המושיע האקדמי

מתוך הבלוג של דפנה לוי . המושיע האקדמי

2012-01-07T06:34:00.001-08:00

המדור לאיבוד קרוביםהבלוג של דפנה לוי הנוירוזות שלנואת הפרק הזה של הסימפסונים ראיתי תוך כדי התכווצות נבוכה על הספה. הומר, מארג' והילדים מצטרפים לקבוצה של נוצרים מאמינים במסעם לארץ הקודש. הם פוגשים פה חיילים משופמים שכופתים אותם ומאיימים בנשק אוטומטי כדי לחלץ מהם הודאה שהלטקעס טובים יותר מפנקייקס, הם פוגשים מדריך תיירים לבוש ברישול, צעקני, חמדן ואגרסיבי שבעיקר מעליב אותם, צועק עליהם, משוכנע שהוא יודע הכול ומורה להם לסתום את הפה, מקלל ומגרש מישהו שמנסה להקשיב להסברים שלו בחינם, כי הוא לא מוכן לצאת פרייר. אפילו הילדה הקטנה שמחזרת אחרי בארט עושה את זה באמצעות קרב מגע במסגרתו היא בועטת לו שוב ושוב באשכים. כל ניסיון להתמודד עם האגרסיביות הנוראה שמגלים הישראלים מסתיים, כצפוי, בהצטדקויות בנוסח "אנחנו כאלה כי עברנו את גירוש ספרד ועברנו את השואה ונראה אתכם שורדים רבע מזה". את פרופסור גד יאיר, מרצה בחוג לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים (ועד לאחרונה ראש החוג), הדימויים האלה לא הפתיעו. להפך. יאיר, שהמליץ לי לצפות בפרק, משוכנע שהסימפסונים הציבו מולנו מראה וההשתקפות שלנו בה ריאליסטית. בספרו "צופן הישראליות – עשרת הדיברות של שנות האלפיים" ("כתר") הוא מצייר את דמות הישראלי העכשווי, זו שכל אחד מאתנו יכול לזהות בתוכו אבל מעדיף להצביע עליה אצל אחרים ולקרוא לה, בעדינות, "הישראלי המכוער". למען הדיוק כדאי לומר שלא כל התכונות הישראליות שפרופ' יאיר מונה בספרו מכוערות לחלוטין. הרשימה כוללת חרדה קיומית עמוקה, חוצפה ועמידה על שלנו, תחושה של זכות ובעלות, נטייה לנהל משא ומתן מתמשך עם המדינה (שקיומה, ועוד יותר מזה, שהותנו בה, ארעיות), אימה עמוקה מלצאת פראיירים, דחף כפייתי להשמיע דעה וגם לכפות אותה על אחרים, חפיפניקיות ואלתור, זלזול עמוק בכל סוג של היררכיה, גם אם זה מבוססת על מומחיות, ידע וניסיון, חטטנות ותחושה של קולקטיביזם, וטיפוח סוג של קרבה נטולת אינטימיות. מה לא מכוער פה? בעיקר הערבות ההדדית, האכפתיות, הנכונות לעזור גם לזרים וההזדהות העמוקה שלנו זה עם זה. משהו שבגללו אנחנו מרגישים בבית ומתקשים להשתלב במקומות רחוקים שלפעמים אנחנו בורחים אליהם מאימת כל שאר התכונות המשותפות לנו. יאיר הוא חוקר יוצא דופן באקדמיה. הוא מחפש את הצופן התרבותי שמפעיל עמים שונים – חיפוש שאקדמאים רבים אחרים נבהלים ממנו בגלל אי תקינות פוליטית. בעיניו האדם הוא לא יצור אוניברסילי אלא תבנית נוף מולדתו, והתנהגותו ואפילו מחשבתו, נגזרות מאינספור מרכיבים בסביבה שבה הוא מתפתח. הוא אינו חושש לדבר על מאפיינים של עם, על האופן שבו תרבות מעצבת את הפרטים שבתוכה, להסתכל על העולם כמחולק לשבטים שלכל אחד מהם יש אידיאולוגיות וסמלים והיסטוריה שמכתיבה את ההווה שלו ואת התיאוריות שהוגיו ויוצריו יפענחו באמצעותן את העולם. אצלנו, הישראלים, הוא מצביע על הגורם הראשי שבצלו נבראה דמותנו: אנחנו פוסט טראומטיים, אנחנו חיים בחרדה קיומית עמוקה, זוכרים ומזכירים אינספור אירועים שבהם ניסו להשמיד אותנו ומסתכלים על העולם דרך האפשרות והפחד מפני השמדה. אנחנו מקפידים להנחיל את החרדה הזו הלאה, לדורות הבאים, ואנחנו אולי היחידים בעולם המערבי שמסוגלים לשלב בשיח היומיומי שלנו – על כוס קפה - משפטים כמו "מי יודע אם המקום הזה בכלל ישרוד בעוד עשרים שנה". מהספר שלך עולה שאנחנו בעצם סוג של משפחה - שבתוכה אנחנו סולחים לעצמנו על כל הפרטאצ'יות והחפיפניקיות והסחבקיות - אבל משפחה חולת נפש, שעושה כמיטב יכולתה לשמר את הטראומה שגרמה לה לחלות "וגם להעצים אותה, את הטראומה. היום הייתי ב"יד ושם" ושם את רואה את התעשייה. צה"ל שולח גדודים לתוך גיא ההריגה. המדינה שלנו עובדת בשימור הטראומה, כי זו התשובה הציונית, בגלל זה אנחנו פה, זה שניסו להשמיד אותנו זה הצידוק האולטימטיבי לקיומנו". אחרי למעלה משישים שנות מדינה אנחנו עדיין צריכים צידוק? "מה שישים שנה? יש לנו את אחמדינג'אד, זה אומר שבשבוע הבא יכול להיות עוד אושוויץ. זה לא מספיק שנולדנו פה ואין לנו בית אחר, אנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו למה אנחנו כאן, מה יהיה בעוד 25 שנה, האם בטוח שנהיה פה. הלגיטימיות של הישיבה שלנו פה עדיין מוטלת בספק ברמה הבינלאומית, ואנחנו כל הזמן מתמודדים אתה. היטלר והרצל היו שניהם תושבי וינה ושניהם הציעו פתרון סופי לשאלת היהודים – אחד כזה ואחד כזה, ואנחנו עדיין מקבלים כל הזמן את השכנוע שהפתרון הסופי הנכון הוא הפתרון ההרצליאני, כי האלטרנטיבה כל הזמן מהדהדת". אתה מדבר על האופן שבו המדינה מעצימה ומטמיעה את טראומת השואה בכל מי שחי פה, כולל עולים חדשים ובנים למשפחות שמעולם לא חוו את השואה. אין כאן ציניות של בעלי שררה, של ממשלות שמעוניינות לנהל פה עם מבוהל שימשיך לחפש לעצמו מנהיג חזק? "זה הרבה יותר עמוק מזה. ביבי ואביגדור ליברמן לא כותבים את תכניות הלימוד לגננות. זה מוטמע בסדר החגים שלנו, בחגים הדתיים ובחגים החילוניים – יום הזיכרון, יום השואה – חוויית הכמעט השמדה היא החוויה המרכזית שלנו. מנגד אנחנו בונים לעצמנו כל הזמן מפות אלטרנטיביות: קנדה, אוסטרליה, אנחנו שמחים שישראלים יושבים בברלין, שיש יהודים בארצות הברית שלא עולים ארצה. אנחנו צריכים אופציות. מי שיכול לעשות דרכון זר עושה את זה למרות שמעטים מממשים את זה". אתה מדבר על "הישראלים", למרות שנדמה שקשה מאוד להגדיר יצור כזה. אנחנו אוסף של אנשים שהגיע ממקומות שונים בזמנים שונים, עם שפות שונות ומסורות שונות… "סיפור ההשמדה הוא שמחבר את כל היהודים. בכל התפוצות קוראים את אותם טקסטים כבר אלפיים שנה. אנחנו שונים מאוד ממדינות הגירה אחרות . אנחנו משננים "וקם עליך להרגך", והאמריקאים לעומתנו מדי בוקר נשבעים לחוקה האמריקאית, שמבטאת את הטראומה שלהם, את התנגדות לכיבוש הבריטי, למלך. הם מסורים לרעיון של "I did it my way", להתנגדות להתערבות של הממשל בחופש של האינדיבידואל. הנראטיב הציוני מחבר את כולנו ברגע שאנחנו יורדים מהמטוס. גם עולים חדשים שיש להם קשר רופף ביותר לקיום מצוות, מתחברים לזה מיד. הילדים שלהם עוברים את מערכת החינוך, שלושה סיורים ב"יד ושם" ובאתרי מורשת וכבר הם חרדים כדבעי ויודעים למה זה המקום, זה הפתרון שלנו." אתה גוזר מהטראומה הזו שלנו את כל קווי האופי הישראלים האחרים: האגרסיביות, הצורך להביע דעה על כל דבר, לזלזל בחוקים ובסמכות, העובדה שאנחנו נדחפים לחיים של אחרים. איך קרה שהם לא מאפיינים גם את היהודים בתפוצות? "ליהודים בתפוצות יש את השואה, אבל אין להם את הר הרצל, אין להם את התשובה הציונית, את המקום הזה שייצר לא מעט אסונות משל עצמו וחיזק וממשיך לחזק בנו כל הזמן את חרדת ההשמדה". מצד שני, גם כשאנחנו עוזבים את המדינה אנחנו לא מפסיקים להיות ישראלים, לקרוא עיתון בעברית, לשמוע חדשות מהארץ "אנחנו מאוד אנשי מדינה. תסתכלי על אנשי המחאה החברתית. הם כבר מאוד עצבניים על נתניהו, אבל הם לא מורידים את הכפפות. הם נורא נאמנים, הם לא ישברו את הכלים כי כמו כולנו הם חיילים, הם מזדהים עם המדינה, הם מגויסים. " אנחנו אולי מגויסים, אבל לכל אחד מאתנו יש דעה… "בניגוד לאירופאים, אנחנו לא גדלנו תחת עול הכנסייה והמלוכה, שתי משקולות ענק. לנו אין דבר מעל למצפון שלנו, אפילו לא אלוהים, ולכן אנחנו מייחסים לדעה שלנו אותה חשיבות שיש לדעתו של מי שלמד ועבר הרבה מבחנים כדי להגיע למעמד שאליו הגיע. מצד אחד יש כאן הפגנת בורות נוראית וזלזול בצורך ללמוד ולהבין על מה אתה מדבר, מצד שני יש כאן חשיבה יצירתית, מחוץ קופס. זה הדבש והעוקץ שמאפיינים אותנו בהרבה תחומים". זה ישתנה אי פעם? "אני לא חושב. היה פה ניסיון של הקבוצה הכנענית ליצור ילידיות ישראלית. זה לא עבד. אין פה תופעות ילידיות. אנחנו לא לוקחים את המקום הזה כמובן מאליו, כל הזמן מרחפות לנו אפשרויות אחרות בראש, חשוב לנו שלא יגיעו טילים לנתב"ג כדי שנוכל לצאת מפה. מצד שני, הפחד הוא גורם מגבש ושעותינו היפות הן השעות שבהן קיומנו פה מאוים. את זוכרת איזו סולידריות הייתה פה כשסדאם חוסיין הפגיז אותנו? איך התגייסנו כולנו למען גלעד שליט? אלה דברים שמייצרים אחווה, אבל כולם מהדהדים קישינב, פרעה, היטלר. בשם הסבל שלנו אנחנו מכחישים את הסבל של עמים אחרים. אנחנו לא רוצים לשמוע על מיליון נשים גרמניות שנאנסו במלחמת העולם השנייה, אנחנו לא רוצים לשמוע על טראומת גזל האדמות של הפלסטינאים, וכשכל צד מתבצר בסבל שלו בלי להבין את הטראומה של הצד השני, איזה סיכוי יש להם אי פעם להידבר?" Share this: דוא"לפייסבוקטוויטר Like this:אהבתיהיה הראשון שאוהב את הpost. מאת דפנה לוי, בתאריך ינואר 7, 2012 בשעה 1:44 pm, בקטגוריה תת תרבות. תגים:ברוך ג'מילי, ישראל, מולדת, עם, שואה, שטיפת מוח. 4 תגובות פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « "ייתכן שהבן שלך יהיה רוצח" לא נכלל ברשימהתגובות דני ססלר * Danny Sessler ביום ינואר 7, 2012 בשעה 2:40 pmקישור לתגובה | להגיבהבעיה היא עם הגדרת "המראה". "האמריקאים", כמו כל יישות אחרת, לא "מעמידים מולנו מראה". מה שנדמה לנו לעיתים קרובות כ"מראה" היא בעצם זכוכית שקופה. ואז אנחנו, הנמנים על הגזע: Homo-guilt-feeling-sapiens, משוכנעים שהדמות הנשקפת מאחורי הזכוכית היא אנחנו. כל זאת בתנאי שהדמות שאנחנו רואים מאחורי הזכוכית, יכולה להיות מושא קל לביקורת ושיפוטיות. יוסף היוספי ביום ינואר 7, 2012 בשעה 3:05 pmקישור לתגובה | להגיבהקיצוניות של היום היא דבר חדש. לא ניתן לומר שהיא התקיימה באותה צורה בשנות השמונים או השבעים. באותן שנים, פיגועי טרור באוטובוסים ומתאבדים, לא עלו על הדעת. גם השחיתות לא היתה עניין מובן מאליו, כמו גם האגרסיה שיש היום בכל מקום. גם חשיבות השואה היתה מאוד מוגבלת. כמי שהתבגר אז, לא זכור לי שהנושא דיבר אלי או לבני-גילי. לא היה אז סרט ריאליסטי כמו 'רשימת שינדלר', שיכניס את הנושא לתודעה. גם נסיעות לפולין לא היו אז (ואני תוהה למה יש היום – מי אמר שהן מועילות? במה הן הורידו את סף האלימות?). כדאי על כן להוסיף מימד של זמן לטענותיו של הפרופ' יאיר. התיזה שלו נכונה בעיקרה, אבל המימוש שלה שונה מכפי שהוא טוען. היתה תקופה שבה היינו נורמליים יותר (ולדעתי ההוכחה לכך היא באנשים מחו"ל, חלקם לא יהודים, שחיו בארץ במקומות שונים וחשו בה בנוח. רבים מהם עזבו במהלך שנות התשעים), והתקופה עברה. צריך לומר שגם בעולם ההקצנה עלתה, והמדיה תפסה את מקומה של המציאות (מה שמעוות את התפישה שלנו), אבל כאן זה כמובן מורגש בצורה חריפה יותר, כי העבר לא רחוק מדי בזמן, ועם זאת כה שונה. עידו לם ביום ינואר 7, 2012 בשעה 4:03 pmקישור לתגובה | להגיבלכול עם יש את התחלואים שלו, את הצדקנות ואת השקרים שהוא מספר לעצמו, חשוב שנדע מה מכוער בנו כדי שנוכל לתקן. מרית בן ישראל ביום ינואר 7, 2012 בשעה 5:07 pmקישור לתגובה | להגיבזלזול בסמכות זו לא תכונה שלילית. אוי ואבוי אם נכבד סמכות באשר היא. (במינון מוגזם גם איכפתיות הופכת לחטטנות)

המשתמטים בעם – או מה יגיד הרב אלישיב לדוד המלך?

2011-12-31T13:08:00.001-08:00

המשתמטים בעם – או מה יגיד הרב אלישיב לדוד המלך? הממשלה, באחד התרגילים הפוליטיים המכוערים, החליטה על קיצור-עד-ביטול נוסף של שירות החרדים בצה"ל. אני שמח להציג פוסט אורח. מן הישיבה התיכונית, שבה למדתי, יצאנו לחיים כ-120 בוגרים. רובנו ככולנו הלכנו לצבא ורק מעטים פנו ללמוד בישיבה גבוהה. ביניהם היה אחד, שלום קליין שמו. שנים לא ראיתי אותו. היינו חברים טובים ולא הבנתי אז – ובעיקר כעסתי – איך הוא ועוד כמה חברים "עומדים על הדם" ולא הולכים לשרת בצבא, כמו כולנו שהתחיילנו, עברנו טירונות והתפזרנו ליחידות השונות. אבל השלום קליין הזה היה תלמיד מעולה: עשר במתמטיקה, בפיזיקה, אנגלית. גם בתלמוד. הוא גם היה בחור אחללה. צדיק, אומרים היום המתחזקים. אך טבעי היה לו, שהוא הולך לשרת בקודש וללמוד תורה. אז כשהייתי בצנחנים, חשבתי על שלום קליין ואמרתי לעצמי שבשבילו, ובהסכם-עודפים, אני מוכן לשרת בצבא עוד חצי שנה. אני קורע כאן את התחת וסוחב אלונקות – והוא עושה אותו דבר, שם על הסטנדר בישיבה. שלום קליין הוא הדוגמה, הוא היוצא מהכלל, שאליו התכוון בן גוריון כאשר קימבן עם החזון-איש. והוא גם מעיד על הכלל. את יוסף, שהשתחרר מכלאו במצריים ונתמנה על ידי פרעה "על כל ארץ מצרים", מכנה התורה 'אברך' ועל כך אומר המדרש (בראשית רבה, צ', ג): אב בחוכמה ורך בשנים. אלפי השבבניקים, המאכלסים את הישיבות ובטעות מתכנים 'אברכים', עונים, אולי, רק על הסיפא. ואלה הטוענים כי הם ממיתים עצמם באוהלה של תורה – במקום באוהל סיירים בגבעתי או בנח"ל החרדי – וכי "תורתם אומנותם"? הרי בביטוי הזה נאמר רק על יחידי סגולה: "...דתניא חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לק"ש (לקריאת שמע) ואין מפסיקין לתפלה, א"ר (אמר ר') יוחנן לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחביריו שתורתן אומנותן אבל כגון אנו מפסיקין לק"ש ולתפלה" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, יא) שנים על שנים ישב שלום קליין בישיבת מרכז הרב, בצניעות ובתנאים בסיסיים ולמד, ולמד ולימד. הוא משמש כיום כראש מכון תורני ושוקד על ספרים רבים, על פרשנים וראשונים. בימים אלה יצא ספר בעריכתו על הרב צבי יהודה (קוק). קראתי ראיון איתו ובו אמר: "כשאני מוציא בַּמָכון ספר של אחד הראשונים, אני חושב איך הוא יקבל אותי כשאגיע לעולם הבא: בפנים צוננות או בשמחה, שקירבנו את תורתו לישראל". אבל שלום, חברי מן העבר, גם יצא להעיד על הכלל: תחת האיצטלה של תלמוד תורה (ותוך חילול השם מדאורייתא) אלפים רשומים ונפקדים מצה"ל. הרי קשה לשבת שעות על גבי שעות ולהתפלפל בהוויות אביי ורבא. רק מתי מעט מסוגלים לכך. שלום קליין הוא אחד מהם ובשבילו הייתי מוכן לעשות עוד מילואים ובט"שים בגבול הצפון ותצפיות בדהיישה. אפילו בַּמלחמות, לימודו היווה לי צינה ומגן פסיכולוגיים. אז נכון, שהתלמוד הירושלמי (מסכת הוריות) קובע כי "ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ" – אבל אין כוונה לממזרים שלא לומדים. והכוהנים הגדולים - ראשי הישיבות והכוללים וגדולי הדור, כהרב אלישיב והרב עובדיה, שלא מנערים חוצנם ואינם מוכיחים את צאן מרעיתם הסורר – בוודאי לא יוצאים טוב מזה. הם בוודאי יודעים על מה חרבה ירושלים: על קמצא ובר קמצא, שהחכמים לא מיחו. מעניין, כשיעברו לעולם שכולו טוב, מה הם יגידו לדוד המלך, שלחם ולמד, ליהושע, שהיה מצביא ועֶבֵֶד משה, ולרמב"ם, שפסק שיש לקבל את מוראה של מלכות ויש לצאת למלחמה להגן על כלל ישראל.

2011-12-30T10:19:00.000-08:00

האובססיה המינית של הדתיים - סמינריון חדש באתר המושיע האקדמי www.hamoshia.co.ilבימים אלה, כאשר פרשת הרב מוטי אילון אינה יורדת מן הכותרות, אני מביא סיפור אישי על מה שקרה בבית ספר ממלכתי-דתי לפני שנים הרבֵּה. סיפור דומה. סמינריון חדש שנעשה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן כשלמדתי בבי"ס יסודי, ממלכתי-דתי בחיפה, היה לנו מחנך מיוחד: הוא הביא לנו מוסיקה וסיפורים מהעולם הגדול והוא היה ממש "קול" כזה, בהשוואה למורים הדתיים האחרים. אך הוא גם היה ממזמז תלמידים ומכניס ידו מבעד למכנסיהם הקצרים ומעבר לציציותיהם המשתלשלות. כולם ידעו את זה ושתקו. אני זוכר שקראנו לו החלבן ולחברנו, דני, שהיה מועדף על המורה – קראנו פרה. אז טוב שיש "תקנה" ופרשת מוטי אלון על מנת לעורר את הבעיה העיקרית בחינוך הדתי: האובססיה בנושאי מין. "אין אפוטרופוס לעריות", נאמר בגמרא ובמשך מאות בשנים גזרו עוד ועוד תקנות והרחקות בנושא המיני, כמו: קול באישה ערווה, איסור ייחוד ועוד ועוד. ברם, אולי ההתעסקות יתר בצניעות (על סיירת צניעות שמעתם? לא באיראן – בירושלים), באיסור שפיכת זרע לבטלה (על תיקון ותענית בגין זה שמעתם?) ועוד – משיגים את הדבר ההפוך. הנה, התורה והתלמוד לא חוששים להתעסק בנושא המין באופן פתוח וללא כחל וסרק. ראובן, הבכור בשניים-עשר שבטי יה, חילל את יצועי אביו; יהודה בא על תמר שהתחפשה לזונה ומזה יצא דוד המלך המשיח (אחד מן הקטעים שדילגנו בביה"ס במצוות הצנזורה של "הדתיקן"). יוסף התמהמה (ראו שם הטעם שלשלת) לנוכח פיתוייה של אשת פוטיפר; ודוד המלך, או… הוו… ידוע בעלילותיו המיניות, החל מחטא בת שבע ועד סוכנת הבית שחיממה אותו בזקנתו. המספר התנ"כי לא מהסס ולא חוסך מאיתנו את התיאורים הכי צהובים. גיבורי התנ"ך הם בשר ודם ולא מלאכי עליון. המשנה במסכת כתובות (פרק ה, משנה ה) עוסקת בשאלה מהי עונתה, כלומר באיזה תדירות נדרש קיום יחסי מין כדי לקיים מצווה זו. וזו לשון המשנה: המדיר את אשתו מתשמיש המיטה – בית שמאי אומרין, שתי שבתות; בית הלל אומרין, שבת אחת. התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות, שלושים יום; והפועלים, שבת אחת. "עונה" האמורה בתורה: הטיילים, בכל יום; הפועלים, שתיים בשבת; החמרים, אחת בשבת; הגמלים, אחת לשלושים יום; הספנים, אחת לשישה חודשים, דברי רבי אליעזר. רבי מאיר ורבי עקיבא דנים בגמרא (נידה) בסימני התבגרות של שערות בערווה והתפתחות הדדיים. האמוראים לא מהססים לבדוק פיזית פטמות, שדיים ושערות. ועורכי התלמוד רבינא ורב אשי – לא מצנזרים זאת. ובתלמוד, מסכת עירובין נאמר: למה תורה נמשלה לאיילת אהבים, לומר לך מה איילת אהבים רחמה צר וחביבה היא על בועלה כל שעה כשעה ראשונה – כן תלמוד תורה". ללמדנו, שאת הדבר הזה לא המציא דן בן אמוץ שהתגאה ב"צר לי המקום". רש"י, ברצותו לתאר את מעשה המישגל אומר "כמכחול בשפופרת". הכל – חופשי, חופשי. הכי טבעי בעולם, ללא הדחקות ותסביכים. היום – הרבנות והחרדים לא היו חושבים לדבר ולכתוב על דברים כאלה. השמירה הקנאית על הצניעות ועל עיסוק במין – העבירה אותם על דעתם וכל פרשייה של משגיח בישיבה שהתעלל מינית, או חשד של שליחת נערת ליווי לרב רנטגן או בבא – רק מציפים שוב את ה"סקס-מניאקיות", שצמחה בחוגים אלה עקב דיכוי והדחקת היצר המיני. כשהייתי בבני עקיבא, הפעילות היתה מעורבת של בנים ובנות. ההורמונים המקפצים של ימי נעורינו לא הפריעו לאמונה שלנו ולתפילות שהתפללנו. כיום, יש שם הפרדה גם שם ויו"ר התנועה הוא רב ולא קיבוצניק תלמיד חכם, כמו שהיה בזמנו אמנון שפירא מטירת צבי. היום – במגזר ההולך ומתחרד"ל, הנשים עוטות שביסים ומטפחות וההפרדה החרדית בחתונות ובאוטובוסים – היא בבחינת מוטציה של חומרות-על-חומרות, שזרות ליהדות. אצלנו, בניגוד לקתולים – החלק הבהמי והרוחני הולכים יחד. המין, כפי שאמר פרופ' ישעיהו ליבוביץ, הוא עיסוקה של ההלכה כמו האוכל וכשרותו. והגמרא עצמה אומרת "כוח דהיתרא עדיף" ושוללת אינפלציה של חומרות. ואכן מי שגדול יצרו גדול ממנו ומי שתקף עליו יצרו – מומלץ כי ילבש שחורים וילך לעיר אחרת. לכל אחד יש מוצא וגם לאשת יפת תואר במלחמה, כפי שהתורה אומרת. הנה כי כן, אפילו מזונה אפשר ללמוד ולא להתבייש ולספר על כך לחבר'ה. שכן התלמוד (מסכת עבודה זרה) מספר, ככה בלי להתבייש, ש"אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים, והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה, נטל כיס דינרין והלך, ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת מעשה הפיחה. אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה" ואז ביקש – ללא הועיל – רחמים מן ההרים והגבעות, מהשמים, מהחמה ומהלבנה " ואמר: אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא". האם יש תקנה לציבור הדתי-ציוני? כן, אם לא יעשו מהמין כזה issue. ובתנאי שיוקיעו את המתעללים וסוטי המין מקירבם. * כתיבה אקדמית וסיוע בהכנת עבודות אקדמיות, סמינריוניות, תזה ודוקטוקט אתר המושיע האקדמי מדעי ואקדמי www.hamoshia.co.il

האם כתיבה אקדמית היא צורה של מחקר פעולה?

2011-11-19T13:59:00.001-08:00

האם כתיבה אקדמית היא צורה של מחקר פעולה?השאלה הנשאלת היא אם כאשר אנשי חינוך כותבים, במיוחד על מדיניות ומעשה, הם תופשים את הכתיבה כתהליך חקר המכוון להעשיר את המעשה החינוכי? האם כתיבה אקדמית עשויה אף היא להיחשב כ"ענין נעלה" כנ"ל? בתוצרי הכתיבה - ספרים, מאמרים, דוחו"ת ועוד - כותבים שואפים להציב עצמם כאנשים בעלי ערך, ליצור ערכים ואף להשתנות ולצמוח, למצב את הכתיבה לא כ"עשיית עבודה" בלבד.גם כתיבה אקדמית, כמחקר פעולה, יוצרת טקסטים והצעות לפעולה הנותנים לפרט ולחברה הזדמנויות לצמוח חברתית ואישית ולפתח מודעות לידע קיים. כתיבה אקדמית היא הזדמנות יצירתית לצמיחה בתנאי שהיא חופשית מאילוצים מוסדיים או שיטתיים, ומבטאת ניתוח רפלקטיבי וחדשנות. היא תיחשב ל"עניין נעלה" כמחקר פעולה לעיל, אם היא אינה רק ביקורת על אופי הידע אלא גם על הארגונים שבהם הידע מיושם/מוחל.כתיבה אקדמית טובה מקיימת רפלקציה ביקורתית על האמצעים והמטרות של החינוך. עליה להעמיד את הארגונים החינוכיים המודרניים, המדגישים היבטים של מינהל, המעריכים יעילות ואפקטיביות, מצוינות וביצועיות מעל הכול, לבחינה ביקורתית.כתיבה אקדמית הניזונה ממסורת פרגמטיסטית שרואה בדמוקרטיה, בחופש, בצמיחה, בצדק חברתי ובסובלנות ערכים חשובים יותר מהצרכים החיוניים של צרכים ארגוניים(למשל, דיואי) ניתן ויש לראות כחקר, כחיפוש מתמשך אחר רעיונות פעולה חדשים (Barnett,1997) (בשונה מהטיעון לעיל שאנשים פרגמאטיים מחשיבים רק ערכים כמצוינות וכביצועיזם ומתכחשים לאחרים).כתיבה אקדמית שונה ממחקר פעולה בכך שפרויקט של כתיבה עשוי לתאר דגם של שינוי רדיקלי, להציע חידושים מסוימים אבל לא לכונן אותם. כותב פרגמטיסט יכול רק לקוות שהצעה כזו או אחרת לשיפור תצליח טוב יותר מהקיים (זאת בשונה ממה שניתן להשיג במחקר פעולה).בכתיבה אקדמית טובה, בדומה למחקר פעולה, ה"טוב" משמעותו תמיכה ושימוש במגוון של ערכים דמוקרטיים וליברליים ופרקטיים כמו אוטונומיה, שוויון, חופש ועוד. על כותבים לחלוק במידע עם אחרים ביושר, לקרוא מה שאחרים כתבו כדי ללמוד מחוכמתם, לנתח ולהרהר על עבודתם כדי ללמוד מכך ולסכם את הכתיבה טנטטיבית תוך העלאת רעיונות ושאלות לבירור נוסף. כתיבה אקדמית טובה היא הזדמנות לרפלקציה על ההתנסות שלנו ושל אחרים מתוך רצון להעלות הצעות שימושיות לצמיחה ולשינוי עתידיים;היא בעצם שיחה בהתפתחות (Bakhtin,1984). בדומה לטיעון של הדובר הראשון גם כתיבה אקדמית מעודדת ערכים כמו כבוד ונדיבות לשונה, המשוקעים ברעיונות הומניסטיים ופרגמאטיים של היגיון וסובלנות (Bradley, 2005). לסיכום, האם כתיבה אקדמית היא צורה של מחקר פעולה? לדעת הכותב כן. יש משותף בין מחקר פעולה לבין כתיבה אקדמית. שניהם מעוניינים בחקר וברפלקציה על מדיניות ומעשה חינוכיים עם מבט לשינויים ולשיפורם. אלה שני תהליכים שיש בהם מעקב-עצמי המקדם צמיחה, שניהם מסייעים לצמיחת הידע העצמי, הידע המוסדי והידע החברתי והפוליטי בכלל.האם כתיבה אקדמית טובה היא "עניין נעלה"?לדעת הכותב כן, בעיקר אם היא נעשית תוך ביקורת סוקראטית של הידע שיש לנו ושל המרחבים המוסדיים שבהם הוא נוצר. כך גם כאשר היא משקפת בצורה ביקורתית את האמצעים ואת המטרות החינוכיים מבלי להפריד ביניהם, שכן ערכים המשוקעים באחד משפיעים על האחר. תשובת מתדיין ראשון – התשובה, בעיקר בהתייחס לעניין הפרגמטיזם, בטאה "אנרגיה של אי-הסכמה". כתיבה היא תהליך שבו שני נדבכים: האחד- ניסיון הכותב להביא ולכפות(בדרכי שכנוע) את דעתו והוא עובד קשה כדי להיות משכנע בטיעוניו; השני – הכרה של הכותב שהדפוס שיצר נועד לשמש "חומר גלם" לדפוסי החשיבה של הקוראים. כך שכתיבה דורשת רמה משמעותית של אנוכיות ובו בזמן – מידה גדולה של ענוה. אחת הסכנות העלולות להתקיים בכתיבה "אקדמית" היא שהלחצים התחרותיים שלה מובילים את הכותבים להשתמש בטיעוניהם ובעדויות שאספו לא כצעדים בשיח אלא ככלי נשק להתקפה ולהתגוננות, כאילו שהאמת בידיהם בלבד. תשובת מתדיין שני - כמה תובנות בעקבות הדברים:1.ההבחנה שכתיבה אקדמית כוללת פעולה ומחקר היא טובה יותר מהתשובה שניתנה קודם לכן, שכן בכתיבה יש גם חיפוש אחר הצעות לפעולה אם כי לא הצעות למימוש ולבחינה. 2.כתיבה שהיא הבהרה-עצמית מסייעת לאחרים להבין וללמוד בכך שהם יכולים לדבר על מה שנכתב, להגיב על כך. 3.רבים מאיתנו הכותבים עלולים להיות אנשים אנוכיים המשלים את עצמם עד כדי כך שעורכים ושופטים צריכים לרסנם כדי להגן על קהל לא חשדן. עלינו לשאול עצמנו על כך כל הזמן. 4.כשם שחוקר במחקר פעולה מנסה להכניס סדר כלשהו בכאוס שלפניו, כך גם הכותב – בעת שהוא בוחר נושא לכתיבה או שאלה לבחינה. איסוף של רעיונות והתנסויות לכלל דפוס הרמוני מתקיים בכתיבה כמו גם במחקר פעולה. בכתיבה מתקיים גם ההיבט של פרשנות ביקורתית. 5. "אנרגיה של אי-הסכמה" מאפשרת פרגמטיסט ביקורתי כמוני(המתדיין השני) להשתמש ב"חומר הגלם" של טקסט שמישהו כתב כמשפיעה על חשיבתי ותגובותיי. מידה של אגרסיה משועשעת מותרת בין חברים ביקרתיים, אך לא כן עמדה אגרסיבית מדי. 6.הציפייה מכותבים, ובהם כותבים אקדמיים, לראות במה שהם כותבים תרומה לשיח ולא כניסה לתחרות היא ציפייה מאוד מוצדקת. ראוי שכותבים יהיו מונעים ע"י כתיבה, כתיבה מחדש, כתיבה-על או כתיבה ביחס לכתיבה אחרת ויצליחו לראות "כתיבה כמרשה, כתיבה כמאפשרת וכתיבה כמתחילה צורות אחרות של תפישות והתנהגות אנושיות" (Said,1975). לסיכום, שאלות לדיון נוסף: האם אחרים, חוקרי פעולה וכותבים, מזהים אף הם דמיון בין שתי הפעולות הללו? האם הם יסכימו שכתיבה אקדמית היא גם "פעולה" וגם "מחקר"? האם הם חושבים על מחקר פעולה ועל כתיבה אקדמית כעל חברים שונים במשפחה מורחבת של פעילויות חקר? האם הם רואים מחקר פעולה וכתיבה אקדמית כ"עניינים נעלים" במונחים שהוצגו בדיון? ביבליוגרפיהBakhtin, M. (1984). Problems of Dostoyevsky's poetics, Minneapolis, MN & London, University of Minneapolis/Bradley, G. (2005). Against fundamentalism, for democracy: towards a pedagogy of tolerance in higher education, Teaching in Higher Education, 10(4), 407-419.McIntyre, A. (1985(. After virtue, London: Duckworth.Said, E. (1975). Beginnings: intention and method, New York, Basic Books.Sangarakshita, (2000). What is the sangha? Birmingham: Windhorse Publications.Winter, R. (2006).Action research as a mode of relationship, paper presented to the Work Research Institute, Oslo

נגמרו התירוצים: מדחיינות ליעילות/+המושיע האקדמי (C) אלא מי?

2011-11-16T14:50:00.001-08:00

נגמרו התירוצים: מדחיינות ליעילותמאת: ד"ר גד בן שפר, דוקטורסיום חמישי, 25 בנובמבר 2010, 8:30 עד מתי תדחו מעליכם כל עבודה אקדמית שצריכה להיעשות? הפסיכולוג גד בן שפר יעזור לכם להתיישב על העבודות בזמןתגיות: דחיינות,סטודנטים כתיבת עבודה אקדמית רחבת יריעה הינה המועדת לדחייה יותר מכל (צילום: shutterstock)חייו של סטודנט ממוצע כרוכים בלא מעט קשיים ועומס. הלימודים האקדמיים עורמים עליו מטלות, שתובעות ממנו זמן רב ומאמצים: למידה לבחינות, קריאה של חומר לימודי מדי שבוע, הגשת תרגילים ועבודות. מבין מטלות אלה מהלכת אימים בעיקר מטלה של כתיבת עבודה עיונית בהיקף נרחב, כגון עבודת סמינר, תזה, או עבודה המסכמת קורס. למרות חשיבותה, ובמידה מסוימת גם בגלל חשיבותה, כתיבת עבודה אקדמית רחבת יריעה הינה המועדת לדחייה יותר מכל. במאמר זה אנסה להבהיר מה עומד בבסיס דחייה של כתיבת עבודה אקדמית, אציג טכניקה שכיחה שחלק מהסטודנטים מנסים לנקוט במאמץ להתגבר על נטייתם לדחות, אסביר את מגבלותיה ואציע דרך חלופית להתמודדות.חלק ניכר מהסטודנטים אשר דוחים כתיבת עבודה אקדמית נוטים לייחס את הקושי להתחיל במלאכה למאמץ שהכתיבה תתבע מהם, וגם משעה שהחלו בכתיבת העבודה פעמים רבות מתקשים להמשיך בעבודה רציפה. לצד המאמץ הייחודי שנדרש קיים גם איום שמגולם בהערכה שהם יקבלו עליה. דווקא בעבודה זו הם אמורים לבטא את חשיבתם ויכולותיהם, ופעמים רבות לעבודה זו יש את המשקל הרב ביותר בהערכה הכוללת או בציון. אך לא רק חשיבות ציון העבודה והביטוי העצמי עומדים על הפרק. כתיבת עבודה שונה ממטלות אקדמיות שכיחות אחרות, באופן המעלה את הסבירות שתידחה: מסגרת הזמן לכתיבת עבודה אקדמית רחבה יחסית למטלות לימודיות אחרות (מספר שבועות או מספר חודשים), נושא העבודה אינו מוגדר באופן מפורט או שעל הסטודנט להגדירו עצמאית, הקריטריונים לביצוע מוצלח אינם ברורים דים, והיקף החומר התיאורטי רחב. למעשה, גם מעט הסטודנטים שאינם נוטים לדחות מטלות לימודיות כדבר שבשגרה, מדווחים לעתים על דחיינות ומצוקה, כאשר הם ניצבים לפני עבודה אקדמית בהיקף גדול. לפיכך הסטודנט נאבק בשתי חזיתות, האחת היא עם הכתיבה עצמה והשניה היא עם הקושי לעבוד באופן רציף ופורה על המטלה.המוקש בקריאה פאסיבית לעתים קיים קושי להתחיל במשימה הראשונה בשרשרת המשימות שיובילו לסיומה של כתיבת עבודהרבים מאמינים כי חלוקת המשימה הגדולה למשימות ביניים ותת משימות עוזרת להתמודד עם דחיינות. ואכן, אין ספק כי הגדרת משימות קטנות יותר וריאליות ליישום מסייעת לבנות שלבים בדרך לביצוע הסופי של המשימה, מבהירה את הנדרש ומפחיתה מהאיום שיש במשימה גדולה. ועדיין, לעתים קיים קושי להתחיל במשימה הראשונה בשרשרת המשימות שיובילו לסיומה של כתיבת עבודה. אתמקד בקושי זה. סטודנט הניצב אל מול עבודת סמינר שעליו להגיש יכול לחוות שאינו יודע כיצד להתחיל משום שהוא "טובע" בכמויות גדולות של חומר תיאורטי. לעתים קרובות, הוא יבחר ראשית להוציא את זמנו ומרצו על קריאה פאסיבית של חומר תיאורטי רב. הקריאה הממושכת אמנם מרגיעה במשהו את חרדתו ("אני עובד!") אולם לאחר זמן מה הייאוש מתחיל לאחוז בו. הוא מבין שהשקיע אנרגיה רבה ובסיום הקריאה אינו זוכר כמעט מה קרא, לא התגבש אצלו קו ברור לקראת הכתיבה, והוא נותר כמעט בלא כלום. התנהגות זו, שחוזרת ונשנית אצל סטודנטים, אינה מהווה פתרון לבעיה אלא מעמיסה על הקושי הקיים בלאו הכי, משום שההרגעה הזמנית עם תחילת הקריאה מתחלפת בחרדה ובחוסר בטחון בהמשך. חוויה זו מועדת לפרשנות שלילית מצד הסטודנט: אם שעות של השקעה לא קידמו את המטלה, ייתכן שגם השקעה עתידית לא תצלח. כך, המטלה נתפסת כאיום הולך וגובר, והזמן שחולף ללא התקדמות מעצים את תחושת הלחץ והרגשות השליליים.המעבר לקריאה אקטיבית פתח את הספר ותתחיל לסכם בכתב את מה שקראתקריאה פאסיבית אם כך אינה פורייה משום שלא הובילה להתקדמות בעבודה ולא שימשה אלא למאבק לא מוצלח עם התחושות השליליות הכרוכות בנטייה לדחות. אם החשש שעומד בבסיס הדחיינות הוא מהערכה שלילית או כישלון אפשרי, הרי שהסטודנט לא כתב דבר שעליו הוא יוכל להיות מוערך או להיכשל בגינו. אם החשש הוא מהמאמץ הכרוך בכתיבה, הרי שקריאה פאסיבית דורשת פחות משאבים מצלילה אל ניסוח טיעונים אך אינה מקדמת. לפיכך, מומלץ לעבור לקריאה אקטיבית. קריאה אקטיבית כוללת רמה מסוימת של עיבוד החומר הנקרא בזמן הקריאה. באופן הפשוט ביותר, היא יכולה להתבטא בסימון מקטעי טקסט ומשפטים הרלבנטיים להבנת הטקסט או לכתיבה העתידית של העבודה. דרך זו עוזרת לשמור על ריכוז לאורך הקריאה ומסייעת להבנה של הטקסט דרך עיבוד של עיקר וטפל וחשיפת המבנה הפנימי של מהלך הטיעונים, ובכך תורמת לעיבוד יעיל יותר של החומר שיקדם את הכתיבה עצמה. אתן שתי דוגמאות אפשריות למעבר מקריאה פאסיבית לקריאה אקטיבית כבר בשלבי העבודה הראשונים. ראשית, כדאי להעתיק את הרעיונות הרלבנטיים תוך ניסוחם מחדש. כך מתבצע תהליך נוסף של עיבוד, הן דרך ההבנה, משום שעל מנת לכתוב רעיון "במילים שלך" צריך להבינו, והן באמצעות בחירה ברעיונות המסוימים שחשובים לעבודה הרלוונטית שלך. והחשוב מכל, כך מתחילה להיכתב טיוטת העבודה.שנית, דרך לעיבוד מעמיק יותר היא לכתוב שאלות בפתח הטקסט, בהתאם לנושא ולתקציר המאמר או הפרק, ולנסות ולענות עליהן (בכתב!) תוך כדי הקריאה, תוך סיכום הידע המוצג בטקסט והעלאת שאלות נוספות. דרך זו מכוונת להבנה עמוקה יותר של הטקסט. היא עונה לא רק על השאלה 'מהי הטענה המרכזית' אלא גם כיצד זה מתקשר לשדות משמעות אחרים ולרעיונות אחרים. דרך זו מאפשרת מפגש בין החשיבה המקורית של הקורא, שלך, ובין החומר הנקרא. בדרך זו קל יותר יהיה לך, הקורא, למקד את המחשבות שיש לך ביחס לנושא העבודה שאתה כותב, לכוון לביקורת אפשרית, ולהעלות רעיונות נוספים שכדאי לבדוק או לפתח. ההבנה של חומר הלימוד מעלה את המסוגלות לגבי כתיבת העבודה והשאלות שנשאלו לגבי החומר מעלות את רמת העניין והמושקעות הרגשית. קריאה וכתיבה מובילות לקריאה וכתיבה נוספות, ועם הזמן מתגבשות טענות, ניתוח רעיונות ודעות מקוריים. כך נוצרת הטיוטה הראשונה של העבודה בד בבד עם הכרות והבנה מלאות יותר של שדה המחקר.תוכנית עבודה ולוח זמנים קל יותר לגזור מטרות ביניים ומשימות ולמקם אותן בתוך לוח זמנים ריאליבשתי הדרכים הללו, שניתן כמובן לשלב ביניהן, העבודה מתחילה להיכתב כמו מאליה, ומתבהר הקו המנחה אותה. יש לציין כי זוהי רק הטיוטה הראשונית, וככזו - מעצורים הקשורים בביקורת עצמית פוחתים. באופן זה גם קל יותר לשוב לעבודה מאוחר יותר לאחר הפסקה, שהרי מה שנכתב מהווה חזרה על מה שנקרא כבר וקל יותר לשנות או לשפר טיוטה קיימת מאשר להתחיל חדשה יש מאין. בנוסף, המובאות מתוך המאמרים או הפרקים הולכות ונצברות כתוצר קיים ומדגישות את זמן הלמידה הפורה והמאמץ שהושקע. כך, הקריאה האקטיבית מהווה התקדמות משמעותית בכתיבת העבודה, מפחיתה מהרגשות השליליים שמעורבים בכתיבה, ומתוך כך מדרבנת להתקדמות נוספת. פחות מאמץ מושקע בהתמודדות עם דחיינות או מעצורי כתיבה ומתפנים משאבים לטובת המטלה עצמה. בזמן זה, אם יש צורך בכך, ניתן לערוך תוכנית עבודה מסודרת ויעילה להשלמת הכתיבה. כעת קל יותר לגזור מטרות ביניים ומשימות ולמקם אותן בתוך לוח זמנים ריאלי, מתוך תפיסה מדויקת יותר של הזמן הנדרש לביצוע משימה מסוימת (קריאה נוספת, כתיבה, עריכה, הגהה, וכיוב'). העמידה בלוח הזמנים מהווה חיזוק לתהליך הכתיבה כולו.הרעיונות המובאים כאן הינם דרך אחת אפשרית להקל על תחילת עבודה. למרות שהצגתי את הדרכים בהקשר של התמודדות עם דחיינות בכתיבת עבודה אקדמית הרי שהן- כאסטרטגיות למידה- עשויות לסייע לכל תלמיד באשר הוא, בין אם בכתיבת עבודה ובין אם בלמידה לבחינות עיוניות. סטודנטים רבים כבולים בתוך הרגלי הלמידה שלהם, גם אם אלה מכזיבים אותם פעם אחר פעם ולא מסייעים להם לממש את היכולת הלימודית שלהם. נראה שאופן העבודה המוצע לעיל, יוכל לסייע למי מהם ולהקל במשהו את הקושי הכרוך בלימודיהם. ד"ר גד בן שפר, פסיכולוג קליני.קישורים:

