופי פייסט נכנסת להילוך גבוה
לטור המלא





עכשיו אני מביט על עמיתיי לשעבר למקצוע ההוראה ורואה אותם בודקים עבודות לא רק על ידי סימון שגיאה דקדוקית פה או מחשבה לא ברורה שם, אלא גם על ידי חיפוש משפטים מהעבודות בגוגל כדי למצוא את המקור של מה שנראה כמו עוד עבודת גזור-והדבק. אני תוהה אם זה מה שמורים אמורים לעסוק בו. כאשר ילדים מנצלים יותר ויותר טקסטים מהרשת, ברור שעבודת הסיום המסורתית – שחוברה על ידי תלמידים מזיעים מול מכונת הכתיבה בעודם שקועים עד מרפקיהם בספרי עיון – כבר לא קיימת בעידן הדיגיטלי.

הפלגיאריזם האינטרנטי גדל בקצב מהיר, לפי מחקרים עדכניים ולפי העדויות האנקדוטליות שאני שומע מרעיי לשעבר במערכת החינוך – ואנחנו לא רואים את הסוף. עבודותיהם של תלמידים היום נראות יותר כמו הדוח החלקלק ש"כתבתי" מאשר כמו הישג אקדמי כלשהו. הבעיה לא נובעת מצניחה דרמטית במוסריותם של הצעירים, או מעלייתה של האינטרנט והשפע האינסופי שלה. הבעיה היא שבתי ספר סמכו יותר מדי ולאורך זמן רב מדי על הטקסט הכתוב כעל השיטה החשובה ביותר להערכת תלמידים. זה חייב להשתנות.









עבודות מחקר שנכתבות ללא פיקוח צמוד של המדריך הן מיסודות האקדמיה. עבור המורים והמרצים, הן היוו עד עכשיו דרך מוצלחת להעריך תלמידים מכיוון שהן איפשרו לתלמידים ליצור משהו שממחיש את הכישורים והידע שלהם בלי לגזול מזמן השיעורים. אבל למרות כל התכונות האטרקטיביות שלה, העבודה הכתובה היא חוליה חלשה מאוד בהערכה אקדמית, בעיקר בגלל אותן הסיבות שהפכו אותה למצליחה – העבודה
נעשית מחוץ לכיתה.

בתי ספר הגיבו לכך בחיזוק השימוש בשבועות יושרה אקדמיות ובניצול מנועי חיפוש ייעודיים כמו TurnItIn.com, שמחפשים טקסטים של תלמידים במאגר גדול של חומרים קודמים. אבל השימוש הגובר בשיטות כאלה לא צמצם את הגניבה הספרותית כלל; למעשה, תלמידים ומורים נלחמים על פלגיאריזם יותר מתמיד.

מעבר למכירה פשוטה של עבודות ברשת, אתרים כמו StudentOfFortune.com גם מאפשרים לתלמידים לפרסם שאלות ספציפיות ולשלם עבור תשובות. חוקרים צעירים בעלי יוזמה יכולים גם להעלות את עבודות הבית שלהם לרשת ולבקש מהאתר לתווך בעסקת מכירה למישהו שלא מצליח לענות על אותן השאלות באותו ספר לימוד. עבור דולר אחד, למשל, המשתמשת "בריטנימרי" מ"תיכון מחוזי קלוויי" יכולה לקבל את התשובה לשאלה הבוערת "בתהליך השכפול, ה-DNA משמש כתבנית ליצירת _______". האנשים שמאחורי StudentofFortune, שימיהם כתלמידים לא הסתיימו לפני זמן רב כל כך, אומרים שזו לא רמאות – זו רק הזדמנות לתלמידים "לבקש מרעיהם עזרה בבעיות קשות".

מרצה אחד באוניברסיטה, שכותב בבלוג שלו תחת הכינוי "מרצה מודאג", מציין שסטודנטים היום יוצרים "היפר-פלגיאריזם" שקשה הרבה ויותר לתפוס. בעוד שברוב המקרים ניתן לזהות טקסטים שהועתקו ממספר מקורות וחוברו להם יחדיו "באמצעות הערבוב של סגנונות לשוניים, סטודנטים מחוכמים יכולים להגיש עבודות כאלה לאורך הקריירה האקדמית שלהם בלי הרבה דאגה".