התלמוד חוזר לאופנה: סטודנטית מתפלפלות עם אביי ורבא

2010-09-22T04:12:00.000-07:00

התלמוד חוזר לאופנה:
סטודנטיות עושות דוקטורט

התלמוד חוזר לאופנה: סטודנטית מתפלפלות עם אביי ורבא

המטפחת המכסה את ראשה, לא מסתיר את יופיה של ענת. היא אם צעירה, המקדישה את עיתותיה להכנת דוקטורט בתלמוד. לידה יושבת לירן, בחורה חילונית מצודדת שחשקה נפשה בתורה ומכינה תיזה בתלמוד.
כברת דרך ארוכה עשו הנשים האלה מאז נאמר כי "נשים דעתן קלה" ו"כל המלמד אתת ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות".
ברור: המודל כאן הוא ברוריה, אשתו של ר' מאיר שלימדה את גדול התורה הזה כמה וכמה דברים ולא הסתפקה בלהכין צ'ולנט ולגדל ילדים.
עכשיו זה בדוק: המחלקה לתלמוד בבר אילן היא המובילה בישראל ובעולם בהיקף ובכמות המחקר האקדמי והיא סוחפת עימה סטודנטיות מחד ותלמידי ישיבה חרדיים מאידך.
בימים, שמקטרים על ירידת קרנם של מדעי הרוח ונהירת סטודנטים למקצועות הקריירה כמנהל עסקים ומשפטים – מסתבר כי עשרות תלמידים לתואר שני ודוקטורטנים – חילוניים כדתיים – מתפלפלים בהוויות אביי ורבא, בעדי נוסח מזמן המשנה, במגילות מדבר יהודה או
אי אפשר לקחת את זה מהם. יש שם מרצים מרתקים (לא כולם) ומספיק פרופ' חננאל מאק אחד, כדי לאהיב את תלמוד התורה ופרופ' הלבני, חתן פרס ישראל לתלמוד, כדי להתחבר לשור שנגח ואישה המפלת ובעיקר למבט רחב של היסטוריוספיה, פילוסופיה, תנ"ך וספרות ימי הביניים.
הסמינר המחלקתי הקבוע הפך להיות במה לתלמידי חכמים ואנשי מדע.
כן, מי שמנצחת על המלאכה היא מזכירת החוג הוותיקה, שעל פיה (ואיזה פה!) יישק דבר - רבקה דגן.
דברו איתה שתי מילים ותבינו.
רבים הסטודנטים כאן שנעזרים בשירותי מיקור החוץ של המושיע האקדמי www.hamoshia.co.il
לפניכם חוברת הנחיות למעוניינים להיכנס למסלול לדוקטורט:

http://www.biu.ac.il/lib/hanchayot_lichtivat_avodot.pdf

אחרי שחזרתי מיפן נשאבתי אל נפלאות התבונה - סיפורו של מטפל שיאצו צעיר שהתעייף בדרך לדוקטורט.מאת המושיע האקדמי‏

2010-09-20T08:17:00.000-07:00

אחרי שחזרתי מיפן נשאבתי אל נפלאות התבונה - סיפורו של מטפל שיאצו צעיר שהתעייף בדרך לדוקטורט.מאת המושיע האקדמי‏ בתאריך יום שני 20 ספטמבר 2010‏ בשעה 17:36‏‏
אחרי שחזרתי מיפן נשאבתי אל נפלאות התבונה - סיפורו של מטפל שיאצו צעיר שהתעייף בדרך לדוקטורט.א

היום אני מלמד קיטאידו, מטפל ומשתדל להמשיך להיות תלמיד. בינתיים גם עשיתי תואר שני במתמטיקה (האוניברסיטה העברית גובלת ברחוב נווה שאנן) אבל באמצע הדוקטורט התעייפתי.

מתוך הבלוג

http://bodywisdom.org.il/2010/04/25/merleau-ponty/

איך לצאת מהסיוט של עבודה אקדמית ולגמור את התיזה?

2010-09-03T16:19:00.000-07:00

דוקטורט.COM

איך לצאת מהסיוט של עבודה אקדמית

תיזה, דוקטורט - סיוע אישי בלי הטובות של האוניברסיטה

רותי בן דור, סטודנטית מצטיינת ואמא קרייריסטית מרעננה, כבר כמעט ויתרה. עקב צוק העתים, היא מושכת את התיזה שלה בפסיכולוגיה זו השנה השלישית. רותי היא אחת מבין אלפי סטודנטים הסוחבים את הגשת העבודות האקדמיות - תופעה מוכרת. תיזות לתואר שני נתקעות אפילו שנים שלא נדבר על דוקטורטים.

בזמן שהאוניברסיטאות "מקטרות" על מצוקה תקציבית ואינן משלמות מספיק למתרגלים שלהן ואף מצמצמים אותם - נופלים הסטודנטים בין כסאות הקמפוס, הקתדראות והקפיטריה ונחבטים על דשא המציאות
.
מחקר עכשווי בישראל חושף, כי על כל 100 סטודנטים לכלכלה ומנהל עסקים, למשל, ישנם 2 מתרגלים בחצי משרה (הפרופסורים בחלקם, נמצא בכנסים בחו"ל ואינו נגיש לסטודנט).
ואין להם מושיע, כאשר הם נאנקים תחת עול הכנת עבודות אקדמיות, תיזות וכיו.

לא עוד. עכשיו יש להם פתרון ברשת. המושיע האקדמי - באתר חדש שעלה לרשת באחרונה - מסייע לפי הכללי האקדמאים והאתיקה בחילוץ תקועי דיסטרציות, תיזות ודוקטורטים.

וזה עובד: כבר עשרות נושעו ואף ישנם מנחים ופרופסורים המפנים את סטודנטיהם לשירות מהפכני זה.

ואכן, רותי הנ"ל, הגישה בימיםאלה לוועדה האקדמית, את עבודת הדוקטורט שלה. אגב, הנושא שלה היה: "קבעונותו של סטודנטים בישראל בעמידה במטלות אקדמיות".
www.hamoshia.com

מילות מפתח - או מפתח המילים/שימו במחזיק המפתחות שלכם

2010-08-28T01:13:00.000-07:00

אל תשכחו למי אתם כותבים!
כעורכת הראשית של אתר מאמרים אני קוראת עשרות מאמרים מדי יום: יש טובים ויש פחות, יש מרתקים ויש משעממים, יש עשירים ויש דלים, וכולם מאמרים.

רבים מהמאמרים מאושרים מיידית לפרסום, חלקם מובאים לשיקול צוות העורכים שלנו על מנת לבדוק תקינותם, וחלקם נפסלים מיידית. למה שעושה את ההבדל בין שלושת סוגי המאמרים (מאושרים, בספק ופסולים), אפשר לקרוא בשם "איכות התוכן", ואם קצת יותר מדקדקים, אפשר גם לאמר כי מאמרים אשר נפסלים מיידית לפרסום הנם מאמרים שנכתבו עבור מנועי חיפוש ולא עבור קוראים.

ישנו קו ברור מאוד שמבדיל בין מאמר אשר ייעודו הוא מנועי חיפוש למאמר המכוון כלפי הקוראים, והקו הזה מוגדר ברמת העניין שהמאמר מייצר עבור הקורא, וברמת חוסר הסבלנות אשר נוצרת אצל הקורא עם קריאת המאמר. כך, מאמר אשר נכתב עבור מנועי חיפוש יהיה בלתי מעניין, ויצור אצל הקורא חוסר סבלנות, חוסר נוחות, וחוסר הזדהות עם כותב המאמר והמוצר שלו.

בשם קידוש רמת ההצלחה במנועי החיפוש, כותבים לא מעטים חוטאים בכתיבה המיועדת למנועי חיפוש, וכותבים אלה חוטאים לא רק לתנאי השימוש באתר מאמרים (ממנו הם נפסלים במהרה), אלא גם למטרה עבורה הם עובדים, ואני אסביר:

מאמר המכוון למנועי חיפוש משתמש במילות המפתח אליו הוא מכוון בסמיכות קרובה יותר מהסמיכות הטבעית, באוצר מלים דל לעומת השפה השיווקית העשירה הדרושה במאמר איכותי, והנו בדרך כלל קצר ולא מעניין עבור קוראים.

קורא הנתקל בניסוח בסגנון זה, ובעיקר בסמיכות מלים קרובה ובדלות אוצר מלים - מאבד את האמון שלו בכותב המאמר, וכמובן שחוסר אמון בכותב מונע מהקורא עניין במוצר.

זהו ספאם (זיבול) של תוכן, המשפיע לרעה על הקוראים באופן מיידי, ולו השפעה שלילית ארוכת טווח, ואין לטעמי צורך בניסוח יותר עדין למשפט זה. בעתיד הקרוב מאוד ידעו גם מנועי החיפוש לזהות דפוסי ניסוח קלוקלים אלו ? ואז, מאמרים אשר נכתבו עבור מנועי חיפוש יפגעו גם במיקום זה.

אז... בפעם הבאה בה אתם כותבים מאמר, חשבו טוב על המטרות שלכם, על האסטרטגיה שלכם לטווח הרחוק, על הטכנולוגיה המשתפרת, ובעיקר על הקוראים!
בברכה,
מיכל מורנו - עורכת ראשית
אתר מאמרים
http://newmail.walla.co.il/ts.cgi#msg:-1000:271990376:p=id=271990376&fid=-1000&prev=

271997400&next=271935724&absindex=2&max=7593&o=1&q=&__tick=1282983108437

איך הסטודנטית הירושלמית נחלצה מהסיוט ומי הושיע אותה...

2010-08-27T07:23:00.001-07:00

איך הסטודנטית הירושלמית נחלצה מהסיוט ומי הושיע אותה...

מאת אבי שני

ת'שמעו סיפור אמיתי מעכשיו:

* * *

ענת אשכר, ירושלמית, נ+2, מורה בתיכון -
מושכת את התיזה שלה בפסיכלוגיה כבר 3 שנים. ממש סיוט.
פעם היא חשבה שזה יהיה קטן עליה והיא תעשה את זה בסבבה. בחרה נושא

מעניין ואספה חומרים, אך אתם יודעים - צוק העתים והחיים והילדים והקריירה.

והבעל. אז היא ישבה בלילות ובספריות וצילמה מאמרים והקלידה עצמה לדעת. ו

זה נסחב. הפקולטה מנג'זת המנחה לוחץ .

אז היא נשבר והחליטה לוותר. אז היא לא תהיה דוקטורה...

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\
אבל אז היא פגשה - ככה במקרה = חברה מהלימודים, אשר סיפרה לה סיפור דומה אך על

סוף מוצלח. היא סיימה בימים אלה את הדוקטורט שלה בעזרת המושיע האקדמי.
www.hamoshia.co.il

***
אז גם אצלי כבר זזים דברים. אפילו הפרופסור המנחה שלי המליץ לי להסתייע במושיע

וגם אני עובד על הדוקטורט, בעזרת המושיע - בטורים גבוהים.

ראוי לציין שהכל נעשה כחוק וכפוף לכללים האקדמאיים והקה המחקרית.

***

אכן, הרכבת הקלה בדרך לתואר האקדמי - הגיעה לירושלים. אצל ענת וגם אצלי בת"א החולדאית.

- - - האם את-ת רוצה לאחר את הרכבת שלך?!

יאללה תרשומו מייל וטל 0544678152

hamoshia@gmail.com

יושרה אקדמית

2010-07-14T12:12:00.001-07:00

יושרה אקדמית
« יהי זכרה ערוך | פסיקה רעה, תוצאה טובה \ על ספאם »
מאת יהונתן בקטגוריות: אבטחת מידע, אישי, בלוגוספרה, הדיאלקטיקה, זכויות יוצרים, תרבות
האם רשימה ביבליוגרפית היא הסוד המסחרי של עבודה אקדמית? שרון גפן כותבת פוסט מפורט המספר כיצד ניסו לחלץ ממנה רשימה ביבליוגרפית. הפעם, במקום לעשות קרוס פוסטינג נראה לי שנתייחס לנושא לחוד. (ואני דווקא מרוצה מהפוסט של שרון); הפוסט שלי כולל בעיקר תהיות אישיות, אבל הוא גם שואל שאלה חשובה בסוף.

לפני כחודשיים סיימתי כתיבת עבודה סמינריונית בנושא נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית שלי שמהווה בסיס לתזה שלי. במהלך העבודה חקרתי את קיומה של קהילת בלוגרים, יצירת נורמות ואכיפתן. העבודה הוגשה לדר' אלון קלמנט לבחינתו וקיבלה ציון יחסית גבוה. אותו ציון משקף את המחקר שביצעתי, את הרעיונות שהצגתי ואת המקורות שהסתמכתי עליהם. במקביל, שרון גפן כתבה סמינר על רשתות חברתיות בקהילה מקוונת בלתי-פורמאלית; שתי העבודות נכתבו באותה העת, תוך ששרון ואני מתייעצים, מעבירים טקסטים אחד לשני להגהה, חולקים רעיונות ויושבים שעות ארוכות כדי לדון במסקנות העבודה והשערותיה. שרון ואני ביצענו דיון אקדמי, החלפת רעיונות ובפועל, לא העתקנו אחד מהשני.

Image cc-by-sa-nc Ariel Jacobsen

לו, נניח, שרון היתה כותבת את עבודתה שנה בטרם נגשתי לכתוב את שלי, הייתי נפגש עמה להחלפת רעיונות, להוועצות, להצגת החומר. שרון היא ידידה שלי שאני מעריך ויודע להוקיר. בצורה דומה, אני מתכתב עם שלל אקדמאים וחוקרים אחרים כאשר אני מגבש רעיונות לפוסטים, לטורי דעה ולמחקרים אקדמיים. הרעיון של קרדיט נאות נמצא בבסיס המחקר האקדמי, כאשר כל רעיון שגובש כבר, נהגה או נחזה, מקבל הפניה בטקסט האקדמי שאני מפרסם על ידי אזכור בהערת שוליים או הפניה למקור. המטרה היא משולשת – כבוד להוגה הרעיון, הגברת אמינות הטקסט שלי, ואפשרות מציאת המקור הרלוונטי (והשוו למחקר שלי שמדבר על בלוגינג כאן).

יומיים לאחר פרסום הפוסט, יובל דרור פרסם פוסט מסתייג חלקית מפרסום הסמינר ברשת כשהוא מזכיר ש:

נחרדתי מכיוון שכעת כל מרצה שיבקש מהסטודנטים שלו לכתוב על ביטוי בבלוגספירה יקבל (ברוב המקרים, לא בכולם) את העבודה של קלינגר או חלקים ממנה, חתומה כמובן על ידי הסטודנט שהיה אמור להגיש אותה. למעשה, יהונתן, בפרסום עבודתו, שרף קטגוריה שלמה של שאלות שניתן היה לבקש מסטודנטים להתייחס אליהן. [...] סטודנטים, וכאן אני מדבר עם קצת ניסיון, נוהגים להתייחס אל פרסומים ברשת (ע"ע ויקיפדיה) ובוודאי אל פרסומים בבלוגים, כאילו היו טקסט חופשי שניתן להשתמש בו בצורה מודולרית: לגזור ולהדביק, ללא כל בעיה וללא מתן קרדיט. יש לכך שלוש סיבות:
1. לגזור ולהדביק – זה חוסך המון זמן ועבודה.
2. מה, הם יתנו קרדיט לבלוג? פפפףףף, עדיף [ראו סעיף 1].
3. ואם יתנו קרדיט לבלוג, כיצד יתייחסו לכך המרצים? סביר להניח שבעין עקומה. לכן [ראו סעיף 1].

הסכמתי עם הביקורת של יובל ברובה; אך באותה העת הזכרתי לו שרשימת הקריאה לא פורסמה בגרסא הסופית מסיבה זו (אגב, אם מישהו ממש לא עצלן, הוא יכול (א) ללחוץ על הלינקים או (ב) למצוא את העבודה בגרסת PDF איפשהוא על השרת שלי). יובל צדק, לא עברו מספר שבועות והתחלתי לקבל בקשות שונות לקבלת הרשימה הביבליוגרפית שהוסרה בדיוק ממטרות אלו. בדרך כלל הנימוק היה שמישהו מעוניין לכתוב עבודה על בלוגינג ורוצה את הרקע האקדמי; כמובן שאותה תשובה אינה משהו מספק, במיוחד כאשר כל אחת מהעבודות המוזכרות, הפוסטים המוזכרים, הטקסטים (למעט מספר מאמרים קטן בתחום הנורמות החברתיות שכמעט ולא קשור לבלוגוספרה) מחוברים בלינק מהגרסא המקוונת.

כשיובל שאל את השאלה הכפולה שלו, הבלונדינית הסודית טענה שיש עדיין בעיה בשימוש בבלוגים כמקור אקדמי; היא צדקה חלקית בלבד. ההבדל בין פרסום בבלוג, שהוא פרסום מקוון עם לינקים, לבין פרסום אקדמי הוא העדר רשימה ביביליוגרפית. אותה רשימה בבליוגרפית בסוף הטקסט שונה לגמרי מלינקים בתוך הטקסט. הלינקים עצמם מהווים רשימה ביבליוגרפית שמאפשרת את ההסתמכות מצד אחד; מצד שני, מעולם לא קיבלתי בקשה לרשימה של מקורות לפוסט, אלא הכותבים לחצו על הלינק.

כעת, השאלה היא האם בקשת הרשימה הביבליוגרפית על ידי אנשים נועדה כדי להעתיק את העבודה במלואה ולהגישה כמו שהיא (או בשינויים קלים) או שהיא נועדה כדי לספק רשימת קריאה מומלצת על הנושא?

אותו אדם שפנה אל שרון פנה גם אליי; הוא ביקש בתחילה לשוחח עמי בטלפון. הודעתי לו שאני סולד משיחות טלפון ומעדיף להתכתב, ולכן שלח לי את השאלה הבאה: "רציתי לשאול אותך אם יש לך רעיונות להיבטים שאני יכול לחקור בעבודה זו שכזו, שמסקרת אך ורק בלוג בודד. כמו-כן, רציתי לשאול אם אולי אתה מכיר מחקרים קודמים אשר [הושמט עקב יושרה אקדמית]." אותה שאלה, אומרת, בבסיסו של עניין "אין לי רעיון לסמינר, אין לי מקורות, אני לא יודע על מה לכתוב, תעזור לי"; עניתי לו שלדעתי הוא צריך קודם כל לשאול מה הוא רוצה להוכיח; ובתשובה הוא ענה לי סיפור, סיפר בעצם את המאורעות שקרו. הסברתי לו שאין לו שאלה מגובשת ובאמת ניסיתי לעזור לו. כל השיחה הנ"ל התנהלה בסביבות שתיים בלילה, כאשר אני במקביל עובד על הסכם עבור לקוח ומנסה לגרד את שעות השינה האחרונות לפני שאני נפגש עם המנחה שלי לתזה.

הבעיה שלי היתה, בעצם, שהרגשתי שמנסים לקבל ממני יותר מפידבק; לא נתנו לי לקרוא טקסט מוגמר או אפילו רעיון אבסטרקטי, לא פנו אליי כדי לקבל רעיון, אלא הציגו בפני עובדות: "יש לי עד יום א' להגיש את העבודה ואני צריך עזרה (ואתה לא בסדר אם אתה לא תעזור לי)". אני בעצם החלפתי, עבור אותו סטודנט, את המרצה שלו שאליו הוא היה צריך לפנות עם הרעיון לעבודה, לגבש אותה עמו, לשאול מהי שאלת המחקר, לנסות לגבש שיטות מחקר ורעיונות.

אולי המסקנה שלי היא דווקא הפוכה משל שרון (ולכן "דווקא" נהנתי מהפוסט שלה); למרות שכל-כך קל להעתיק באינטרנט, זה גם כל כך ברור שאי אפשר. עבודה אקדמית אמיתית היא פרי ניתוח שדורש התייעצות עם המרצה, הצגה של הנחת המחקר בפני כיתה, קבלת ביקורת מעמיתים, ניהול שיחה שמוביל לרעיון הטוב. כל שאר העבודות הן בסך הכל סיכומים וכיווצים. עבודות כאלו יזוהו בקלות אם הן לא העתק. מדויק, שכן הרעיונות האמיתיים ילכו לאיבוד בין השורות. סליחה, שרון תיקנה אותי בזמן שאני כותב. עבודה אקדמית מסתמכת בדרך כלל על תכנים שנכתבו על ידי אחרים; אותם תכנים הם טיפה בים אינסופי של תכנים אקדמיים כאשר הדרך היחידה להגיע לתכנים כאלו היא בעצם באמצעות שיחה, ישיבה אינסופית בספריות ומחקר במקורות מידע. בלי אותה עבודה אקדמית, לכל הגיון, רעיון, או מחשבה, לרבות המחשבה שמוצגת בפוסט הזה, אין כל ערך.

כנראה שהאקדמיה עוד לא מוכנה לאינטרנט. היא לא מסוגלת לטפל בכללי הציטוט. כאשר סטודנט כותב עבודה סמינריונית והוא מעוניין להתייחס למקור העבודה באינטרנט, הוא מחוייב לציין כי העבודה אוחזרה בתאריך מסוים (ראו לדוגמא); מטרת הציון היא כדי למנוע מצב בו מידע ישונה באותו האתר ולסטודנט לא תוותר הוכחה כי המידע אכן היה זמין באותו התאריך באותה כתובת אינטרנט. מצד שני, כאשר אנו מאזכרים ספרים, אנו לא חושבים לרגע לומר "אוחזר בתאריך" תוך שאנו לא בטוחים כלל שעוד חמישים, מאה או מאתיים שנים אותם ספרים לא יכחדו ממדפי הספריה ויעברו דיגיטציה שעשויה גם לשנות את תכנם באותה דרך בה מאמרי אינטרנט משתנים.

האקדמיה לא מצליחה להתמודד עם האינטרנט. באינטרנט כל אחד יכול לכתוב, לא כמו בז'ורנל מפורסם. באינטרנט, בניגוד לאותו ז'ורנל, ניתן לקבל פידבק מהיר וניתן לקבל פרסום אינסטנט. הרבה יותר קל לחפש טקסטים באינטרנט והרבה יותר קל לשנות אותם. מצד שני, כל 'האינטרנט הזה' לא אמין מספיק, אין בו את הpeer review שמאפשר להוכיח כי טקסט מסוים הוא אכן ראוי לפרסום; ברשת הכל ראוי לפרסום.

אולי כאן מתחילה הבעיה – במקום להעתיק עבודות שפורסמו בכתבי עת נחשבים, סטודנטים הולכים ומעתיקים עבודות שפרסמנו בבלוגים שלנו. כבוד?
פוסט זה פורסם ביום יום ראשון, 28 באוק', 2007 בשעה 9:09.
קטגוריות: אבטחת מידע, אישי, בלוגוספרה, הדיאלקטיקה, זכויות יוצרים, תרבות.
13 תגובות, ניתן להגיב או לשלוח טראקבקהבלונדינית הסודית
אני חייבת להגיד* שאני חושבת שלהתחיל את החיפוש מביבליוגרפיות של אחרים זה חלק מהשיחה האקדמית שהזכרת ושיש עוד מספר הבדלים חשובים שמבדילים פרסום בבלוג מעבודה אקדמית שניתן להסתמך עליה (תהליך השיפוט וביקורת העמיתים שעברה עבודה שאושרה פרסום הוא אחד המשמעותיים). אני לא חושבת שאסור או לא ראוי להתבסס על בלוגים (או על מקורות אינטרנטיים אחרים) כמקור חלקי ואני חושבת שלאקדמיה לא תהיה ברירה אלא להתמודד עם העניין ולמצוא פתרונות לעניין האמינות**.

אחרי שאמרתי את כל זה אני יכולה להגיע לנקודה המרכזית שלי, שהסיפור ששניכם סיפרתם פה לא ממש קשור בעיני לאינטרנט או למידת המוכנות של האקדמיה. זה סיפור על בחור לא ישר, שרצה לרמות ולגנוב/לקנות עבודה. היו כאלה לפני האינטרנט ויהיו כאלה גם אחריו. להשוות את השיחה איתו לשיחות שלך עם המנחה, עם שרון או עם קולגות אחרים זה קצת כמו להשוות בין שיר שמרפרנס לשיר אחר לבין זה שמוכר דיסקים צרובים ב10 ש"ח בשוק.

*ותכף אני בטח אהיה חייבת להגיד משהו דומה גם אצל שרון, נו שויין
**שהוא העניין הבעייתי מבחינת האקדמיה.

9:55 :: 28 באוק', 2007
.יהונתן
בלונדינית,
בדרך כלל פונים לרשימה הביבליוגרפית אחרי שקוראים את העבודה ולא לפניה. הסרת הרשימה נועדה, כצעד אבטחה, להביא לכך שכל קורא יוכל לקבל אותה אם הוא מוכיח לי מטרות ראויות, והיא חלק מהזכות שלי בעבודה שלי.

הסיפור ממש לא קשור לאינטרנט, למעט ההתייחסות להתבססות על מקורות אינטרנטיים. כמו שאמרתי בסוף, אני לא בטוח שהבעיה היא דווקא שאני מרגיש מומחא שמעתיקים סמינר שלי שזמין יותר מאשר שאני מתבייש שמישהו עושה את זה.

הרבה יותר קל להעתיק ברשת, זה לא אומר שזה לא אמין.

9:58 :: 28 באוק', 2007
.Asaf
באינטרנט דווקא יש peer review, תלוי רק איפה ואת מה אתה מחפש. יש הרבה מאוד סוגים של טקסטים באינטרנט, וברור שבבלוגי פקצות לא יהיה peer review, כי זה לא דומה לשום צורת כתיבה אחרת שקיימת ב"מציאות". לעומת זאת, Wikipedia, שמאוד דומה לסוגה הקיימת במציאות הלא-וירטואלית (לקסיקון/אלמנך), היא התגלמות ה-peer review (בכוונה הזכרתי את Wikipedia ולא איזו מגזין דמוי-"Nature" שקיים רק בגרסה מקוונת, כי אני לא יודע האם קיים מגזין מדעי שכזה השורר במרחב הקיברנטי בלבד).

10:23 :: 28 באוק', 2007
.ד"ר אוֹרי אמיתי
ראשית, אני מסכים עם ההערה שלך בסוף ועם הדגשה של הבלונדינית, שההבדל המרכזי והמכריע הוא ביקורת העמיתים – peer review. כשאני מגיש מאמר או ספר לפרסום, הוא נקרא על ידי עורכי ההוצאה, ואח"כ על ידי קוראים סודיים (אולי אפילו בלונדינים). כל אחד מהם יכול להחליט שהמאמר ראוי לפרסום או לא, ולהציע הערות והארות. מעטים מאד המקרים בהם מאמר, קו"ח ספר, עובר לפרסום ללא שום שינוי. כל זה לא קיים בבלוג. לכן אני, כמרצה, מתייחס למחקרים המתפרסמים ברשת אחת מאלה המתפרסמים בדפוס (וצריך לאמר, יש כבר כתבי-עת מדעיים המתפרסמים אך ורק ברשת).

שנית, טקסט שנגזר והודבק ממקור ברשת הוא גם קל עד מאד לזיהוי. אנחנו לא עד כדי כך מטומטמים כאן, במגדל השן.

שלישית, למרות שאני לפעמים קורא את הערות השוליים לפני המאמר עצמו, אני מסכים עם קביעתך שהרשימה הביבליוגרפית נקראת בסוף. הצעד שנקטת (החבאת הביבליוגרפיא) נראה לי הוגן מאד לכל הכיוונים.

רביעית, כן אתה צריך להיות מוחמא.

10:30 :: 28 באוק', 2007
.אלעד
(ניסית להגיב אצל שרון אך ללא הצלחה עקב בעהי אצלי אז אכתוב זאת כאן)

אני משמש כמבקר מאמרים מקצועיים בתחום שלי בכתבי עת שונים מהעולם (קורא סודי כפי שכתב דר' אמיתי). מעולם לא העלה מישהו על דעתו לא לפרסם את רשימת המקורות שלו. ועם העלה לא עשה זאת. רשימת המקורות היא חלק בלתי נפרד מכל מחקר. מאמר שמגיע אלי ללא רשימת מקורות מלאה (או ללא כל הנתונים) חוזר מיידית למחבר. כמו-כן הקביעה שרשימת המקורות נקראת בסוף איננה בהכרח נכונה. לא פעם אני קורא את הרשימה בהתחלה או מיד אחרי התקציר. לעיתים גם קוראים רק את המסקנות.

כמובן שלך מותר לעשות מה שאתה רוצה הרי הבלוג איננו פרסום אקדמי וזכותך לנסות לחנך את הנוער.

11:36 :: 28 באוק', 2007
.יהונתן
אלעד,
המרצה שלי קיבל את רשימת המקורות. אם הטקסט היה מתפרסם במקום "רשמי" הוא היה מגיע עם רשימת מקורות גם כן; אולם, העדר הרשימה בגרסת הבלוג נועדה למנוע העתקות בלבד. אין סיבה אחרת לכך שהיא נעדרת מהטסקט. מצד שני, היא הוכחה כשיטה יעילה למניעת התעקות, וראה את המקרה הזה [יש עוד כמה מקרים שלא היו קיצוניים כמו כאן, חלק קיבלו את הרשימה וחלק לא].

אורי,
חרף העיכוב בpeer review שלא מאפשר הכנת טקסטא בזמן קצר יחסית, אני עדיין חושב שזו שיטה מדעית נכונה לקידום הידע. האינטרנט חייבת למצוא כיצד לשלב אותה, ואני חושב שהתגובות בבלוג הן מערכת דומה יחסית.

11:45 :: 28 באוק', 2007
.הבלונדינית הסודית
יהונתן, אין ספק שיש בעיה (גם לאקדמיה וגם בכלל) להעריך את איכותו של תוכן שמפורסם ברשת, כיוון שהרבה מהכלים הקלאסיים אינם רלוונטים כאן. זה לא אומר שזה בלתי אפשרי וזה בוודאי לא אומר שאי אפשר למצוא חומרים איכותיים ברשת, להפך, אני מסכימה איתך שדרך העבודה הזו מציעה אופציה מדהימה לקידום הידע וחושבת שאנחנו כחוקרים צריכים למצוא דרך להתמודד עם החסרונות כדי שנוכל להנות מהיתרונות היחודיים.

ולגבי פרסום הביבליוגרפיה, אני מסכימה איתך לחלוטין.

12:00 :: 28 באוק', 2007
.ד"ר אוֹרי אמיתי
קודם כל – תיקון עצמי. בין לבין נחתה על שולחני עבודה, וכמובן שישר קראתי את הביבליוגרפיא. אולי הפעם זה בעקבות ההתכתבות כאן, אבל בעצם מדובר בנוהג די רגיל אצלי.

שנית, אני לא כופר ביעילות של בקורת עמיתים. נהפוך הוא, מדובר בעקרון חשוב של המחקר האקדמי (גם אם יש לו הרבה מגבלות וחסרונות).

שלישית, אני שותף מלא להתלבטויות שעולות מדברי הבלונדינית.
בשנה הראשונה שלי בחיפה (החמישית לא מצליחה להתחיל בימים אלה ממש) הזהרתי את התלמידים שלא להתעסק עם וויקיפדיא. היום אני מפנה אותם לשם כברירת מחדל מס' 2 (מס' 1 היא כמובן גוגל). זה שינוי מדהים. ועם זאת, יש בוויקי המון טעויות. הן מנוכשות בהדרגה, אבל הסטודנט הממוצע (ואף למעלה מזה) אינו מצויד בכלים, או במרץ, לעלות על הטעויות בעצמו. אני חוזר ומדגיש בכתה שוויקי היא רק תחנה ראשונה בחיפושׂ, לעולם לא האחרונה, אבל לא תמיד שומעים לי.

יש לנו עוד הרבה אתגרים לפנינו, בהתאמת כללי ההתנהגות האקדמיים לאינטרנט. איזה כיף!

12:52 :: 28 באוק', 2007
.שחר
אני חייב לומר שפעמים רבות אני קורא את הביבליוגרפיה יחסית בהתחלה. זה עוזר פעמים רבות למקם המתודולוגיה או האסכולה אליה משתייך כותב המאמר (הוא כולל את המאמר של X אבל לא את הביקורת של Y על הניסוי שלו… וכדומה), ומשמש כמעיין רמז לקריאת המאמר כולו.
אחת הבעיות בטקסטים יותר רציניים המפורסמים בבלוגים בפרט ובאתרים שונים ברשת בפרט היא המחסור ברשימת מקורות. לעיתים עניין זה קריטי, בעיקר כאשר פלוני לא מקבל קרדיט על פרסום תוצאות שלו. לא צריך להכביר מילים על איך שעניין זה פוגע גם בקוראים מתעניינים. (למרות שכמובן שאין במקרים אלו חשש לפלגיאט, לדעתי לפחות).
אתה צריך להיות מאוד מוחמא מכך שמעתיקים עבודות שלך. אבל רגע, זה אומר שהם חושבים שהמרצים שלהם לא נכנסים לבלוג שלך! כמו שאמרתי לזה שגנבו את ספרו מספרית האוניברסיטה בפעם השנייה – זו מחמאה לא פשוטה.

10:18 :: 29 באוק', 2007
.הבלונדינית הסודית
שחר, יהונתן כן נותן קרדיט למחקרים/אנשים עליהם הוא מסתמך ומאפשר לקוראים לראות את הרקע ממנו הוא בא. הוא פשוט עושה את זה בלינקים בגוף הטקסט ולא ברשימה ביבליוגרפית. זה אולי בעייתי במאמר שמפורסם בכתב עת מקצועי, אבל הולם ביותר, בעיני, בטקסט שמפורסם בבלוג.

11:01 :: 29 באוק', 2007
.שחר
למען הסר ספק –
לא כתבתי על או התכוונתי לבלוג זה ולטקסטים המצויים בו. אם פגעתי אני מתנצל.
הוא תמיד תמיד מצטט ונותן קרדיט. יש עוד בלוגים ואתרים. אני חושב שהדרך הנהוגה בבלוג זה וברבים אחרים היא המתאימה ביותר לבלוג ופרסומים דומים.
אבל שוב – לא רמזתי לבלוג זה, יש עוד כמה.

11:44 :: 29 באוק', 2007
.אייל לבקוביץ'
אהלן יונתן

כאשר פניתי אליך, כבר היו לי עשרות עמודים שהדפסתי. מה שכן, הכל היה קיים בבלאגן כיאוטי וקשה היה לנסח את השערת המחקר. מדובר בחקר מקרה, הממצאים נכתבו תוך כדי מחקר (ולכן לא נוסחה מראש השערת מחקר אלא כיוונים כללים).

את התגובה שלי פירסמתי בבלוג שלי. רק הייתי רוצה לנסות להבין איך בקשה לרשימה ביבליוגרפית הפכה להאשמה בנכונות להעתיק עבודה. נתחיל בזה שהנושא שלי שונה בתכלית מהנושאים שלך ושל שרון, ונמשיך בכך שאני לא חושב שתמצא סטודנט טיפש מספיק שיעתיק עבודה על בלוגים בעברית שפורסמה באינטרנט. כל-כך מעט אנשים עוסקים בתחום היום – זאת תהיה התאבדות.

שבת שלום

15:48 :: 3 בנוב', 2007
.יהונתן
איל,
שים לב שאתה הוא זה שחשפת את זהותך, גם כאן, וגם אצל שרון. לא אני ולא היא נתנו מידע בנוגע אליה.

ולעניינינו:
0. "כאשר פניתי אליך היו לי כבר עשרות עמודים שהדפסתי" – הדפסתי, לא 'קראתי', לא 'כתבתי', לא 'חקרתי'; בסך הכל הדפסת מאמרים.

1. "הכל היה שרוי בבלאגן כיאוטי" – השיחה ביננו לא היתה בקשה לביבליוגרפיה בלבד, היא נחזתה, לפחות לפי שיקול דעתי, למסע דיג נואש אחרי מידע ואילוץ ו\או כפיה לקבלת סיוע במסווה של נואשות ('ביום א' אני הולך למילואים וכו');

2. כשדיברת איתי בנוגע לעבודה לא היה לך נושא לעבודה. כך שלא יכול להיות שהוא "שונה בתכלית" מהנושאים שלי ושל שרון.

3. אף שיחה עמי, אלא אם נאמר אחרת, אינה "אוף רקורד" למעט מעגל מצומצם של אנשים שנחשבים חברים קרובים ו\או לקוחות. אני מקווה שתבין זאת, כי זה החוק.

4. אם כן היה לך נושא, ואם הוא כן היה "שונה בתכלית" מהנושאים שלי ושל שרון, האם עדיין רלוונטי לפנות אלינו?

5. הבקשה שלך ממני לא היתה לרשימה ביבליוגרפית. אני התייחסתי בפוסט הזה דווקא לבקשות של אחרים.

6. להזכירך, לא ביקשת ממני את הרשימה הביבליוגרפית. "רציתי לשאול אותך אם יש לך רעיונות להיבטים שאני יכול לחקור בעבודה זו שכזו"

7. מש"ל.

8. את שמי מאייתי יהונתן קלינגר, לא יונתן קלינגר, ואני אשמח אם תאיית אותו בצורה שמכבדת אותו, ולא לקרוא לי בשם אחר.

9. אתה יודע טוב מאוד מה הופיע במיילים ששלחתי לי ואתה יודע טוב מאוד מה כתבתי לך שם כדי לנסות לעזור לך; אתה גם יודע שאני ניסיתי להפנות אותך לכיוונים מסויימים, אבל התשובה שקיבלתי ממך היתה מנוסחת כאילו אתה רוצה לקצר תהליכים. אני רק אזכיר לך שציינת במפורש משהו לגבי הקורס "שיטות מחקר" אני מקווה שאני לא אצטרך לפרסם אותו.

10. אני אשמח אם תפרסם התנצלות על כך שקראת לשרון שקרנית, וכן תתקן את הפוסט שבו אתה מאשים את שרון בכך שהיא קישרה לבלוג שלך. המעשה הנ"ל לא רק שלא מוסיף לכבודך, הוא גם שקרי.

16:04 :: 3 בנוב', 2007
.תגובה לפוסט “יושרה אקדמית”

המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו – לסטודנטים ולחוקרים www.hamoshia.co.il

2010-07-10T07:27:00.000-07:00

המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו – לסטודנטים ולחוקרים www.hamoshia.co.il
פועל משנת 1991 - חבר באיגוד האמריקני להנחייה ויעוץ אקדמי AAU ועמית בארגון החוקרים האירופאי RUO. כפוף לכללים האקדמאיים ןלקןד האתי @ סודיות מוחלטת מובטחת @ הסכם דו צדדי הוגן בפיקוח רו"ח @ ייחודי!

-------------------------------------------------------------------------------------------------------
..."מומלץ ביותר! האיש - רציני" @ "רק אם הייתי יודעת קודם"....@ "בזכותו הגשתי את התיזה בזמן" @ "תופתעו לראות כמה זה פשוט ומהיר אצלו@ "הציונים גבוהים" @ "בשביל איכות משלמים" @" זו אוניברסיטה מופרטת" @ "הוא ה צליח לחלץ אותי מהתקיעות שלי"... (משוב סטודנטים, מאי-יוני, 2010)

מבצע קיץ 2010 מיוחד לסוף השנה האקדמית! תנאי תשלום נוחים. לפי כל הכללים האקדמיים.חבר מביא. הנחה לשתי ע' ומעלה # חדש! מסלול מיוחד לדוקטורטנים ומאסטרנטים # הנחייה, ליווי צמוד וקואצינג אישי # בחירת נושא ושאלת מחקר; איסוף מידע וסקירה ביבליוגרפית (מדעית ועדכנית); מחקר עיוני/מחקרי – איכותי/כמותי; פרק הממצאים; עיבודי SPSS ; ניתוח תוכן איכותני; דיון וסיכום.

סמינריונים, גמר, תיזה, דוקטורט,
המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו
ה ק צ פ ת ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ב דרך הבטוחה להשגת התואר # רק עבודות מקוריות ובלעדיות.

hamoshia@walla.co.il
0544678152 ---- המענה הכי מהיר בעיר!

סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות # סמינריונים, תיזות, ביבליוגרפיה

שירותים מיוחדים @ טיפול אישי ומהיר @ לפי הדרישות האקדמיות הגבוהות ביותר וכללי האתיקה @ "חילוץ תקועים" @ כתיבה אקדמית, עסקית, ארגונית @ ניהול תוכן וכתיבה לרשת @ עריכה, עיצוב והפקות דפוס @ ייעוץ וליווי @ סדנאות הדרכה @ טיפול אישי
כתיבה אקדמית מקורית ויצירתית - בלעדית בשבילך!

"אלפי סטודנטים כבר נושעו!

המושיע האקדמי (C) - אלא מי?
www.hamoshia.co.il

עבודות מקוריות, יצירתיות לפי כל הכללים האקדמאיים.

מה עוצר בעדך לעשות את התיזה? להשלים את הדוקטורט?

hamoshia@walla.com
סיוע מיטבי בהכנת עבודות אקדמיות מעולות וכתיבה יצירתית לפי הכללים - שירות איכותי ומהיר.

אנא מיילו פירוט מירבי ו"מי נגד מי":
נושא, שאלת מחקר, סוג עבודה (אמפירי כמותי/איכותי, עיוני) דרישות, סיליבוס, הכן מגישים, לו"ז, חומר שכבר נאסף, גחמות מנחים וכיו'

מענה בתוך 8 שעות!!!
סודיות מוחלטת מובטחת.

סטודנטיות, הוא יעשה לכן את הקיץ. יאללה, התעשתנה!

2010-07-03T02:08:00.000-07:00

המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו - לסטודנטים,
פועל משנת 1991 - חבר באיגוד האמריקני להנחייה ויעוץ אקדמי AAU ועמית בארגון החוקרים האירופאי RUO. כפוף לכללים האקדמאיים ןלקןד האתי @ סודיות מוחלטת מובטחת @ הסכם דו צדדי הוגן בפיקוח רו"ח @ ייחודי!

-------------------------------------------------------------------------------------------------------
..."מומלץ ביותר! האיש - רציני" @ "רק אם הייתי יודעת קודם"....@ "בזכותו הגשתי את התיזה בזמן" @ "תופתעו לראות כמה זה פשוט ומהיר אצלו@ "הציונים גבוהים" @ "בשביל איכות משלמים" @" זו אוניברסיטה מופרטת" @ "הוא ה צליח לחלץ אותי מהתקיעות שלי"... (משוב סטודנטים, מאי-יוני, 2010)

מבצע קיץ 2010 מיוחד לסוף השנה האקדמית! תנאי תשלום נוחים. לפי כל הכללים האקדמיים.חבר מביא. הנחה לשתי ע' ומעלה # חדש! מסלול מיוחד לדוקטורטנים ומאסטרנטים # הנחייה, ליווי צמוד וקואצינג אישי # בחירת נושא ושאלת מחקר; איסוף מידע וסקירה ביבליוגרפית (מדעית ועדכנית); מחקר עיוני/מחקרי – איכותי/כמותי; פרק הממצאים; עיבודי SPSS ; ניתוח תוכן איכותני; דיון וסיכום.

סמינריונים, גמר, תיזה, דוקטורט,
המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו
ה ק צ פ ת ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ב דרך הבטוחה להשגת התואר # רק עבודות מקוריות ובלעדיות.

hamoshia@walla.co.il
0544678152 ---- המענה הכי מהיר בעיר!

סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות # סמינריונים, תיזות, ביבליוגרפיה

שירותים מיוחדים @ טיפול אישי ומהיר @ לפי הדרישות האקדמיות הגבוהות ביותר וכללי האתיקה @ "חילוץ תקועים" @ כתיבה אקדמית, עסקית, ארגונית @ ניהול תוכן וכתיבה לרשת @ עריכה, עיצוב והפקות דפוס @ ייעוץ וליווי @ סדנאות הדרכה @ טיפול אישי
כתיבה אקדמית מקורית ויצירתית - בלעדית בשבילך!

"אלפי סטודנטים כבר נושעו!

המושיע האקדמי (C) - אלא מי?
www.hamoshia.co.il

עבודות מקוריות, יצירתיות לפי כל הכללים האקדמאיים.

מה עוצר בעדך לעשות את התיזה? להשלים את הדוקטורט?

hamoshia@walla.com
סיוע מיטבי בהכנת עבודות אקדמיות מעולות וכתיבה יצירתית לפי הכללים - שירות איכותי ומהיר.

אנא מיילו פירוט מירבי ו"מי נגד מי":
נושא, שאלת מחקר, סוג עבודה (אמפירי כמותי/איכותי, עיוני) דרישות, סיליבוס, הכן מגישים, לו"ז, חומר שכבר נאסף, גחמות מנחים וכיו'

מענה בתוך 8 שעות!!!
סודיות מוחלטת מובטחת.

2010-06-19T03:16:00.000-07:00

.

אקסית במצור / The Bounty Hunter – פראפרזה בקמפוס – sucsses בעיר הגדולה * סרט מהחיים הסטודנטיליים
* * *

לי אשכר, סטודנטית לתואר שני, אוהבת ללמוד, לשבת בבית קפה עם חברות ולבלות בפאב אחרי טבילת ערבית בים של הרצליה. אך מה שתקוע אצלה זו התיזה. יש לה מנחה וביבליוגרפיה – אך לא מצליחה לאסוף את עצמה. כן, יש לה גם חבר. והוא בעצם נתן לה טיפ: www.hamoshia,co,il
המושיע האקדמי יסייע לה – בגדול – לתפוס את השור בקרניו. "אם אני לי – המושיע לי" ((c המושיע האקדמי – אלא מי?

לפרטים נוספים: hamoshia@gmail.com

י
.

אקסית במצור / The Bounty Hunter – פראפרזה בקמפוס – sucsses בעיר הגדולה * סרט מהחיים הסטודנטיליים
* * *

לי אשכר, סטודנטית לתואר שני, אוהבת ללמוד, לשבת בבית קפה עם חברות ולבלות בפאב אחרי טבילת ערבית בים של הרצליה. אך מה שתקוע אצלה זו התיזה. יש לה מנחה וביבליוגרפיה – אך לא מצליחה לאסוף את עצמה. כן, יש לה גם חבר. והוא בעצם נתן לה טיפ: www.hamoshia,co,il
המושיע האקדמי יסייע לה – בגדול – לתפוס את השור בקרניו. "אם אני לי – המושיע לי" ((c המושיע האקדמי – אלא מי?

לפרטים נוספים: hamoshia@gmail.com

יד מושטת לדוקטורנטית מתוסכלת

2010-05-29T09:46:00.000-07:00

גם אני הייתי במצבך לפני שנים.
כנסי לאתר www.hamoshia.co.il

מה הסטיקרים מספרים עלינו?

2010-05-29T03:15:00.000-07:00

ראה מחקר חדש בכלכליסט ותגובתי שם.

האם יש באמת 'פסיכולוגיה עברית'?בימים אלה של חופשת הסמסטר אני מבקרת בניו יורק, ובין סופת שלגים אחת לשנייה, פוגשת קבוצה של סטודנטים מקומיים לדוקטוראט שא

2010-05-17T01:00:00.001-07:00

האם יש באמת 'פסיכולוגיה עברית'?
addthis_pub = 'hebpsy';

בימים אלה של חופשת הסמסטר אני מבקרת בניו יורק, ובין סופת שלגים אחת לשנייה, פוגשת קבוצה של סטודנטים מקומיים לדוקטוראט שאני מדריכה בעצה טובה. לאמר פגישה שכזו אמש, אני נדהמת לגלות עד כמה דומים הנושאים והשיטות בהם עוסקים החוקרים הצעירים כאן - לנושאים הטובים והמוכרים שאני פוגשת בעבודות מוסמך ודוקטוראט במוסדות שבארץ, ובמיוחד בין המסגרות המאפשרות עבודות מחקר איכותניות. ובכן, אתמול דיברתי כאן באוניברסיטה עם: 1. בחור המתרגל מדיטציה ולומד בודהיזם, שעומד לערוך עבודת דוקטוראט על שני דורות של הגולים הטיבטים בארצות הברית. הוא מעוניין במיוחד לראיין קבוצה של גולים מ"הדור הראשון", כאלה שעברו בעצמם את הגירוש או הבריחה ממולדתם, ובהשוואה אליהם קבוצה של גולים מ"הדור השני", שנולדו בגלות, בהודו או בארצות הברית. האם וכיצד מועבר המטען התרבותי והנרטיב ההיסטורי של הגירוש והגעגוע למולדת מדור הגולים הראשון אל השני? 2. בחורה שהצטרפה במשך החודשים האחרונים למסע של פעילי שלום שעוברים ממקום למקום ברחבי העולם. היא עצמה ילידת צ'ילה, ומדברת בקלות בארבע שפות. המרואיינים שלה הינם 200 (!) ממשתתפי המסע, בני עמים שונים וגילים שונים, שאיתם היא שוחחה במהלך המסע, וכמובן הקליטה את השיחות. בעקבות ההדרכה שקיבלה ממני בשנה שעברה, היא לא "שואלת" אותם דבר, אלא "מבקשת" אותם לספר לה חוויה משמעותית מהמסע שהם עורכים. כרגע יש לה הרים של חומר, ועליה להחליט מה תעשה בו לעבודת המחקר שלה. 3. בחור ממוצא רוסי חוקר את סיפורי החיים של משוררים. הוא עצמו, כמובן, חוטא בכתיבת שירים בעצמו, ומקווה לעסוק בכך יותר אחרי הדוקטורט. בחור זה ראיין לעומק שלושה משוררים במטרה להבין את מקומה של היצירה בחייהם. הוא גם למד את מכלול היצירה שלהם, וחיפש מהי זהותם כפי שהיא מפציעה מתוך השירים. ממד נוסף שהוא מתעמק בו הוא מה הם חושבים זה על שירתו של זה. סיפרתי לו על דוקטור מיכל נחמיאס, שעשתה לפני שנים אחדות עבודה דומה ממש באוניברסיטה העברית בהדרכתי. הצרה היא שאיננו קורא עברית, ולא נותר לי אלא להבטיח שאשלח לו מהארץ את התקציר של עבודת הדוקטורט המרתקת הזו באנגלית. 4. בחורה בגיל העמידה, שואלת כיצד ניתן לספר לילדים קטנים על השואה. היא עצמה בת לניצולי שואה ואיננה שוכחת איך גילתה בהדרגה את הזוועות שעברו על הוריה. עתה היא חוקרת ספרות ילדים שיצאה לאור ומחפשת מהן הדרכים בהן מיוצגת השואה מול קוראים צעירים. כחוקרת במדעי החברה סיפרה לי בהשתאות כי יש באוניברסיטאות אחדות עכשיו מרכזי למידה בינתחומיים שנקראים "לימודי הילד" ומאגדים יחד חוקרים שעוסקים בהבטים הרבים של הילדות במבט בינתחומי -רופאים, פסיכולוגים, מחנכים ועוד ועוד. כיון שהיא עצמה חונכה במחלקה לפסיכלוגיה, היא אף עומדת לראיין מורות ומורים של הגיל הרך ולדובב אותם על הנושא. ישנם מחסומים של שפה בינינו, אבל מה עוד? הרגשתי מאוד 'בבית' בין אלה ואחרים שהתקבצו לסמינר. אפילו העובדה שהשיחה התקיימה כמובן באנגלית כמעט ולא עמדה למכשול מול תחושת הקירבה. עמדתי לאחר המפגש במסדרון, וחשבתי לעצמי בעברית - סדנא לארעא חד הוא? האם יש משהו מיוחד שאנו עושים ב'פסיכולוגיה עברית' והוא אחר? ממש אינני בטוחה. ומצד שני, כמה קל ונכון היה לראות את התלמידים האלה עוסקים במחקריהם אצלנו, וכמה חבל שהאוניברסיטאות בארץ אינן ששות לסוג כזה של עבודה.
מאת: פרופ. עמיה ליבליך פורסם ב‏יום רביעי ‏10 ‏פברואר ‏2010 חזרה לבלוג

צימאון - הרוחניות החדשה הדפס הדתיות החילונית הסמויה

2010-04-27T02:28:00.001-07:00

צימאון - הרוחניות החדשה הדפס

הדתיות החילונית הסמויה מאת: רן להב 28/02/2005
קורס לסטודנטים לפילוסופיה על קשר בין אדם ואלוהים באוניברסיטת חיפה, הביא את הד"ר רן להב להכרה כי בישראל ישנו צמא עצום לרוחניות שאיננה קשורה עם מימסד דתי מכל סוג שהוא. רן להב מחפש אחר עיצוב מחודש לחוויה הדתית לסוגיה

לקראת תחילתה של שנת הלימודים באוניברסיטת חיפה נתבקשתי, כבשנים קודמות, להגדיר את נושא הקורס לתואר הראשון שעמדתי ללמד במחלקה לפילוסופיה. עלה בדעתי להיות נועז הפעם, לחרוג מן הנושאים האקדמיים הבטוחים ולעסוק בנושא הקרוב ללבי: אמונה באלוהים. אלוהים אינו נושא מבטיח באוניברסיטה חילונית והוא עשוי להרתיע רבים בעידן הספקני, השכלתני והפרגמטי שלנו. בכל זאת, החלטתי להסתכן וקיוויתי שיימצאו די תלמידים למלא את המיכסה המינימלית לקיומו של קורס. רשמתי בטופס את הכותרת: "אדם ואלוהים", והסברתי בקצרה שהקורס יעסוק בתפישות השונות בדבר היחס שבין האדם לאלוהיו.

כשהחלה ההרשמה, התקשרה אלי מזכירת החוג לפילוסופיה ושאלה אם אסכים להגדיל את מיכסת המשתתפים בקורס מעבר לשישים, בגלל ריבוי הסטודנטים הפונים. הסכמתי, כמובן, אבל התפלאתי: בשיעורי רשות בפילוסופיה לומדים בדרך-כלל בין עשרים לשלושים תלמידים. מי הם המתעניינים באלוהים?

שיערתי לתומי שאלו הם בוודאי יוצאי הודו, בוגרי האשראמים ומסיבות הסמים של גואה, ואולי גם חברים בכיתות של ה"עידן החדש". נאנחתי לעצמי והרהרתי, שאצטרך להקדיש את השיעורים הראשונים לדיון אקדמי אשר יעגן את הסטודנטים הללו בדרכי החשיבה הרציונלית, ויבהיר להם שאלוהים הוא יותר מחוויית "היי" רגעית.

עם תחילת הסמסטר עמדתי באולם רחב ידיים מול כשישים צעירים, שנראו סטודנטים רגילים. איש מהם לא לבש בגדי פשתן לבנים בנוסח הודו. לאחר שהסברתי את מסגרת הקורס וחובותיו, ביקשתי מהם לרשום על דף, בכמה שורות, מדוע באו לקורס ומהו הקשר האישי שלהם לנושא. כשקראתי את דבריהם, נדהמתי. רובם הגדול סיפרו שהם אינם מאמינים באלוהים ומעולם לא היתה להם כל שייכות לדת או לכת כלשהי. מדוע, אם כן, נרשמו לקורס? ההסבר הנפוץ היה: כדי להבין מה מניע בני-אדם להאמין באמונותיהם ולהתנהג בדרכיהם.

הנגיעה הדתית הראשונה

לאור הממצאים המפתיעים, שיניתי את התוכנית של השיעורים הראשונים והרחבתי את הדיון אל מעבר לגבולות הניתוח הרציונלי. התחלנו בחומר קריאה העוסק בחוויות דתיות (קראנו בספרו הקלאסי של ויליאם ג'יימס, "החוויה הדתית לסוגיה"), שכן הנושא ממחיש באופן ישיר וחי את הנגיעה הדתית הראשונה בלבו של האדם. בתחילה הביעו רבים מן הסטודנטים התנגדות רבה לאלוהים. הם הרבו לנגח את הדת כהמצאה אנושית, ואת האלוהים כאשליה מנחמת. אף שתגובתי היתה תמיד שאיננו צריכים להכריע אם אלוהים קיים, אלא להכיר את מאפייניה של התופעה הדתית לפני שנוכל להחליט אם היא אמיתית, רבים הצהירו באופן כמעט כפייתי שהחוויות האלו הן אשליה עצמית.

רק לאחר כשלושה או ארבעה שיעורים התפוגגה ההתנגדות של הסטודנטים. היה נדמה לי שהם פשוט למדו לשים בסוגריים את שאלת קיומו או אי-קיומו של האלוהים, ולהתעלם ממנה לצורך הדיון. אולם ככל שחלף הזמן, שמתי לב לשינוי. חלק מהסטודנטים הביעו את התפעלותם מהתיאורים של החוויות הדתיות, אחרים צידדו בתפישה דתית זו או אחרת. כמה תלמידים אף סיפרו לי, בתרגילים שהגישו או בשיחות אישיות לאחר השיעור, על חוויות רוחניות שחוו.

לאחר שסיימנו לדון בחוויה הדתית, המשכנו לשלושה נושאים נוספים: הפליאה והיראה הדתית, הכמיהה הדתית והאמונה הדתית. חומר הלימוד בכל אחד מארבעת נושאי הקורס שילב סיפורים אישיים מן הספרות המקצועית ותיאוריות כלליות של ההוגים המרכזיים. הופתעתי מעומק השינוי ביחסם של הסטודנטים, ורק בהסתכלות לאחור אני מבין מהו הגורם העיקרי שפתח את לבם: הדיונים וחומר הקריאה עסקו באלוהים ללא המטען הרבני של מצוות, ואיסורים, או פלפול תלמודי. דיברנו על החוויה – לא של אלוהים שקרע את הים וציווה עלינו להניח תפילין, אלא של הממשות האלוהית הנוגעת בלבו של האדם. קראנו על הכמיהה – לא לאלוהים של כיפות וציציות וסידורי תפילה, אלא לנוכחות שבפנימיותינו המעניקה לנו משמעות וביטחון; ולאלוהים האישי הזה, הנוגע בנו ושלבנו פונה אליו, תלמידים רבים יכלו לחוש חיבור אמיתי.

כאשר ביקשתי בסוף הסמסטר לתאר בכתב מה למדו הסטודנטים על הדתיות במשך הקורס (באופן אנונימי או בחתימת שמם, כרצונם), קיבלתי תשובות "דתיות" רבות, והציטוטים כאן כולם באישורם של בעלי הדברים. אחד התלמידים, אורן, כתב: "הקורס שימש למעשה 'טריגר' למה שהיה, ויש לי בפנים. לאחר ההבנה של החוויות הדתיות, הצלחתי לראשונה לחבר את כל מה שעברתי, ולכן החיבור לקורס היה ממשי ואישי. מחד גיסא, הקשבתי לך ולשאר הסטודנטים והצלחתי לחבר את כל החלקים המפוזרים שהיו בתוכי. ומאידך, החיבור אלי היה אוטומטי והנפש שבתוכי התחילה לשאוב את המידע שזרם והשתולל בחדר, כאילו סוף-סוף היא מקבלת תשובות...". בשיחה לאחר מכן סיפר אורן, שבעקבות הקורס נוכח לדעת שמאז ומתמיד היה טבוע בו "משהו" רוחני והוא תמיד חיפש אחריו, אבל עד עכשיו לא כל-כך שם לב לכך. "החברה המערבית מעודדת ריצה אחר תארים והישגיות, והריצה הזו מסתירה מאיתנו שאנחנו בחיפוש אחרי ה'משהו' הזה. הדבר הרוחני הזה טבוע בהמון אנשים. אני אישית מכיר כמה אנשים כאלה, אם כי הם לא מראים את זה כלפי חוץ, כי הם מפחדים מן התגובות. אבל כל אחד מחזיק חלק מהאלוהים בתוכו".

הילה, שגדלה בקיבוץ חילוני, כתבה: "האלוהים הוא בתוכי. ככה יותר קל לי למצוא מקום להאמין בו". כשביקשתי ממנה להסביר, סיפרה שפעם חוותה חוויה דתית אבל פטרה אותה כסתם רגש. "אלוהים היה מכוסה בשכבות-שכבות של 'לאכול כשר' ו'לא לנסוע בשבת', שתמיד עוררו בי 'אנטי'. הקורס הוריד מאלוהים את השכבות האלו. תמיד חשבתי שאלוהים שייך לאנשים שמקיימים מצוות. עכשיו אני יודעת שהוא כאן בפנים, ושאני יכולה לקבל ממנו כוחות, שחרור, ביטחון".

תלמידה אחרת, גם היא שמה הילה, כתבה: "אחרי זמן רב של הזנחה, האמונה שוב קיבלה מקום מרכזי בתודעתי... האמונה הפרטית הייחודית של כל אדם היא תמיד שם איתו, בנפשו, וההבדל הוא ביחס שהיא מקבלת ובמקום שהאדם מחליט לפנות לה בחייו... בעקבות הקורס החזרתי את האמונה למקום מרכזי בחיי. היא כבר לא ילדה מוזנחת".

ניר כתב: "מצאתי שאני לגמרי מאמין בניצוץ האלוהי, שקיים בכל אחד מאיתנו, ניצוץ שתר ומחפש אחר הקשר הרוחני עם ה'אחֵר לגמרי'" (כלומר, עם הממשות האלוהית, במונחים של ההוגה רודולף אוטו, שקראנו מתוך כתביו בקורס), והוסיף בעל-פה: "קשה לי לקרוא לדבר הזה, שאין לו צורה ואין לו פנים, אלוהים. אני סולד מהדת הממוסדת, וקשה לנתק את הפן הרוחני מהמימסד הדתי".

רובם הגדול של דפי המשוב שקיבלתי, כמו גם השיחות שניהלתי עם הסטודנטים, היו ברוח זו. בעקבות הקורס, נאמר לי, הם הכירו בדבר-מה שקודם לכן לא ניתנו לו ההזדמנות, המילים או הלגיטימציה להתבטא. הקורס לא נטע בהם דתיות חדשה, אלא עזר להם לגלות את הדתיות – ה"אמונה", ה"ניצוץ האלוהי", "משהו רוחני" – שכבר היתה חבויה בלבם.

היו, כמובן, כאלה שלא גילו אמונה בלבם, אולם נראה שגם הם למדו שהדתיות אינה סתם שטות של רפי השכל. כך, אדי, שהיה מן המתנגדים החריפים בשיעורים הראשונים, כתב לי כשבועיים לאחר תום הלימודים: "תודה לך על הקורס המעניין, שגרם אפילו למטריאליסט קיצוני כמוני להרהר בדברים מחדש. רציונליזציה כנגד הדת היא קלה כמו לירות בברווז יושב. למרבה הפלא, הברווז ממשיך לחיות באושר ובשלום".

דתיות ללא דת

ניתן להניח שתלמידי הקורס אינם יחידים במינם בחברה הישראלית, והם מייצגים רבים אחרים. אם כן, הרי מדובר בעמדה פנימית נפוצה בקרב הציבור ה"חילוני". אין היא "דתית" במובן של דת ממוסדת, משום שהאדם תופש את עמדתו כמבטאת מפגש אישי ואינטימי בינו לבין "כוח עליון" או "ניצוץ אלוהי" או "אלוהים", "ממשות", "נוכחות", "אור" וכו', מפגש שאין לו ולא כלום עם כלליה ואמונותיה של קבוצה דתית זו או אחרת. עם זאת, זוהי עמדה "דתית" במובן זה שהיא מבטאת פנייה אל המוחלט, אל הקדושה, אל האלוהי, אל שורש הממשות.

דתיות ללא דת זו נבדלת לא רק מן היהדות המסורתית, אלא גם מן הרוחניות של ה"עידן החדש" ושל דתות המזרח, משום שאינה מכילה תיאוריות ("ידע") על הנפש, על החיים לאחר המוות וכו', אין לה פרקטיקות מדיטטיביות ופולחניות מוגדרות, אין בה מורי-דרך וקהילות, וגם לא מתכונים לשיפור חייו של הפרט. זוהי דתיות ללא טכניקות, ללא גופי ידע, ללא ספרי קודש, ללא גורו או רב, ללא כללי פולחן. זוהי דתיותו של הלב.

למרות נפוצותה, איננו מרבים לשמוע על הדתיות הזו, הן בגלל אופייה האינטימי והן מפני שבעולם ה"חילוני" שורר הלך-רוח של חשד כלפי הדת ואף סלידה ממנה, מחד, ומכל דבר הנראה כחורג מגבולות הרציונליות, מאידך. התוצאה היא שאין זה קל לספר אפילו לחבר טוב על חוויות דתיות או על אמונה דתית, מחשש לתגובה ביקורתית או מלגלגת. ובכל זאת, דתיות "חילונית" זו קיימת, ונראה לי שזוהי הסיבה הסמויה לכך שסטודנטים רבים כל-כך נהרו אל קורס בעל שם דתי כל-כך.

לוּ: מפגש פנימי

המפגש האישי עם הנוכחות האלוהית מתבטא במגוון אופנים: בדממה פנימית, בגלי ריגוש העולים מאי-שם, בפליאה אל מול הטבע, בביטחון ומנוחה ושחרור פנימיים, בשיח פנימי עם אותה נוכחות, בבכי לא מובן הנובע ממעמקי הנפש, בזרימה חסרת מאמץ, בתחושה שהכול יפה ובהיר ונכון, ואף קדוש. אולם בגלל אופיו הפנימי, קשה להגדיר מפגש זה במאפיינים אוניברסליים. יש לספר עליו, כפי שהוא מתבטא בחייו של אדם זה או אחר, וביכולתי לספר רק על עצמי.

בספרי "לוּ: יומן פנימי", כיניתי את הנוכחות הפנימית הזו בשם "לוּ" (שם ששאלתי, בגלל צלילו, מלשונו של שבט נידח). תיארתי בו מסע הכולל חוויות רוחניות, מאבקים פנימיים, מפגשים עם אנשי דת והתבודדויות ממושכות. תחילה שמרתי את כתב-היד לעצמי ושיתפתי בו רק חברים מעטים. אולם כשהבנתי ש"לוּ" עולה גם בלבבות רבים אחרים, החלטתי להוציאו לאור.

את נגיעותיו הראשונות של ה"לוּ" חשתי בעת טיול שערכתי לבדי באלסקה, כהפוגה מן העבודה המפרכת והמתסכלת באוניברסיטה בטקסס שבארצות-הברית, שלימדתי בה אז:

"דבר-מה מוסיף לגעת אצלי בלב, לא מן הצד שלי, זה שאני מכיר, אלא מצדו האחר, הנסתר, מן הדופן החיצונית. דבר-מה דוחק ומתאווה להיכנס. מין רגשה מתרפקת ובוכה, דוחפת לעלות ולפרוץ מלמטה, תחת קרשי הרצפה פנימה אל תוכי, מתוך מצולה בלתי ידועה, ומשם למעלה, אל החזה והגרון. ואולי אין זה רגש כלל, אין הוא בא מן הכיוון המוכר של הרגשות הרגילים. באפרוריות הריקה של הכבישים אני חש בו לעתים: ים של כאב מתוק ומטהר, חמים ורחב" (רן להב, "לוּ: יומן פנימי", אסטרולוג, הוד-השרון, 2004, עמ' 32).

הנוכחות, שחדרה אל תוכי במפתיע, תלשה אותי מן המירוץ האקדמי אחר פרסומים ודרגות. כמיהה חדשה נבטה בי, להתקרב אל הממשות שנגעה בי. נודע לי על מנזר שתקנים בקרבת עיר מגוריי, והרעיון של התבודדות שקטה בטבע משך את לבי. כתבתי לראש המנזר, סיפרתי לו על חוויותי והסברתי שאינני נוצרי. הוא הזמין אותי לשבוע, "לבחון מה אלוהים רוצה לעשות" בחיי.

מאז הרביתי להתבודד במקומות שונים, אולם חוויה אחת שחוויתי ביער באותו שבוע ראשון נותרה בתוכי במשך שנים, כעמוד האש שהתווה את דרכי:

"וכאן, בעלייה, ירד עלי לוּ עצום… ומרגע זה משתתקות המילים בבואן לתאר את האינסוף האלוהי שעטף אותי בחסדו. העולם נפער בתוכי לקראת ממשות אחרת. נוכחות עצומה באה ועטפה וגדשה את כולי, גדולה מכל אפשרות של דמיון אנושי, אחרת לחלוטין, בעוצמה ובחסד ובקדושה שאין להם שיעור, מטביעה ומאיינת את הכול. 'כי גבר עלינו חסדו'.

"מוצף בחסד חם של אהבה שאין לה גבולות וסמיכה כזרם של פלדה רכה, עמדתי, ישבתי, ריחפתי – הלוּ נשר עלי מכל עבר כמו פתיתים של שלג, שטף אל תוכי כמו גלים, פעל במעמקיי את פעולתו. הוא עלה בתוכי עמוק מן העמוקים שברגשותי, קרוב אלי יותר משאני עצמי עם עצמי, נוגע בי במעמקים שמעולם לא ידעתי, בשורש מהותי...

"...כך עמדתי מתמוסס ונעלם ומתרומם ומתעלה, אני בלבה של הממשות הקדושה והיא בעמקי המקום שממנו נובט קיומי, מתייפח באהבה עצומה, בוכה מן המתיקות האינסופית שלא יכולתי להכילה. מים גדולים וטובים זרמו אל תוכי עוד ועוד, ואני לא יכולתי ללגום את כולם" (עמ' 56).

מאז למדתי שרבים חווים את נוכחות ה"לוּ", בעוצמות שונות ובאיכויות ובאופנים שונים. אבל כפי שהעידו התלמידים, רבים גם אינם מניחים לעצמם להיפתח אליה. בעולם הרציונלי והמהיר שלנו, תאב ההישגים והתוצאות, קל יותר לפטור תחושת נוכחות ממין זה כסתם מצב-רוח טוב ולהמשיך בעיסוקים העצמיים הישנים, במקום להשתיק את ה"אני" העסוק בעיסוקיו, לפתוח מרחב פנימי לנוכחות החדשה ולטפחה. ואף על פי כן, היא מוסיפה להופיע בפנימיותנו ולעלות בלבבות.

דתיות העתיד?

כמה אנשים "דתיים" שקראו את ספרי מצאו בו עניין, משום שבעיניהם רוחניות של "לוּ" היא התחלה של תנועה בכיוון הנכון. אם תמשיך בדרכך, כך רמזו לי, תגיע ליהדות המסורתית, תתחיל להניח תפילין ולאכול מזון כשר ולקבל על עצמך את סמכותם של החוקים הרבניים.

נראה לי שאנשים אלו טועים בהבנתה של מהות התופעה. רוחניות של "לוּ" אינה נקודת התחלה גרידא. אין היא זרע גולמי למשהו שעוד יצמח ויעלה, אלא עמדה רוחנית בשלה ומלאה, ואף יותר מזה: רוחניות העתיד.

הדתות המסורתיות הרגילו אותנו לחשוב על הדתיות כאפשרית רק בתוך מסגרת מוגדרת וסמכותית של עיקרי אמונה וידע מקודש, חוקי התנהגות, פולחנים ותרגילים רוחניים, כתבי קודש ומימסד דתי. כך הדבר בכל דת מסורתית בעולם, וכיתות ה"עידן החדש" הולכות בנאמנות בעקבותיהן. מנקודת מבט זו נדמה שכל עוד לא הגדרנו כללי תפילה ופולחן או מדיטציה, הרי עדיין לא הגענו, אנחנו רק בדרך.

רוחניות אישית-חופשית היתה קיימת תמיד, אולם עד כה רק כתופעה שולית. אני מאמין שהיום אנו מוכנים לה יותר מאי-פעם. רוח חדשה מנשבת באווירה התרבותית והרעיונית של ימינו. שהרי האדם כאינדיבידואל, כפרט שזהותו וערכו טמונים בייחודיותו, הוא תגלית חדשה. כך, הרעיונות של חופש המצפון והביטוי האישי, זכויותיו של הפרט, שוויון ערך האדם באשר הוא אדם – אלו ודומיהם התחילו לנבוט במערב רק ב-300 השנים האחרונות, ובעשורים האחרונים בלבד הגיעו לפריחה. תפישת אדם חדשה זו קוראת לגישה רוחנית מהפכנית, שעל-פיה האדם פוגש את אלוהיו כפרט ייחודי, ללא תיווכן של סמכויות דתיות ונוסחאות המתאימות לכול. אלא שהיהדות המסורתית, כמו דתות מסורתיות אחרות, עדיין לא עיכלה את הבשורה החדשה והיא דבקה בתפישה המיושנת של דחיסת האינדיבידואל אל תוך מסגרות מוכנות מראש.

עדות לשינוי העצום שעברה התרבות המערבית היא הרוח הפוסט-מודרניסטית שצצה ועלתה בשלושים השנים האחרונות, עם סיסמאות הרחוב הפופולריות שלה, כגון "הכול יחסי" או "כל אחד והאמת הסובייקטיבית שלו". על אף פשטנותן ושטחיותן של הסיסמאות הנפוצות הללו, יש בהן ניצוץ של תובנה חשובה: אדם בן-זמננו אינו בוטח עוד בנוסחאות אוניברסליות, והוא נכון לחיות בעולם שאין בו מסגרות מוצקות. במובן זה אנו חיים היום בתקופה חדשה, שלא היתה כמותה בתולדות העולם. בלבנו אנחנו מוכנים כבר לרוחניות מסוג חדש לחלוטין, לרוחניות של גישוש ללא תשובות סופיות ושורות תחתונות, של כמיהה ללא כללי מעשה ועיקרי אמונה, של אחווה רוחנית בין שונים, במקום ציות ותמימות דעים.

בישראל, כך נראה לי, מוכנוּת זו היא רבה במיוחד. צמא רוחני גדול קיים בארץ, כפי שמעידים גלי הצעירים הנוסעים להודו, הפופולריות הגואה של כיתות ה"עידן החדש", תופעת החוזרים בתשובה, וכן הסטודנטים בכיתה שלימדתי. אלא שמבחינתם של רבים, צמא זה אינו בא על סיפוקו בישיבות החרדיות, בתחליפים המימיים של הרפורמים או הקונסרבטיבים, וגם לא בתיאוריות הפנטסטיות של כיתות ה"עידן החדש". ומדרכו של צמא כזה, שהוא מוצא לבסוף ערוצים לבטא את עצמו. נראה לי שהאתגר העומד היום בפני הצמאים הללו הוא לפתח שפות רוחניות חדשות אשר יפְתְחו אופקים רוחניים שיש בהם כדי להרוות את הנפש החופשית, בלי לחנוק אותה בדוקטרינות ונוסחאות. ובכל הנוגע לאלו שהיהדות קרובה ללבם, האתגר הוא לפתוח אופקים שיהיו אמנם חופשיים ואישיים, אבל שפתם יהודית.

אני משער, שככל שתתפשט בארץ הדתיות של ה"לוּ", ככל שתעלה הבשורה החדשה ותקבל לגיטימציה בקרב הציבור הרחב, כן תיאבק בה יותר היהדות הממוסדת ותוקיע אותה כעיוות. אולם נראה לי שהתנגדות זו נידונה לכשלון. יותר מדי לבבות בחברה הישראלית כמהים לרוחניות חופשית או ליהדות של חופש פנימי, ורבים מדי נקעה נפשם מן המונופולין הרבני על הדתיות. יהי רצון שבמהפכת הדתיוּת החופשית הזו נהיה אנחנו, הישראלים, חלוצים עולמיים, כפי שהיינו, לפני אלפי שנים, חלוצי המהפכה המונותיאיסטית.

ד"ר רן להב הוא מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה

הכתבה פורסמה בגיליון מספר 26 של "ארץ אחרת". להזמנת הגיליון לחצו כאן

ידיעות חדשותיות ייכתבו על ידי מחשב

2010-03-31T04:31:00.000-07:00

האם את הכתבה הבאה שתקראו יכתוב מחשב?
מאת אסף שטול-טראורינג, כתב "הארץ" לענייני מדע
אתרים בארה"ב מפתחים אלגוריתם שמכין ידיעות חדשותיות מבלי מגע יד אדם
העיתונאים הלכו הביתה, רק המחשבים נשארו
תצלום: רויטרס המתמטיקאי אלן טורינג הציע ב-1950 מבחן פשוט שאמור לבדוק אם למכונה נתונה יש בינה מלאכותית: אדם המשמש שופט מנהל דיאלוג עם שני גורמים המוסתרים מעיניו: האחד המכונה העומדת למבחן והשני אדם מן השורה. אם השופט אינו יכול לקבוע מיהו האדם ומי המכונה, הרי שלמכונה בינה מלאכותית. רוב החוקרים מעריכים כי עוד ארוכה הדרך עד ליצירת מכונה שתעבור את מבחן טורינג בהצלחה. אולם יש הטוענים כי מחשבים מודרניים יצליחו לעבור ניסוי דומה - נקרא לו "מבחן טורינג העיתונאי" - כבר בעתיד הנראה לעין. מתכנתים אמריקאים מפתחים בימים אלה מודלים אלגוריתמיים לייצור ידיעות עיתונאיות; הם מקווים שבעתיד הקרוב לא יוכלו הקוראים-שופטים להבחין בהבדל בין ידיעות אלה לבין תוכן פרי מקלדתם של עיתונאים בשר ודם. בינתיים, העלבון שמור לכתבי הספורט בלבד. אתר הספורט האמריקאי StatSheet.com הודיע לפני כמה ימים כי בכוונתו להפיק באופן אוטומטי ידיעות העוסקות במשחקי ספורט, באמצעות מודלים אלגוריתמיים. מטרתו המוצהרת של האתר היא כי לפחות 90% מהקוראים לא יוכלו להבדיל בין הידיעות שנכתבו על ידי כתבים לבין הידיעות ש"נכתבו" על ידי האלגוריתם. המיזם של האתר צפוי לפעול בדומה למודל לייצור תוכן אוטומטי שפיתחה מעבדת Intelligent Information באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, בשיתוף פעולה עם בית הספר לעיתונות של האוניברסיטה. תוכנה שפיתחה המעבדה, הקרויה StatsMonkey, מייצרת באופן אוטומטי ידיעות ספורט מנתוני משחקים שמוזנים אליה. התוכנה אינה מחליפה רק את הכתב, אלא גם את העורך: לידיעה מצורפת כותרת מתאימה ותצלום של השחקן המרכזי במשחק. התוכנה, שמוגבלת כיום ליצירת ידיעות העוסקות במשחקי ספורט, בנויה על מודלים סטטיסטיים שמאפשרים את זיהויו של המידע החדש והחשוב ביותר בתוצאות משחק זה או אחר: התוכנה סורקת אחר שינויים בין תוצאות המשחק לתוצאות קודמות והסתברויות ניצחון. גם הפעולות והשחקנים המרכזיים במשחק מזוהים בצורה דומה. למערכת הממוחשבת ארכיון הכולל את הסוגים השונים של העלילות או הסיפורים שעשויים להיות לידיעה, כגון ניצחון שהושג בדקה ה-90 או תבוסה מוחצת של אחת הקבוצות. לטענת מפתחי התוכנה, ביכולתה אף לדווח על משחק מנקודת המבט של שתי הקבוצות המשחקות; קוראים המתלוננים על חוסר אובייקטיביות בדפי הספורט יראו בכך יתרון גדול. מטבע הדברים, הפיתוח מוגבל כעת לידיעות עשירות בנתונים, כגון אלה הנפוצות בעיתוני הספורט והכלכלה. מפתחי StatsMonkey מדגישים כי התוכנה אינה נועדה להחליף את העיתונאי, אלא להקל על עבודתו. "התוכנה יודעת איך והיכן למצוא מידע ונתונים, אך בסופו של דבר יהיה זה העיתונאי שיצטרך לתת את נקודת המבט האישית שלו לסיפור", אמרה לגרדיאן כריסטין המונד מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, "זה רק יעניק לעיתונאים עמדת פתיחה לעבוד איתה". כך מסר מחשבנו לענייני ספורטהקטע הבא, המתאר משחק בייסבול בליגת המכללות האמריקאית, נכתב במלואו באמצעות אלגוריתם (ותורגם על ידי מתרגם בשר ודם): "המגיש טוני בוצ'יפרו נשא על כתפיו את נבחרת הבייסבול של מישיגן סטייט ספרטנס ביום ראשון, והוביל אותה לניצחון 3-0 על נוטרדאם פייטינג אייריש (11-7) באצטדיון פרנק אק. בוצ'יפרו מנע מהפייטינג אייריש להשיג נקודות כלשהן בתשעת הסיבובים שבהם השתתף (12-4). הוא פסל חמישה חובטים ואפשר רק הליכה אחת ושלוש חבטות. משחקה הבא של מישיגן ייערך ב-26 במארס, באוקלנד".