הצעירים היום פשוט מתקדמים הרבה יותר מכל מה שבתי ספר עשויים לעשות כדי להגביל את מאמצי המיחזור שלהם.



/images/archive/gallery/736/397.jpg לנור מ' אדלמן, cc-by ,evilmadscientist.com
לנור מ' אדלמן, cc-by ,evilmadscientist.c








העבודה הכתובה הוותיקה מלמדת את התלמידים של היום סוג שונה לגמרי של כישורים, בלי שאיש תכנן זאת ובלי שאיש כמעט מכיר בכך – אבל אלה כישורים שקרובים הרבה יותר למה שאני עושה בעבודה בימים אלה. המעבר שלי מחינוך לעולם העסקים המחיש לי בדיוק כמה חשוב להיות מסוגל לחבר תוכן מכמה מקורות, להקיף אותו במבנה ולערוך אותו לכדי מכלול קוהרנטי בעל קול אחיד. תלמידים שמסוגלים ליצור תערובות משכנעות רכשו להם כישור עסקי יקר-ערך.

למרבה הצער, רוב בתי הספר לא מכירים בכך שהתלמידים השתמשו בכישורים כלשהם, ועבודה שלמה עלולה להיזרק בגלל כמה שורות שהועתקו ממקור אחר בלי מרכאות.

האלטרנטיבה המובנת מאליה עבור מורים ובתי ספר היא פשוט לשנות את הדרך שבה הם מעריכים הישגים של תלמידים. בתי ספר יכולים לעבור למטלות בתוך הכיתה כדרך אמינה יותר לבדוק מה תלמידים יודעים ועד כמה הם מסוגלים להביע זאת. הבעיה היא שהדבר גוזל זמן לימוד יקר, ולא ניתן לסמוך על המשאבים שקיימים בתוך הכיתה בשביל מטלות כאלה – מספריות ועד טכנולוגיה.

על כל פנים, מערכת החינוך צריכה להכיר במה שהעבודה הכתובה מהווה היום: יותר מוצר שבוחן כישורים מאוד מסויימים – היכולת לחבר את עבודתם של אחרים ולתת את הקרדיט הראוי – ופחות שיקוף של ידע, מקוריות ויכולת כללית.

אני רואה בעיני רוחי יום שבו המאגר של TurnItIn.com יכיל מיליוני עבודות בית על "ג'יין אייר" של שרלוט ברונטה. בנקודה זו אולי יבינו מחנכים סוף סוף שאף תלמיד תיכון לא יוכל לכתוב עוד מילה מקורית על הנושא.

אז בואו נכריז ש"העבודה הכתובה מתה", לפני שהמאגר הממוחשב יכריז בשבילנו. ובואו נשלים עם המצב הנוכחי, כדי שנוכל להכריז "תחי העבודה הכתובה!"









ג'ייסון ג'ונסון, מנהל טכנולוגיה לשעבר בלוול סקול בוושינגטון, עובד כעת כיועץ טכנולוגיה בחברת Ingenium

מדוע לא כדאי/הגיוני/נכון/מתאים לעשות דוקטוראט?

מדוע לא כדאי/הגיוני/נכון/מתאים
לשאוף לתכנית דוקטורט

פרופ' שיזף רפאלי



לימודים לתואר שלישי שונים מאד ממה שחושבים עליהם. הבחירה בלימודי תואר שלישי צריכה להיעשות בזהירות רבה. למרות שאני עצמי בחרתי לעבור את המסלול הזה, למרות שאינני מצטער על כך באופן אישי בכלל, ולמרות שהנחיתי ואני מנחה דוקטורנטים רבים, ברצוני להקדיש את הדברים הבאים לנסיון כן ורציני לשכנע אותך לוותר על החלום "לעשות דוקטורט".

קיימים מספר נימוקים כבדי משקל לא לעשות דוקטורט,
ואם לעשותו, לא לעשותו בחיפה,
ואם בחיפה, לא אצלי או בהנחייתי.
"חבל לך על הזמן".

אנסה לפרט בשורות הבאות מקצתן של סיבות אלה:

א) השלמתם של לימודי תואר שלישי מקטינה את הערך הנוכחי הנקי שלך.
ב) לימודי תואר שלישי "זה לא מה שחושבים"
ג) ההסתברות לכשלון בלימודים לקראת תואר שלישי היא עצומה
ד) לימודים לתואר שלישי דורשים יותר זמן ממה שיש לך
ה) עדיפים לימודים לתואר שלישי בחו"ל
ו) למה דווקא בחיפה?
ז) למה דווקא אצלי?



א) השלמתם של לימודי תואר שלישי מקטינה את הערך הנוכחי הנקי שלך.

תהליך העבודה לקראת תואר שלישי הוא תהליך ארוך, מפרך, מעצבן, מעייף, ויקר מבחינת זמן ומשאבים. אין תגמול כספי הולם להשלמה בהצלחה של תהליך זה. להיפך, בממוצע, בעלי תואר שלישי אינם משיבים לעצמם את ההכנסה האלטרנטיבית שהיו יכולים לייצר אילו הקדישו אותם מאמצים לעבודה יצרנית בשוק. ויתרה מזאת, גם בסוף הדרך משכורתם הממוצעת של משכילים ברמה זאת נמוכה ממשכורת ממוצעת של בעלי אותם כישורים שלא עסקו בהעמקה של הלימודים.


ב) לימודי תואר שלישי "זה לא מה שחושבים"

לימודים ועבודת מחקר לקראת תואר שלישי שונים במהותם מכל חווית הלימוד שהייתה לך עד כה. במקום הגברת הסקרנות, הרחבת האופקים וגירוי המחשבה, יש בלימודים לקראת תואר שלישי מרכיב עיקרי של העמקה. ההעמקה הזאת חייבת לבוא על חשבון כל הדברים שאהבת בלימודיך הקודמים. אין כאן סקירות רחבות היקף של תחומי ידע, אין כאן גיוון וגרוי מן הסוג שגרם לך ליהנות מן הלימודים בתואר ראשון ושני, גם אין כאן מפגשים עם המון אנשים אחרים. ודאי שאין שום דמיון בין לימודים לתואר שלישי שהם אנכיים ולעומק, ולימודי MBA, שהם אופקיים ולרוחב. לימודים בתארים הראשון והשני הם "נחמדים" ואטרקטיביים, במובן שהם מהווים מפגש עם תקצירי עבודותיהם של אחרים. לא פלא שהם מהנים מאד.

במקום כל אלה, יש במהלך הלימודים לקראת תואר שלישי המון תסכול, "דפיקת הראש בקיר" ותחרותיות, מן הסוג שלא נתקלת בהם עד כה. הרבה מלימודי תואר שלישי הם "בדידות של רץ למרחקים ארוכים". נדרשים יותר כישורים בקריאה וגם כתיבה באנגלית, בתכנות ובניתוח סטטיסטי, בהצגה בכתב ובעל פה. כל אלה מעל ומעבר לצפיות ולדרישות שהורגלת בהם במהלך לימודי התארים הקודמים. האם לא עדיף להירשם ללימודים לקראת תואר שני במקצוע אחר, שבאמת ירחיבו אופקיך? לימודי תואר שלישי אינם מרחיבים את האופקים. צריך להבין שלימודי תואר שלישי מטרתם להכשיר חוקרים. אין מטרתם להעניק דרגת ניהול, יוקרה, או משכורת גבוהים יותר.