רעיונות לנושאים ולשאלות מחקר

2010-02-09T14:45:00.000-08:00

דוגמאות מעבודות סמינריוניות (לקוח מהאו"פ)

בסעיף זה מובאות דוגמאות לסוגים שונים של עבודות סמינריוניות, מקצתן אמפיריות ומקצתן עיוניות. כל דוגמה כוללת פירוט של תחום המחקר, שאלת המחקר ושיטת המחקר. אפשר להעלות שאלות מחקר רבות בכל תחום מחקר, אך בדרך-כלל עליכם להתמקד בעבודתכם בשאלת מחקר מרכזית אחת. במקרים רבים אפשר ליישם יותר משיטת מחקר אחת כדי לענות על שאלת המחקר. בעבודתכם תיישמו לרוב שיטת מחקר עיקרית אחת, ולעתים תסתייעו גם בשיטות נוספות.

תחום המחקר:
מערכות מידע תחרותיות בשוק ההון בישראל.
שאלת המחקר:
האם אתר אינטרנט אינטראקטיבי הוא כורח אסטרטגי לבנקים ולבתי השקעות בניירות ערך הפועלים בישראל?
שיטת המחקר:
ניתוח תכנים וסוגי פעילויות באתרי אינטרנט של בנקים ובתי השקעות, וראיונות עומק עם מנהלי מערכות מידע בבנק קטן ובשני בתי השקעות.

תחום המחקר:
מיזמים משותפים בין-לאומיים.
שאלת המחקר:
כיצד משפיעים הבדלים בסוג התעשייה, בסוג הבעלות ובגודל חברות-האם על האפקטיביות של מיזמים משותפים בין-לאומיים?
שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.

תחום המחקר:
ניהול משאבי אנוש בין-לאומי.
שאלת המחקר:
האם אסטרטגיית פיקוח ושליטה צנטרליסטית בחברה רב-לאומית היא גורם בכישלון מוצביה במשימותיהם מעבר לים?
שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תשתית הכבישים בישראל.
שאלת המחקר:
האם סלילת כביש חוצה ישראל תגדיל את סך הרווחה הכלכלית? ניתוח השפעותיו הסביבתיות של הכביש לעומת תועלתו למשק.
שיטת המחקר:
ניתוח מאמרים כלכליים וספרות מחקר בנושא השפעות חיצוניות וכלכלת תחבורה.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של מערכת החינוך בישראל.
שאלת המחקר:
מה עשויות להיות ההשלכות הכלכליות של הפרטת חלקים נוספים במערכת החינוך? בחינת השפעות ההפרטה על השוויוניות ועל הנטל הכלכלי הציבורי.
שיטת המחקר:
בחינת מערכת ההקצבות, ניתוח מאמרי מחקר כלכליים וספרות מחקר בנושא חינוך כמוצר ציבורי והפרטתו.

תחום המחקר:
הפרטת מונופולים.
שאלת המחקר:
האם יש להפריט את חברת החשמל בישראל? כיצד?
שיטת המחקר:
השוואת משק החשמל בישראל ובחו"ל ובחינת מאמרים בנושא הפרטת מונופולים וחשיפת חברות ממשלתיות לתחרות.

תחום המחקר:
שימוש בצבע בפרסום.
שאלת המחקר:
כיצד משפיע הצבע על זכירה של פרסומות מודפסות?
שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניסוי בקרב צרכנים.

תחום המחקר:
מוצרים "ירוקים" (ידידותיים לסביבה).
שאלת המחקר:
באיזו מידה "פרסום ירוק" משפיע על תדמית החברה המפרסמת ועל כוונת הקנייה של הצרכן?
שיטת המחקר:
ניתוח תוכן של כתבי עת בנושא פרסום תדמיתי ופרסום ירוק, ושאלון בקרב צרכנים.

תחום המחקר:
יחסי עבודה באוסטריה.
שאלת המחקר:
האם הביזור מפחית את עוצמתם של האיגודים המקצועיים באוסטריה?
שיטת המחקר:
ניתוח ספרות מקצועית וראיונות.

תחום המחקר:
מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה.
שאלת המחקר:
האם גישור הוא מנגנון יעיל ליישוב סכסוכים בעת החדשה?
שיטת המחקר:
חקר שביתת הרופאים בישראל בשנת 2000 באמצעות ניתוח ספרות מקצועית, אירועים וראיונות.

תחום המחקר:
התנהגות משיבים בסקרים ארגוניים רגישים.
שאלת המחקר:
האם יש קשר בין מידת האנונימיות ששיטת הסקר מאפשרת למרואיינים לבין איכות המידע שהם מוסרים?
שיטת המחקר:
השוואה בין שאלונים הנשלחים בדואר אלקטרוני לבין שאלונים הנשלחים בדואר פנימי בסקר שביעות רצון של עובדים בחברת מחשבים.

תחום המחקר:
בעיית הסירוב בסקרים.
שאלת המחקר:
מהם הגורמים לסירוב להשתתף בסקרים בקרב חברי קיבוצים בישראל?
שיטת המחקר:
סקר עמדות כלפי סקרים הכולל שאלות לגבי מידת האמון בממצאי סקרים, מידת הנכונות להשתתף בסקרים, תדירות ההשתתפות בסקרים ועוד.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תגמול מנהלים בכירים.
שאלת המחקר:
מה הקשר בין גובה שכר המנהלים הבכירים לביצועי החברות?
שיטת המחקר:
ניתוח סטטיסטי של מדגם מייצג של חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה בתל-אביב; הדוחות הכספיים שלהן משמשים כמקור לנתונים.

תחום המחקר:
הליכים לפתרון קונפליקטים.
שאלת המחקר:
בחינת ההליכים לפתרון קונפליקטים בנושאי משמעת במפגשי הנחיה באו"פ.
שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית ועריכת מחקר (העברת שאלונים למנחים וראיונות עם מנחים).

תחום המחקר:
כשלים פסיכולוגיים במשא ומתן.
שאלת המחקר:
השפעת "הכשל התגובתי" על תהליך המיקוח במשא ומתן.
שיטת המחקר:
סקירה וניתוח של ספרות מחקרית.

תחום המחקר:
אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן.
שאלת המחקר:
ניתוח אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן בין תחנת רדיו "101" לבין מפרסמים.
שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניתוח מקרה באמצעות שאלונים, ניתוח דוחות וסיכומי ישיבות.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של שביתות בישראל.
שאלת המחקר:
מהי העלות הכלכלית (במונחים של אובדן תוצר) של שביתות בשנה מסוימת בכל אחד מהענפים הכלכליים ובמשק כולו? האם קיימת מגמה לאורך זמן? מה משקלו של כל אחד מהענפים בסך העלות?
שיטת המחקר:
חישוב התוצר הרֵאלי ליום עבודה בכל אחד מהענפים הכלכליים, והכפלתו במספר ימי העבודה שאבדו באותו ענף בשנה הנידונה. התוצאה נותנת עלות כלכלית במונחים של אובדן תוצר.

איך נשארים רלוונטיים?

2010-02-02T14:11:00.001-08:00

איך נשארים רלוונטיים
למה שיחה בקפיטריה יעילה יותר משיחה באינטרנט? למה צריך לאתגר אנשים מוכשרים? וכיצד כל זה קשור לחדשנות ולהישרדות
ירון פשר
מחקר חדש, שנעשה בהארוורד ביזנס סקול, בדק ומצא שב-2008 נמכרו ברחבי העולם כ-22 מיליון ספרים בנושא עסקים. בהנחה שהשוק לספרים כאלה מייצג 20% מהאוכלוסיה האמריקאית, או 62 מיליון איש, המשמעות היא שכל רוכש פוטנציאלי קנה בערך שליש ספר בשנה שעברה. ישנם בערך כ-2,000 ספרי עסקים שיוצאים לאור בכל שנה - כך שהסבירות שמישהו יקנה את ספרו החדש של פרופ' גארי האמל היא בערך 35 ל-2,000, או 0.175%, לכן האמל תוהה בשביל מה לכתוב אותו מלכתחילה.
בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", מעיד האמל על עצמו, כי הוא אינו חלק מאותם פרופסורים שיש להם משרד מלא ספרים מהרצפה עד התקרה. הוא טוען שלאף אחד אין זמן לקרוא כל-כך הרבה, כולל אקדמאים ואינטלקטואלים. להערכתו, אם הוא עצמו קרא 10% מתוך 500 הספרים שיושבים אצלו במשרד, אז מדובר בכמות מכובדת.
ולכן, כחלק מההסתגלות למציאות, האמל לא רוצה לכתוב עוד ספר. האמל טוען שכנראה התכונה הכי חשובה היום בכל ארגון היא כושר הסתגלות למציאות כשבעולם הפוך ובלתי יציב כמו זה שבו אנו חיים, כל ארגון באשר הוא מתנדנד על חבל דק בין חוסר רלוונטיות לחדשנות. אלא אם כן הארגון מסוגל להשתנות בקצב שבו השינוי מקיף אותו.
לצאת מהקופסה ולהסתגל לעתיד
בניגוד לנתח שוק או דיפרנציאציה של מוצר, סתגלנות של ארגון היא קונספט אבסטרקטי, אבל הגמול שהיא נותנת משתלם מאוד. ראשית, קרוב לוודאי שארגון בעל כושר הסתגלות גבוה יחוש בצורה פחות חדה ירידה בהכנסות. צניחה דרמטית בשווי שוק של חברה היא תוצר אופייני של כישלון להתאים את עצמה לבגרות בלתי נמנעת של מודל עסקי, או למצות יתרון מול מתחרה חדש ובלתי שגרתי.
חברה סתגלנית בודקת מחדש את האסטרטגיה שלה בלי צורך לעבור בשבילי החידלון, היא ממציאה עצמה מחדש לפני שהעתיד גונב ממנה את ההווה. כתוצאה מכך, היא תחוש בפחות טלטלות כלכליות. משקיעים אוהבים חברות שמדווחות על רווחים יציבים ומענישים כאלה שלא עושים כך.
חברה סתגלנית ממציאה עצמה מחדש לפני שהעתיד גונב ממנה את ההווה
ארגון סתגלני הוא כזה שיודע לזהות ולנצל הזדמנויות, ותמיד מגדיר מחדש את ליבת העיסוק שלו באופנים שפותחים צוהר חדש לצמיחה. אילו חברת Best buy, למשל, הייתה מזהה בזמן את ההזדמנות שבהזמנת DVD בדואר, היא הייתה משאירה את Netfix מאחור בתחום, וכך קוקה קולה יכלה להוביל בעסקי משקאות הספורט במקום Gatorade וג'נרל מוטורס יכלה להיות יצרנית ההיברידיות הגדולה בעולם, במקום טויוטה.
חברה שכל הזמן מחפשת אופקים חדשים תזכה גם ליתרון יחסי במשיכה ובשמירה על כישרונות בארגון. כשחברה שפעם הצליחה עולה על שרטון, בדרך-כלל העובדים הכי מוכשרים שלה לא נשארים לשאוב מים, אלא קופצים מהספינה הטובעת.
חברה דינאמית תצליח לשמור על עובדים שהם מעורבים יותר ונלהבים יותר להגיע לעבודה בכל יום, ולכן - פרודוקטיביים יותר. חברה כזו תהיה גם יותר פרואקטיבית במתן מענה לצרכים משתנים של לקוחותיה, כשהיא מגדירה מחדש את רף הציפיות של הלקוחות שלה באופן חיובי ובכך תגדיל משמעותית את נאמנות לקוחותיה.
אחרי שנים שבהן המנטרה הארגונית הייתה: "אנשים הם הנכס היקר לנו ביותר" - אין זה מקרי שחברות ענק כמו IBM, ג'נרל אלקטריק ופרוקטור אנד גאמבל שומרות על יציבות גם בתקופה של טלטלה עולמית. אין לדידם זמן טוב יותר מאשר תקופת מיתון במימדים היסטוריים בכדי לדחוף אנשים מחוץ לקופסה ולפתח איתם כיוונים חדשים.
משימות של פיתוח מנהלים הם השקעה, אז כמובן שישנן הוצאות לפני שיש החזר; הרי בכדי לשלוף מישהו מעבודה שבה הוא מתפקד טוב ולהציב אותו במקום יש להשקיע בכסף ובאתגר. אבל התוצאה היא שההחזר על ההשקעה הוא בקבלת מנהיג ומוביל דרך.
החברות הטובות ביותר תופרות משימות מהסוג הזה לסביבת העסקים העתידית ומסיבה זו פיתוח גלובלי הפך למימד המרכזי בקרב כל החברות בליגה הזו. ברבות מהן - כמו P&G (קולגייט-פלמוליב), ג'נרל אלקטריק, פפסי, ורבות בFortune 500- - מגיעים רוב הרווחים שלהן מחוץ לגבולות מדינת האם. כולן מאמינות שהתרחבות גלובלית צופנת בתוכה את ההזדמנות הגדולה ביותר שלהן לצמיחה ולעתים גם את האתגרים הגדולים ביותר.

ארגון סתגלני הוא כזה שיודע לזהות ולנצל הזדמנויות [אילוסטרציה: photos to go]
לאתגר את המצוינים ולחשוב רחוק
ראג' קאלאטור (Raj Kalathur) הוא אזרח אמריקני ממוצא הודי, העובד בשביל חברת Deere, יצרנית טרקטורים וציוד חקלאי. הוא אחראי על השיווק והמכירות של החברה במרבית אסיה ואפריקה - מקומות בהם ההיכרות עם החברה הוא מועט ביותר. החברה מחזיקה 50% מנתח השוק האמריקני, אבל קאלאטור אומר ש60% מהלקוחות הפוטנציאליים שלו בהודו, שהיא גם שוק הטרקטורים הגדול בעולם, מעולם לא שמעו על Deere. החברה בונה את קאלאטור ומכשירה אותו לעמוד בראש, מאז הגיח לחברה בקיץ 1996, בזמן שלמד ל- MBAשלו.
בשבוע הראשון לעבודה הם שלחו אותו לבייג'ינג - לברר יותר על תעשיית הבנקאות הסינית וכיצד אפשר לקבל מימון לעסקי הטרקטורים. לא היה לו שום ניסיון בשוק הסיני או בתחום הבנקאות. מאוחר יותר נתנו לו להיות אחראי על הלוגיסטיקה במפעל במקסיקו, וכל אתגר בנה אותו קצת יותר. הוא שייך לסוג העובדים שהחברה עלולה לאבד אחרי 15-7 שנות עבודה, אם לא ישקיעו בו ויאתגרו אותו מעבר לגבולות הרגילים, המצופים מעובד ממוצע.
כשחברה שפעם הצליחה עולה על שרטון, בדרך-כלל העובדים הכי מוכשרים שלה לא נשארים לשאוב מים, אלא קופצים מהספינה הטובעת
פיתוח תוכניות מסוג זה איננו משימה קלה. רבות הן החברות שיש בהן תרבות ארגונית של טווח קצר, שם קשה להעלות על הדעת להשקיע כסף בקטגוריה חדשה של השקעות, שתשתלם רק מאוחר יותר. ולכן פרספקטיבה היא המפתח, משום שחברות שנמצאות הרבה זמן בתעשייה ובשווקים מבינות שפיתוח מנהיגות הוא משחק ארוך טווח ומשתלם. "אנחנו בני 172 שנים, כך שאצלנו בישיבת הנהלה לא מסתכלים רק על השנה הבאה, אלא על כמה עשורים קדימה", אמר מנהל משאבי האנוש של Deere, ריצ'רד מקנאלי.
אלא שלא מספיק רק לדאוג להנהגה העתידית. בשביל להישאר רלוונטיים גם מחר, חברות מעבירות פארקים תעשייתיים שלמים למרכזי ערים ויוצרים פארקים מדעיים אורבאניים שבנויים להכיל את מיטב המוחות והכישרונות. עבור מרבית האמריקנים, המלה פארק תעשייתי מעלה אסוציאציה של קמפוסים יפים ומבנים נמוכי קומה מחוץ למרכזי הערים.
במשך 50 שנה, הארכיטיפ של מקומות כאלה היה פארק תעשייתי בגבעות שמחוץ לדורהם (Durham) בצפון קרוליינה. היום ענקיות ההיי-טק בונות את משכניהן בתוך מרכזי הערים הגדולות ליד אוניברסיטאות, במטרה לשתף איתן פעולה ולפתח ביחד את הדור הבא של עובדי ההיי-טק.

"אנשים הם הנכס היקר לנו ביותר" [אילוסטרציה: photos to go]
להתכנס בערים ולפגוש את הממציאים
בימי השיא שלה, חברת אוליבטי (Olivetii) העסיקה קרוב ל-3,000 עובדים בשכונה קשה של ברצלונה בייצור מכונות כתיבה. היום, אם נכנסים למה שהיה פעם המפעל הישן, מוצאים מתחם שיש בו ערב רב של שפות ותרבויות, המתמזגות במבנה חדשני של אינקובטור היי-טקי בעל ארבע קומות של בטון וזכוכית, המשמש כמשכנם של 55 סטרט-אפים המייצרים הכל, החל מקסדות לאופניים עם כריות אוויר פנימיות וכלה בשירות אודיו אונליין, שיש שקוראים לו הגוגל של המוזיקה.
רבים הם גם הפארקים החדשים בסין, בנסיכויות המפרץ הפרסי ובחלקים בארצות הברית, שבהם מדובר יותר בפיתוחי נדל"ן ראוותניים מאשר בהשקעה באנשים ובחדשנות. הרבה פעמים ממציאים צריכים רק מקום זול בסביבה בעלת גירויים חשיבתיים ותו לא.
אחרים טוענים שכבר אין צורך בפרויקטים גדולים כמו פארקים תעשייתיים, כשממציאים שונים נוהגים גם כך לשתף פעולה באינטרנט. הרי הטלקומוניקציה הזולה וישיבות-הווידיאו הפכו את התקשורת בין הממציאים לקלה גם במרחבי הזמן והגיאוגרפיה. ב-IBM טוענים ש-40% מהעובדים שלהם כלל לא עובדים במשרדים הפיזיים שלהם.
אבל גם המצדדים הגדולים ביותר של מקומות עבודה וירטואליים מודים שיש הרבה יתרונות לריכוז של מוחות יצירתיים, שיעבדו תחת קורת גג אחת. החדשנות שיכולה להתפתח משיחה בקפיטריה גדולה באופן משמעותי יותר מזו שעשויה להתפתח משיחה באינטרנט. הפיתרון בעיני רבים הוא פארקים תעשייתיים בלב החיים האורבאניים, מתוך אמונה שחדשנות צומחת כשיש קשר בין הממציאים לבין מה שקורה בערים הגדולות.
הכתבה התפרסמה במגזין סטטוס, ינואר 2010

כללי-זהב לכתיבת עבודה אקדמית (בע"מ)

2010-01-30T14:35:00.000-08:00

כללי זהב לכתיבת עבודה אקדמית*
כתיבת עבודה אקדמית הינה גולת הכותרת של תואר אקדמי, בה הסטודנט אמור להשתמש בכל הידע והמיומנויות שצבר לאורך התואר כדי ליצור יצירה עצמאית משלו, שתוסיף לידע האקדמי הקיים בתחומו.

חלק מהסטודנטים רואים בכתיבת העבודה האקדמית מטלה קלה ומהנה, וצולחים אותה במהירות. חלק אחר מהסטודנטים הוא פחות בר מזל, ונתקע בכתיבת העבודה, לפעמים לתקופה של שנים – מה שעשוי לתרום לתחושות תסכול ויאוש, ואפילו לדחות את האפשרות לקבלת תואר אקדמי.

למען אלו ולמען אלו, קיבצתי כאן חמש עצות זהב לכותב עבודה אקדמית – שנובעות מניסיון שנצבר בשנים רבות של ליווי סטודנטים הכותבים עבודות כאלו.

כלל ראשון: תכנון: חשוב מאוד לתכנן מראש את כל שלבי העבודה, ואיך שלבי העבודה מתחברים. תכנון נכון של העבודה ימנע, למשל, מהסטודנט את התסכול לגלות בדיעבד שהוא צריך לחזור ולבצע את עבודת השדה במחקר, מאחר ואין לו יכולת לקשר אותה לכלל העבודה האקדמית. תכנון נכון של העבודה כולל, בין היתר:

- בחירה מתאימה של נושא לעבודה (לא נושא ספציפי מידי שאין לגביו ספרות מקצועית, ולא נושא רחב מידי שיגרום לנו להתפזר)

- הגדרה של הקשר בין שאלות המחקר לשאלוני המחקר.

- הגדרה נכונה של משתני המחקר.

- בחינת היכולת לבדוק את השערות המחקר בכלים סטטיסטיים, לאור מאפייני משתני המחקר.

כלל שני: הבנה: חשוב מאוד שהסטודנט יבין בכל אחד משלבי הכנת העבודה האקדמית מה הוא עושה, ואיך הדברים מתקשרים לכל השלבים האחרים של כתיבת העבודה. חוסר הבנה של מטרות המחקר, משתני המחקר והספרות המחקרית – היא הגורם העיקרי לאי הבנות וטעויות מתודולוגיות ולכתיבה של עבודה ברמה נמוכה, שתצריך עוד ועוד תיקונים.

כלל שלישי: הפעילו את המנחה: הפרוצדורה של קבלת אישור מהמנחה להצעת המחקר, ושאלון המחקר נראית אולי מחסום בירוקרטי שצריך לעבור אותו – אבל האמת היא שזו הדרך שלכם לוודא שאתם עומדים לצאת לדרך כתיבת העבודה ללא תקלות. חשוב מאוד לערב את המנחה בכל שלב קריטי של כתיבת העבודה, ולקבל ממנו אישורים פורמליים לביצוע העבודה. אל תוותרו למנחים אפטיים ולא משתפי פעולה – זו זכותכם לקבל מהמנחה סיוע בכתיבת העבודה.

כלל רביעי: אל תדחו: יותר מידי עבודות אקדמיות נמרחות יותר מידי זמן משום שהסטודנטים דוחים את ההתמודדות איתן. דחיה של הכתיבה משמעותה שיכחה של הנושאים העיקריים שבהם עוסקת העבודה, ובניית מחסום פסיכולוגי בפני החזרה לכתיבת העבודה. אל תדחו – כתבו את העבודה עד כמה שניתן ברצף, והגדירו לעצמכם מסגרת זמן לסיום המטלה.

כלל חמישי: התייעצו: כתיבת עבודה אקדמית הינה מטלה סבוכה, ומרבית הסטודנטים יתקלו בשלב זה או אחר של העבודה בצורך להתייעץ על כתיבת העבודה. התייעצות כזו עשויה להבהיר נקודות לא ברורות, להקל על כתיבת העבודה ולהעלות רעיונות חדשים שיכללו בעבודה, ולכן - מהווה עבור סטודנטים רבים את ההבדל בין עבודה בינונית לעבודה מנצחת שנכתבת בסטנדרטים אקדמיים גבוהים (ומקבלת ציון בהתאם).

*הכתבה באדיבות קובי לרר בעל ניסיון של 16 שנה בביצוע מחקרי שוק, במסגרת גופי מחקר גדולים וכעצמאי.

התואר השלישי*

2009-06-27T00:30:00.000-07:00

התואר השלישי*

אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי. אבל הוויתור שלי ללמוד אצלו באוניברסיטת ניו יורק מלווה אותי גם בלימודי הרפואה. התלבטות בין אימהות לקריירה אקדמית

עם סיום התואר השני, נרשמתי לתואר שלישי במחלקה לתקשורת באוניברסיטת ניו יורק. חלק מהליך הקבלה היה ראיון אישי עם ניל פוסטמן שעמד אז בראש לימודי ה -MEDIA ECOLOGY שבהם התעניינתי. הייתה בינינו כימיה מהרגע הראשון. אז עוד הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי (רק) בגלל שהוא גבר-יהודי.
באותם ימים, סיימתי עבודה של שנתיים במשלחת משרד הביטחון בניו יורק והתחלתי לעבוד, ללא אשרת עבודה, בהפקה של סרט עצמאי [שאינו בהפקת האולפנים, ולכן מעסיק עובדים שאינם חברי האיגודים המקצועים) בעיר ניו יורק. בסרט הראשון הייתי נהגת הפקה. 100 $ לשבוע, בחורה עבריה בת עשרים ושמונה, בעלת תואר שני בתקשורת בהצטיינות. כל בוקר הובלתי לעבודה את הבמאי, את הצלם, את נערת התסריט ואת המפיק לאתר הצילומים בניו גרסי מניו יורק ובסוף היום חזרה. במהלך יום הצילומים הגשתי קפה, מים וביצעתי שליחויות בין סט הצילומים למשרדי ההפקה וכיוצא בזה.
בבוקר מוקדם, כאשר הייתי יושבת מאחורי ההגה של מכונית הג'י.אמ.סי ומקשיבה בעניין רב לשיחות שמתנהלות בין הבמאי, לצלם ולנערת התסריט, על הצילומים המתוכננים באותו היום, שאלתי את עצמי כמה זמן ייקח לי לעבור לספסל השני באוטו כזה.
יום אחד, התקשר ניל פוסטמן ואמר שלא רק שהתקבלתי ללימודי הדוקטורט אצלו, אלא שהוא השיג לי גם מלגה מלאה לשכר הלימוד ותוספת תשלום עבור קיום, וכל שעלי לעשות הוא לבוא ללמוד. לא הייתי צריכה לעבוד ולא הייתי צריכה להשיג אשרת שהייה. הכול יכול היה להיות מסודר באמצעות אוניברסיטת ניו יורק (NYU).
לצערי, אני יכולה לומר רק היום, שההתלבטות הייתה קצרה מידי. למחרת הודעתי לאוניברסיטת ניו יורק תודה אבל לא תודה, והמשכתי להיות הנהגת של הבמאי, של הצלם של נערת התסריט ושל המפיק.
נכון שבסרט השני כבר הייתי עוזרת צלם של מצלמת קולנוע רצינית, ונכון שבסרט השלישי כבר עבדתי כנערת תסריט, אבל המהירות שוויתרתי על ההערכה שקיבלתי מניל פוסטמן, רק מזכירה לי שוב ושוב את הוויתור שעשיתי בגיל עשרים כאשר התקבלתי ללימודי הרפואה באוניברסיטת הנגב. בראיון שם, לאחר שהתקבלתי מייד אחרי השירות הצבאי, שאלו אותי הרופאים שבוועדה למה אני רוצה להיות רופאה ואני עניתי בקול חלוש: "האמת היא שאני לא רוצה להיות רופאה". "למה?" הם שאלו. "כי אני רוצה להיות אמא ואני לא רואה שאפשר לשלב בין הדברים".

*פוסט של יולי כהן, אתר רשימות http://www.notes.co.il/yulie/57815.asp

2009-06-26T06:21:00.000-07:00

בחירת המנחה היא קריטית בדרך לדוקטוראט

בחירת המנחה הינה, לטעמי, אחת משתי הבחירות המשמעותיות בדוקטורט. השנייה הינה בחירת הנושא. מנחה טוב יהיה: בעל ידע נרחב, מנחה, מכוון, מסייע ותומך. הוא ילווה אותך לאורך הדרך. יחסוך ממך כניסה לבורות חשוכים ויחלץ אותך מכאלו שנפלת אליהם שלא לצורך. לעיתים יהפוך המנחה גם למוביל בקריירה שתתפתח בהמשך ויתכן שתרכוש ידיד ורע. שווה להשקיע בחיפוש ובבחירה מחשבה רבה. הסתייע בניסיונם של אחרים.
אל תסתפק באמירות הקשורות באישיות כובשת, מוניטין מקצועי או נחמדות פורצת גבולות.
עצה זו לקוחה מאתר דוקטורנטים http://www.angelfire.com/alt/alon/unn/tips/tips.htm
חשוב לדעת, כל אחד עובר את כל השלבים. כל אחד עובר אותם אחרת. האחד בקלות והשני כקריעת ים סוף. לחלק התשובות ברורות ולחלק לא. הרבה פעמים החלטות חשובות בצמתי ההחלטה המהותיות מתרחשות במקרה. אולם, זה אינו מוריד מחשיבותן. אספר על המהותיות בעייני.

מדוע דוקטורט? שאלה שאינה ברורה מאליה ושווה מחשבה. למעט הטיעון הברור (להרשים את השכנה...), שווה לחשוב ולהתייעץ בטרם יוצאים למסע ארוך, מפרך שלא באמת ברור מה יהה בסופו. הדבר חשוב גם כדי לא לגלות באמצע, סתם כך, שכדי להיות מאושר בכלל אין צורך בדוקטורט. החלטה מושכלת בהתחלה תאפשר גם לנתב עצמנו במהלכו כלפי מטרה מוגדרת (קריירה אקדמית או אחרת).
עליך להגדיר לעצמך את המטרה שלשמה אתה רוצה להיות דוקטור. אם המטרה הינה: העשרה, עניין, פיתוח עצמי או שיפור הערך הכלכלי בשוק, אזי כדאי מאד לקרא את במאמרו של פרופ' רפאלי שיזף מדוע לא כדאי לשאוף לתוכנית דוקטורט.

נושא! הבחירה המשמעותית השנייה שלעיתים מקדימה את בחירת המנחה ולעיתים עוקבת אחריה ונובעת ממנה, הינה בחירת הנושא.
ברור שהנושא שתבחר חייב להיות ייחודי ובעל תרומה משמעותית לעולם האקדמי או המעשי. עצתי: בחר נושא שמעניין אותך!
נושא המחקר בדוקטורט הולך ללוות אותך בשנים הקרובות ולהוות מרכיב חשוב מחייך. אם הנושא לא מעניין הוא יהיה לך לזרה עוד בשלבים הראשונים והלימודים יהפכו לסיוט מתמשך.
נושא מעניין מעניק אנרגיה, משפר את החיים ואת המחקר גם יחד.

סקירת ספרות. לאחר שיש לך מנחה ומושג כללי על הנושא בו תעסוק מתחיל שלב הסקירה הספרותית. מה נכתב, מה נמצא מהן התיאוריות המובילות והכי חשוב מה אני יכול לתרום לתחום שלא נעשה קודם לכן וניתן לחקור אותו.
שלב זה יכול להיות ארוך מאד אבל קצר הוא לא. סקירת הספרות הינה הליך מתגלגל שבו כל יום מתגלה ערוץ נוסף עד שתוך פרק זמן קצר אתה חש שאתה טובע בים החומר הבלתי ממוקד. זהו הליך טבעי. עם הזמן הדברים יתכנסו והתמונה תתבהר. כדאי מאד לעיין במסמך של ד"ר דפנה רבן הסוקר את מגוון מקורות המידע האפשריים לחיפוש נושא וסקירת ספרות. מעבר לכך, שווה להיות ערני גם לכמה נושאים טכניים:
רישום חומר. בשלב זה ובבאים אחריו פוגשים הרבה ספרים, מאמרים רעיונות וטיפים שהופכים תוך פרק זמן קצר לבליל לא מאורגן המקשה על שחזורם.
חשוב מאד לעשות רישום מה פגשת והיכן זה רשום. בהמשך, כשתרצה לחזור לרעיון זה או אחר לא תוכל למצוא אותו ללא הליך מעקב ברור.
אומנם, תחילה הדבר נראה מיותר אבל הוא לא! העזר בכל כלי שיעלה בדעתך: טבלאות ממוינות במעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני או תוכנה ייעודית לרישום ביבליוגראפי. הקפד לרשום כמה מילים על כל מאמר או צילום כדי לחסוך את הצורך לקרא את כל החומר מחדש בשלבים הבאים.
פתח תיקים ורכז בהם רעיונות, מאמרים, טיפים וקישורים על פי כל חלוקה שתבחר. הכן תקציר/כרטסת לכל מאמר שקראת.
לחלופין, ציין מספרים סודרים על כל מאמר שצילמת או שמרת. כך ניתן היה להתייחס ולאחזר מידע בקלות. כך גם ניתן לסדר אותם בבית באופן שניתן למצוא אותם.
הכי חשוב: החלט על דרך עקבית ושיטתית לריכוז החומר והתמד בה. זה ישתלם בהמשך.
חשוב גם על השלבים הבאים. סקירת התיאוריות והמשתנים תלווה בהמשך בהגדרות נומינאליות ואופרציונאליות, שיטת מחקר, הדגימה וכלי המחקר. אסוף פרטים אילו מהמאמרים אותם אתה קורא כעת כדי לחסוך את הצורך לחזור לכל אחד מהם בשלבים הבאים כל פעם מחדש כדי לבדוק פרט נחוץ נוסף.
ודא שאתה קורא את חזית המחקר. ודא שלא נעדרו מרשימותיך הביבליוגרפיות הכותבים המרכזיים בתחום.
נסה לשרטט את מרכיבי המחקר. שרטוט מבהיר, לך ולאחרים, את המשתנים והקשרים בניהם באופן חד חד ערכי. אם הצלחת לשרטט את מערך המחקר – אתה גם מבין אותו. אם לא, אל תדלג על שלב זה. חוסר היכולת לשרטט את מערך המחקר מעידה, קרוב לודאי על בעיה.
נסה להסביר את נושא המחקר למישהו שאינו מבין בתחום. נסה לעשות זאת עם עד חמישה משפטים (קצרים!). אם אתה נזקק ליותר מכך – ככל הנראה עדין אינך ממוקד.
בקיצור, עבודה יסודית בשלב זה חוסכת זמן רב בשלבים הבאים.

השלמת לימודים. ברוב המקרים תידרש להשלים לימודים. אם כדרישה פורמאלית של החוג או בעקבות הנחיה של המנחה. אם לא, הצטרף לקורסים כשומע חופשי. חשוב על שני תחומים: תוכן ומתודולוגיה. לרוב, בשניהם, שווה להעשיר ולהעמיק את ידיעותינו.
אם אפשר, פזר את לימודי ההשלמה על פני זמן. הן כדי לפזר את העומס והן כדי לפגוש נושאים במקביל להתקדמות העבודה. מה שרואים בתחילת העבודה אינו דומה למה שרואים במהלכה. אני דחיתי את לימודי ההשלמה במתודולוגיה וסטטיסטיקה לשלב שבו עסקתי בהם בעבודה. כך הם הופכים להיות מוחשיים יותר ועונים על צורך אמיתי.

הצהרת הכוונות. שלב פורמאלי ראשון. כמו כל אחד מהשלבים אנו רוצים לעבור אותו מהר. כל עיכוב נראה לנו מיותר. אבל הוא לא. למעשה כל מה שתעשה בטרם אישור הצהרת הכוונות לטובתך הוא. שכן שעון הזמן אינו פועל לרעתך. למעשה הסיבה היחידה להיחפז בשלב זה הינה חוסר הסבלנות שלנו עצמנו והרצון להיות סטודנט מן המניין עם כרטיס צבעוני ורון בלב (וגישה אנושית למאגרי המידע באוניברסיטה ובבית).
אולם, חפזון כאן עלול להיות לרועץ בשלב הבא. עת הזמן מתחיל להיספר. המלצתי החמה מאד – השתדל להתקדם כמה שיותר עד שלב הצהרת הכוונות. עסוק בהגדרה של כל מרכיבי העבודה ופרטיה. התלבט עם המנחה, חברים ודוקטורים אחרים. בשלב זה עדין אינך משלם את מחיר זמן ההתלבטות. אתה תופתע כמה קצרה השנה בין אישור הצהרת הכוונות לבין עיתוי הגשת הצעת המחקר.
עם הפיכתך לסטודנט מן המניין נצל את היתרון הגדול ביותר ורכוש כרטיס חכם. הכרטיס יאפשר גישה מהבית למאגרי המידע. למרות הניתוקים הרבים, חייך יהיו קלים לאין ערוך.

מנהלות. באוניברסיטה ישנו מערך שלם שמלווה את הדוקטורט בדרכו. חשוב להכיר את הנהלים, החובות והזכויות. מניסיוני, הזכויות רבות מהחובות. שווה לקרא, לפחות פעם אחת, את התקנון ולרשום את התאריכים החשובים להגשת טפסים ובקשות. זה עשוי לחסוך זמן וממון רב.
שווה להיפגש גם עם האחראית על נושא מלגות, גב' שרה שור, היא תשמח לסייע.

קישורים
לאחר כל זה, אם כבר החלטת להצטרף לתוכנית הדוקטורט, יתכן שתרצה לעיין בשלל העצות המובאות באתר המייעץ כיצד לשרוד את הלימודים האקדמיים.

הייתי לאחר יאוש עם הדוקטורט שלי עד שהגיע מושיע

2009-06-24T06:18:00.000-07:00

הייתי לאחר יאוש עם הדוקטורט עד שהגיע המושיע

יותר משלוש שנים סחבתי את זה. בהתחלה התלהבתי והפרופסור האמין בי, אך החיים והעבודה שאבו אותי. כמעט הרמתי ידיים, עד שנועה תקעה לי יום אחד כתובת אימייל ביד.

מאת אסף אשכר

הייתי כבר לאחר יאוש. אני מושך את הדוקטורט שלי זה שלוש שנים. אני זוכר, איך בהתחלה התלהבתי. חרשתי חומרים ואספתי מחקרים והמנחה הפרופסור שלי היה מבסוט ממני.. אבל העבודה והחיים שאבו אותי. בהתחלה חשבתי לשכוח מזה. אבל ידעתי שבמקום עבודתי –דוקטורט יוסיף לי ויעלה את שכרי. ובכלל – זה יוסיף לאגו שלי.

אז במקום לרחם עליי, נתנה לי יומאחד נועה, פתק עם כתובת אתר ואימייל, תוך שהיא מחייכת ואומרת: לא תצטער על כך. "המושיע - זה בדיוק מה שאני צריך", מלמלתי וכמעט הצטלבתי. אחר כך שכחתי מהעניין. בפאב, עוד אני לוגם וצוחק, אני פתאום שומע: "נו, נושעת?" בשמלה הדוקה ומחמיאה, עמדה שם נועה, כששפתיה משוכות באדום קורצות אליי. היא היתה בסבבה. רק השבוע קיבלה את הדוקטורט שלה.
"בואי ניוושע אחד בזרועות השני", סיננתי את מילותיי בין ענני עשן הסיגריה.
"או קי", לגמה מהבירה והוסיפה במתיקות, "אבל סיכמנו"?!

אז אחרי שבועיים, שלחתי מייל קצר. קיבלתי תשובה בתוך שעה. אחר כך שלחתי עוד חומרים והוא ענה לי מיד ולעניין + תובנות רבות. עכשיו ידעתי - אני את התואר אעשה ולא יעזור לאפאחד בית דין.
נפגשתי עם הבחור. הוא מקצועי, אדיב וענייני. לאחר כמה חודשים, הוא חילץ אותי וסייע לי לצאת מהמבוך. הסיוט נגמר.
הגשתי עבודת דוקטורט לתפארת ואני אפילו חושב על פוסט-דוקטורט.
הוא הצליח להפיק ממני את המיטב. הוא ממש תותח!
מומלץ.
אה, ה-email: hamoshia@walla.com והאתר www.hamoshia.co.il

ונועה - ממש אחלה. ידעתי שעל השלט בדירה שלנו בסוף יהיה כתוב" ד"ר אסף וד"ר נועה ובכלל לא איכפת לי שהילדים שלנו לא ילמדו באוניברסיטה.
"נו, נראה אותך, יא פולני", סנטה בי נועה והוסיפה "נכון שהמושיע משגע?"

איך בוחרים נושא לעבודת מחקר- באדיבו האו"פ

2009-03-31T13:09:00.000-07:00

2. בחירת נושא העבודה

פרק זה עוסק בהיבטים המתודולוגיים של בחירת נושא העבודה. בשלב זה עליכם להגדיר את תחום המחקר, את שאלת המחקר ואת שיטת המחקר סעיפים 2.1, 2.2

ו-2.3 מסבירים את המושגים האלה. בסעיף 2.4 מובאות דוגמאות מעבודות סמינריוניות הממחישות את הקשר שבין תחום המחקר, שאלת המחקר ושיטת המחקר. כן עליכם לוודא שהנושא שבחרתם מתאים לכתיבת עבודה סמינריונית, ושעומדים לרשותכם כל האמצעים והידע הנחוצים להכנת העבודה. סעיף 2.5 יסייע לכם בבקרה על נושא העבודה.

2.1 תחום המחקר

2.2 שאלת המחקר

2.3 סוגי עבודות ושיטות מחקר

2.4 דוגמאות מעבודות סמינריוניות

2.5 בקרה על נושא העבודה

2.1 תחום המחקר

העבודה אמורה לעסוק בתחום מחקר ותאוריה אקדמי כגון "ארגונים עסקיים ואיכות הסביבה", "יחסי עבודה", "סיכונים במערכות מידע אסטרטגיות", "פיקוח ממשלתי", "מוצרים ציבוריים", "שוויון הזדמנויות בין המינים" ו"אסטרטגיות שיווק בין-לאומיות". כל עבודה סמינריונית חייבת לעשות שימוש בַּמושגים ובכלי המחקר שפותחו בתחום המחקר שנבחר.