ג) ההסתברות לכשלון בלימודים לקראת תואר שלישי היא עצומה

הסטטיסטיקה מלמדת שאפילו מקרב אלה שהתקבלו והתחילו את המסלול של הלימודים לקראת תואר שלישי הרוב המכריע איננו מסיים את המסלול. הסיבות לכך הן רבות, אבל נדמה לי ששתי הסיבות שמניתי לעיל (וגם חלק מאלה שאמנה בהמשך) משחקות תפקיד מרכזי ביצירת מצב זה. רוב אלה הפותחים במסלול אינם מגיעים להגשת הצעה. רוב ההצעות המוגשות אינן זוכות לאישור (לפחות לא בצורתן הראשונית). רוב ההצעות שאושרו אינן מוצאות לפועל עד תומן. חשוב להביא בחשבון את הסכויים לסיום המסלול לפני שקופצים בחדווה לתחילתו. האם לא כדאי היה לרתום את המרץ למטרות שיותר קל להשיגן?


ד) לימודים לתואר שלישי דורשים יותר זמן ממה שיש לך

אי אפשר לעשות לימודים לתואר שלישי כתחביב, בשעות הפנאי. אם אינך רואה בלימודים אלה את עיקר העשייה היומיומית שלך, לא רק שלא תתקדם/י ולא תגיע/י (ראה הסעיף בדבר הסיכוי לכשלון). בנוסף לכשלונך את/ה, את/ה תהווה/י מכשול והפרעה למנחה שלך ולכל מי שעוד מעורב בתהליך (משפחתך האוהבת, עמיתיך למחקר, ועוד). מי שיש לו(ה) משפחה, תפקיד במילואים, ועבודה בתפקיד אחראי, ורוצה להוסיף לכל אלה גם לימודים לקראת תואר שלישי עושה עוול, לעצמו(ה), לדיסציפלינה, ולכל הסובבים אותו(ה), שלא לדבר על הנזק ובזבוז הזמן שיגרם למנחה.


ה) עדיפים לימודים לתואר שלישי בחו"ל

לימודים לקראת תואר שלישי דורשים שימוש במשאבים כמו ספריות, מחשבים, מעבדות, מלגות ותקציבי מחקר. משאבים אלה קיימים בשפע רב הרבה יותר בחו"ל, ומצומצמים מאד בישראל.

אם לא הצלחתי לשכנע אותך לוותר על השאיפה ללימודי תואר שלישי, המחוייבות והשאיפות כל כך בוערים בעצמותיך, מדוע שלא תקום(י) ותירשם(י) ללימודים כאלה באחת מארצות הניכר? שם יש תוכניות מפוארות ללימודים לקראת תואר שלישי, שמלגות כבדות בצידן, שיש בהן מנחים רבים, ספריות עתירות משאבים, מחשבים ותקציבי מחקר – כל אלה ברמה וכמות שאיננו יכולים להתחרות בהם בארץ.



ו) למה דווקא בחיפה?

הקמפוס של אוניברסיטת חיפה הוא קמפוס יפה ונעים. יש כאן חברי סגל מוכשרים, אווירה חיובית, וספריה מצויינת. בתחום הספציפי שלי, פועל כאן מרכז לחקר חברת המידע ייחודי בארץ, ואווירה טובה ופורה של שיתוף פעולה בין תחומי. אבל זה איננו הקמפוס הגדול או הוותיק בארץ אפילו לא הגדול או הוותיק בחיפה. אז למה דווקא כאן?



ז) למה דווקא אצלי?


את(ה) עוד כאן?

אם כל הסיבות לעיל לא שכנעו אותך לוותר, אשאל רק עוד שאלה אחת. למה דווקא אצלי?

האם ביקרת בדף הבית שלי ועיינת במאמרים/ספרים שכתבתי, והאם שאלת את עצמך אם אלה סוגי השאלות שתרצה לעסוק בהן? אני לא עוסק בכל התחומים של מערכות מידע, ואפילו לא בכל תחום הקשור לתקשוב. מי שעובד בהנחייתי ייאלץ לעבוד באחד מתחומי העניין שלי, ועליך לשקול היטב האם מבחינת תחומי העניין יש התאמה בינינו.