2.2 שאלת המחקר

שאלת המחקר היא סוגיה הנוגעת לתחום המחקר שאתם מתכוונים לעסוק בו בעבודתכם. מטרת העבודה לענות על שאלת המחקר. שאלת המחקר צריכה להיות בת-חקירה, מעניינת מבחינה מדעית ומותאמת להיקפה של עבודה סמינריונית. יש לנסח את שאלת המחקר באופן שיוביל להעלאת השערות שייבדקו בעבודת המחקר.

המאפיינים של שאלת מחקר טובה הם:

השאלה ברורה ומוגדרת היטב.

השאלה משמשת בסיס לניסוח השערות המחקר.

השאלה ניתנת לאופרציונליזציה – כלומר, אפשר למדוד את המשתנים שהשאלה

נוגעת אליהם.

השאלה תוחמת את נושא הדיון לפרק זמן מוגדר.

אפשר להצדיק את ההתמקדות בגורמים הנחקרים ולא בגורמים אחרים.

אפשר להשיג את הנתונים שעליהם מבקשים להסתמך.

דוגמאות לשאלות מחקר:

איך התמודדה רשות הדואר עם האיומים וההזדמנויות שהציב המסחר האלקטרוני

בתחילת המאה העשרים ואחת?

האם חל שינוי במעמד הנשים בצה"ל בעקבות בג"ץ אליס מילר?

איך התמודדה חברת בורגר-ראנץ' עם כניסת מקדונלד'ס לשוק הישראלי?

אילו שינויים ארגוניים נעשו ב"תנובה" בעקבות פרשת הסיליקון?

משנתו של אדם סמית בראי התכנית הכלכלית של ממשלת ישראל בשנת 2003.

שאלה כמו "איך משפיעה פרסומת על היחס לנשים" אינה שאלת מחקר טובה מכמה סיבות:

פרסומת היא נושא כללי מדי.

קשה לבודד את השפעת הפרסומת מהשפעות אחרות.

תקופת הזמן אינה מוגדרת.

באותו נושא אפשר לנסח שאלת מחקר טובה העומדת בקריטריונים שהצגנו קודם. לדוגמה: השפעת אופן ההצגה של נשים בפרסומת בטלוויזיה על הנכונות לצרוך את המוצר – ניתוח מקרה "תפוזינה":

השאלה תוחמת את העבודה שכן היא מתמקדת בפרסומת אחת במדיום מסוים

ונוגעת לפרק זמן מוגדר.

השאלה מובילה לניסוח השערות מחקר כגון: אין הבדל בין נשים לגברים מבחינת

השפעת פרסומת "תפוזינה" על הנכונות לצרוך את המוצר.

אפשר למדוד את המשתנים שהשאלה מתייחסת אליהם ולאסוף נתונים באמצעים

זמינים (למשל, שאלון שיופץ במדגם מתאים).

שאלת מחקר יכולה לחפש הסבר תכליתי: מה היו כוונותיהם של האחראים לאירוע מסוים?

לדוגמה: מדוע נמנעו חברות ייעוץ וראיית חשבון רב-לאומיות מלחדור לשוק הישראלי בשנים 1986-1990?

עבודות רבות עוסקות בקשר שבין תופעות ותהליכים בהקשרים שונים.

דוגמאות:

השוואה בין הטמעת יישומי בנקאות באינטרנט בארצות-הברית ובישראל וניתוח

הגורמים להבדלים.

השוואה בין המיצוב הנתפס של חברות קוסמטיקה מקומיות וזרות בעיני הצרכן

הישראלי.

מה הקשר בין חדשנות ורווחיות בחברות ישראליות בענף המזון המוכן?

מה הקשר בין השקעות בתשתית הכבישים לבין מספר הנפגעים בתאונות דרכים?

מה הקשר בין פערי השכר לצמיחה הכלכלית בישראל?

2.3 סוגי עבודות ושיטות מחקר

הסוגים העיקריים של עבודות סמינריוניות במדעי החברה הם עבודה עיונית ועבודה אמפירית.

עבודה עיונית
בעבודה עיונית בוחנים הכותבים את היבטיו השונים של הנושא הנבחר באמצעות ניתוח ספרות מחקרית ומקורות ראשוניים ומשניים כגון תעודות, מסמכים, סרטים, עיתונים ועוד. עבודות מסוג זה הן תאורטיות, היסטוריות או עוסקות בהשלכותיו העתידיות של אירוע מסוים.

דוגמאות:

השפעת המהפכה החוקתית על דיני העבודה בישראל.

הטרדה מינית – אחריות המעביד.

ערוצים אל לב הלקוח בענף הבנקאות – טכנולוגיות מידע ככלי להשגת יתרונות

אסטרטגיים.

השלכות עתידיות של פיצול בתי הזיקוק לנפט על שוק האנרגיה בישראל.

עבודה אמפירית
עבודה אמפירית, להבדיל מעבודה עיונית, כוללת בנייה עצמאית של מאגר נתונים במטרה לחקור תופעה ניהולית, כלכלית, או חברתית הניתנת לתצפית ולמחקר.

דוגמאות:

בחינת מידת ההצלחה של חוק הרישום הכפול: היבטים תאורטיים ואמפיריים.

השפעת מועד סגירת המכרז על מחירי מחשבים משומשים במכירות פומביות

מקוונות.

מניפולציות חשבונאיות כאמצעי להסתרת כשלים וסיכונים עסקיים: מקרה חברת

אנרון.

מיזוג חברות בישראל כמכשיר להגדלת ערכן: היבטים תאורטיים ואמפיריים.

השיטות המקובלות לאיסוף נתונים למחקר אמפירי במדעי החברה הן סקר, ניתוח תוכן (כמותי ואיכותי), ראיונות עומק או אחזור נתונים ממאגרים ציבוריים (כגון נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שערי ניירות ערך בבורסה, דוחות כספיים). שיטת המחקר צריכה להתאים לנושא העבודה ולשאלת המחקר.

תוכלו ליישם בעבודתכם שיטות מחקר שלמדתם בקורסים דוגמת "שיטות מחקר במדעי החברה", "מושגי יסוד באקונומטריקה", "התנהגות צרכנים", "עיונים בסקרים ומשאלי דעת-קהל" ואחרים. עליכם לתכנן מראש את שיטת המחקר, לוודא שהיא מתאימה לשאלת המחקר, ולקבל את הסכמת מרַכז ההוראה והמדריך.

פירוט נוסף בנושא בחירת מדגם וכלי מחקר תמצאו בסעיף 4.2, העוסק בכתיבת עבודה אמפירית.

ייעוץ סטטיסטי
במחלקה לניהול ולכלכלה יש מערך ייעוץ סטטיסטי שנועד לסייע לכם בנושאים סטטיסטיים ולהדריך אתכם בהפעלת תוכנות סטטיסטיות כמו SPSS. מומלץ מאוד שתיעזרו בייעוץ הסטטיסטי לפני שאתם מתחילים במחקר. לדוגמה, אם המחקר שלכם כולל שאלונים, רצוי לפנות לייעוץ לפני שכפולם והפצתם למדגם.

ראו פרטים נוספים באתר הייעוץ הסטטיסטי של המחלקה לניהול ולכלכלה. כתובת האתר עשויה להשתנות מדי סמסטר. אפשר להיכנס לאתר מדף הבית של תלם: http://telem.openu.ac.il; יש לבחור במחלקה לניהול ולכלכלה, ובחלון שייפתח לבחור בייעוץ הסטטיסטי.

2.4 דוגמאות מעבודות סמינריוניות

בסעיף זה מובאות דוגמאות לסוגים שונים של עבודות סמינריוניות, מקצתן אמפיריות ומקצתן עיוניות. כל דוגמה כוללת פירוט של תחום המחקר, שאלת המחקר ושיטת המחקר. אפשר להעלות שאלות מחקר רבות בכל תחום מחקר, אך בדרך-כלל עליכם להתמקד בעבודתכם בשאלת מחקר מרכזית אחת. במקרים רבים אפשר ליישם יותר משיטת מחקר אחת כדי לענות על שאלת המחקר. בעבודתכם תיישמו לרוב שיטת מחקר עיקרית אחת, ולעתים תסתייעו גם בשיטות נוספות.

תחום המחקר:
מערכות מידע תחרותיות בשוק ההון בישראל.

שאלת המחקר:
האם אתר אינטרנט אינטראקטיבי הוא כורח אסטרטגי לבנקים ולבתי השקעות בניירות ערך הפועלים בישראל?

שיטת המחקר:
ניתוח תכנים וסוגי פעילויות באתרי אינטרנט של בנקים ובתי השקעות, וראיונות עומק עם מנהלי מערכות מידע בבנק קטן ובשני בתי השקעות.

תחום המחקר:
מיזמים משותפים בין-לאומיים.

שאלת המחקר:
כיצד משפיעים הבדלים בסוג התעשייה, בסוג הבעלות ובגודל חברות-האם על האפקטיביות של מיזמים משותפים בין-לאומיים?

שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.

תחום המחקר:
ניהול משאבי אנוש בין-לאומי.

שאלת המחקר:
האם אסטרטגיית פיקוח ושליטה צנטרליסטית בחברה רב-לאומית היא גורם בכישלון מוצביה במשימותיהם מעבר לים?

שיטת המחקר:
ניתוח ספרות תאורטית ומחקרית בתחום שאלת המחקר.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תשתית הכבישים בישראל.

שאלת המחקר:
האם סלילת כביש חוצה ישראל תגדיל את סך הרווחה הכלכלית? ניתוח השפעותיו הסביבתיות של הכביש לעומת תועלתו למשק.

שיטת המחקר:
ניתוח מאמרים כלכליים וספרות מחקר בנושא השפעות חיצוניות וכלכלת תחבורה.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של מערכת החינוך בישראל.

שאלת המחקר:
מה עשויות להיות ההשלכות הכלכליות של הפרטת חלקים נוספים במערכת החינוך? בחינת השפעות ההפרטה על השוויוניות ועל הנטל הכלכלי הציבורי.

שיטת המחקר:
בחינת מערכת ההקצבות, ניתוח מאמרי מחקר כלכליים וספרות מחקר בנושא חינוך כמוצר ציבורי והפרטתו.

תחום המחקר:
הפרטת מונופולים.

שאלת המחקר:
האם יש להפריט את חברת החשמל בישראל? כיצד?

שיטת המחקר:
השוואת משק החשמל בישראל ובחו"ל ובחינת מאמרים בנושא הפרטת מונופולים וחשיפת חברות ממשלתיות לתחרות.

תחום המחקר:
שימוש בצבע בפרסום.

שאלת המחקר:
כיצד משפיע הצבע על זכירה של פרסומות מודפסות?

שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניסוי בקרב צרכנים.

תחום המחקר:
מוצרים "ירוקים" (ידידותיים לסביבה).

שאלת המחקר:
באיזו מידה "פרסום ירוק" משפיע על תדמית החברה המפרסמת ועל כוונת הקנייה של הצרכן?

שיטת המחקר:
ניתוח תוכן של כתבי עת בנושא פרסום תדמיתי ופרסום ירוק, ושאלון בקרב צרכנים.

תחום המחקר:
יחסי עבודה באוסטריה.

שאלת המחקר:
האם הביזור מפחית את עוצמתם של האיגודים המקצועיים באוסטריה?

שיטת המחקר:
ניתוח ספרות מקצועית וראיונות.

תחום המחקר:
מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה.

שאלת המחקר:
האם גישור הוא מנגנון יעיל ליישוב סכסוכים בעת החדשה?

שיטת המחקר:
חקר שביתת הרופאים בישראל בשנת 2000 באמצעות ניתוח ספרות מקצועית, אירועים וראיונות.

תחום המחקר:
התנהגות משיבים בסקרים ארגוניים רגישים.

שאלת המחקר:
האם יש קשר בין מידת האנונימיות ששיטת הסקר מאפשרת למרואיינים לבין איכות המידע שהם מוסרים?

שיטת המחקר:
השוואה בין שאלונים הנשלחים בדואר אלקטרוני לבין שאלונים הנשלחים בדואר פנימי בסקר שביעות רצון של עובדים בחברת מחשבים.

תחום המחקר:
בעיית הסירוב בסקרים.

שאלת המחקר:
מהם הגורמים לסירוב להשתתף בסקרים בקרב חברי קיבוצים בישראל?

שיטת המחקר:
סקר עמדות כלפי סקרים הכולל שאלות לגבי מידת האמון בממצאי סקרים, מידת הנכונות להשתתף בסקרים, תדירות ההשתתפות בסקרים ועוד.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של תגמול מנהלים בכירים.

שאלת המחקר:
מה הקשר בין גובה שכר המנהלים הבכירים לביצועי החברות?

שיטת המחקר:
ניתוח סטטיסטי של מדגם מייצג של חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה בתל-אביב; הדוחות הכספיים שלהן משמשים כמקור לנתונים.

תחום המחקר:
הליכים לפתרון קונפליקטים.

שאלת המחקר:
בחינת ההליכים לפתרון קונפליקטים בנושאי משמעת במפגשי הנחיה באו"פ.

שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית ועריכת מחקר (העברת שאלונים למנחים וראיונות עם מנחים).

תחום המחקר:
כשלים פסיכולוגיים במשא ומתן.

שאלת המחקר:
השפעת "הכשל התגובתי" על תהליך המיקוח במשא ומתן.

שיטת המחקר:
סקירה וניתוח של ספרות מחקרית.

תחום המחקר:
אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן.

שאלת המחקר:
ניתוח אסטרטגיות וטקטיקות במשא ומתן בין תחנת רדיו "101" לבין מפרסמים.

שיטת המחקר:
סקירת ספרות מחקרית וניתוח מקרה באמצעות שאלונים, ניתוח דוחות וסיכומי ישיבות.

תחום המחקר:
היבטים כלכליים של שביתות בישראל.

שאלת המחקר:
מהי העלות הכלכלית (במונחים של אובדן תוצר) של שביתות בשנה מסוימת בכל אחד מהענפים הכלכליים ובמשק כולו? האם קיימת מגמה לאורך זמן? מה משקלו של כל אחד מהענפים בסך העלות?

שיטת המחקר:
חישוב התוצר הרֵאלי ליום עבודה בכל אחד מהענפים הכלכליים, והכפלתו במספר ימי העבודה שאבדו באותו ענף בשנה הנידונה. התוצאה נותנת עלות כלכלית במונחים של אובדן תוצר.

2.5 בקרה על נושא העבודה

בבואכם לבחור נושא לעבודה, בדקו אותו מארבעה היבטים לפחות:

1.
האם ראוי להקדיש חיבור אקדמי לנושא המוצע?

לא כל נושא ראוי למאמץ הזה.חבל להקדיש זמן לחקירת נושא שחוק ובנאלי או נושא שאינו מייצג סוגיה ניהולית, כלכלית או חברתית חשובה.

2.
האם יש די ספרות מחקר, נתונים ומקורות שיסייעו בחקירת הנושא המוצע?

יש נושאים מעניינים רבים שאין לגביהם ספרות מחקר די הצורך, ולכן קשה לדון בהם במסגרת עבודה סמינריונית; לדוגמה: "מסחר אלקטרוני בין ארגונים בישראל".

3.
האם אתם יכולים להתמודד עם הנושא?

נושאים מסוימים עלולים להיות קשים ומסובכים מדי או בעלי היקף רחב או לדרוש ידע מסוים או שליטה בשפות. למשל, אל תתחייבו למחקר העוסק ביחסי העבודה בצרפת אם אינכם דוברי צרפתית.

4.
האם אפשר לפרסם את כל המידע הכלול בעבודה?

אם העבודה עוסקת בארגון או בארגונים, יש לציין את מקורות המידע על הארגון (כגון אתר אינטרנט, כתבות, חומר פרסומי וכד'). לעתים המידע הנדרש לצורך העבודה מבוסס על ידע אישי שלכם כעובדי הארגון או כמי שמקיימים קשרים עסקיים אתו, או על ראיונות ומסמכים פנימיים. אי אפשר להגיש עבודה סמינריונית חסויה. לכן חשוב להקפיד שתוכלו לבסס את כל המידע הכלול בעבודה.

התואר השני והתיזה - סיוטים אקדמאיים

2009-03-24T15:52:00.000-07:00

ארכיון התגית 'תואר שני'
אוק'
28
2008
מדריכה מפוכחת לתלמידות מדעי הרוח - חלק שני
מאת מיטל שרון נושאים מיטל שרון

התזה

ועוברים כמה חודשים של הלקאה עצמית מייסרת והנה נכתבת לה ההצעה לתזה, ומגיע הרגע המזהיר מכולם. בלי צחוק. הוא באמת מזהיר. יש לך רשימת ספרים שאת הרכבת לגמרי בעצמך. ויש לך זמן. וכל מה שאת אמורה לעשות עכשיו, זה לפקוח את העיניים ולראות איך המבנה התיאורטי שלך נבנה בתודעתך. איך משפט מצטרף לפסקה שחוברת לרעיון וביחד הם יוצרים אמירה שהיא לא גדולה מדי, כדי שתוכלי לכתוב אותה, ולא קטנה מדי, כדי שיהיה מה לכתוב, אבל מקורית, כדי שלא תהיי מובכת אחרי שתכתבי. וזה גם הרגע שאת מחפשת מישהי להתייעץ אתה. כי יש הרבה רעיונות. ואת קצת טובעת בתוכם. קשה לך לבד להפריד בין המוץ לתבן. את בטוחה שאת לא יודעת מה נחשב מקורי. ואין לך מושג מה זה גדול מדי או קטן מדי. ואת גם חשה שאת לא צריכה לעשות את זה לבד. שהלא בשביל זה בחרת את האישה הזאת, שיודעת כל כך הרבה על מה שאת קוראת.
אז את כותבת לה מייל, והיא באמת נפגשת איתך, לרבע שעה, נותנת לך ספר מספריה, ואומרת לך: תחזרי אליי כשיהיה לך פרק כתוב. אבל רגע, את מבקשת למחות, מה פרק כתוב, אין לי אפילו צל צלה של התחלה של פרק. אין לי שלד לעבודה. איך פרק כתוב? אבל היא כבר מעלעלת בניירותיה, והם, אם בטוחה, יותר חשובים ממך.
ועוברים חודשים. אלו שתי מלים קטנות. אבל אלו חודשים מהחיים שלך שעוברים תחת הנטל הזה, של מחקר. זהו נטל כפול: הנטל הראשוני הוא המחקר עצמו, שהוא לא הדבר הכי קשה ביקום, אבל הוא בכל זאת מצריך שעות ארוכות של התרכזות בטקסטים לא תמיד הכי קלים, לא תמיד הכי רלוונטיים, לא תמיד בלתי אידיוטיים. הנטל השניוני הוא הנטל של התדמית. תואר שני בספרות. כמה קשה זה יכול להיות. במקום לבכות כל היום על כמה קשה לך, פשוט תקראי כמה ספרים, תכתבי כמה שורות ויאללה, תגמרי עם זה. אפשר לגמור את זה בכמה חודשים. למה את נמרחת עם זה, לעזאזל. ולמה את לא פונה למנחה שלך לעזרה אם את מתקשה? ולכי תסבירי, ששלחו אותך לחזור עם הפרק הראשון, ואת לא יודעת איך לדרוש עזרה, ואין לך מישהי אחרת לדבר אתה, ומילא הטקסטים, אבל מעבד התמלילים שלך מפחיד כמו שלא היה מעולם.

אבל אחרי שאת מתייאשת ומוותרת על ההתייאשות ושוב ושוב ושוב, משהו בכל זאת נכתב. עשרים עמודים או משהו כזה. ולצידם שלד קטן, מבוייש, של מה שתהיה פעם, כשתהיי גדולה, התזה שלך. ואז מתחיל הפינג פונג. את שולחת. היא מאבדת. את שולחת. היא יוצאת לשנת שבתון. מדי פעם, היא מעירה הערות אדומות על הדפים שאת שולחת לה. אבל באופן כללי, אין לה זמן אלייך. את לא הכי מעניינת אותה. יש לה תלמידות לדוקטורט. יש לה תלמידות יותר אהובות. לא יודעת מה. אבל אין לה זמן אלייך.
אז את עושה כמיטב יכולתך. לא תמיד את מצליחה. הרבה פעמים עוברים שבועות לפני שאת מתקדמת אפילו במילימטר. לפעמים את מתקדמת קצת ונסוגה הרבה. רוב הזמן את במריבה עם עצמך ועם האקדמיה. אבל הזמן, ההחלטה הראשונית שלך לעשות את זה, והרצון לא לאכזב את המנחה הדגולה, שבינתיים מסתבר שלא הכי שמה עלייך, מביאים אותך קדימה. והנה, בלי ששמת לב, עברה עוד שנה. השנה שבה היית אמורה לסיים את התזה שלך. ואת, את רחוקה מזה כרחוק אוניברסיטה בריטית ממסדרונות סוראסקי, וכרחוק המרצה הדגולה לשעבר שלך מהנחייה אישית.
אבל נו מילא, את כבר בחצי הדרך, אז את חורקת שיניים ומתקדמת באיטיות מורטת עצבים קדימה. והנושא כבר כל כך מאוס עלייך, שבא לך להקיא עליו. בא לך לקחת את הספרים, את כל צילומי המאמרים, את כל הפתקים הקטנים בהם סימנת דברים על הספרים שאותם את חוקרת, לקחת את כל אלו ולזרוק לפח מתחת לביתה של המרצה הדגולה.
והנה זה קורה. את מגישה את התזה שלך. שלוש שנים אחרי סיום הלימודים הפרונטליים שלך. ממש ברגע שבו את מגישה את כבר יודעת, יום אחד אני אכתוב פוסט ובו אני אספר לכולם שאין מה לעשות תואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב. אם אתם מחפשים שאר רוח, אם אתם מחפשים להעמיק את ההשכלה שלכם, אם אתם מחפשים, כמו שאמר יקיר הבלוג אסף דבורי, להיות מענטש, אל תהיו באקדמיה. שם קיים רק המירוץ לבגרות מן התיכון.
12 תגובות

אוק'
27
2008
מדריכה מפוכחת לתלמידות מדעי הרוח - חלק ראשון
מאת מיטל שרון נושאים מיטל שרון

ולפעמים בוערת בעצמותיי הזקנות תחושת הבלוגרית; תחושת השליחות של לדבר אל ציבור ולהגיד לו דבר מה. דבר מה שעשוי להועיל לו. אז תקשיבו רגע: אל תלכו לעשות תואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב. עכשיו, כשתעודת הזכאות לתואר כבר במגרתי, אני יכולה לספר לכם את הסיפור שלי, סיפור של תלמידה בינונית בנפתולי האקדמיה. הפוסט, אגב, שואב השראה עצומה מנכס צאן הברזל של הרשת שלי, מדריך מפוכח לתלמידי מחקר, של שחר.

ההתחלה
סיימת סוף סוף את העבודה הסמינריונית הארורה ההיא, וכבר יש לך תואר ראשון. אם מעולם לא היו לך שאיפות אקדמיות, את עומדת כעת בפני התלבטות: האם לסיים את יחסייך עם האקדמיה או שמא להמשיך לתואר שני. אם את כמוני, אין לך התלבטות. את יודעת שתמשיכי לתואר שני. שם, אחרי הכל, נמצאים האנשים החכמים. שם לומדים את רזי האקדמיה האמיתית, לא זו למתחילים. שם לומדים לחשוב. שם לומדים לקרוא. שם תשתכפל התחושה הקסומה שחווית בשנה הראשונה והשנייה של התואר הראשון שלך, זו של פתיחת שערים לעולם מופלא של הדברים הנסתרים מהעין העירומה. כן, את הולכת לעשות את זה, ואת לא תתני לשום סימנים בשטח, שמעידים על עייפות האקדמיה ופוקדי שעריה ועל דחיקתה מסדר היום התקציבי, להטעות אותך.

הקורסים
אחרי ששילמת, אולי לפני, את מציצה ברשימת הקורסים. אין שם הרבה כאלה לתואר שני. למעשה, אין שם הרבה כאלו שלא ראית כבר בשלוש השנים שבהן עשית את התואר הראשון. אם נדייק ממש, יש חמישה קורסים לתואר שני שנפתחו בפנייך ושאר הרשימה נותרה כשהייתה שנה קודם לכן. הרשימה של שנה קודם זהה לזו שהייתה שנה קודם קודם. למעשה, השינוי היחיד שהחוג הזה עשה בשנים האחרונות הוא להחליף את שם הקורס הבדיוני "השואה – אתר, עדות זיכרון, נרטיבים נשיים בזיכרון השואה" לשם הקורס הבדיוני גם הוא "הזין הרופס שואג – נרטיבים של גבורה נשית בשואה". אבל גם זה לא מרתיע אותך. יש לך מרצות אהובות, ויש לך נושאים שאת מתעניינת בהם, אז נכון שכבר עשית כמה קורסים על הנושאים האלו, אבל מה לעשות, יש אילוצי תקציב באוניברסיטה. ואל תשכחי שהכל זה רק מכשול בדרך לדבר החשוב מכל: התזה.

השנה הראשונה
את מגיעה לקורסים, ומגלה, שוואללה, זה בדיוק אותו דבר. עוד מאמר של באטלר ועוד כמה מונחים למשחק ארץ עיר שואה. אבל סך הכל, באמת שום חידוש גדול. את מתאכזבת, אין להכחיש. אבל את אומרת לעצמך שלזה, אולי, קוראים להעמיק, שרק במבט לאחור תוכלי לראות את הכיוון העדין של ההשכלה שלך שמתרחש ממש כרגע, ובכל מקרה, כאמור, את רק בדרך לתחנה החשובה באמת.
ואגב תזה, זוהי השנה שבה את מתלבטת בינך לבינך לאיזו מרצה תלכי (במקרה שלי הן היו נשים כולן. אבל זה כי אני קלישאה) כדי לבצע איתה את המחקר החשוב בתולדותייך: המחקר לקראת התואר השני. מי תהיה האישיות שתלווה אותך ברוחה, בעודך ספונה בבטחה בין מסדרונות החוכמה של ספריית סוראסקי. המשפט האחרון אולי נשמע לכם ציני, אבל הוא לא היה כך. כך חשבתי שיהיה. כמו באוניברסיטה בריטית. אני עדיין מאמינה שבסוראסקי יש מסדרונות חוכמה, ואז באמת חשבתי שיהיה מי שילמד אותי לצעוד בהם בבטחה, עם הספרים בידיי.
את שוקלת את צעדייך בין שתי נקודות קיצון: המרצה הקלה, שתיתן לך ציון טוב ולא תעביד אותך קשה מדי, לבין המרצה הנערצת, שאצלה לבטח תוכלי לחדד את מחשבתך, אבל תדרשי להקריב הרבה יותר כדי לזכות בחיוך הנערץ של מדריך הצופים המטאפורי. אם את אני, וציונים מעניינים אותך רק קצת, התשובה ברורה. את תלכי על הדמות המוערצת, ויהיה המחיר האקדמי שתאלצי לשלם אשר יהיה. השם שלה לא יופיע פה, כי יש גוגל בעולם. אני אמנם כבר לא צריכה אותה, אבל לימדו אותי לא לשרוף גשרים. רק שתדעו שהיא מומחית למגדר.

השנה השנייה
את ממשיכה ללמוד את הקורסים שלך, והם מייגעים שקשה להאמין. וברור שהם מייגעים, כי את לא לומדת בהם שום דבר חדש. את רק צוברת עוד נקודות זכות, כדי שמתישהו תוכלי להפסיק עם החרא הזה, וללכת לתזה שלך. אז ברקע את טורחת לגבש לך ידיעה של נושא התזה שלך. את עדיין לא עושה אתה כלום, כי רק המילה תזה מכניסה אותך לחרדות, אבל אולי התחלת כבר לברר את האפשרות שההיא תהיה המנחה שלך, ואולי היא אפילו כבר מחייכת אלייך במסדרונות, ויש לך תחושה טובה בקשר לקשר שלכן.
והשנה מתקדמת, ומתחיל להיות לך לא נעים מהמערכת. אז את הולכת אליה, אל המרצה, והיא מסכימה להיות המנחה שלך. היא לא אומרת הרבה. בהמשך תגלי נדמה שהיא מפטפטת רק על הפודיום. איתך היא דווקא מקמצת במלים. וחבל. אבל בינתיים את עוד מאושרת שהיא הסכימה. לו רק היית יודעת שהיא הסכימה לעוד כמה תלמידות במקביל. הן כולן כישרוניות והיא באמת יש לה כוונה טובה, היא רוצה להראות לכמה שיותר תלמידות את אורן של המגילות הפמיניסטיות הגנוזות. אבל היא גם בנאדם, מתחת לבולדוזר שהיא, ויש לה מעט זמן לחלק בין כולן, ואת, כך יסתבר, לא תזכי בהרבה ממנו.
היא שולחת אותך לכתוב הצעה לתזה. את לא יודעת בדיוק מה כוללת הצעה לתזה, אבל היא מרצה חשובה, ואת לא רוצה לבזבז את הזמן שלה, אז את מהנהנת בביטחון מזוייף ואומרת: אין בעיה. אחר כך, שבועות אחר כך, את מעזה לשלוח לה מייל ולשאול אותה איך לעזאזל מגישים הצעה לתזה. את חושבת לעצמך שאת טיפשה, שהיא אמנם מרצה חשובה, אבל היא המנחה שלך, ועשית שטות כשלא שאלת אותה קודם, כי עכשיו, כשחשפת בפניה את מצוקותייך, היא ודאי תיענה מכל הלב, ותדריך אותך באמת. כמו ההוא מהאוניברסיטה הבריטית. זה לא קורה. בסדר, את אומרת לכל מי ששואל. ככה זה באקדמיה. לא אמורים לגלות לך את התשובות. נותנים לך הנחיות ואת אמורה לפעול על פיהן. אם היו מאכילים אותך בכפית, לא היית לומדת. אם לא היית לומדת, לא היית נעשית אקדמאית טובה. ולעזאזל, את פה כדי להיות אקדמאית טובה.

מה שהפסידו סטודנטים מנומנמים

2009-03-06T13:04:00.000-08:00

w w w . h a a r e t z . c o . i l

--------------------------------------------------------------------------------

עודכן ב- 08:39 04/03/2009
בעיות של היצירה הספרותית בת זמננו, אינגבורג בכמן
מאת שירי צור

בעיות של היצירה הספרותית בת זמננו

אינגבורג בכמן. תירגמה מגרמנית: עדה ברודסקי. הוצאת כרמל, 125 עמ', 79 שקלים

מקורו של הספרון הזה בסדרת הרצאות כושלת במיוחד (האחרונה אף בוטלה), שנשאה המשוררת האוסטרית אינגבורג בכמן לפני סטודנטים מנומנמים מאוניברסיטת פרנקפורט בסמסטר החורף של 1959-1960. רבים מהם הגיעו, כפי שמספרת המתרגמת והעורכת עדה ברודסקי בהקדמתה, לשמוע, ויותר מכל לראות, את האשה הצעירה והיפה, עטורת התהילה, המלחששת מעל דוכן הנואמים. למרבה אכזבתם, לא סיפקה המשוררת סיפורים פיקנטיים על יצירתה (או כפי שהיא מכנה זאת,"סודות מן הסדנה"). ההרצאות גם לא ביטאו משנה סדורה על מצב הספרות המודרנית, כפי שמרמזת הכותרת שניתנה להן. בכמן סללה שביל קריאה אישי, רצוף מובאות מן הספרות הגרמנית והעולמית (ברודסקי מנתה יותר מ-80 דוגמאות!) במסלול נתקלה בכמה שאלות המעסיקות משוררת מיטיבת קרוא וכתוב שכמותה. המסלול מרתק מכיוון שבאופן מאוד לא-אקדמי אך אישי, ובעיקר כן, חמשת הפרקים שבספרון הזה מקיפים סוגיות מהותיות בספרות.

לפני שפתחה, נתנה בכמן את הטון הכללי, דרמטי וגלוי באופן שכל מה שתאמר מעתה ייצבע באדום עז של טוטאליות מכמירת לב: "אני מכירה רק את שולחן הכתיבה שלי, הוא שנוא עלי, ואף על פי כן לא הייתי נוטשת אותו אלמלא פיתויים ערמומיים כמו אלה שלכם, שגרמו לי לקום ברגע של הקלה. אבל כבר ברגע שאחריו ידעתי שמדובר במנוסה, בהדחה, וחשתי צורך עז לחזור אל עבודת הכפייה. מיהו הכופה? אין שום כופה, הרי זה ברור. מדובר בכורח, בדיבוק, בקללה, בעונש".

מהותה של אותה עבודת כפייה מתבהרת מעט במאמר הראשון, "שאלות ושאלות מדומות". בכמן תוקפת בו את הממסד האקדמי הלהוט לבתר את הספרות למיני תקופות וזרמים אשר מגיבים זה לזה במערבולת אינסופית של להט מהפכני מול ריאקציה שמרנית, של "אמנות לשם אמנות": הזרמים הפורמליסטיים למיניהם, המנותקים מן הסובב אותם, ולאחריהם תקופות של אמנות מגויסת, וחוזר חלילה. כאשר השאלה האמיתית של הספרות היא בעצם "מדוע לכתוב? לשם מה... למען מי לתור אחר מבע ומה להביע באוזניהם של בני האדם בעולם זה שאנו חיים בו?" בכמן קוראת כאן להכיר במהות המוסרית של היצירה הספרותית, שלא רק מתארת אלא מתווה עולם חדש, אחר, אלטרנטיווי, או כפי שהיא מנסחת זאת בנוגע לתפקידם של מי שיוצרים את אותו עולם: "לייצג את זמנו ולייצג דבר שזמנו טרם הגיע". כך, היא מציעה, יכולים היוצרים לברוח מתחושת הניכור והתפלות שבכתיבה.

אי אפשר לנתק קביעה זו מזמנה של בכמן עצמה. באמירה הזאת היא קוראת תיגר על התרבות ובעיקר על השפה הגרמנית שבה חונכה. לטענתה, עליה לברוא את עצמה מחדש, מתוך הריסות מלחמת העולם השנייה. המחויבות המוסרית הזאת רק מתחזקת בהמשך, כשבמסה "על השירים" היא מתייחסת באופן ישיר לתקופת השלטון הנאצי ובצורך הנואש לברוא שפה חדשה מתוך השפה הנגועה: "הספרות שמאחורינו מהי? מלים שנחצבו מקירות לב ושתיקה טראגית, ושדות בור של מלים שנתבלו, ושלוליות של שתיקה מסריחה ופחדנית, תמיד היו שותפים גם שתיהן, השפה והשתיקה, ומשני הסוגים. תמיד רומז ומפתה זה וגם זה: חלקנו בטעות אכן מובטח לנו, אבל חלקנו באמת חדשה היכן הוא מתחיל?" את התשובה לשאלה מספקת בכמן כשהיא מצביעה על דוגמאות רבות מן השירה הגרמנית בת-זמנה (של ברטולט ברכט, נלי זק"ש והנס מגנוס אנצנסברגר, בין היתר); ובכך גם סותרת את כל אלה שהביעו ספק ביכולת השירה להתחדש לאחר אושוויץ (בהשראת אדורנו).

אך מי שהידהד אולי בלבה יותר מכל הוא נסיך השירה הגרמנית לדידה, המשורר שהיה גם אהובה באותן שנים, פאול צלאן, שעליו היא אומרת "עם כל הווייתו, פצוע-מציאות ומחפש מציאות, הוא הולך אל השפה" ואתו היא גם חותמת את המסה בציטוט אופטימי מתוך שירו "הצרה":

"לכוכב

מסתבר, עוד יש

אור.

דבר לא,

דבר לא אבד".

שכן "הכוכבים הם לפאול צלאן מעשי אדם וכוונתו למעשי אדם".

ההתחבטות בין הצעקה לאלם מצויה גם במאמר המוקדש לאופן שבו מדמיין הקורא את "האני הכותב" (לא זה הביוגרפי כמובן). כאן משייטת בכמן במחוזות הרומן ומספקת ניתוח מבריק לאופן שבו הכותב, שמופיע בגוף ראשון בספרות, מתגלגל מתיאורו הריאליסטי, במאה ה-19 ועד להתפרקותו ההדרגתית והיעלמותו אצל מרסל פרוסט וסמואל בקט. אך גם כאן, מתחת לניתוח ההיסטורי, מציצה התעסקותה האובססיווית של בכמן בשתיקה. עליה עצמה באה השתיקה כעבור כמה שנים: ב-1973 נספתה בשריפה בביתה במין מיתה משונה ספק-התאבדות ספק-תאונה. מתוך הייאוש שלה צומחת כאן הקריאה (שאולי נועדה לשכנע את עצמה?) לשיקום מהריסות הפירוק האידיאולוגי (הפוליטי והאסתטי) של המאה ה-20: "הרי זה הפלא שבאני, שבכל מקום שבו הוא מוטל בספק, חסר אמינות ומסורס - האני הזה מלא ביטחונות! ואם איש אינו מאמין לו ואם אין הוא מאמין לעצמו, הרי שברגע שהוא נכנס לפעולה, ברגע שהוא מגיע לידי דיבור, מנתק עצמו מן המקהלה החדגונית, מן האסיפה השותקת, ברגע זה חייבים להאמין לו והוא חייב להאמין לעצמו, תהא זהותו אשר תהא. והוא יזכה לכבוד מנצחים, היום כמו מאז ומעולם - כשומר מקומו של האדם".

תופעת ההיעלמות לא פסחה גם על שמות הגיבורים ברומנים, ולהם מקדישה בכמן פרק מרתק, שבו היא מתעכבת על האקט המיסטי כמעט שבו הסופר מעניק ומתאים שם לגיבורו, ובכך קובע את גורלו לעולמים. ב"להתהלך עם השמות" נפרשים היחסים הכל כך קרובים שיש לקוראים עם גיבורי הספרים. כי הרי אנו זוכרים עוד מימי בית הספר את אודיסאוס והולדן קולפילד (או אצלנו, תהילה או נעימה ששון, למשל) שנים אחרי שנשכחו מאתנו נוסחאות הכימיה הבסיסיות או שמותיהם של חברינו לספסל הלימודים. אך גם כאן חל הפירוק, ובכמן מפנה מבט אל רעידת האדמה שחולל קפקא עם "ק'" ו"יוסף ק'" שלו, עד כדי כך שהסופרים שבאו בעקבותיו התקשו למצוא שם המשכנע אותנו בממשות קיומו של הגיבור הבדיוני.

הספר הזה, שמיטלטל בין ייאוש לתקווה, נגמר דווקא בפרק מעודד שבו מחזירה המשוררת את הכוח להחיות ולהעניק משמעות דווקא לקוראים, שכן מעשה הקריאה עצמו הוא המחיה מחדש כל יצירה, ולו החבוטה והנושנה מכולן, ובכך נהפכת הספרות ל"אוטופית": "לולא ניחנו גם היצירות במאפיינים האוטופיים האלה, היתה הספרות, על אף המקום שהיא תופסת בחיינו, משולה לבית קברות. התפקיד שלנו היה מתמצה בהנחת זרים. לכל יצירה היתה נמצאת אז יצירה אחרת, משופרת ממנה, התופסת את מקומה, כל יצירה מובאת לקבורה בידי אחת מן הבאות אחריה. אלא שהספרות אינה זקוקה לפנתיאון: מיתה, שמים, גאולה אינם מעניינה, כל מעייניה נתונים לרצון להשפיע, בכל הווה שהוא, ההווה הזה או ההווה הבא". כך גם הקריאה בספרון הזה. מחזקת, משפיעה ומטלטלת. כמה חבל שמרוב ענווה והערכתה לאחרים, לא הזכירה אינגבורג בכמן, ולו במשפט אחד, את שירתה הנפלאה שלה.

Probleme zeitgenossischer dichtung \ Ingeborg Bachmann

טיפ של פעם בחיים למי שנתקע בתיזה, בדוקטורט.

2009-03-04T03:03:00.000-08:00

בתגובה ל: זהו, די לסחוב. להכין את העבודה האקדמית & המושיע האקדמי (C) - אלא - hamoshia@walla.co
================================================
אחרי שנעזרתי והצלחתי, איני מרשה לעצמי שלא לשתף את גולשי האתר ביתרונות שבשירות.
הייתי על סף יאוש. שקדתי על הדוקטורט זה יותר משנתיים. צברתי חומר רב, תובנות ורציונאל. המנחה והאוניברסיטה לחצו עלי לסיים. צוק העיתים ומטלות החיים לא אישפרו לי לארגן את עצמי.
לא הצלחתי לאסוף את עצמי ולתפוס את השור בקרניו. כמעט נסוגותי והשלמתי עם כך שניתן לחיות גם בלי דוקטורט. אך חברה של חברה אמרה לי שחבל לוותר וכי ניתן בהחלט לקבל סיוע - וזה גם אתי - ממנחה מקצועי כ"מושיע האקדמי".
תיאמנו ציפיות, קבענו לו"ז, ישבנו בנעימים, כתבנו וערכנו ובתוך חודשיים הגשתי עבודת דוקטורט לתפארת.
מצפוני שקט: העבודה היא שלי ופרי מחקריי. מן המושיע קיבלתי, לפי הצורך, הנחייה, ליווי, מנגונני כתיבה ועריכה. מה שהמנחה באוניברסיטה לא עשתה ובוודאי לא המנחה, הצליח המשויע האקדמי לעשות - במקצועיות, בענייניות, באדיבות ובדבקות במשימה.

יש לעודד אמצעי עזר כאלה ובלבד שייעשו באופן מקצועי. המושיע האקדמי אכן עונה כל כך ובגדול.

בברכת הצלחה לדוקטורנטים,

ד"ר נועה פארן

פןרספ באתר YNET

הנחיות להכנת תכנית לעבודת-דוקטור- במדעים העיוניים

2009-02-13T16:48:00.000-08:00

הנחיות להכנת תכנית לעבודת-דוקטור- במדעים העיוניים

הנחיות להכנת תכנית לעבודת-דוקטור- במדעים העיוניים

בעמוד הראשון בתכנית יופיעו הנתונים הבאים:

בראש העמוד - "תכנית-מחקר המוגשת לאישור כתכנית

לעבודת-דוקטור".

מתחת לכותרת הנ"ל יופיעו:

תאריך הגשת התכנית

שם התלמיד/ה (בעברית ובאנגלית)

שם המדריך/ים

נושא העבודה (בעברית ובאנגלית).

בפינה השמאלית של העמוד הראשון למעלה יופיע אישור

המדריך/ים בנוסח הבא:

"הריני מאשר את הנושא ואת התוכנית, ומסכים להדריך

את המועמד/ת בביצוע עבודה זו".

בעמודים הבאים תיערך תכנית-המחקר בהתאם לסעיפים

הבאים:

א. הבעיות העיקריות שיש כוונה לטפל בהן

ב. תאור מצב המחקר (תוך התייחסות לביבליוגרפיה בסעיף ו')

ג. דרך ביצוע העבודה

בסעיף זה יש לפרט:

1. סוג המקורות והנתונים שיהוו בסיס לעבודה

(כולל סקרי שדה, ריאיון, ארכיונים וכדומה);

2. תאור שיטת החקירה ובעיות מתודולוגיות;

ד. ראשי פרקים משוערים של העבודה, או רשימת הנושאים

האמורים להידון בה, בנוסף לבעיות העיקריות

ה. תרומה מצופה לקידום המחקר

ו. ביבליוגרפיה

הוראות עריכה והוראות טכניות

1. התכנית צריכה להיות עניינית, תמציתית, נוחה

לקריאה ומודפסת ברווח כפול.

2. היקף התוכנית לא יעלה על 10 עמודים.

3. יש להגיש את התכנית ב6- עותקים בשפה העברית (*).

המדריך/ים יחתום/ו על שני עותקים בלבד.

גם מדריך/ה הנמצא/ת בשבתון צריך/ה לחתום על התכנית.

_______________________

(*) ניתן להגיש את התכנית באנגלית. יש לצרף תרגום בעברית לתכנית המוגשת

בשפה האנגלית.

********************

מוצע למועמדים לשקול היטב אם היקף התכנית הוא באמת כזה שלפי מיטב ידיעתם יוכלו לבצעה תוך 2-3 שנים, כדי שלא יצטרכו בשלב מאוחר יותר לבקש שינויים בנושא.

אם בשעת הכנת התכנית אין אפשרות לדעת מראש מה יהיה טיב החומר שיתגלה אגב העבודה, ומה יהיה היקפו, כדאי לציין זאת בתכנית המוגשת, ולהעיר על האפשרות של פנייה להגבלת הנושא בשלב מאוחר יותר.

יש להקפיד על תקינות הביבליוגרפיה והשפה. תכנית מרושלת ושגויה תוחזר לתיקון.

Proofreading and Academic Writing & Editing Services

2009-02-10T16:21:00.001-08:00

Proofreading and Academic Writing & Editing Services

Editing of papers, proposals, dissertations, journal articles, book drafts, and other academic manuscripts by native English speaker, published editor, and Bar Ilan University lecturer (Ph.D.) in English Literature & Science, Stanford University graduate in Political Science .

Specializing in Humanities & Social Sciences, Law, Business Administrations (NBO), Management, Psychology, Education etc.

Proofreading, content and copy editing of seminar papers, proposals, theses, doctoral dissertations, academic articles and book manuscripts done by native English speaking Ph.D., university instructor of academic writing and English literature
Will prepare your document to conform to accepted academic standards for verbiage, format, clarity, style, organization, and documentation, ensuring correct citation and document formatting in MLA, Chicago and house styles for work in humanities and social sciences
Contact Academic Writtings at: Allwrite@walla.com tel. 00975-054-4678152

המושיע האקדמי (C) שירותי כתיבה - המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו ה ק צ פ ת ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ב דרך הבטוחה להשגת התואר hamoshia@walla.co.il ...ו

2009-01-24T08:58:00.001-08:00

המושיע האקדמי (C) שירותי כתיבה - המושיע האקדמי © כתיבה זה השטח שלנו ה ק צ פ ת ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ב דרך הבטוחה להשגת התואר hamoshia@walla.co.il ...והדובדבן (בסוף המסמך) סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות # סמינריונים, תיזות, ביבליוגרפיה שירותים מיוחדים @ טיפול אישי ומהיר @ לפי הדרישות האקדמיות הגבוהות ביותר וכללי האתיקה @ "חילוץ תקועים" @ כתיבה אקדמית, עסקית, ארגונית @ ניהול תוכן וכתיבה לרשת @ עריכה, עיצוב והפקות דפוס @ ייעוץ וליווי @ סדנאות הדרכה @ טיפול אישי "ונושעתם אז בארץ" (במדבר) במיוחד בשבילך – צוות אקדמאים, בעלי תארים גבוהים ומיומנים – מסייעים, מנחים ומספקים רשת של תמיכת מומחים לסטודנטים (בכל האוניברסיטאות והמכללות, בכל המחלקות ובכל השנים) בכתיבה והגשת עבודות אקדמיות מעולות ולפי דרישה. על פי: - הדרישות האקדמיות הגבוהות ביותר; - מותאמות לכל אוניברסיטה, פקולטה ומרצה; - כללי האתיקה האקדמית ובשיתוף הארגון הבינלאומי לסיוע בכתיבההאקדמית (AGS) והכל ב: - רמה גבוהה; - איכות אקדמית ללא פשרות; - ביצוע מושלם וליווי עד לקבלת העבודה; - לוח זמנים קצר. סיוע ב: כתיבת עבודות אקדמיות כתיבת סמינריון כתיבת תיזה/דוקטורט כתיבת סקירה ספרותית איסוף והשלמת ביבליוגרפיה כתיבת מבוא, דיון גיבוש מחקר וניסוח שאלות המחקר סדנה לכתיבת עבודה אקדמית עריכת עבודה אקדמית הדפסה וכריכיה כתיבה מסוג אחר דו"חות, מכתבים, כתיבה לאירוע, ספר אוטוביוגרפי, כתיבה ארגונית וניהולית, כתיבה למשאבי אנוש, כתיבה עסקית, כתיבה אישית, בקשות ונימוקים לקבלת מילגה, שירותי תוכן תכנים לאינטרנט, תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע, כתיבה שיווקית כתיבה שיווקית לפרוספקטים, לדיוור, לתדמית, לפירסום, קופירייטר. כתיבה עברית יהדות, תנ"ך; מדרשים; כתיבה תורנית; דרשות; לבר מצווה, לחתונה סדנאות לכתיבה ניהולית, עסקית, ארגונית; תקשורת פנים ארגונית; תקשורת בינאישית והדרכה רב ממדית (ראה לינק*, לכתיבת בלוגים. עיתון ארגוני – לעובדים, ללקוחות (ראה לינק) ספריית עבודות בלעדי למושיע האקדמי מאות עבודות ב: מדעי הרוח, החברה, הטבע ומדעים מדויקים, הכלכלה והשיווק, מנהל עסקים, התנהגות ארגונית משפטים, תקשורת, חינוך ופסיכולוגיה, הוראה, יהדות פנייה לספריית העבודות – שלח/י אימייל עם הדרישה. שלח/י: נושא העבודה תחום המחקר דרישות העבודה סיליבוס הקורס ביביליוגרפיה נדרשת רפרט חומר מהשיעורים בקורס טיוטה ראשונית רעיונות שלך בקשות מיוחדות לו"ז רצוי כל חומר רלוונטי אחר חילוץ "תקועים" המושיע האקדמי מתמחה בהצלת תארים, גם לאלה שלמדו מזמן. שירות מיוחד לאלה ש"נתקעו" ביזארי! המושיע האקדמי מתמחה גם בנושאים ביזאריים, הזויים, מופרכים ותיאורטיים. אתגרו אותו! תשובה מהירה לכל פונה תוך 12 שעות ממשלוח דרישתכם, קבלו הצעה מפורטת! (אל תשכח לציין מהו כתובת הדוא"ל שלך ומס' טלפון) מחלקה ראשונה מסלול מקוצר, מהיר ואקסלוסיבי לפרטים נא לפנות ללא דיחוי – *הערות - הטיפול שלנו מקצועי ואקדמי לחלוטין - העבודות שלנו בלעדיות וייחודיות - סודיות מוחלטת נשמרת - אנו אתר עצמאי ואינו קשור לכל גורם אחר - כל הזכויות שמורות-טל"ח צור קשר לכתובת: hamoshia@walla.co.il תובנות, הצעות ורעיונות ייעוץ טלפוני חינם 0544678152 פינת ההפתעות לינקים (מדס, האו"פ, סמארטר, Uבנק,....) ...והדובדבן: 1. יחס אישי, אדיב וליווי מקצועי של win&win; 2. הנחה ללקוח חוזר; 3. הנחה לשתי עבודות ומעלה. 4. קופון לעבודה עתידית. 5. הומור, יצירתיות, מקצועיות, רוח טובה, סבבה ואחלה של עבודה. תנאי תשלום: 50% מהתשלום עם הזמנת העבודה ו-50% הנותרים עם קבלת העבודה. הערה: העבודות אותן מספק המושיע האקדמי © מהוות מקור אקדמאי לכל דבר ופריט במאגר מידע ביביליוגרפי לעבודה המוגשת על ידי הסטודנט. המושיע האקדמי מנחה, מציע ומעמיד לרשות הפונים אליו כל השירותים הדרושים - בחירת הסטודנט. המושיע האקדמי לא ישא בשום אחריות לגבי תביעות בנושאי אתיקה, זכויות יוצרים וכל השלכה שתהיה בגין הגשת העבודה. האחראי הבלעדי הוא הסטודנט. המושיע האקדמי לא ישא בשום אחריות כלפי מגיש העבודהו/ או צד שלישי לכל נזק ישיר או עקיף שייגרם כתוצאה מפרסום או הגשת העבודה. מבלי לפגוע בזכויות/טל"ח. אין הבטחה לציון מסוים. הסטודנט רשאי וזכאי לראות את העבןדה לפי תנאיו של המושיע האקדמי, בטרם יעביר את מלוא תמורתה. ברגע שהוא מקבל את העבודה, על הסטודנט לשלם מלוא התמורה שסוכם עליה ובכך מסתיימת העיסקה לשביעות רצונו של הסטודנט.

2009-01-22T14:31:00.000-08:00

העתק: משרד החינוך

שיעורי הבית כבר לא בודקים כמה התלמיד יודע. הם בודקים כמה הוא יודע להעתיק מהאינטרנט. ג'ייסון ג'ונסון, איש חינוך בעבר והייטקיסט בהווה, חושב שאין לזלזל בכך

דפדף בהרשת
גייסון ג'ונסון, הוושינגטון פוסט
30/3/2007 13:00
גייסון ג'ונסון, הוושינגטון פוסט
30/3/2007 13:00

יש לי וידוי: היום ביצעתי מספר גניבות ספרותיות בעבודה. לקחתי טקסטים של אחרים והיגשתי אותם לממונה שלי כאילו היו שלי. היה זה סוד גלוי שכל הדוח שלי, ש"נכתב על ידי ג'ייסון ג'ונסון", חובר על ידי אחרים ושהייתי רק העורך שלו. במקום לקבל נזיפה, זכיתי לקפה הפוך חינם אחרי הישיבה.

אבל ברובד כלשהו, עדיין הרגשתי לא בסדר. לפני שהגעתי למקום העבודה הנוכחי שלי, ביליתי חלק גדול מ-15 השנים האחרונות כמחנך, והסברתי לתלמידים – בכיתה ב' או בשנה האחרונה בתואר הראשון – שלקחת עבודה של אחר ולהציגה כשלך הוא מעשה פסול מוסרית ונטול יושרה. הדגשתי את הצורך בהערות שוליים ועבדתי עם תלמידים על האמנות הסובייקטיבית מאוד של ניסוח מחדש.
פאטבוי קליק
תרבות הקופי פייסט נכנסת להילוך גבוה. תרבות הקופי פייסט נכנסת להילוך גבוה. תרבות הקופי פייסט נכנסת להילוך גבוה
לטור המלא

עכשיו אני מביט על עמיתיי לשעבר למקצוע ההוראה ורואה אותם בודקים עבודות לא רק על ידי סימון שגיאה דקדוקית פה או מחשבה לא ברורה שם, אלא גם על ידי חיפוש משפטים מהעבודות בגוגל כדי למצוא את המקור של מה שנראה כמו עוד עבודת גזור-והדבק. אני תוהה אם זה מה שמורים אמורים לעסוק בו. כאשר ילדים מנצלים יותר ויותר טקסטים מהרשת, ברור שעבודת הסיום המסורתית – שחוברה על ידי תלמידים מזיעים מול מכונת הכתיבה בעודם שקועים עד מרפקיהם בספרי עיון – כבר לא קיימת בעידן הדיגיטלי.

הפלגיאריזם האינטרנטי גדל בקצב מהיר, לפי מחקרים עדכניים ולפי העדויות האנקדוטליות שאני שומע מרעיי לשעבר במערכת החינוך – ואנחנו לא רואים את הסוף. עבודותיהם של תלמידים היום נראות יותר כמו הדוח החלקלק ש"כתבתי" מאשר כמו הישג אקדמי כלשהו. הבעיה לא נובעת מצניחה דרמטית במוסריותם של הצעירים, או מעלייתה של האינטרנט והשפע האינסופי שלה. הבעיה היא שבתי ספר סמכו יותר מדי ולאורך זמן רב מדי על הטקסט הכתוב כעל השיטה החשובה ביותר להערכת תלמידים. זה חייב להשתנות.

עבודות מחקר שנכתבות ללא פיקוח צמוד של המדריך הן מיסודות האקדמיה. עבור המורים והמרצים, הן היוו עד עכשיו דרך מוצלחת להעריך תלמידים מכיוון שהן איפשרו לתלמידים ליצור משהו שממחיש את הכישורים והידע שלהם בלי לגזול מזמן השיעורים. אבל למרות כל התכונות האטרקטיביות שלה, העבודה הכתובה היא חוליה חלשה מאוד בהערכה אקדמית, בעיקר בגלל אותן הסיבות שהפכו אותה למצליחה – העבודה
נעשית מחוץ לכיתה.

בתי ספר הגיבו לכך בחיזוק השימוש בשבועות יושרה אקדמיות ובניצול מנועי חיפוש ייעודיים כמו TurnItIn.com, שמחפשים טקסטים של תלמידים במאגר גדול של חומרים קודמים. אבל השימוש הגובר בשיטות כאלה לא צמצם את הגניבה הספרותית כלל; למעשה, תלמידים ומורים נלחמים על פלגיאריזם יותר מתמיד.

מעבר למכירה פשוטה של עבודות ברשת, אתרים כמו StudentOfFortune.com גם מאפשרים לתלמידים לפרסם שאלות ספציפיות ולשלם עבור תשובות. חוקרים צעירים בעלי יוזמה יכולים גם להעלות את עבודות הבית שלהם לרשת ולבקש מהאתר לתווך בעסקת מכירה למישהו שלא מצליח לענות על אותן השאלות באותו ספר לימוד. עבור דולר אחד, למשל, המשתמשת "בריטנימרי" מ"תיכון מחוזי קלוויי" יכולה לקבל את התשובה לשאלה הבוערת "בתהליך השכפול, ה-DNA משמש כתבנית ליצירת _______". האנשים שמאחורי StudentofFortune, שימיהם כתלמידים לא הסתיימו לפני זמן רב כל כך, אומרים שזו לא רמאות – זו רק הזדמנות לתלמידים "לבקש מרעיהם עזרה בבעיות קשות".

מרצה אחד באוניברסיטה, שכותב בבלוג שלו תחת הכינוי "מרצה מודאג", מציין שסטודנטים היום יוצרים "היפר-פלגיאריזם" שקשה הרבה ויותר לתפוס. בעוד שברוב המקרים ניתן לזהות טקסטים שהועתקו ממספר מקורות וחוברו להם יחדיו "באמצעות הערבוב של סגנונות לשוניים, סטודנטים מחוכמים יכולים להגיש עבודות כאלה לאורך הקריירה האקדמית שלהם בלי הרבה דאגה".

הצעירים היום פשוט מתקדמים הרבה יותר מכל מה שבתי ספר עשויים לעשות כדי להגביל את מאמצי המיחזור שלהם.

/images/archive/gallery/736/397.jpg לנור מ' אדלמן, cc-by ,evilmadscientist.com
לנור מ' אדלמן, cc-by ,evilmadscientist.c

העבודה הכתובה הוותיקה מלמדת את התלמידים של היום סוג שונה לגמרי של כישורים, בלי שאיש תכנן זאת ובלי שאיש כמעט מכיר בכך – אבל אלה כישורים שקרובים הרבה יותר למה שאני עושה בעבודה בימים אלה. המעבר שלי מחינוך לעולם העסקים המחיש לי בדיוק כמה חשוב להיות מסוגל לחבר תוכן מכמה מקורות, להקיף אותו במבנה ולערוך אותו לכדי מכלול קוהרנטי בעל קול אחיד. תלמידים שמסוגלים ליצור תערובות משכנעות רכשו להם כישור עסקי יקר-ערך.

למרבה הצער, רוב בתי הספר לא מכירים בכך שהתלמידים השתמשו בכישורים כלשהם, ועבודה שלמה עלולה להיזרק בגלל כמה שורות שהועתקו ממקור אחר בלי מרכאות.

האלטרנטיבה המובנת מאליה עבור מורים ובתי ספר היא פשוט לשנות את הדרך שבה הם מעריכים הישגים של תלמידים. בתי ספר יכולים לעבור למטלות בתוך הכיתה כדרך אמינה יותר לבדוק מה תלמידים יודעים ועד כמה הם מסוגלים להביע זאת. הבעיה היא שהדבר גוזל זמן לימוד יקר, ולא ניתן לסמוך על המשאבים שקיימים בתוך הכיתה בשביל מטלות כאלה – מספריות ועד טכנולוגיה.

על כל פנים, מערכת החינוך צריכה להכיר במה שהעבודה הכתובה מהווה היום: יותר מוצר שבוחן כישורים מאוד מסויימים – היכולת לחבר את עבודתם של אחרים ולתת את הקרדיט הראוי – ופחות שיקוף של ידע, מקוריות ויכולת כללית.

אני רואה בעיני רוחי יום שבו המאגר של TurnItIn.com יכיל מיליוני עבודות בית על "ג'יין אייר" של שרלוט ברונטה. בנקודה זו אולי יבינו מחנכים סוף סוף שאף תלמיד תיכון לא יוכל לכתוב עוד מילה מקורית על הנושא.

אז בואו נכריז ש"העבודה הכתובה מתה", לפני שהמאגר הממוחשב יכריז בשבילנו. ובואו נשלים עם המצב הנוכחי, כדי שנוכל להכריז "תחי העבודה הכתובה!"

ג'ייסון ג'ונסון, מנהל טכנולוגיה לשעבר בלוול סקול בוושינגטון, עובד כעת כיועץ טכנולוגיה בחברת Ingenium

מדוע לא כדאי/הגיוני/נכון/מתאים לעשות דוקטוראט?

2009-01-17T10:52:00.000-08:00

מדוע לא כדאי/הגיוני/נכון/מתאים
לשאוף לתכנית דוקטורט

פרופ' שיזף רפאלי

לימודים לתואר שלישי שונים מאד ממה שחושבים עליהם. הבחירה בלימודי תואר שלישי צריכה להיעשות בזהירות רבה. למרות שאני עצמי בחרתי לעבור את המסלול הזה, למרות שאינני מצטער על כך באופן אישי בכלל, ולמרות שהנחיתי ואני מנחה דוקטורנטים רבים, ברצוני להקדיש את הדברים הבאים לנסיון כן ורציני לשכנע אותך לוותר על החלום "לעשות דוקטורט".

קיימים מספר נימוקים כבדי משקל לא לעשות דוקטורט,
ואם לעשותו, לא לעשותו בחיפה,
ואם בחיפה, לא אצלי או בהנחייתי.
"חבל לך על הזמן".

אנסה לפרט בשורות הבאות מקצתן של סיבות אלה:

א) השלמתם של לימודי תואר שלישי מקטינה את הערך הנוכחי הנקי שלך.
ב) לימודי תואר שלישי "זה לא מה שחושבים"
ג) ההסתברות לכשלון בלימודים לקראת תואר שלישי היא עצומה
ד) לימודים לתואר שלישי דורשים יותר זמן ממה שיש לך
ה) עדיפים לימודים לתואר שלישי בחו"ל
ו) למה דווקא בחיפה?
ז) למה דווקא אצלי?

א) השלמתם של לימודי תואר שלישי מקטינה את הערך הנוכחי הנקי שלך.

תהליך העבודה לקראת תואר שלישי הוא תהליך ארוך, מפרך, מעצבן, מעייף, ויקר מבחינת זמן ומשאבים. אין תגמול כספי הולם להשלמה בהצלחה של תהליך זה. להיפך, בממוצע, בעלי תואר שלישי אינם משיבים לעצמם את ההכנסה האלטרנטיבית שהיו יכולים לייצר אילו הקדישו אותם מאמצים לעבודה יצרנית בשוק. ויתרה מזאת, גם בסוף הדרך משכורתם הממוצעת של משכילים ברמה זאת נמוכה ממשכורת ממוצעת של בעלי אותם כישורים שלא עסקו בהעמקה של הלימודים.

ב) לימודי תואר שלישי "זה לא מה שחושבים"

לימודים ועבודת מחקר לקראת תואר שלישי שונים במהותם מכל חווית הלימוד שהייתה לך עד כה. במקום הגברת הסקרנות, הרחבת האופקים וגירוי המחשבה, יש בלימודים לקראת תואר שלישי מרכיב עיקרי של העמקה. ההעמקה הזאת חייבת לבוא על חשבון כל הדברים שאהבת בלימודיך הקודמים. אין כאן סקירות רחבות היקף של תחומי ידע, אין כאן גיוון וגרוי מן הסוג שגרם לך ליהנות מן הלימודים בתואר ראשון ושני, גם אין כאן מפגשים עם המון אנשים אחרים. ודאי שאין שום דמיון בין לימודים לתואר שלישי שהם אנכיים ולעומק, ולימודי MBA, שהם אופקיים ולרוחב. לימודים בתארים הראשון והשני הם "נחמדים" ואטרקטיביים, במובן שהם מהווים מפגש עם תקצירי עבודותיהם של אחרים. לא פלא שהם מהנים מאד.

במקום כל אלה, יש במהלך הלימודים לקראת תואר שלישי המון תסכול, "דפיקת הראש בקיר" ותחרותיות, מן הסוג שלא נתקלת בהם עד כה. הרבה מלימודי תואר שלישי הם "בדידות של רץ למרחקים ארוכים". נדרשים יותר כישורים בקריאה וגם כתיבה באנגלית, בתכנות ובניתוח סטטיסטי, בהצגה בכתב ובעל פה. כל אלה מעל ומעבר לצפיות ולדרישות שהורגלת בהם במהלך לימודי התארים הקודמים. האם לא עדיף להירשם ללימודים לקראת תואר שני במקצוע אחר, שבאמת ירחיבו אופקיך? לימודי תואר שלישי אינם מרחיבים את האופקים. צריך להבין שלימודי תואר שלישי מטרתם להכשיר חוקרים. אין מטרתם להעניק דרגת ניהול, יוקרה, או משכורת גבוהים יותר.

ג) ההסתברות לכשלון בלימודים לקראת תואר שלישי היא עצומה

הסטטיסטיקה מלמדת שאפילו מקרב אלה שהתקבלו והתחילו את המסלול של הלימודים לקראת תואר שלישי הרוב המכריע איננו מסיים את המסלול. הסיבות לכך הן רבות, אבל נדמה לי ששתי הסיבות שמניתי לעיל (וגם חלק מאלה שאמנה בהמשך) משחקות תפקיד מרכזי ביצירת מצב זה. רוב אלה הפותחים במסלול אינם מגיעים להגשת הצעה. רוב ההצעות המוגשות אינן זוכות לאישור (לפחות לא בצורתן הראשונית). רוב ההצעות שאושרו אינן מוצאות לפועל עד תומן. חשוב להביא בחשבון את הסכויים לסיום המסלול לפני שקופצים בחדווה לתחילתו. האם לא כדאי היה לרתום את המרץ למטרות שיותר קל להשיגן?

ד) לימודים לתואר שלישי דורשים יותר זמן ממה שיש לך

אי אפשר לעשות לימודים לתואר שלישי כתחביב, בשעות הפנאי. אם אינך רואה בלימודים אלה את עיקר העשייה היומיומית שלך, לא רק שלא תתקדם/י ולא תגיע/י (ראה הסעיף בדבר הסיכוי לכשלון). בנוסף לכשלונך את/ה, את/ה תהווה/י מכשול והפרעה למנחה שלך ולכל מי שעוד מעורב בתהליך (משפחתך האוהבת, עמיתיך למחקר, ועוד). מי שיש לו(ה) משפחה, תפקיד במילואים, ועבודה בתפקיד אחראי, ורוצה להוסיף לכל אלה גם לימודים לקראת תואר שלישי עושה עוול, לעצמו(ה), לדיסציפלינה, ולכל הסובבים אותו(ה), שלא לדבר על הנזק ובזבוז הזמן שיגרם למנחה.

ה) עדיפים לימודים לתואר שלישי בחו"ל

לימודים לקראת תואר שלישי דורשים שימוש במשאבים כמו ספריות, מחשבים, מעבדות, מלגות ותקציבי מחקר. משאבים אלה קיימים בשפע רב הרבה יותר בחו"ל, ומצומצמים מאד בישראל.

אם לא הצלחתי לשכנע אותך לוותר על השאיפה ללימודי תואר שלישי, המחוייבות והשאיפות כל כך בוערים בעצמותיך, מדוע שלא תקום(י) ותירשם(י) ללימודים כאלה באחת מארצות הניכר? שם יש תוכניות מפוארות ללימודים לקראת תואר שלישי, שמלגות כבדות בצידן, שיש בהן מנחים רבים, ספריות עתירות משאבים, מחשבים ותקציבי מחקר – כל אלה ברמה וכמות שאיננו יכולים להתחרות בהם בארץ.

ו) למה דווקא בחיפה?

הקמפוס של אוניברסיטת חיפה הוא קמפוס יפה ונעים. יש כאן חברי סגל מוכשרים, אווירה חיובית, וספריה מצויינת. בתחום הספציפי שלי, פועל כאן מרכז לחקר חברת המידע ייחודי בארץ, ואווירה טובה ופורה של שיתוף פעולה בין תחומי. אבל זה איננו הקמפוס הגדול או הוותיק בארץ אפילו לא הגדול או הוותיק בחיפה. אז למה דווקא כאן?

ז) למה דווקא אצלי?

את(ה) עוד כאן?

אם כל הסיבות לעיל לא שכנעו אותך לוותר, אשאל רק עוד שאלה אחת. למה דווקא אצלי?

האם ביקרת בדף הבית שלי ועיינת במאמרים/ספרים שכתבתי, והאם שאלת את עצמך אם אלה סוגי השאלות שתרצה לעסוק בהן? אני לא עוסק בכל התחומים של מערכות מידע, ואפילו לא בכל תחום הקשור לתקשוב. מי שעובד בהנחייתי ייאלץ לעבוד באחד מתחומי העניין שלי, ועליך לשקול היטב האם מבחינת תחומי העניין יש התאמה בינינו.

מי שעובד אתי על לימודי תואר שלישי יודע שאני תובען, נודניק, וסופו (או אמצעו) של התהליך הוא שנגיע למריבה (לפחות אחת). אני מאמין בעומק לבי ש"עינויים" אלה הם שלבים הכרחיים בתהליך ההכשרה וההבשלה של בעל תואר שלישי. אני דורש מכל מי שרוצה לעבוד אתי התחייבות להשקעה מתמשכת של נתח עיקרי מזמנו. אני דורש שנעבוד ביחד על עבודת מחקר, לנסיון, בצורה של תיזה למאסטר או עבודת מחקר אחרת עוד לפני שאני מתחייב לטווח ארוך. אני דורש השלמות בלימודים ובלימודי כישורים. ואני מציב סטנדרטים לא וותרניים לכל אחת מ"אבני הדרך" בתהליך הארוך של לימודי תואר שלישי. לא רק שאינני מבטיח מעולם שאפשר יהיה לסיים בתוך פרק זמן ידוע. להיפך, אני מזהיר שהתהליך יהיה ארוך ומפותל יותר מן הנראה לך כרגע. למה שתיקח(י) על עצמך תפיסת עולם, דרישות ומנחה לא סימפטיים שכאלה?

לסיכום,נדמה לי שסיפקתי מספיק סיבות לשקול שנית את הרעיון של לימודי תואר שלישי (בכלל, או אצלי). אחטא לאמת אם לא אודה שאני מאד אוהב את עבודתי. אני חושב שאני עובד בעבודה הטובה בעולם (לפחות בשבילי). אני אוהב את המחקר בכלל, ואת העבודה עם תלמידי תואר שלישי בפרט. אבל נדמה לי שיהיה זה אך הוגן לפרוס את הבעיות והעכבות לעיל, לפני שמתקדמים במסלול הזה.

אני מציע לעיין גם בדף הבית שלי, וגם ב מספר מקורות המופיעים כאן:
http://www.cs.berkeley.edu/~jasonh/advice.html , וכאן http://www.si.umich.edu/DSO/SI/Survival/survival.html
http://dlis.gseis.ucla.edu/people/pagre/network.html

אם כל הנ"ל לא מספיק מרתיע או מפחיד, נוכל להמשיך בשיחה...אפשר למצוא את כתובות הדואר האלקטרוני, מספרי טלפון ופאקס, ומראי כיוון ליוני דואר בתחתית העמוד ובדף הבית שלי..

איך שופטים עבודות דוקטורט

2009-01-08T04:44:00.000-08:00

איך שופטים עבודות דוקטורט

באדיבות אתר רשימות
סיון טולדו
פרופסור למדעי המחשב

לפני כמה ימים השתתפתי בפעם הראשונה בשיפוט של עבודת דוקטורט בצרפת. לפני כן הכרתי רק את צורת השיפוט בישראל ואת צורת השיפוט בארה"ב; מסתבר שבכל מקום השיטה שונה.

בארצות הברית מנגנון השיפוט הוא פשוט. הסטודנט כותב עבודת דוקטורט, המנחה וועדה מלווה של עוד שני חברי סגל מאותו מוסד מחליטה שהתיזה מוכנה להגשה, הסטודנט מציג את העבודה בהרצאה (שנקראת הגנה על התיזה, thesis defense), חברי הועדה שואלים שאלות, ומייד אחר כך מחליטים האם להעניק את התואר. לפעמים אפילו אין הרצאה של הסטודנט; הועדה מתכנסת בלי הסטודנט ומחליטה.

בישראל (לפחות באוניברסיטת תל-אביב) המגנגון שונה לגמרי. גם אצלנו התהליך מתחיל בהחלטה של המנחה שהעבודה מוכנה להגשה (לפעמים מעורבת בהחלטה גם ועדה מלווה ולפעמים לא). המנחה מציע שופטים חיצוניים, מאוניברסיטאות אחרות, רובם בדרך כלל מחו"ל. ועדה פנימית שהמנחה לא חבר בה בוחרת מתוך הרשימה כמה שופטים, ולפעמים גם שופטים מחוץ לרשימה שהמנחה הציע. העבודה נשלחת לשופטים, שמתבקשים לכתוב חוות דעת מפורטת ולהמליץ האם לקבל את העבודה. השופטים אנונימיים; לא התלמיד ולא המנחה יודעים מי הם, אלא אם הם חושפים את עצמם מרצון.

המנגנון בצרפת הכי מסובך. גם שם התהליך מתחיל באישור של המנחה להגיש את העבודה, אבל המערכת לוחצת מאוד על תלמידים ומנחים להגיש את העבודה תוך שלוש שנים, ולכל היותר ארבע (בישראל וארה"ב התואר יכול להמשך יותר אם התלמיד מתקדם לאט), כך שאין למנחה הרבה מרחב תמרון. כמו בישראל, המנחה מגיש רשימה של שופטים חיצוניים. שניים מתוכם מתבקשים לכתוב דו"ח שיפוט. התפקיד של דו"ח השיפוט אינו להמליץ האם להעניק את התואר, אלא להמליץ האם לקיים את ההגנה על התיזה. בהנחה שהם ממליצים לקיים את ההגנה, חבר השופטים המלא (חמישה ועוד המנחה) מתכנס, מאזין להרצאה של התלמיד אודות העבודה, שואל שאלות, ומחליט האם להעניק את התיזה. ועדת השיפוט שהשתתפתי בה הצריכה את האוניברסיטה הצרפתית (Ecole Normale Supérieure de Lyon) להטיס ולארח שני שופטים מארה"ב ואחד מאנגליה (שני חברי הועדה האחרים היו צרפתים, אחד מאותה אוניברסיטה והשני מעיר אחרת).

בשום מקום התהליך הזה הוא לא בדיוק מה שהוא נראה. לכאורה, התיזה של הסטודנט עומדת למבחן. לכן ההרצאה של התלמיד נקראת "הגנה על התיזה": התלמיד אמור להגן על תיזה שמדענים אחרים עדיין סקפטיים לגביה. בפועל, מי שעומד לשיפוט הוא המנחה ולפעמים המוסד, לא הסטודנט. בשלב שבו המנחה החליט שהתלמיד יכול להגיש את התיזה והתהליך הפורמאלי החל, החלטה שהתיזה אינה ראויה להתקבל כעבודת דוקטורט היא סטירת לחי רצינית גם למנחה וגם לתלמיד; השופטים נוטים להמנע מהמלצה שלא לקבל את התיזה (אם כי זה קורה לפעמים). האלמנט העיקרי שעוזר לשמור על רמת התואר היא החשיפה של המנחה לשופטים. באישור שלו להגיש את התיזה, המנחה מצהיר שהתיזה עומדת בסטנדרטים שלו; אם לדעת השופטים התיזה חלשה, השם המקצועי של המנחה (ושל המוסד) עלול להיפגע, גם אם דוחות השיפוט אינם מציינים במפורש שהתיזה חלשה.

מתי דוחות שיפוט כן נוטים להיות יותר מדוייקים? בתהליכים שבהם ידוע מראש שסיכויי הכישלון הם גבוהים. כאשר אני כותב דוח שיפוט על מאמר עבור כנס שמקבל בדרך כלל רק 20% מהמאמרים המוגשים לו, או על הצעת מחקר שהוגשה לקרן שמממנת רק 30% מההצעות המוגשות, אני יכול לכתוב את דעתי בלי לדאוג להשלכות השליליות שיהיו לדוח. מחברי המאמר או הצעת המחקר התכוננו מראש לאפשרות של כישלון, ולכישלון אין השלכה משמעותית על הקרייריה שלהם, בהנחה שהם גם מצליחים לפעמים לפרסם מאמרים או לקבל מימון להצעות מחקר.

תהליכי שיפוט עם אחוזי הצלחה בינוניים הם מנגנון הביקורת העיקרי של המדע. כאשר אחוזי הכשלון נמוכים מאוד וההשלכות של כשלון משמעותיות (כמו בקבלת או דחיית עבודות דוקטורט), דוחות שיפוט נוטים להמנע מביקורת גלויה וברורה. כאשר אחוזי הכישלון בינוניים או גבוהים, לכישלון אין השפעה משמעותית על מי שהעבודה שלו נשפטת, ולכן דוחות שיפוט נוטים להיות יותר אמינים. אבל כאשר אחוזי ההצלחה נמוכים מאוד, אנשים נוטים להתייאש ולהפסיק לנסות (לפרסם, לקבל מימון למחקר); כישלון בתהליכים כאלה מונע פרסום של עבודות גרועות, אבל אחוז גבוה של כישלונות גם מקטין את הפרודוקטיביות של מדענים.

ממה נובעים ההבדלים בתהליך השיפוט של עבודות דוקטורט בין ארצות ומוסדות שונים? הפשטות של התהליך האמריקאי והעובדה שהוא פנימי לחלוטין (בלי השתתפות של חוקרים ממוסדות אחרים) נובעת מצרכים של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. המוסדות הללו מבצעים מחקר בהיקף שדורש כמות גדולה של כח אדם, ובפרט הרבה דוקטורנטים. כאשר יש הרבה דוקטורנטים במערכת, וביחוד כאשר יש יחסית הרבה דוקטורנטים לכל מנחה, קשה להבטיח שכל אחד ואחת יכתבו עבודת דוקטורט משמעותית. המנגנון הפנימי מאפשר למוסד להעניק תארים גם במקרים גבוליים (או למטה מזה) בלי להיחשף ליותר מדי ביקורת חיצונית. עמידה עיקשת על סטנדרטים גבוהים היתה עלולה לגרום לתואר להתארך מאוד לפעמים ולעימותים עם סטודנטים עם תיזה חלשה (שאולי תרמו למחקר ולמוסד בדרכים אחרות, כגון השתתפות פרודוקטיבית בפרוייקט מחקר גדול, או הוראה). בנוסף לכך, המוסדות הללו מושכים תלמידים מצטיינים מכל העולם, ולכן יוצאות מהם באופן קבוע תיזות דוקטורט מצויינות; השם של המוסד (ושל המנחה) בעולם המדע נקבע בעיקר לפי התיזות המצויינות הללו והוא לא נפגע משמעותית ממספר מסויים של תיזות חלשות.

המנגון הישראלי הוא הקפדני מכל השלושה, בגלל שהעבודה נשלחת לשופטים חיצוניים ובגלל שהשופטים הללו אנונימיים. הם יכולים לכתוב חוות דעת ביקורתית מאוד ולהישאר בעילום שם, בדומה לשיפוט של מאמרים והצעות מחקר. כפי שכתבתי, המלצות לדחות עבודת דוקטורט הן נדירות גם בשיטה הזו, אבל היא נותנת מרחב מקסימלי לשופטים.

המגנגון הצרפתי נמצא באמצע. הועדה החיצונית חושפת את המנחה והמוסד ליותר ביקורת מאשר הועדה הפנימית של המוסדות אמריקאיים, אבל לפחות ביקורת מאשר השיפוט האנונימי בשיטה הישראלית. זה גם מנגנון יקר, כמובן, מכיון שהוא מבוסס על התכנסות פיזית של שופטים, לעיתים קרובות מארצות אחרות.

היעילות הכלכלית של השיטה הישראלית והאמינות של דוחות השיפוט האנונימיים באה בעיקר על חשבון התלמיד, שאישור התיזה שלו מתעכב חודשים לאחר הגשתה (במקרה הטוב). אי אפשר לדרוש משופט חיצוני לכתוב חוות דעת על עבודה של מאה עמודים או יותר בשבוע או שבועיים; צריך לתת לשופט כמה חודשים. לפעמים חוקר מסכים לשפוט את העבודה אבל לא עומד בלוח הזמנים, והשיפוט מתעכב עוד יותר. בצרפת וארה"ב, מזמנים את השופטים לפגישה פנים אל פנים שבמהלכה מחליטים האם לקבל את העבודה; ההחלטה מתקבלת בלוח זמנים קצר. העיכוב בקבלת התואר השלישי בישראל הביא להצעות לשינוי השיטה, אבל בינתיים היא לא שונתה (לפחות באוניברסיטת תל-אביב). בעיני חבל שהצדדים החיוביים של השיטה באים על חשבון הסטודנט, אבל לא נראה לי שהחלופות עדיפות עבורנו.

פורסם ב 10 בדצמבר 2008 03:55 במדור אקדמיה | 4 תגובות

כללי כתיבה אקדמית

2008-12-26T14:02:00.000-08:00

כללי כתיבה אקדמית

עבודה ברמה אקדמית היא זו שמבדילה בין צירוף אוסף של מלים (יהיו חכמות ככל שיהיו) לבין ביטוי רעיונות וידע בצורה מושכלת ואובייקטיבית.

כל חיבור אקדמי נועד לקדם את הלומד לתוך עולם חקרני ואמפירי המעשיר גם את הלומד עצמו וגם את כל עולם התוכן עליו כותב...

להלן כללי כתיבה אקדמיים מומלצים על ידי ה - APA. כללים אלה מובאים בדיוק בצורה בה נכתבו במקור המובא להלן, למעט שימוש בדוגמאות הרלוונטיות לחיבור אקדמי בשפה העברית. אפשר ורצוי גם להיכנס לאתר בו כתובים הפרטים המתורגמים במקור! (ח.צ.): http://www.wooster.edu/psychology/apa-crib.html

מה ניתן למצוא כאן?

על עמוד השער

על תוכן העניינים

על כתב ועימוד

על סגנון כותרות

על סגנון כתיבה

על שימוש במספרים

על שימוש בסגנון כתיבה מוטה או מעליב

על ציטוט מקורות בתוך הטקסט

על סידור הפריטים ברשימה הביבליוגרפית

לקריאת אופן ציטוט מקורות על פי ה APA

דוגמא לאופן כתיבת עמוד שער

דוגמא לאופן כתיבת תוכן עניינים

עמוד השער

עמוד השער הוא חלון הראווה לעבודה כולה. עמוד זה חייב לתת לקורא את המידע הבסיסי לגבי העבודה:

באיזה מסגרת נכתבה (מוסד, קורס וכו'), מה שם העבודה, למי מוגשת, מי מגיש ותאריך ההגשה.

על אף הנוהג בימים אלה לקשט עמוד זה בצבע ואיור, ברב האוניברסיטאות אין זה מקובל ועדיף להגיש עמוד זה בכתב פשוט, למראה מקצועי ואובייקטיבי. ניתן לראות דוגמא לעמוד שער כאן.

חזור למעלה

תוכן העניינים

תוכן העניינים הוא המקום הראשון בו הקורא יכול להתרשם ממבנה העבודה ותוכנה. חשוב לכלול בתוכן העניינים את כל הכותרות שבעבודה. הכותב המיומן בדרך כלל יכתוב רשימה זו בסיום כתיבת העבודה! ניתן לראות דוגמא לתוכן עניינים כאן.

חזור למעלה

כתב ועימוד

הכתב המקובל לשימוש בעברית הוא דוד, גודל 12 נק' ,

הכתב המקובל לשימוש בלועזית הוא Times New Roman או Courier - גודל 12 נק'.