מי שעובד אתי על לימודי תואר שלישי יודע שאני תובען, נודניק, וסופו (או אמצעו) של התהליך הוא שנגיע למריבה (לפחות אחת). אני מאמין בעומק לבי ש"עינויים" אלה הם שלבים הכרחיים בתהליך ההכשרה וההבשלה של בעל תואר שלישי. אני דורש מכל מי שרוצה לעבוד אתי התחייבות להשקעה מתמשכת של נתח עיקרי מזמנו. אני דורש שנעבוד ביחד על עבודת מחקר, לנסיון, בצורה של תיזה למאסטר או עבודת מחקר אחרת עוד לפני שאני מתחייב לטווח ארוך. אני דורש השלמות בלימודים ובלימודי כישורים. ואני מציב סטנדרטים לא וותרניים לכל אחת מ"אבני הדרך" בתהליך הארוך של לימודי תואר שלישי. לא רק שאינני מבטיח מעולם שאפשר יהיה לסיים בתוך פרק זמן ידוע. להיפך, אני מזהיר שהתהליך יהיה ארוך ומפותל יותר מן הנראה לך כרגע. למה שתיקח(י) על עצמך תפיסת עולם, דרישות ומנחה לא סימפטיים שכאלה?


לסיכום,נדמה לי שסיפקתי מספיק סיבות לשקול שנית את הרעיון של לימודי תואר שלישי (בכלל, או אצלי). אחטא לאמת אם לא אודה שאני מאד אוהב את עבודתי. אני חושב שאני עובד בעבודה הטובה בעולם (לפחות בשבילי). אני אוהב את המחקר בכלל, ואת העבודה עם תלמידי תואר שלישי בפרט. אבל נדמה לי שיהיה זה אך הוגן לפרוס את הבעיות והעכבות לעיל, לפני שמתקדמים במסלול הזה.


אני מציע לעיין גם בדף הבית שלי, וגם ב מספר מקורות המופיעים כאן:
http://www.cs.berkeley.edu/~jasonh/advice.html , וכאן http://www.si.umich.edu/DSO/SI/Survival/survival.html
http://dlis.gseis.ucla.edu/people/pagre/network.html

אם כל הנ"ל לא מספיק מרתיע או מפחיד, נוכל להמשיך בשיחה...אפשר למצוא את כתובות הדואר האלקטרוני, מספרי טלפון ופאקס, ומראי כיוון ליוני דואר בתחתית העמוד ובדף הבית שלי..

איך שופטים עבודות דוקטורט

איך שופטים עבודות דוקטורט

באדיבות אתר רשימות
סיון טולדו
פרופסור למדעי המחשב


לפני כמה ימים השתתפתי בפעם הראשונה בשיפוט של עבודת דוקטורט בצרפת. לפני כן הכרתי רק את צורת השיפוט בישראל ואת צורת השיפוט בארה"ב; מסתבר שבכל מקום השיטה שונה.



בארצות הברית מנגנון השיפוט הוא פשוט. הסטודנט כותב עבודת דוקטורט, המנחה וועדה מלווה של עוד שני חברי סגל מאותו מוסד מחליטה שהתיזה מוכנה להגשה, הסטודנט מציג את העבודה בהרצאה (שנקראת הגנה על התיזה, thesis defense), חברי הועדה שואלים שאלות, ומייד אחר כך מחליטים האם להעניק את התואר. לפעמים אפילו אין הרצאה של הסטודנט; הועדה מתכנסת בלי הסטודנט ומחליטה.



בישראל (לפחות באוניברסיטת תל-אביב) המגנגון שונה לגמרי. גם אצלנו התהליך מתחיל בהחלטה של המנחה שהעבודה מוכנה להגשה (לפעמים מעורבת בהחלטה גם ועדה מלווה ולפעמים לא). המנחה מציע שופטים חיצוניים, מאוניברסיטאות אחרות, רובם בדרך כלל מחו"ל. ועדה פנימית שהמנחה לא חבר בה בוחרת מתוך הרשימה כמה שופטים, ולפעמים גם שופטים מחוץ לרשימה שהמנחה הציע. העבודה נשלחת לשופטים, שמתבקשים לכתוב חוות דעת מפורטת ולהמליץ האם לקבל את העבודה. השופטים אנונימיים; לא התלמיד ולא המנחה יודעים מי הם, אלא אם הם חושפים את עצמם מרצון.