ריווח בין השורות - כפול.(פרט לתקצירים, בתוך פריט ברשימת המקורות, או ציטוט מתוך מקור באורך העולה על 40 מלים - אלה יודפסו בריווח יחיד).

שוליים מקובלים 2.5 ס"מ מכל צד.

עימוד יהיה לימין - אין צורך לערוך בצורת בלוק (השוליים השמאליים יהיו בצורת מסור).

אפשר להשתמש בעיצוב מלל עם דגשים שונים (נטוי, מודגש, מקווקו) לפי הצורך.

יש למספר כל עמוד (למעט עמוד השער ותוכן העניינים).

בשימוש בציטוטים מעל 40 מלים, יש להדפיס עם כניסה תלויה, בריווח יחיד.

חזור למעלה

כותרות

רמה 1 - ממורכז ובכתב גדול (גודל 16 - 14), ללא נקודה בסוף.

רמה 2 - בצד ימין, בכתב גדול (גודל 16 - 14), נטוי, ללא נקודה בסוף.

רמה 3 - בצד ימין, כניסה תלויה, כתב נטוי, עם נקודה בסוף המשפט.

דוגמא:

כותרת עיקרית (פרק)

כותרת משנית (תת פרק)

כותרת (פסקה).

חזור למעלה

סגנון כתיבה -

כתבו בצורה אובייקטיבית ושקופה. אל תנסו "לייפות" מידע או עובדות שאינם תומכים בתיאוריה או באני מאמין שלכם. להיפך - הצהירו שיש מידע סותר והבהירו מדוע בכל זאת הנכם מחזיקים בעמדה או בדיעה אחרת. בקיצור - שטחו בפני הקורא את כל העובדות ואפשרו לו להחליט עם מי הצדק או במה הוא מאמין...

הימנעו מגילוי מעורבות אישית בניסוח. הישארו ברקע ואל תהפכו עצמכם לנושא העבודה. עם זאת, אל תתייחסו לעצמכם בלשון רבים או בגוף שלישי. במקום שימוש בצורת פעיל ("ביצעתי את המחקר...", "ביצענו את המחקר..." או "החוקר ביצע את המחקר...") להעדיף את צורת הסביל ("המחקר בוצע..").

שימוש בקיצורים וראשי תיבות - הימנעו משימוש בקיצורים, למעט קיצורים מקובלים וגם אותם הסבירו בפעם הראשונה בה השתמשתם בקיצור.

(תוספת של עורכת האתר: לא נהוג לקשט את העבודה (פרחים וכד'!). השתמשו באיורים, גרפים, צילומים רק לצורך הבהרה והמחשה של עובדות. ח.צ.).

חזור למעלה

שימוש במספרים -

אייתו מספרים גדולים בתחילת משפט, מספרים מתחת לעשר או מספרים שאינם מקובצים עם מספרים נוספים. (לדוגמא: ארבע אמהות).

מספרו מספרים מעל עשר (לדוגמא: 22 מ"ג), או מספרים מקובצים (לדוגמא: ישנו 6-12 שעות ללילה.).

בכתיבת מספרים גדולים השתמשו בשילוב מספר וכתיב (לדוגמא: 3 מיליון ש"ח).

בכתיבת מידע סטטיסטי יש להשתמש במספרים. לדוגמא: "השתמשנו ב- 30 פעוטים בני שנתיים, אשר בכו בממוצע 20 דקות שלוש פעמים ביום. "

השתמשו בסמל אחוזים (%) רק עם מספרים (5%) ולא עם מספרים כתובים (חמישה אחוזים).

שימוש בסגנון כתיבה מוטה או מעליב

באופן כללי, רצוי להמנע מכל ביטוי שעלול להיות בעייתי ולדבוק בהמלצות הבאות:

הימנעו משימוש בתיוג אתני ("אתיופים") כאשר אפשר להשתמש במונח גיאוגרפי ("יוצאי אתיופיה").

הימנעו משימוש בכינויים טעונים כגון "הומואים ולסביות" אם אפשר להשתמש במונח כגון "גאים".

הימנעו משימוש בכינויים כגון "דיכאוניים" או נרקומנים" אם אפשר להשתמש בביטוי "סובלים מדכאון" או "צרכני סמים".

הקפידו על שימוש נכון במונחים מיגדר (זכר /נקבה) לעומת מין (SEX).

הקפידו על שימוש נכון במונחים שונים - למשל נחקר בניסוי קליני או "מטופל" ולא "מקרה".

בשימוש בכינויים לקבוצות אתניות יש להשתמש ברגישות ולהעדיף שימוש במונחים המקובלים על הקבוצה האתנית (למשל "יוצאי חבר העמים" לעומת "רוסים", "יוצאי אתיופיה" במקום "שחורים"...

הימנעו מביטויי השוואת קבוצות שיוך לאוכלוסיה "נורמלית ("נערכה השוואה בין ילדים עם וללא אוטיזם" במקום "נערכה השוואה בין ילדים אוטיסטים לילדים נורמליים").

בהתייחסות לגילאים, יש לדייק עד כמה שאפשר לגבי קבוצות גיל. הימנעו מביטויים פתוחים מדי כגון "מבוגרים מעל ומתחת גיל 65."

חזור למעלה

ציטוט מקורות בתוך הטקסט

באופן כללי יש להשתמש רק בשם משפחה ובשנה כאשר מצטטים מקורות בתוך גוף טקסט העבודה.

במידה ואין תאריך למקור המצוטט יש לציין ח.ת. (חסר תאריך) או בלועזית n.d. (no date)

לדוגמא: (כהן, ח.ת.) או ( Smith, n.d)

במידה ואין שם מחבר למקור המצוטט יש לכלול את כותרת החיבור המצוטט ותאריך.

לדוגמא: (חשיבות הריקוד כמרפא למכאובים, 2000)

שמות מחברים לועזיים הנזכרים מחוץ לסוגריים ייכתבו בתעתיק עברי, עם הפניה בתוך הסוגריים בלועזית עם שנת הפרסום.

לדוגמא: גודמן (Goodman, 2004) מדווח על...

שמות מחברים בעברית יכללו את שנת הפרסום בסוגריים.

לדוגמא: יוספי (2001) חקר על....

כאשר יש הפנייה במשפט או בפסקה למספר מקורות שונים, יש לערוך את הסדר על פי סדר האלף-בית של שם משפחתו של הכותב הראשון של כל מקור. כשמופיעים שמות מחברים הן בעברית והן בלועזית בתוך הסוגריים יופיעו קודם שמות המחברים בעברית ואחר כך שמות המחברים בלועזית.

הפרדה בין הפניות למקורות של מחברים שונים הנזכרים יחד בתוך הסוגריים תעשה בנקודה ופסיק (;). לצורך הפרדה בין הפניות למקורות של אותו מחבר ישמש הפסיק בין שנות הפרסום (לדוגמא: אליה, 1986, 1990).

לדוגמא:

(Bundorf, Wagner, Singer, & Baker, 2006; Conn et al., 2003; Estabrooks et al. 2003)

בהפניה לעמודים מסוימים במקור לועזי יש להשתמש ב- p. לעמוד בודד ו- pp. לשני עמודים או יותר. במקרה כזה יש להפריד את השנה ממספרי העמודים בפסיק בלבד (Goodwin, 2000, pp. 10-15). בהפניה לעמודים מסוימים במקור עברי יעשה הרישום כך: (תירוש, 1994, עמ' 1-19).

ציטוטים ישירים מהטקסט יש לשים בתוך מירכאות ("....") בציטוטים ארוכים (40 מילים או יותר) יש לשים את הציטוט כפסקה נפרדת עם אינדנטציה פנימית מימין ומשמאל, ללא מירכאות.

לדוגמא:

הריקוד נוצר בשחר האנושות, כחלק מרכזי של הפולחן האלילי. במהלך ההיסטוריה נחשב הריקוד לתחום עממי יחסית לשאר האומנויות, בעיקר משום שאינו דורש השכלה וחומרי גלם. הריקוד החל להיות מופץ באירופה בתקופת הרנסאנס, עם תרבות הנשפים שהתפתחה בקרב האצולה באותה תקופה (למרות שהאמנים עצמם לא התעסקו בריקוד). רק במאות האחרונות קיבל הריקוד מעמד השקול לשאר האומנויות, בעיקר עם פיתוח אמנויות הבמה. כוריאוגרפיה היא מקצוע בו יצירת אומנות מבוססת על הריקוד, כלומר- הכוריאוגרף בוחר מוזיקה מסוימת ומתאים לה תנועות ריקוד מסוימות, המהוות את עיקר היצירה. (אנדרסון, 1987)

אם להפניה אחת יש מספר מחברים, יש להשתמש בסימן & לפני המחבר האחרון, ולא לכתוב and.

בהפניה לשני מחברים שונים בעלי שם משפחה זהה, יש לכלול בטקסט גם את האות הראשונה של שמם הפרטי (גם אם הפרסומים הם לא מאותה שנה).

לדוגמא: כהן, ס' וכהן א' (2002)...

אם לפריט מסוים יש שני מחברים, יש להזכיר את שמות שני המחברים בכל הפניה.

אם לפריט מסוים יש שלושה עד חמישה מחברים, יש להזכיר את כל שמות המחברים בהפניה הראשונה והחל מההפניה השנייה (לאותו מקור) ניתן לכתוב את שם המחבר הראשון בתוספת et al. (וחב').

בשישה מחברים או יותר, ניתן לכתוב את שם המחבר הראשון בתוספת et al., כבר בהפניה הראשונה.

אם מופיעים בטקסט שני פרסומים או יותר של אותו מחבר מאותה שנה, יש להוסיף א או a לפרסום הראשון, ו- ב או b לפרסום השני וכך הלאה בהתאם לסידור הפריטים הללו ברשימת המקורות על פי כותרת המאמר.

לדוגמא: (כהנא, 2001א, 2001ב) או (Goodwin, 2001a, 2001b)

אם ישנם שני פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה אך אחד בלועזית והשני בעברית, אין להוסיף להם אותיות.

בציטוט ממקור שלא ראינו, אבל קראנו אצל מישהו אחר שציטט אותו, יש לרשום לפי הדוגמא הבאה: "...כפי שטענה סבוני (מצוטטת אצל לויט, 2000). ברשימת המקורות נכלול את לויט אך לא את סבוני.

בציטוט ממנשר או עלון של ארגון יש לציין את שם הארגון.

לדוגמא: (הועד למלחמה באיידס, 1998)

בציטוט ממקור שנמצא בתהליך של הוצאה לאור (ועדיין לא הוצא) יש לרשום לפי הדוגמא הבאה:

(Smith, in press)

בציטוט ממסר אישי (כולל שיחה) או מייל אלקטרוני יש לרשום לפי הדוגמא הבאה: (ח. צפריר, 2.5.1999, התכתבות אישית). השם צפריר לא ייכלל ברשימת המקורות.

הערה חשובה: בציטוט מקורות מהאינטרנט, יש לציין אותם פרטים בדיוק. אין לרשום כתובת אתר בתור מקור! אם אין שם מחבר, יש לרשום את שם האתר.

מסמך נדיר ממגדל השן

2008-12-21T16:29:00.000-08:00

מאת אבשלום אליצור, מרצה מבריק, גדל שיער, פרסי או תימני שהולך תמיד עם סנדלים. איש מוכשר רב דעת שלא רצו לריב את ריבו פרופסורים מדושני עונג, עכוזים בקתדראותיהם ובכנסיהם.
לשיפוטכם.

שעות הקבלה של הפרופסור זוכמיר

במקום שיש דין אין דין ובמקום שאין דין יש דין.
מדרש רבה, פרשת שופטים

חן מיוחד היה בעיניי לבר-אילן כשהגעתי אליה לראשונה. המבנים הישנים והדשא החרב שידרו עליבות והזנחה בהשוואה לקמפוסים המטופחים של אוניברסיטת תל-אביב ומכון וייצמן, אבל המקום היה ספוג אווירה שכונתית נוגעת-ללב: המספרה ליד המעונות, הסנדלרייה שבפתחה עמדה נערה על רגל אחת בציפייה לתיקון סנדל קרוע, הבחור שלחש לי "חזק וברוך" אחרי ההרצאה במחלקה לפיסיקה, הפתיחה "בס"ד" (בסייעתא דשמיא) על הפתק מהדיקן, הסטודנטים המבקשים טרמפים עם שלטים המציינים שמות התנחלויות – כל אלה הזכירו לי שהמוסד הזה מבקש להתייחד בין האוניברסיטאות בישראל בשילוב בין מדע ואמונה. כמי שגדל בבית דתי הסתגלתי בקלות למנהגי המקום. חבשתי כיפה, כנהוג בין המרצים מהדור הישן, נהניתי כשאדם לא-מוכר תבע ממני להצטרף ל"מִניין" בטרם שקיעת השמש, במיוחד למראה מבט הפלצות שנעץ בי ידיד שמאלן, וברבות הימים למדתי למלמל "בשורות טובות" בסוף כל שיחה עם המזכיר האקדמי.

"לך לבר-אילן," אמרו לי כשהתקרב הדוקטורט לסיומו. "הם עוברים שם התחדשות ואדם כמוך זה מה שהם צריכים." זה באמת נראה כך. קיבלתי חצי משרה בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות וחצי נוסף בתוכנית לפילוסופיה של המדע, שתיים מהתוכניות לתואר שני ושלישי ביחידה ללימודים בינתחומיים עליה הייתה גאוות האוניברסיטה. עד מהרה התקבצה סביבי חבורת סטודנטים שבאו במיוחד כדי לעשות את הדוקטורט אתי. היה בהם דוקטור למתמטיקה שבא לעשות דוקטורט שני, רב צעיר בישיבה ירושלמית שביקש לכתוב תזה על דארווין והרב קוק, אל"מ במילואים עם תואר שלישי שרצה לעשות פוסט-דוקטורט, פסיכולוגית בכירה שעברה אליי ממדעי-המוח וסטודנט מצטיין שערק מאוניברסיטת תל-אביב אחרי ששמע הרצאה שלי. "חוות הגאונים של אליצור" החלה לשגשג.

*

אל הראשון בחבורה, שחר דולב, התוודעתי אחרי הרצאה שנתתי בפני האגודה הישראלית לאסטרונומיה. מיד ראיתי שיש לי עסק עם אפלטוניסט חסר-תקנה שהסבר מדעי מוצלח גורם לו לזרוח מהנאה ממש כאילו ראה יפהפייה עולה מהים. כשתהיתי על קנקנו גיליתי שהוא לומד לבדו מדע ופילוסופיה במקביל למשרה וחצי בהיי-טק – שיטה בדוקה, כפי שהסברתי לו, לנזק מוחי חמור. באותם ימים היה הדוקטורט שלי תקוע בכמה טענות מרחיקות-לכת שלא ידעתי לתת להן ביטוי מתמטי. נתתי לשחר מאמר ששלחתי לכתב-עת חשוב ושנזרק מיד מכל המדרגות. כעבור כמה ימים חזר עם כמה תיקונים ומשוואות תמציתיות. ואללה, אמרתי, בדיוק מה שרציתי לומר! המאמר התפרסם בשם שנינו ומאמרים נוספים יצאו לדרך.

*

כשבישר לי המנחה שלי, יקיר אהרונוב, כי הדוקטורט אושר, לא שלטתי ברגשותיי וחיבקתי ונישקתי אותו, ואז שמעתי אותו ממלמל כי אחד ההישגים החשובים ב CV (קורות חיים) שלו הוא העובדה שהעניק לי רישיון נהיגה מדעי.

בר-אילן גמלה לי במחווה מרגשת. מהמעמד של מורה מן החוץ הוקפצתי בתוך שנתיים לדרגת מרצה בכיר. יופי, אני מסודר, אמרתי והפסקתי את המשא-ומתן שהיה לי אז עם האוניברסיטה העברית, שם ניסו ידידים לסדר לי משרה כפולה במחלקות לפיסיקה ופילוסופיה של המדע. זה היה הראשון בסדרת מעשי איוולת שנבעו מעודף ביטחון עצמי ועודף אמון.

*

חזרתי אל שחר: בוא לעשות אתי דוקטורט. אחרי הרבה הפצרות ואיומים הסכים. זה היה דוקטורט בזק, הראשון בתכנית לפילוסופיה של המדע בבר-אילן והמקרה היחיד בתולדות המדע, ככל הידוע לי, שדוקטורנט סייע קודם למנחה שלו לסיים את הדוקטורט שלו.

זכיתי לחנוך גם את תוכנית התארים המתקדמים של התכנית למדעי המוח ששלחה אליי את הדוקטורנטית הראשונה שלה (שלושה מתלמידיי זכו במלגות נשיא). העובדה שעסקתי גם בפסיכולוגיה סייעה לי גם להיקלט בתכנית ללימודי פרשנות ותרבות, שם הייתי מלמד קורסים בפסיכואנליזה ויישומיה בחקר התרבות. הסטודנטים התלהבו מהגישה הביקורתית שהנהגתי. עשיתי צחוק מהפוסט-מודרניזם, שהוא ה"בון טון" ברוב המחלקות למדעי הרוח בבר-אילן, יצאתי נגד השתלטות הגנטיקה על הפסיכולוגיה, דיברתי בזכותם של הומוסקסואלים הרוצים לשנות את נטייתם המינית – מה שהפך אותי לאויב התקינות הפוליטית – וכתבתי את המאמר היחיד בעברית עד היום שניסה להתמודד עם הפטפטת של לקאן. "הסטודנטים אומרים שהשיעורים שלך הם משב-רוח מרענן," אמר לי פרופ' אבי שגיא, ראש התוכנית, ולא הבנתי את פשר המבט המאשים בעיניו.

*

ורק אל האדם החשוב ביותר בקמפוס לא התוודעתי, הלא הוא מוישה זוּכמִיר. לא שמעתם עליו? "זוּך מִיר" פירושו "חפש אותי" ביידיש, והוא כינוי לאדם שאינו רוצה שיידעו את שמו, מה שמכניס ממדים חדשים לשיח הבר-אילני. בחסות האוטוריטה הזוכמירית, "הרבה מדענים" כבר הפריכו את האבולוציה, "מחקרים רבים הוכיחו" שאפקט החממה אינו נכון, "התברר שיש גרעין של אמת" בעלילת-הדם שהייתה באיטליה במאה ה-12, ו"אומרים" שהרקטור נתפס במיטה עם אשה אחרת. נראה כי בבר-אילן הגיע זוכמיר זה לדרגת פרופסור מן המניין למרות ששמו אינו מופיע ברשימת הסגל של אף פקולטה. השפעתו בלטה בדיוני הוועדה שדנה בהעלאתי בדרגה (5 במאי 2000). המחלקה לפיסיקה בבר-אילן, העלובה מסוגה בארץ, שלחה לדיון את פרופ' ברקוביץ' שנשא נאום מלאכת מחשבת: "התיק אינו קונבנציונלי. אין לו תואר ראשון ולא שני כמו כן לגבי התואר השלישי המצב מאוד משונה באוניברסיטת תל-אביב. ניסיתי להשיג את הדיסרטציה שלו... אני מרגיש לא נוח לשפוט מישהו שאין לו דיסרטציה לא בספריות, לא בוועדה לתואר שלישי ולא בשום מקום מקובל." הוא לא העז לומר שאיני דוקטור, אבל הרמיזה המחשידה נשארה באוויר מבלי שאיש יעיז לשאול את הבלש הנודע מדוע לא פנה אל המועמד עצמו. על "ניסוי אליצור-ויידמן," שזכה לאלפי ציטוטים עד היום בספרות המקצועית, המשיך הפרופסור לזכמר: "הבעיה מי תרם למאמר הזה? לא מקובל, כאשר מדברים על מאמרים לשפוט מי תרם יותר ומי פחות, אך יש פה מצב יוצא דופן כי פרופ' ויידמן המשיך ועבד בשטח זה." טענה אחרת, מקורית להפליא, הייתה: הוא מתפזר על המון תחומים, הוא לא יכול להיות רציני. מי שהכריע את הכף היו מומחי-החוץ. בין המדענים מחו"ל אתם התייעצה הוועדה היה חתן פרס נובל איליה פריגוז'ין. הוא הודה שריבוי התחומים בו עוסקים פרסומיי מביך אותו, אבל יעץ במפורש שלא לזקוף זאת לחובתי. רוג'ר פֶּנרוֹז מאוקספורד המליץ במילים חמות ואליו הצטרף עמיתו סטוארט הַמֵרוֹף. מפרגנים במיוחד היו החוקרים הישראליים, בהם ביולוגית ידועה מאוניברסיטת תל-אביב שעל מאמריה חלקתי בפומבי פעמים אחדות, מה שלא הפריע לה לשבח את עבודותיי.

לבסוף הוענקה הדרגה. מרצה ידיד נזף בי על שהבאתי לוועדה את כל מאמריי. "בזבוז," אמר. "יכולת להסתיר חלק מהם ולהגיש אותם עם המועמדות לפרופסורה." אל תדאג, גיחכתי בעליונות על תמימותו. צ'יק-צ'ק יהיו לי כפליים מאמרים. עכשיו לעבודה. שעון הקביעות החל לתקתק, תקתוק ערב לאוזן – ומטעה מאוד.

*

את המהלומה הראשונה ספגתי מהמקום הכי פחות צפוי. כבר פגשתי לא מעט נוכלים ורמאים בימי חיי, אבל שום דבר לא הכין אותי לתככי ראש התוכנית לפילוסופיה של המדע בבר-אילן, נח עפרון. שלוש שנים ישבנו באותו משרד ובמהלכן העתיר עליי אינספור שבחים ודברי חנופה, מלווים בחיוכים כה מתרפסים עד שמעיי מתהפכים עתה כשאני נזכר בהם. "האדם הכי חכם שאני מכיר" הציג אותי בקולוקוויום, למבוכתי ולמבוכת הסטודנטים. הוא חזר וכינה אותי "brilliant" ו-"excellent," וכאילו לא די באלה הדגיש עד כמה הוא, נוח עפרון, "stupid" ו-"nobody". זמן קצר לפני שמלאו ארבע שנים לעבודתי בבר-אילן – המועד לפתיחת ההליכים לקביעות – החל בתכניתו להיפטר ממני. חרש-חרש, בעודו מרגיע אותי בחנחוניו, החל לשגר שקר אחר דיבה אל הממונה עלינו, פרופ' מריו מיקולינסר, שעשה מאמצים הרואיים להגן עליי. חודשים מספר לפני מועד הדיון בקביעות הזהיר אותי מיקולינסר על המתרחש. לא היה לי ספק שכל העניין הוא טעות. נח עפרון?! החבר הטוב שמחייך אליי תמיד מאוזן לאוזן ומדבר אתי אנגלית ברוקלינית כאילו אנחנו מאותו שוּל? מיהרתי אל נוח, והוא דחה אותי בלך-ושוב עוד חודשיים. כשסוף-סוף הואיל להקציב לי זמן לפגישה (כשאנחנו, כזכור, חולקים את אותו משרד), זכיתי לשיעור בתורת משה זוכמיר. הוא טען שאיני רוצה להדריך דוקטורנטים (מספר מודרכיי עלה על שלו), שהסטודנטים מתלוננים על איכות ההוראה שלי (קיבלתי מכתב מסגן הרקטור שציין לשבח את הישגיי בסקר רמת ההוראה), שאיני מתמצא בחומר (הוא היה תקוע מזה שנים רבות בדרגת מרצה זוטר), ושנסעתי לחו"ל בזמן הלימודים (קורות-החיים שלי כוללים את תאריכי כל הכינוסים בהם השתתפתי). באותה עת כבר הייתה רמת התוכנית כה עלובה עד שאפילו הממונים עלינו הבינו שעזיבתי תזיק לה. לחץ מצד מיקולינסר גרם לעפרון לשנות כיוון ולהבטיח לי, מתחנחן ומתרפס כמימים ימימה, כי מעתה נעבוד יחד "in harmony." הגדרת ה"הרמוניה" בק"ק זוכמיר שונה מזו המקובלת במילונים, ופירושה דממת אלחוט במהלך ההליכים לפיטורי עובד. כעבור כמה שבועות צלצל מיקולינסר: "מצטער, גיליתי את גבולות הכוח. עפרון דורש לפטר אותך. תישאר לך חצי משרה." כמה ימים אחר-כך, כשנקלענו יחד לפגישה, נתן לי חיבוק נסתר. "תגיש את הניירות שלך להעלאה בדרגה," הציע. "תוכל לפחות לקבל פרופסור-חבר בלי קביעות."

אם השלמתי עם אבדן הביטחון הכלכלי, הפגיעה בשמי הטוב הייתה קשה מנשוא. פניתי לראש-החוג השני, אבי שגיא, שהחזיק בחצי התקן הנותר. לא ביקשתי ממנו להתערב – המריבות המכוערות בינו לבין עפרון כבר היו לשם-דבר – אלא רק להגן עליי בפני הטענה שאני מרצה גרוע. "אבל הסטודנטים באמת מתלוננים עליך," ענה. "אין שום דבר חדש בשיעורים שלך." לרגע נעתקו המילים מפי. "אבל סקר רמת ההוראה..." "סקר רמת ההוראה לא אומר כלום!" צרח פילוסוף המוסר הנודע. "אולי הסטודנטית לא אכלה ארוחת בוקר באותו יום? אני משוחח עם הסטודנטים והם מתלוננים עליך. זה מה שקובע!"

שנה אחר-כך ראיתי פנים מוכרות בכיתה. מיכאל כהן, פרופסור להיסטוריה ששמע על תלאותיי, בא לשמוע אותי מרצה. אתה מרצה מעולה, הרגיע אותי אחרי השיעור, רק תקפיד לתת להם ביבליוגרפיה באנגלית אפילו אם הספרים תורגמו לעברית. פה בבר-אילן מאוד מחשיבים דברים כאלה.

הייתה זו עצה טובה, רק שלא היה בה ערך כשבכיתה ישב, רואה-ואינו-נראה, גם פרופ' זוכמיר.

*

נצמדתי למחצית המשרה הנותרת, בלי אפשרות ללמד מדע. באותה עת עברתי משבר גם בחיי האישיים אחרי פרידה מאישה שאהבתי, והחיפוש אחר אוניברסיטה אחרת היה למעלה מכוחותיי. כך נעשה מצבי יותר ויותר פתטי. הכלל היה פשוט: כל הצלחה – מאמר שפרסמתי, ספר שערכתי, הזמנה לכנס או הרצאה פומבית שגררה הדים בארץ או בעולם – הביאה אזהרה חדשה. מחלקות שונות בבר-אילן הזמינו אותי להרצות בקולוקוויומים ובסמינרים, מרצים הזמינו אותי להרצאות אורח בקורסים שלהם – ולשגיא "נודע" שאני לא מתמצא בחומר. סטודנטים מהפקולטות למדעי הטבע והחיים המשיכו להופיע בשיעוריי גם כשהובהר להם שלא יקבלו נקודות זכות – ולשגיא הגיעו "הדים" שאיני יודע ללמד. בר-אילן החלה להיות מיוצגת בפורומים בינלאומיים יוקרתיים אליהם הוזמנתי לצד חתני פרס נובל – ושגיא "שמע" שדיברתי לא יפה על לקאן. שיעוריי הועברו לימים שבהם לא היו קורסים אחרים, מה שגרר יוזמה של הסטודנטים עצמם להעבירם ליום מתאים יותר. נאסר עליי ללמד את אותו קורס יותר מפעם אחת, מה שגרם לי לפזול בחשש אל הסטודנטים הנאמנים ששבו ללמוד אצלי שנה אחר שנה: האם ירגישו שאני פה ושם חוזר על עצמי? דבר אחד אכן חזר על עצמו: הדיון הנלהב שהתמשך אל ההפסקה, כשבפתח עומד המרצה הבא ודוחק בנו לפנות את הכתה.

*

לבי ניבא לי רעות למראה המעטפה בתא-הדואר שלי בבר-אילן. אבי שגיא שולח לי מכתב. מה הפעם? המילים הראשונות הבהירו כי ימיי בבר-אילן ספורים: "לצערי עליי לשוב ולהעיר לך..." הטענה הראשונה הייתה שהצעות מחקר של שני סטודנטים שלי נדחו ע"י השופטים. הצצתי שוב במכתב השני שהיה בתא-הדואר. הסטודנט עליו מדובר זכה, במילים מפורשות, לשבחים חמים מפי שני קוראי הצעת המחקר. הבנת הנקרא, מסתבר, היא לא בדיוק הצד החזק של ראש התוכנית ללימודי פרשנות. המשכתי לקרוא: "הסטודנטים מתלוננים," לרגע היה נדמה לי שאני שומע את צרחותיו של ג'ורג' קוסטנזה מ"סיינפלד" – אותם דציבלים, אותה חזות, אותה רמת שיח – "על אי-הכרת החומר, רמת הוראה בינונית עד נמוכה ואי-עמידה בסטנדרטים של מורי התוכנית." הלך עליי: לא רק למוניטין שלי כמורה מתנכל צוררי החדש. בכוונתו להרוס ללא-תקנה גם את מעמדי כחוקר.

שורת קלסתרי פנים, חייכניים ושופעי אמון, עברה לנגד עיניי, תלמידיי מהשנה האחרונה, שהתווכחו אתי בהתלהבות, שהיו מלווים אותי במסדרון לשאול עוד שאלה, ושהתגלגלו מצחוק למשמע בדיחותיי. אותה שנה פרסם "מעריב" סקר על מרצי בר-אילן ודירג אותי במקום הראשון. שנה קודם לכן זכיתי בציון לשבח מסגן הרקטור, יוסף ישורון, על הצטיינותי בסקר רמת ההוראה. ישורון הוא עתה הרקטור. האם יאמר משהו להגנתי? לא היו לי אשליות. ממשה עד משה לא קם כמשה זוכמיר.

ועוד דבר היה, שכשנזכרתי בו נפל לבי. זו הפעם השנייה! אפילו אלה שתמכו בי במשבר הראשון ישאלו בוודאי בייאוש "איך הוא הסתבך שוב?" איש לא ידע זאת טוב משגיא. בשנתיים האחרונות, בהן התדרדרה רמת החוג לשפל המדרגה, די היה לו לנבוח עליי "אתה חושב שאני נח עפרון?!" כדי שאציית לכל דרישה שלו. הרי אני עצמי הייתי חושד באדם עם סיפור כמו שלי! העברתי מבטי על ה"שטייטל" המוזנח שהיה ביתי שבע שנים ונפרדתי ממנו בלבי.

*

כך התוודעתי אל סוד כוחו של הזוכמיריזם: תרבות הפחד וההסתרה. "לטובתך, שתוק!" זו העצה המבוהלת ששומע כל מרצה שמתנכלים אליו. "אל תוציא את זה החוצה! אתה רוצה שיהיה לך דימוי של טרבלמייקר?" ראיתי אנשים שנפגעו והושפלו במידה שההתנכלות אליי הייתה מסאז' שבדי לעומתה – והם נישקו את היד המתעללת בהם ועושים כך עד היום ובלבד שלא ייפגע מקור פרנסתם. וכך הולך זוכמיר ומעמיק את לפיתתו בפוליטיקה האקדמית, צובר עוד כוח להרע. כי איזה עוד סיפוק נותר לו לבד מלהתכבד בקלון חברו? הרי מה שהוא ממחזר בשמו האמתי – ההרצאות, המאמרים, ההופעות בתקשורת – מעידים כי מכבר שכח את הכיף שבלימוד ואת חדוות הגילוי; כי בעוד הוא מוציא את דיבת עמיתו ה"שנוי במחלוקת" המשגשג מול עיניו הרואות וכלות, הוא עצמו לעולם אינו שנוי במחלוקת, פשוט כי לא יכולה להיות מחלוקת על הזבל בו הוא גודש את השיח האקדמי. רק כזוכמיר באין-רואה, ברמיזא ובכורמיזא, לוחש ובוחש בוועדות חשאיות ובקומבינות נפתלות, יכול היצור העגום הזה לחוש בעל-ערך ולהשליט את הבינוניות הממארת המדרדרת, שנה אחר שנה, את רמת ההוראה והמחקר בישראל.

*

את העילה הרשמית לפיטוריי סיפקתי באיוולתי אני עצמי. תלמידי התוכנית ללימודי פרשנות פתחו פורום באינטרנט. פורום זה הכיר את אבי שגיא במיטבו: נפוח, טיפש ואלים, שאיים בסילוק מהאוניברסיטה על סטודנטים שתגובותיהם (בפורום שלהם!) לא מצאו חן בעיניו. הנימה הזאת פעפעה אל הדיונים עד שסטודנטית אחת הועלבה בצורה איומה בידי אחד מחבריה. כתבתי לפורום ומחיתי על הפגיעה. שגיא כתב בתגובה כי "שמח" על מכתבי ו"הודה" לי על תרומתי החשובה לדיון. לי, באותו זמן, כתב פשרנדתא כי התערבותי היא "הסתה נגדו." "שמור" ו"זכור" בזיכמור אחד.

הליכי הפיטורים החלו. בהיותי נטול קביעות סירבה האוניברסיטה לאפשר לי לעמוד לשיפוט ועדה מקצועית והחליטה לפטר אותי באופן מנהלי. באותם ימים כבר היה מיקולינסר, שנודע כמדען מצטיין, בדרך למוסד טוב יותר. את מקומו כראש היחידה ללימודים בין-תחומיים קיבל פרופ' אהרון ולר, מהחוקרים המבטיחים של בר-אילן. גם הוא, ברגישות ובאומץ, עשה כל שביכולתו להגן עליי. הרקטור ישורון ניסה גם הוא תחילה למנוע את הביזיון אבל נזיפה מצד שגיא גרמה לו להצטנף כעכבר בפינתו. ידעתי ששגיא הוא אחד האנשים השנואים ביותר על התלמידים והסגל בבר-אילן, אבל לא האמנתי שאפילו פרופסורים מן המניין יודו בפניי שהם חוששים מהתנכלויותיו. מול מפגן הפחדנות הזה ראיתי מחזה שריגש אותי עד לדמעות. מרצה שלא הכרתי, ששמע במקרה הרצאה שלי, התגייס למעני יחד עם עמיתו והשניים החלו לפעול למעני, יותר משפעלתי אני עצמי, תוך סיכון משרתם שלהם. עצומה אל ראשי האוניברסיטה התארגנה בידי חברי החדש וארבעה-עשר פרופסורים בכירים מבר-אילן חתמו עליה. אחד מהם, משה הלוי ספירו, ציטט את האמרה (אבות ד' 21) "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם." לגבי הקנאה, הוסיף, מעולם לא הייתי בטוח את מי היא מוציאה מהעולם: את המקנא או את מעורר הקנאה.

כעבור כמה ימים הפיץ מאיר שיניצקי ממכון וייצמן עצומה נוספת בכל האוניברסיטאות בארץ. זו הייתה חוויה משפילה לעמוד במצב של בקשת עזרה מעמיתים, אבל הלב התרחב למראה רשימת ארבעים המשיבים שביקשו לצרף את חתימתם: אצולת המדע והפילוסופיה בישראל, דיקני פקולטות, חברי האקדמיה הישראלית למדעים, חתני פרס ישראל ופרס וולף, קראה לבר-אילן למנוע את פיטוריי.

העצומות האלה, ולצדן כמה מכתבים אישיים חריפים, נשלחו אל הפרופסורים (לפיזיקה...) משה קווה ויוסף ישורון, נשיא האוניברסיטה והרקטור שלה. הפונים חזרו ושאלו: "אם הוא כל כך גרוע, למה אינכם מעמידים אותו לשיפוט ועדה מקצועית?" בתגובה פתח צמד המוקיונים במופע גלגולים מסחרר: הראשון גלגל את הנושא מדי בוקר לפתחו של השני, וזה גלגל עיניו לשמים מבוקר עד ערב והסביר לכל פונה עד כמה נהג בי "לפנים משורת הדין" כשהעניק לי שנת שכר נוספת לפני פיטוריי הסופיים. במשך שנה זו קיבלתי משרת מחקר כ"מינוי מיוחד במשרד הרקטור," ותגובות על מאמריי מאותה תקופה נשלחות עד היום אל "א. אליצור, רקטור, אוניברסיטת בר-אילן." שאלתי את "שותפי למשרד" איך ייתכן שסטודנטים יאמרו שאני מרצה גרוע אם הוא עצמו חתום על הציון לשבח על הישגיי בסקר רמת ההוראה. "זה אולי אומר על הכריזמה שלך," זיכמר בקול זך. "אבל לא על איכותך כמרצה." באוזני אחרים פיזר רמזים מכוערים יותר: "יש אומרים שהוא שרלטן..."

*

וכך, "אין עשן בלי אש," ילחשו מעתה כל הזוכמירים. "אם פעמיים פיטרו אותו כנראה שהוא בעייתי. ובכלל, זה לא אותו אחד שעשה דוקטורט בלי תעודת בגרות? ההוא שהמציא ניסוי קוונטי של מדידה ללא-מדידה, שמתפזר על הרבה תחומים? שלא מסתפר ומופיע להרצאות שלו בסנדלים? כן, תמיד חשבתי שהוא מוזר." אחרים שיפגשו אותי יפטירו: "שמעתי שהיו בלגאנים בבר-אילן, באמת מצטער." מין ניסוח ישראלי חביב שכזה, "בלגאנים," שלא ברור מי עשה אותם. וכמובן, גם הרבה ידידי-אמת, מתוך דאגה כנה, ישובו וישאלו: "אבל באמת, אבשלום, איך אתה מסביר את מה שקרה?"

אז פעם ולתמיד, חברים, הנה מה שקרה, מתועד לכל פרטיו: מוסד רקוב הדגים בפניכם את הקלות הלא-תיאמן של רצח-אופי אקדמי בישראל, התנכל לחוקר שההצלחה האירה לו פנים, חסם את דרכו בפני ועדה מקצועית, ושיקר, בשם הסטודנטים ובלי ידיעתם, כדי להוציא את דיבת המורה שלהם, שזה במקרה אני, בנאדם נחמד בדרך-כלל שמאוד לא אוהב לריב אלא כשאין ברירה, והפעם, כפי שאתם רואים, לא הותירו לי ברירה אלא לקום ולנקות את שמי מהרפש ולנגבו, קבל-עם וקמפוס, בפרצופי הפרשנים-רפשנים האלה, חרפת האקדמיה הישראלית.

גילוי נאות: אינני אובייקטיבי. הפיטורים מבר-אילן היו הדבר הטוב ביותר בחיי המקצועיים. מבורג נשחק בסביבה מרעילה, שרמת הלימודים בה מתדרדרת מדחי אל דחי, ושטובי מלומדיה ברחו ממנה בשנים האחרונות, נעשיתי לחוקר עם מקורות מימון עצמאיים, פטור מחובות הוראה ומוקף בחבורת צעירים מבריקה המניבה רשימת פרסומים מרחיבת-לב. הסיפור הזה, לפיכך, הוא גם, ובעיקר, תודה לאוניברסיטה שלימדה אותי את מה שלמד מייקל פרדיי ממורו המפרי דייווי: "לא רק מה להיות אלא גם מה לא להיות."