המנגנון בצרפת הכי מסובך. גם שם התהליך מתחיל באישור של המנחה להגיש את העבודה, אבל המערכת לוחצת מאוד על תלמידים ומנחים להגיש את העבודה תוך שלוש שנים, ולכל היותר ארבע (בישראל וארה"ב התואר יכול להמשך יותר אם התלמיד מתקדם לאט), כך שאין למנחה הרבה מרחב תמרון. כמו בישראל, המנחה מגיש רשימה של שופטים חיצוניים. שניים מתוכם מתבקשים לכתוב דו"ח שיפוט. התפקיד של דו"ח השיפוט אינו להמליץ האם להעניק את התואר, אלא להמליץ האם לקיים את ההגנה על התיזה. בהנחה שהם ממליצים לקיים את ההגנה, חבר השופטים המלא (חמישה ועוד המנחה) מתכנס, מאזין להרצאה של התלמיד אודות העבודה, שואל שאלות, ומחליט האם להעניק את התיזה. ועדת השיפוט שהשתתפתי בה הצריכה את האוניברסיטה הצרפתית (Ecole Normale Supérieure de Lyon) להטיס ולארח שני שופטים מארה"ב ואחד מאנגליה (שני חברי הועדה האחרים היו צרפתים, אחד מאותה אוניברסיטה והשני מעיר אחרת).



בשום מקום התהליך הזה הוא לא בדיוק מה שהוא נראה. לכאורה, התיזה של הסטודנט עומדת למבחן. לכן ההרצאה של התלמיד נקראת "הגנה על התיזה": התלמיד אמור להגן על תיזה שמדענים אחרים עדיין סקפטיים לגביה. בפועל, מי שעומד לשיפוט הוא המנחה ולפעמים המוסד, לא הסטודנט. בשלב שבו המנחה החליט שהתלמיד יכול להגיש את התיזה והתהליך הפורמאלי החל, החלטה שהתיזה אינה ראויה להתקבל כעבודת דוקטורט היא סטירת לחי רצינית גם למנחה וגם לתלמיד; השופטים נוטים להמנע מהמלצה שלא לקבל את התיזה (אם כי זה קורה לפעמים). האלמנט העיקרי שעוזר לשמור על רמת התואר היא החשיפה של המנחה לשופטים. באישור שלו להגיש את התיזה, המנחה מצהיר שהתיזה עומדת בסטנדרטים שלו; אם לדעת השופטים התיזה חלשה, השם המקצועי של המנחה (ושל המוסד) עלול להיפגע, גם אם דוחות השיפוט אינם מציינים במפורש שהתיזה חלשה.



מתי דוחות שיפוט כן נוטים להיות יותר מדוייקים? בתהליכים שבהם ידוע מראש שסיכויי הכישלון הם גבוהים. כאשר אני כותב דוח שיפוט על מאמר עבור כנס שמקבל בדרך כלל רק 20% מהמאמרים המוגשים לו, או על הצעת מחקר שהוגשה לקרן שמממנת רק 30% מההצעות המוגשות, אני יכול לכתוב את דעתי בלי לדאוג להשלכות השליליות שיהיו לדוח. מחברי המאמר או הצעת המחקר התכוננו מראש לאפשרות של כישלון, ולכישלון אין השלכה משמעותית על הקרייריה שלהם, בהנחה שהם גם מצליחים לפעמים לפרסם מאמרים או לקבל מימון להצעות מחקר.



תהליכי שיפוט עם אחוזי הצלחה בינוניים הם מנגנון הביקורת העיקרי של המדע. כאשר אחוזי הכשלון נמוכים מאוד וההשלכות של כשלון משמעותיות (כמו בקבלת או דחיית עבודות דוקטורט), דוחות שיפוט נוטים להמנע מביקורת גלויה וברורה. כאשר אחוזי הכישלון בינוניים או גבוהים, לכישלון אין השפעה משמעותית על מי שהעבודה שלו נשפטת, ולכן דוחות שיפוט נוטים להיות יותר אמינים. אבל כאשר אחוזי ההצלחה נמוכים מאוד, אנשים נוטים להתייאש ולהפסיק לנסות (לפרסם, לקבל מימון למחקר); כישלון בתהליכים כאלה מונע פרסום של עבודות גרועות, אבל אחוז גבוה של כישלונות גם מקטין את הפרודוקטיביות של מדענים.



ממה נובעים ההבדלים בתהליך השיפוט של עבודות דוקטורט בין ארצות ומוסדות שונים? הפשטות של התהליך האמריקאי והעובדה שהוא פנימי לחלוטין (בלי השתתפות של חוקרים ממוסדות אחרים) נובעת מצרכים של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. המוסדות הללו מבצעים מחקר בהיקף שדורש כמות גדולה של כח אדם, ובפרט הרבה דוקטורנטים. כאשר יש הרבה דוקטורנטים במערכת, וביחוד כאשר יש יחסית הרבה דוקטורנטים לכל מנחה, קשה להבטיח שכל אחד ואחת יכתבו עבודת דוקטורט משמעותית. המנגנון הפנימי מאפשר למוסד להעניק תארים גם במקרים גבוליים (או למטה מזה) בלי להיחשף ליותר מדי ביקורת חיצונית. עמידה עיקשת על סטנדרטים גבוהים היתה עלולה לגרום לתואר להתארך מאוד לפעמים ולעימותים עם סטודנטים עם תיזה חלשה (שאולי תרמו למחקר ולמוסד בדרכים אחרות, כגון השתתפות פרודוקטיבית בפרוייקט מחקר גדול, או הוראה). בנוסף לכך, המוסדות הללו מושכים תלמידים מצטיינים מכל העולם, ולכן יוצאות מהם באופן קבוע תיזות דוקטורט מצויינות; השם של המוסד (ושל המנחה) בעולם המדע נקבע בעיקר לפי התיזות המצויינות הללו והוא לא נפגע משמעותית ממספר מסויים של תיזות חלשות.



המנגון הישראלי הוא הקפדני מכל השלושה, בגלל שהעבודה נשלחת לשופטים חיצוניים ובגלל שהשופטים הללו אנונימיים. הם יכולים לכתוב חוות דעת ביקורתית מאוד ולהישאר בעילום שם, בדומה לשיפוט של מאמרים והצעות מחקר. כפי שכתבתי, המלצות לדחות עבודת דוקטורט הן נדירות גם בשיטה הזו, אבל היא נותנת מרחב מקסימלי לשופטים.



המגנגון הצרפתי נמצא באמצע. הועדה החיצונית חושפת את המנחה והמוסד ליותר ביקורת מאשר הועדה הפנימית של המוסדות אמריקאיים, אבל לפחות ביקורת מאשר השיפוט האנונימי בשיטה הישראלית. זה גם מנגנון יקר, כמובן, מכיון שהוא מבוסס על התכנסות פיזית של שופטים, לעיתים קרובות מארצות אחרות.



היעילות הכלכלית של השיטה הישראלית והאמינות של דוחות השיפוט האנונימיים באה בעיקר על חשבון התלמיד, שאישור התיזה שלו מתעכב חודשים לאחר הגשתה (במקרה הטוב). אי אפשר לדרוש משופט חיצוני לכתוב חוות דעת על עבודה של מאה עמודים או יותר בשבוע או שבועיים; צריך לתת לשופט כמה חודשים. לפעמים חוקר מסכים לשפוט את העבודה אבל לא עומד בלוח הזמנים, והשיפוט מתעכב עוד יותר. בצרפת וארה"ב, מזמנים את השופטים לפגישה פנים אל פנים שבמהלכה מחליטים האם לקבל את העבודה; ההחלטה מתקבלת בלוח זמנים קצר. העיכוב בקבלת התואר השלישי בישראל הביא להצעות לשינוי השיטה, אבל בינתיים היא לא שונתה (לפחות באוניברסיטת תל-אביב). בעיני חבל שהצדדים החיוביים של השיטה באים על חשבון הסטודנט, אבל לא נראה לי שהחלופות עדיפות עבורנו.





פורסם ב 10 בדצמבר 2008 03:55 במדור אקדמיה | 4 תגובות