מוגש כשירות לתלמידי תקשורת במכללת אריאל

2008-12-09T13:01:00.000-08:00

הנחיות להגשת הצעת תיזה ותיזה
א. מסמך זה נועד להתוות כללים שיונהגו בחוג לתקשורת לגבי כתיבת הצעת התיזה ועבודת התיזה. המסמך מותאם לדרישות הרשות ללימודים מתקדמים באוניברסיטה. בכל מקרה של סתירה בין התקנונים, הנחיות הרשות הן המחייבות. שינויים שייעשו בתקנון החוג ייעשו ע''י מועצת החוג, ויחולו תמיד מרגע השינוי ואילך ולא למפרע.
ב. עבודת התיזה היא שיאם של לימודי התואר השני. עבודת התיזה נועדה לקדם את המחקר בתחום מבחינה תיאורטית או מתודולוגית. כחלק מתכנית הלימודים, מטרתה של עבודת התיזה לספק התנסות ראשונה בעבודת מחקר עצמאית ומקורית בתחום התקשורת, בהנחיה של חבר/ת סגל בחוג. תוך כדי העבודה על התיזה על התלמיד/ה לרכוש מומחיות בתחום המחקר ולרכוש מיומנויות מחקר. הצעת המחקר מהווה שלב ראשון בדרך לכתיבת התיזה. כל הצעה ועבודה נבחנות הן ע''י המנחה והן ע''י בוחן/ת נוסף/ת כדי להבטיח את הרמה הגבוהה של העבודות.
ג. כל תלמיד/ה בתכנית המ''א בחוג לתקשורת חייב/ת להגיש עבודת גמר לתואר שני (תיזה). עבודה זו תונחה ע''י אחד ממרצי החוג לתקשורת (באחת הדרגות האלה: פרופסור מן המניין, פרופסור חבר, מרצה בכיר, מרצה) או אחד מן המרצים המלמדים קורסי מ''א ועומדים בדרישות ההנחיה של הרשות ללימודים מתקדמים. באישור יו''ר ועדת המ''א החוגית והרשות ללימודים מתקדמים ניתן לצרף מנחה שני/ה, מתוך החוג או מחוצה לו, בדרגה המתאימה.
ד. תלמידי מ''א אמורים ליצור קשר עם מנחה אחד או יותר במהלך שנת לימודיהם הראשונה למ''א. בעת התקשרותם עם המנחה עליהם למלא טופס התקשרות חתום על ידי המנחה ולמסרו למזכירות החוג. בחירת מנחה וההתקשרות עמו/ה הן באחריותו/ה של כל סטודנט/ית. במידה ונוצרים קשיים במציאת מנחה או במהלך ההתקשרות עם המנחה ניתן לפנות לוועדת המ''א. החוג מצמיד לכל סטודנט החל מסמסטר ב' של לימודיו מרצה מלווה. המרצה המלווה יכול לעזור לסטודנט במציאת מנחה לתיזה.
ה. נושא העבודה נקבע במשותף ע''י התלמיד/ה והמנחה.
הצעת תיזה
א. את הצעת התיזה יש להגיש לועדת המ''א לכל המאוחר עד תום הסמסטר הרביעי ללימודי המ''א, כך שהיא תאושר סופית לפני מועד תחילת השנה השלישית ללימודים.
ב. במידה והסטודנט/ית עומד/ת לפני סיום כתיבת הצעת הגמר וזקוק/ה לדחייה קצרה, עליו/ה לפנות בכתב אל ועדת המ''א בבקשת דחייה מנומקת במועד הגשת ההצעה ולצרף אישור והמלצה של המנחה.
ג. הצעת המחקר תהיה בהיקף שאינו עולה על 12 עמודים בגופן 12, ברווח כפול, עם שוליים של 2.5 ס''מ לפחות (לא כולל ביבליוגרפיה ונספחים). ההצעה תוגש בארבעה עותקים לאחר שאושרה להגשה בחתימת מנחה/ת (או מנחי) העבודה. הדף הראשון של ההצעה יכלול את כותרת ההצעה (בעברית ובאנגלית), תאריך הגשת ההצעה, שם המגיש/ה, מס' תעודת הזהות, כתובת, מס' הטלפון, שם המנחה וחתימתו/ה (או שמות המנחים וחתימתם). יחד עם ההצעה יוגש קובץ אלקטרוני שיכיל את כותרת העבודה ותקציר בן כחצי עמוד, לצורך פרסום התקציר באתר החוג ע''י ועדת המ''א.
ד. ההצעה תכלול את הנושאים הבאים:
שאלת (נושא) המחקר, תחומו ומטרותיו והרציונל לביצועו.
רקע תיאורטי ואמפירי: עיגון הנושא בספרות הרלוונטית ישירות לשאלות המחקר ובחינה ביקורתית של המסגרות המושגיות שינחו את המחקר. על חלק זה להוביל להמשגה ברורה ומלאה של המושגים המשמשים את המחקר.
שאלות או השערות המחקר יוצגו במפורש ובאופן הנובע ישירות מן המבוא.
תאור המחקר המתוכנן (כמותני או איכותני) שבמסגרתו תהיה התייחסות מפורטת להיבטים אלו:
האוכלוסייה או הקורפוס הנחקרים והרציונל לבחירתם.
פירוט דרכי איסוף החומר וניתוחו:בעבודה כמותית - תיאור מפורט (שאלונים, דפי קידוד, שאלות וקטגוריות ניתוח לראיון וכו') של דרכי ניתוח ועיבוד נתונים, כולל קטגוריות הניתוח.בעבודה איכותנית - תיאור בקווים כלליים של דרכי איסוף החומר ועיבודו.
דיון בתרומתה התיאורטית, האמפירית, או היישומית הצפויה של העבודה.
ביבליוגרפיה הכוללת את כל המקורות שיש התייחסות אליהם בגוף ההצעה, ומקורות אלה בלבד.
ה. ועדת המ''א ממליצה בפני התלמידים לעיין בחוברת ''כתיבת עבודת תיזה - מבנה תכנון וסגנון'' שחיבר ד''ר יואב לביא. את חוברת ההנחיה ניתן למצוא בספריית האוניברסיטה (בעברית) ובמפעל השכפול של אגודת הסטודנטים. כמו כן, יש להקפיד על כך שכללי הציטוט יעקבו אחרי הנחיות ה-APA או ה-MLA.
ו. ההצעה תוצג לפני פורום של חברי סגל וסטודנטים ותזכה למשוב לפני הגשתה לוועדת המ''א. ההצגה תיעשה במועד שבו המנחה והסטודנט/ית חושבים שההצעה מוכנה ובעקבות פנייה שלהם לוועדת מ''א לשם קביעת מועד להצגת העבודה וכינוס המשתתפים. המועד להצגה ייקבע במהירות האפשרית כדי לא לעכב את תהליך ההגשה. טיוטת ההצעה תשוכפל ותימסר לחברי הסגל ולסטודנטים מספר ימים לפני ההצגה. לאחר הצגה קצרה של עיקרי ההצעה, ייערך דיון פתוח בהצעה. ההערות שיוצגו בדיון ישמשו את כותב/ת ההצעה והמנחה לשיפור ההצעה לפי שיקול דעתם. המשתתפים בדיון יקראו את ההצעה מראש ויוכלו להעביר למועמד/ת את הערותיהם (גם אלו שלא עלו בדיון) בכתב על גבי הטיוטא.
ז. לאחר הצגת ההצעה והתייחסות להערות, תאושר ההצעה ע''י המנחה ותוגש לוועדת המ''א, כמפורט בסעיפים א'-ג'. ועדת המ''א תעביר את הצעת עבודת התיזה לקורא/ת נוסף/ת (מעבר למנחה/ים). חוות הדעת של הקורא/ת על ההצעה תועבר לעיונה של ועדת המ''א תוך חודש, והועדה תעביר אותה לתלמיד/ה. באחריות התלמיד/ה ליידע את המנחה ולהתייעץ עימו/ה לגבי השינויים הנדרשים. במידת הצורך (למשל, אם יש חוסר התאמה קיצוני בין דרישות הקורא/ת לדרישות המנחה) תועבר ההצעה לקורא/ת נוסף/ת ע''י ועדת המ''א. הקורא/ת יכול/ה להיות מתוך החוג או מחוץ לחוג, הן מאוניברסיטת חיפה והן מאוניברסיטאות אחרות לפי שיקול הדעת של ועדת המ''א, במגמה להתאים את מומחיות הקורא/ת לנושא המחקר.
ח. בסמכות הקוראים להמליץ לאשר את ההצעה (עם או בלי שינויים), או לבקש להתנות את האישור בתיקונים ו/או בבדיקה נוספת של ההצעה (המתוקנת), או להציע לדחות את ההצעה. במקרים בהם הקוראים מצביעים על תיקונים שצריכים להיערך בהצעה, על הסטודנטים להגיש הצעה מתוקנת ולצרף אליה מכתב מפורט שמונה את ההערות ואת הדרכים שבהן בחרו להתמודד עמן. ההגשה החוזרת תיעשה רק לאחר שהמנחה אישר/ה את התיקונים והמכתב, ותלווה בטופס האישור המתאים החתום ע''י המנחה. במקרים בהם הקורא/ת ביקש/ה לראות שוב את ההצעה לפני אישורה, היא תשלח שנית לשיפוט. לאחר שתוקנו כל ההערות ת/ימליץ יו''ר ועדת המ''א לרשות ללימודים מתקדמים לאשר את ההצעה והרשות היא שמעניקה לה את האישור הרשמי.
עבודת תיזה
א. אישור ההצעה מסמן את ראשית ביצוע המחקר וכתיבת עבודת הגמר. במהלך כל העבודה על התיזה חייבים התלמידים להיות רשומים ללימודים ולשלם שכ''ל בהתאם, גם אם סיימו את כל חובות השמיעה.היקף עבודת הגמר הכתובה תלוי בשיטת המחקר:בעבודה כמותית - העבודה לא תעלה על 60 עמודים (לא כולל ביבליוגרפיה ונספחים). בעבודה איכותנית-אתנוגרפית - העבודה לא תעלה על 80 עמודים (לא כולל ביבליוגרפיה ונספחים). את העבודה יש לכתוב בגופן 12, ברווח כפול, עם שוליים של 2.5 ס''מ לפחות.
ב. הכתיבה כפופה לכללים המקובלים בכתיבת עבודה מדעית ולהנחיות הרשות ללימודים מתקדמים. בסיום כתיבת העבודה ואישור המנחה ולפני הגשתה לאישור ועדת המ''א החוגית, יוגש ע''י התלמיד/ה עותק אחד למרכזת תואר שני בלשכת הרשות ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה לאישור רשמי של העבודה. בקבלת אישור מהרשות ללימודים מתקדמים שהעבודה ראויה להגשה מבחינה פורמלית, תוגש העבודה ע''י התלמיד/ה באישור המנחה או המנחים בארבעה עותקים לועדת המ''א החוגית שתעביר אותם לקורא/ת. למעט בנסיבות מיוחדות שייקבעו ע''י ועדת מ''א, קוראי העבודה הסופית יהיו זהים לקוראי ההצעה.
ג. הקוראים ימסרו לועדת מ''א חוות דעת וציונים לעבודת התיזה תוך 6 שבועות ממועד מסירת העבודה. בהתאם לחוות הדעת יתכן שיידרשו מן התלמיד/ה שינויים בעבודה. יחד עם הגרסא המתוקנת, יש להגיש מכתב המפרט את השינויים שנערכו בעבודה בתגובה להערות הקורא/ים. לפי דרישת הקורא/ת ייתכן כי העבודה תועבר לקריאה נוספת לפני מתן ציון. תיקון העבודה הנו תנאי לאישורה ואינו מחייב שינוי בציון.
ד. הציון המסכם לעבודת התיזה יחושב על בסיס שקלול של ציון המנחה והקורא/ת הנוסף/ת. ציוני כל אחד מקוראי העבודה יישארו חסויים בפני התלמיד/ה והמנחה/ים ורק הציון המשוקלל של כל הקוראים יועבר לידיו/ה. זהות הקוראים תשמר חסויה למעט במקרים שבהם בקשו לחשוף אותה. במקרה של פער בן 15 נקודות או יותר בהערכת העבודה על-ידי שני הקוראים תימסר העבדה לקורא/ת נוסף/ת והציון ייקבע על-ידי שקלול ציוני כל הקוראים.
ה. לאחר תיקונים וחתימת המנחה/ים יש להגיש 4 עותקים של העבודה הסופית לועדת המ''א. בנוסף להגשת עותקי נייר של עבודתם, מחוייבים התלמידים להעביר עותק דיגיטלי של העבודה (על גבי תקליטור CD), בצירוף חתימתם על גבי טופס הפקדת עבודת תיזה בספרית אוניברסיטת חיפה. העברת עותקי נייר ועותק דיגיטלי של התיזה מהווה תנאי לקבלת אישור הזכאות לתואר מוסמך. יחד עם עבודת התיזה, יוגש מסמך אלקטרוני שיכיל את כותרת העבודה ותקציר שלה בעברית ובאנגלית. תוכן מסמך זה יפורסם באתר החוג ע''י ועדת המ''א. לאחר חתימת יו''ר ועדת המ''א יועברו שלשה עותקים מן העבודה לרשות ללימודם מתקדמים ועותק אחד יישאר במזכירות החוג. העותקים הרשמיים של העבודה (לאחר סיום הליך השיפוט וקבלת הציון) יודפסו באופן דו-צדדי, במידה והיקף העבודה עולה על 50 עמודים. עותקים אלו לא יועברו למנחה או לקוראים והם משמשים לתיוק ולספריה. נהוג וראוי שהתלמידים יעבירו עותקים ישירות למנחה.
ו. לפי תקנות הרשות ללימודים מתקדמים ציון מעבר לעבודת תיזה הוא 76. מרגע שנתקבל הציון הסופי לעבודה לא ניתן לשנות או לתקן את הציון. ערעור מותר רק במקרה של ציון שאינו עובר. במקרה של ערעור תוגש עבודת התיזה לשיפוט של קורא/ת נוסף/ת והציון הסופי יחושב כשקלול ציוני כל הקוראים. לא יתאפשר ערעור נוסף.
ז. הנחיות נוספות לגבי הכנת עבודת הגמר ושיפוטה ראו בפרק ו' של ''תקנון לימודי תואר שני'' של הרשות ללימודים מתקדמים.

דרוש אמרגן סטודנטים

2008-12-01T07:26:00.000-08:00

רבים הם כאלה המתמודדים ומתקשים לאסוף את עצמם ולסיים את הדוקטורט.בעל נסיון ומיונויות גבוהות חילץ ומחלץ אותם באופן מקצועי ואתי. לצערנו, האסיסטנטים ששכרם נמוך מאד לא מסוגלים לספק את הסחורה, חלק מהמרצים לא נגישוהסטודנטים נופחים בין הכיסאות.סיוע של גיבוש, ארגון, עריכה וארגון - צו השעה.

הייתי כבר לאחר יאוש עד ש..

2008-11-18T15:24:00.000-08:00

טיפ לסטודנטים סוחבי תיזות ו
המאמר פורסם ב-2007-01-15 16:56:59 ע"י מוטי
הייתי כבר לאחר יאוש. אני מושך את זה שניתיים. היתה לי חסרה רק תיזה. אבל העבודה והחיים שאבו אותי. עד שהגעתי אל המושיע.
בהתחלה חשבתי לשכוח מזה. אבל ידעתי שבמקום עבודתי -תואר שני יוסיף לי ויעלה את שכרי.ובכלל - לכל אחד יש כבר תואר שני ורק אני...אז במקום לרחם על עצמי, נתנה לי נועה, כתובת אימייל HAMOSHIA@WALLA.COM - תוך שהיא מחייכת ואומרת: לא תצטער על כך.המושיע - זה בדיוק מה שאני צריך וכמע הצטלבתי. אחר כך שכחתי מהעניין. בפאב, עוד אני לוגם וצוחק, אני פתאום שומע: "נו, נושעת?" בשמלה הדוקה ומחמיאה, עמדה שם נועה, כששפתיה משוכות באדום קורצות אליי. היא היתה בסבבה. רק השבוע קיבלה את הדוקטורט שלה."בואי ניוושע אחד בזרועות השני", סיננתי את מילותיי בין ענני עשן הסיגריה."או קי", לגמה מהבירה והוסיפה במתיקות, "אבל סיכמנו"?!אז אחרי שבועיים, שלחתי מייל קצר. קיבלתי תשובה בתוך שעה. עכשיו ידעתי - אני את התואר אעשה.הוא מקצועי, אדיב וענייני.חילץ אותי וסייע לי לצאת מהמבוך. הסיוט נגמר.הגשתי עבודת תיזה לתפארת ואני אפילו חושב על דוקטורט.הוא הצליח להפיק ממני את המיטב. הוא ממש תותח!מומלץ.אימייל: HAMOSHIA@WALLA.COMונועה - ממש אחלה. ידעתי שעל השלט בדירה שלנו בסוף יהיה כתוב" ד"ר אסף וד"ר נועה ובכלל לא איכפת לי שהילדים שלנו לא ילמשו באוניברסיטה."נו, נראה אותך, יא פולני", בנטה בי נועה והוסיפה "נכון שהמושיע משגע?"

מבוא לדוקטורט

2008-11-13T13:10:00.000-08:00

הפרק הראשון בעבודה כולל סקירת ספרות מקיפה ככל שניתן באשר למשתני העבודה, תיאוריות רלוונטיות ממצאים אמפיריים והשערות.
פרק זה מחייב חיפוש והיכרות אינטימית עם מקורות וכלי חיפוש.
בעמוד זה אביא סקירה קצרה של השיטות והכלים לביצוע חיפוש מידע מקיף ככל האפשר.
בנוסף, כדאי ורצוי לעיין גם במסמך של ד"ר דפנה רבן (מידענית וחוקרת בתחום כלכלת המידע), הסוקר את השיטות להגדרת נושא ומקורות לחיפוש מידע.

אני אדגיש במיוחד חיפוש חינם כוון שכאשר הינך בשלב של חיפוש וגישוש המאגרים פתוחים בפניך רק מתוך הספרייה. מאוחר יותר, כאשר תהיה סטודנט מן המניין, יהיו לך כלים נוספים לגשת למאגרי המידע גם מהבית (באמצעות כרטיס חכם או כאשר האוניברסיטה הינה ספק האינטרנט שלך), והבעיה תיפתר, בחלקה לפחות.

חיפוש מידע מקוון
כאשר מדברים על חיפוש מידע אקדמי מקוון מדברים בדרך כלל על כמה מקורות עיקריים:
מאגרי מידע
מנועי חיפוש
מגזינים
פורטלים ורטיקאליים
קבוצות דיון

מאגרי מידע וחיפוש במאגרי מידע
מאגרי המידע הינם מקור אמין ומקיף לחיפוש מאמרים אקדמי. אלא שזה לרוב כרוך בתשלום. שיטות החיפוש במאגרי המידע מוסברים בצורה מצוינת באתר הספרייה ואין שום סיבה לחזור על הנאמר שם. בנוסף, כדאי להתעדכן במתרחש בספריה באמצעות הבלוג המצוין שלה. בשורות הבאות אסקור את שלושת המקורות הנוספים שבדרך כלל פחות מוכרים. מטבע הדברים אין בסקירה זו תחליף לספרים ועבודה שקדנית במאגרי המידע בספריה (בסיוען המקצועי של הספרניות בספריה). מדובר רק בכלי עזר נוסף שלעיתים מניב תוצאות מפתיעות.
את רשימת כל הספריות האקדמיות בישראל ניתן למצוא כאן.

ישנם כמה מאגרי מידע המאפשרים חיפוש מקוון גם בלי להיות מנוי. שווה להשתמש בהם. אם מוצאים משהו, ניתן אחר כך להיכנס עם כרטיס חכם או דרך הספרייה כדי להוריד את המאמרים. אלו שאני משתמש בהם:
§ LookSmart's FindArticles
§ Emerald - אתר מגזינים המאפשר גישה לחיפוש חופשי במאגרי המידע שלו.
§ Taylor & Franc - עוד מאגר מקיף וטוב שכדאי להשתמש בו.
§ ProQuest Digital Dissertations – האתר מאפשר גישה להקדמה ולרשימה ביבליוגרפית של דיסרטציות מהשנתיים האחרונות.
§ פרויקט התמונות החופשיות של הספריה הציבורית של ניו-יורק.
§ ריכוז מקורות מידע חופשיים באינטרנט – סקירה מקיפה והפניות למקורות מידע חופשיים באינטרנט.
§ ריכוז מקורות מידע סטטיסטיים חופשיים בחלוקה על פי מדינות.
§ DOAJ – מאגר מידע המכיל כ-120,000 מאמרים חופשיים בפיקוח אקדמי.
§ Social Psychology Network – פורטל המנוהל על ידי פרופ' פלוס מאוניברסיטת ווסלין שהינו שער למקורות בתחום הפסיכולוגיה החברתית.
§ RDN – קטלוג ממוחשב של מקורות מידע אקדמיים בבריטניה. מומלץ.
§ CompletePlanet – מדריך אולטימטיבי לאיתור מקורות מידע ברובד העמוק של האינטרנט.
§ Bubl – ריכוז אקדמי הטוב ביותר למקורות מידע בתחום מדעי החברה באינטרנט. תת רשימה של אינדקס Bubl הבריטי.
§ The SocioSite Project – ריכוז מקורות מידע לתחום הסוציולוגיה ברשת. פרויקט מידעני אקדמי. כיסוי משנת 1996.
§ Librarians' Index to the Internet – אינדקס אקדמי איכותי של מקורות מידע.
§ Libdex – אינדקס ממוין של 18,000 ספריות בעולם.
§ Harzing – רשימת דרוג של מגזינים. (ועל הביקורת עליה עם הצעה אלטרנטיבית אפשר לקרא כאן).
§ INFOMINE – אתר איכותי למקורות מידע בתחומים אקדמיים.
§ ULRICH - הינו מאגר חשוב על כתבי עת מרחבי העולם.

מבין אלו חשוב להכיר כבר בשלב הראשון את מאגר המידע ISI שמאפשר חיפוש "מי ציטט את מי". אפשר גם להיעזר במדריך העברי לתפעול המאגר.
לאתר אין ייצוג חופשי אבל עם כרטיס חכם או עם גישה מתוך האוניברסיטה ניתן ליעל את החיפוש לאין ערוך. שים לב: אם יש לך ברשימה הביבליוגרפית של הצהרת הכוונות יותר מעשרה מאמרים ולא השתמשת ב-ISI משהו לא בסדר בשיטת העבודה שלך !
שרות מעניין נוסף מספקת אוניברסיטת ירושלים באמצעות מנוע החיפוש למידע ביבליוגרפי. שווה לעשות בו שימוש.
ידוע לי על עוד אתר כזה, חופשי, Citebase Search אלא שמניסיוני אין הוא עומד ברמתו של ISI.
בכל מאגר מידע יש מדריך לשימוש בו. אילו לפעמים סבוכים מאין כמוהם. ניתן לראות מדריכים למאגרי המידע המרכזיים. ריכוז כזה ניתן למצוא באתר הספריה במדור לומדות ומדריכים. לרוב האוניברסיטאות ישנו מדור כזה. למשל, המדור המקביל באוני' תל אביב נמצא באתר המדריכים למקורות מקוונים .

כדאי גם לעיין בשני המדריכים: כיצד למצוא חוקרים שעוסקים באותם תחומים המעניינים אותי או לחפש מה התחדש בתחום המחקר שלי.

מנועי חיפוש
כולנו יודעים שקיימים מאות ואלפי מנועי חיפוש. כל אחד מתהדר בעמוד שער נאה המודיע על כישוריו ברבים. תמיד שווה לקרא עמוד זה. יש בו מידע רב ערך על מאפייני המנוע, ייחודו ושיטות העבודה איתו. מידע מועיל לכל הדעות.

לשאלה שתמיד נשאלת: אז במה להשתמש? תלויה בשאלה מה מחפשים ומהם המשאבים העומדים לרשותך. אולם אי אפשר לצאת ידי חובה בלי להזכיר כמה קישורים למנועי חיפוש באינטרנט. להלן סקירה קצרה ובהחלט לא ממצה על מנועי חיפוש עם הדגשה על מנועים אקדמיים:

נדמה שכשמדברים בימים אילו על מנוע חיפוש ב-ה הידיעה מתכוונים ל-Google. מנוע שזה שהינו מהחזקים ברשת מכסה מרחב לא מבוטל של האינטרנט ויכול להביא מרחב תוצאות גדול מאד. אולי גדול מדי ולא ממוקד.
למנוע ממשק אנגלי ועברי וקל לתפעל אותו. אולם, אין להקל ראש, המנוע מורכב וכדאי להכיר את כישוריו. למדריך מוצלח בעברית ניתן לפנות למדריך העברי שכתבה טלי שרון או למצגת הזו.
אבל גוגל אינו היחיד בשטח. יש עוד הרבה מנועים גדולים שיתנו תוצאות לא הרבה פחות טובות ויש שיטענו שבמקרים מסוימים ממוקדות יותר. כדאי להזכיר כמה מהם: Yahoo , WebCrawler, Altavista . לאחרונה התבשרנו גם על כניסת מיקרוסופט לתחרות באמצעות מנוע החיפוש שלה MSN שמבטיח חיפוש ממוקד. לקריאה נוספת אפשר לעיין בכתבה שפורסמה בקפטין אינטרנט.
פונקציה מעניינת שפחות מוכרת בציבור הינה החיפוש האקדמי של גוגל. חיפוש זה מאפשר חיפוש במאות מוסדות אקדמיים.לביצוע החיפוש על פי שמות המוסדות ניתן להיכנס מכאן. או להיעזר במנוע החיפוש האקדמי של גוגל Scholar Google.
למעוניינים להעמיק, שווה לעיין SEOmoz המסביר את המשתנים העיקריים המשפיעים על תוצאות החיפוש במנועי החיפוש.
אגב, אם אתה עושה שימוש בגוגל אקדמי את תשכח לעשות שימוש באפשרות להתאים את פרטי המידע הביבליוגרפי לתוכנת ניהול הרשימה הביבליוגרפית החביבה עליך. הסבר כיצד לעשות כאן ניתן למצוא במדריך שבאתר.

אולם מנועים אלו מהיותם מנועים כלליים ומקיפים נותנים הרבה פעמים תוצאות רבות מדי שחלקן הגדול אינו רלוונטי. קשה להתמקד.
לצורך זה פותחו מנועים ספציפיים יותר המשמשים במקרים בהם יש צורך להתמקד בתחום או מונח מסוים או שהמנועים הכלליים נותנים יותר מדי או פחות מדי תוצאות.

על "חיפוש מידע מעבר לגוגל" הרצתה גב' שושנה פורבס בכנס המידענות 2004. את המצגת ניתן ורצוי לקרוא כאן.
מנוע חיפוש אקדמי רב עוצמה, מהטובים שאני מכיר הינו Scirus. מנוע זה ייתן גישה לאלפי מאמרים, סיכומים ואתרים מהימנים הקשורים למידע אקדמי. מומלץ בחום. מנועים נוספים המתמחים בתחומים אקדמיים יש לא מעט. כמה מומלצים לתחומנו הינם: Publist , FindArticles , MagPortal ,ScienceResearch, או לחלופין מנוע חיפוש לנושאים בתוך בלוגים בעברית ויש עוד רבים אחרים.

כדי להקיף יותר בחיפוש אחד הומצאו רבי המנועים. אילו שנקראים לעיתים רבי זרועות. הכוונה כאן הינה שבממשק אחד ניתן לעשות חיפוש בכמה מנועים בו זמנית. למשל Metablaster .

ממשק נוסף המבצע חיפוש סימולטאני במאגרי מידע הינו UniSearch. תיאור פעילות המערכת מוצגת במאמר של דה מרקש בבלוג הספריה.
מדובר בממשק שנבנה על ידי מומחי הספריה והמבצע חיפוש במאגרי מידע נבחרים בתחומים שונים.
למרות שהממשק המשותף "גוזל" חלק מיכולות החיפוש הייחודיות של כל מאגר מידע הרי שכחיפוש ראשוני מדובר בכלי רב עוצמה.

קבוצה נוספת של מנועים נקראת מנועי אשכול. מנועים אילו מנסים לקבץ את התוצאות לקבוצות נושאים ברי משמעות (אשכולות). עוד על מנועים אילו ניתן לקרא במאמר של עמי סלנט (מידען ששווה מדי פעם להיכנס לאתרו הערים הסמויות מן העין).

עוד על מנועי חיפוש, במגוון קטגוריות, ניתן לראות כאן. כמו כן שווה לעיין במאמר של המידען גרי פרייס, המסכם טיפים לחיפוש במנועי החיפוש הגדולים. שווה לעיין גם בקישור למנועי חיפוש ושיטות חיפוש המופיעים ב"צמתי מידע", אתרו של המידען עמי סלנט.
בסוף, אם שום דבר לא הולך כשורה, אולי תרצה לקחת את הקורס המקוון לחיפוש מידע באינטרנט.

תוכנות חיפוש אישיות
לבסוף שווה לאזכר את חובבי החיפוש האישי. עבורם הומצאו תוכנות שולחניות אותן ניתן להתאים באופן אישי. תוכנות אילו יבצעו חיפוש, בדרך כלל במספר מנועים בו זמנית ויציגו את התוצאות בצורה ברורה. בין אילו ניתן להזכיר את Copernic , WebFerret. שתי התוכנות ניתנות להורדה חינם באתר החברה. לרוצים להתעמק קצת יותר ניתן לעיין במאמר קצר הסוקר מספר תוכנות נוספות.

הצגה גרפית של תוצאות חיפוש
ישנו יתרון להצגה גראפית של תוצאות חיפוש. במקום רשימות כמעט חסרות משמעות ניתן להציג את התוצאות באופן גרפי. אחד המנועים שעושה את זה הינו Kartoo.
בהצגה גראפית של התוצאות מוצגים הקשרים בין מקורות המידע וערכם היחסי (על פי מדד הפופולאריות שלהם בדרך כלל). עוד על הצגה גראפית של מידע ניתן לקרא אצל המידענית פני ברסימנטוב.

מומחים לאחזור מידע - מידענים
מידענים המחזיקים אתרים הכוללים מידע רב. את עמי סלנט כבר הזכרנו. שווה להזכיר גם את אתרו של גרג נוטס המחזיק אתר המיועד להיות מדריך למשתמש בנושא חיפוש ברשת. גרי פרייס מחזיק אתר המכוון לחוקרים וכך גם עושה טרה קלישין.

יתרה מזו, ישנם שירותים בתשלום או חינם בהם ניתן לפנות למומחים ולקבל תשובה. אתר Google Directory הינו מרכז קישורים לאתרים שונים בהם ניתן לפנות למומחים בתחומים שונים ולבקש תשובות לשאלות מורכבות יותר או פחות.

מאגרי עבודות אקדמיות
ישנם מספר מאגרים חופשיים של עבודות, מאמרים ועבודות דוקטורט.
למשל, אוניברסיטת נוטינגהם (בריטניה) ואוניברסיטת לונד (שבדיה) פתחו פרויקט משותף "מדריך למאגרי הפרסומים והמחקרים בגישה חופשית". הפרויקט מיועד לאחסון וחיפוש של מאמרים, כתבי-העת, ספרים, עבודות מ.א. ודוקטורט ממוסדות אקדמיים רבים אחרים.

מגזינים:
אין לי שום כוונה להתחיל לפרט כאן את כל המגזינים ברשת. אבל שווה לאזכר כמה אתרים המרכזים מידע כזה:
§ SBC ערוץ המגזינים - ריכוז כמה מגזינים ישראליים. בניהם מוזכרים "סטאטוס" ועוד כמה פחות מרכזיים בתחום שלנו.
§ באתר ספרית אוניברסיטת מישיגן ניתן למצוא רשימה גדולה מאד של כתבי עת ועיתונים מקוונים.
§ Electronic Journals and Periodicals - אתר מקיף שכדאי להכיר.
§ AllYouCanRead - אתר עם שם קצת מגלומני אבל מכיל מנוע חיפוש למגזינים כתובים ברשת. לא גדול כקודמו ולא תחליף לאתר האוניברסיטה אבל מעניין להכיר.
§ Writing Guides - אתר המבטיח מדריך חיפוש לרשת בכל נושא שתבקש. כדאי להכיר.
§ PLoS – הספרייה המדעית הציבורית, מאפשר חיפוש בספריה המדעית.

קבוצות דיון
קיימות קבוצות דיון באינטרנט באלפיהן כמעט בכל נושא איזוטרי שרק יעלה על הדעת. גם בתחומים שלנו קיימים כמה כאלו. מטבע הדברים, רובם באנגלית אולם יש גם בעברית. רוב האתרים שמכבדים את עצמם מכילים קבוצות דיון פעילות. דוגמאות צנועות לכך ניתן למצוא באתר מנהיגים ברשת או באתר הישראלי לשרות לקוחות.
מתוך כל אילו כדאי להזכיר את פורום מידענות בוואלה שם דנים מידענים בכלים וחידושים בתחום חיפוש המידע. הם מקור מצוין ואמין לחיפוש מידע ונכונים לעזור לכל דכפין.

חיפוש ספרים
אם מגזינים הינם מקור מידע אזי אין לפקוד את מקומם של ספרים. ניתן כמובן לאתר ספרים דרך אתר האוניברסיטה או דרך הקטלוג המאוחד של ספרים בישראל. רשימה זו תציג את מיקום הספר בישראל. אולם, למרות כלי רב עוצמה זה אין ספק שלא כל ספר קיים כאן. לצורך פתרון הבעיה ניתן לעשות שימוש באתרי המכירות הגדולים שמטרתם אומנם למכור אולם מנוע החיפוש שלהם יכול לעיתים קרובות לסייע. בעיקר אם מדובר בחנויות ענק כמו אמזון או בברנס אנד נובל.
לאילו מתווספות חנויות ישראליות מקוונות כגון: מיתוס, סטימצקי, דיבוק, בקבוק, בוקנט, אקדמון, דיונון ועוד.
ספרים נוספים ניתן לחפש דרך הרשימה של כל ההוצאות בישראל. זה גם הזמן להזכיר אתרים הפועלים להעלאת ספרים חינם לרשת. כמו פרוייקט בן יהודה. עוד על ספרים חינם ניתן לראות בשער "מעניין".

מעבר לכך ניתן להכיר עוד כמה מקורות לאיתור ספרים כגון:
AddAll - אתר לחיפוש (והשוואת מחירי), ספרים ברשת.
BookButler - מנוע חיפוש לספרים.
ספרים - עוד אתר הבא לסייע במלאכת מציאת הספרים הינו אתר "ספרים" המתמחה במציאת ספרים מקוונים ברשת. באתר ששם לעצמו מטרה לקדם את נושא ספרים חינם יש קישורים לאתרים דומים בעולם כמו גם קישור עיון והורדה של כ-250 ספרי קודש. כדאי להכיר אתר זה ולהיעזר בכלי החיפוש שלו.
ריכוז ממוין של ספרים בתחום הניהול ניתן לראות באתר ספרי הניהול של מיתוס.

לאחרונה אנו עדים לפעילות מעניינת ושנויה במחלוקת של קבוצת גוגל. חברה זו החליטה לסרוק ספרים ולהעלותם לרשת.
ליוזמה מעניינת זו יש כמה מתנגדים בדמותם של כמה מו"לים זועפים.
אולם אם שמים לב, בעת החיפוש בגוגל מתקבלות לעיתים תוצאות שמקורן בעמודי ספרים. תוצאות אילו ממוקמות בראש החיפוש ומאפשרות לעיין בחלק מעמודי הספרים בהם נמצאו מילות החיפוש. חיפוש ישיר ניתן לבצע במאגר הספריה המקוונת. עוד על הפרויקט ניתן לקרא בכתבה שפורסמה ב- Ynet.
אולם גוגל אינם הראשונים ליזום חיפוש בתוך ספרים.

Amazon עשו זאת לפניהם והאפשרות Search inside this book המסומנת בלוגו ""Search Inside קיימת זה זמן מה באתר החברה.

עוד דרכים לחפש מידע
§ לחפש באתרים של מרצים וחוקרים! הקשת שמם בגוגל או במנועי חיפוש אחרים תניב בדרך כלל, בין שלל התוצאות, גם את אתר הבית של החוקר.
לרוב הם מציגים את המאמרים שכתבו, לעיתים טיוטות של מאמרים בכתיבה. ה-CV מכיל בדרך כלל רשימה של מאמרים וניתן דרכם לעלות
על מאמרים.
§ אמצעי נוסף הינו סיכומי מפגשים שמתנהלים לאלפיהם בעולם הרחב. חלקם מועלים לרשת וניתן לאתר אותם (או לפנות למארגני המפגש ולבקש).
§ באופן מפתיע ניתן למצוא מאמרים במקומות שאולי לא ציפינו להם: קבוצות דיון, אתרים שונים ועוד. שווה לחפש ולא להירתע
משפות לא מוכרות. כאשר המאמר נמצא הוא בדרך כלל בפורמט PDF עם שם באנגלית.
§ לבסוף, שווה להזכיר את האפשרות להירשם באמצעות RSS או רשימות תפוצה של אתרים וכך לשמור על עצמנו מעודכנים.

ארכיונים
באינטרנט יש לא מעט ארכיונים. רשימה כזו מובאת בצמתי מידע וכוללת רשימת ארכיונים מהארץ ומהעולם.
באותו אתר מספר עמי סלנט על אחת הבעיות המעיקות באינטרנט: השתנותו התדירה. לעתים דבר שמצאנו באתר מוסר לאחר כמה זמן ולא ניתן יותר לאתרו. כדי להתגבר על בעיה זו הוקם ארכיון האינטרנט. אתר זה מצלם אתרים כל שבועיים ושומר את תכנם אותו ניתן לאתר באמצעות מכונת הזמן (Wayback Machine).

פורטלים ורטיקאליים
פורטל הינו שער כניסה. שערים אילו הינם בדרך כלל כלליים ומציגים בעמוד השער שלהם מגוון גדול של נושאים. פורטלים כאלו ניתן לראות בוואלה, תפוז או IOL אולם, ישנם גם פורטלים העוסקים בתחום אחד מסוים. פורטלים אילו קרויים פורטלים ורטיקאליים ובהם ניתן לבחון מידע בתחום מסוים. בהמשך עמוד זה ניתן לראות כמה קישורים לפורטלים ורטיקאליים בתחום הניהול.

ברשת ריכוז לא קטן של אתרים המפנה לאתרים מעניינים. הנה כמה מהם עם הדגשה על אתרים בעברית או כאלו המשמשים פורטל חיפוש:

שאלונים - ברשת מספר מאגרים המאפשרים חיפוש שאלונים מקוונים ברשת. שניים המוכרים לי הינם: TestLink , Test Reviews Online.
אם לא נמצא שאלון מתאים ישנה תמיד את האפשרות לבנות אחד בעצמך ולהעבירו דרך הרשת. ניתן לבצע זאת לבד אולם ניתן גם להיעזר בחברה הנותנת שרות זה.
חברה אחת כזו הינה Ransys המתמחה בפיתוח מערכות לניהול משובים וסקרים או שאפשר להסתפק באתר סקרן.

אתרים בנושא ניהול
כאלו יש מאות אם לא אלפים. ניתן למצוא אותם בקלות באמצעות חיפוש פשוט. הנה כמה החביבים עלי:

בעברית:
§ האתר של עופר - האתר מתמקד בנושאים ארגוניים ושווה לעיין בו. באתר ישנם קישורים לאתרים אחרים ברשת כמו גם מאמרים שלמים. בעיקר בתחומי הניהול. כדאי גם לעיין בפרק על עבודות הגמר שהוגשו במחזורו של עופר ב"דרבי". יש שם מספר קישורים מעניינים נוספים.
§ האתר של עודד לבנה – אתרו של יועץ ארגוני המכיל כמה מאמרים קצרים על תיאוריות ארגוניות.
§ האתר של גיל פרץ - מציג את פועלו של האיש אבל גם מכיל מאמרים וטיפים בנושא ניהול.
§ אתר הניהול - קצת על ניהול, שווק ומשאבי אנוש.
§ האתר של עודד לבנה - מספר מאמרים מתורגמים ותיאוריות בתחום הניהול.
§ סטרופ - אתר נוסף המתמקד בתחום מדעי ההתנהגות.
§ תובנה שיווקית - אתר ששמו מעיד על תוכנו. מכיל מגוון של מאמרים קצרים בתחום.
§ האתר הישראלי לשרות לקוחות - אתר סימפטי ודי מקיף. נמצא בתחילת דרכו. שווה לעקוב.
§ מנהיגים ברשת - אתר מקיף לתחומי הניהול.

באנגלית:
§ The Free Dictionary – באתר מעניין זה מוצג ניסיון להציג רשימה רחבה מסודרת לפי א-ב של תיאוריות אירגוניות. הקלקה כפולה על השם תניב, לרוב, מספר מילים על החוקר. בחלק מהמקרים יש הפניה למקורות רחבים יותר.
§ Biz/ed הינו אתר מקיף המאפשר חיפוש אתרים בתחומי הניהול והכלכלה.
§ Better Management - הינו אתר גדול ומקיף המאפשר גישה למאמרים ופרסומים רבים.
§ SHRM - אתר האגודה הבינלאומית לניהול משאבי אנוש. הם גם אחראים על פרסום המגזין HR MAGAZINE.
§ American Marketing Association - אתר האגודה האמריקאית לשווק.
§ EMAC - אתר האגודה האירופית לשווק.

עוד קישורים מעניינים
אוסף קישורים לאתרים בעלי עניין אקדמי ממוינים לפי א-ב מוגשים באתר הסטודנטים schoar. כדאי לעיין.
רשימות ביבליוגרפיות ממוינות – באתר ChangingMinds ניתן לעיין ב-1700 עמודים עם רשימות ביבליוגרפיות.

ציטוט ביבליוגרפי והכנת רשימות ביבליוגפיות
נושא חשוב שלעיתים לא מקדישים לו מספיק זמן בהתחלה ואחר כך מסתבכים. לכן חשוב להקדיש לו כמה דקות שיחסכו זמן רב בעתיד.
בנושא בבליוגרפיה ישנם שני נושאים חשובים:
§ כיצד לצטט נכון.
§ איך לנהל את הרשימה.
ובכן, באשר לשאלה כיצד לצטט זו שאלה שהתשובה עליה ניתנת בסמינר הראשון שמגישים באוניברסיטה אולם לעיתים נשארים כמה נושאים פתוחים. עליהם אנסה לענות כעת.
ראשית, למרות ההסכמה הגורפת באשר לחשיבות הציטוט הקפדני אין אחידות באשר לאופן הציטוט. כל חוג, פקולטה וירחון בוחרים את שיטתם הם.
מספר מוסדות מחקר הציעו כללים משלהם וחלקם הפכו לבסיס לכללי ציטוט מקובלים בתחומים שונים. למשל:
APA (American Psychological Association ) של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה.
MLA (Modern Language Association ) של האגודה האמריקאית לשפה מודרנית.
ASA (American Sociological Association) של האגודה האמריקאית לסוציולוגיה.

למען אמת, אין שום צורך להתמחות בשיטות השונות. צריך רק לברר מה מקובל בחוג בו אתה לומד ולהיצמד לשיטה זו ואליה בלבד.
שער כניסה טוב מאד ומקיף לנושא כללי ציטוט עם קישורים רבים למקורות, הסברים ודוגמאות באנגלית ובעברית ניתן למצוא באתר ספרית אוניברסיטת חיפה בכתובת הבאה.

שאלה נוספת והרבה יותר סבוכה קשורה בשאלה כיצד רושמים רשימות ביבליוגרפיות ובעיקר כיצד מנהלים אותן.
באופן עקרוני ניתן לרשום רשימה ביבליוגרפית טובה מאד בצורה פשוטה בעורך הטכסט בו אתה עושה שימוש תוך הקפדה על הכללים של השיטה בה בחרת.
רשימה זו יש לבסוף לסדר לפי א-ב ואין שום צורך לסבך את החיים יותר מזה.
באם ישנה דילמה, ישנם כלים מקוונים שמאפשרים הפקה של פריט ביבליוגרפי יחיד על פי הכללים של כל שיטה. רשימה של תוכנות אוטומטיות ליצירת רשימות ביבליוגרפיות ניתן למצוא באתר אוניברסיטת חיפה בכתובת הזו.
אולם, לרוב נעדיף תוכנה ייעודית שתדע לטפל בהיבטים רבים יותר של הרשימה ההולכת ותופחת ככל שחולפים הימים. על תוכנות לניהול רשימות ביבליוגרפיות ראה בעמוד הדן בכלים. שם יש התייחסות לתוכנות שונות הקיימות בשוק וכן מדריכים לתפעול אחת התוכנות הפופולריות, ה-EndNote .

לסיכום
כפי שניתן לראות ישנו מגוון גדול של אפשרויות. אולם אל לנו להתבלבל מהעושר המתואר. אין טעם להתפרש על כל הכלים. חשוב להתחיל במאגרי המידע באוניברסיטה. הם מקיפים וזמינים. אולם, במקביל, אין להדיר רגלינו ממקורות אחרים. מתחילים במאגרי המידע. משם מפיקים את רוב המידע ואז לפי התפתחות החיפוש עוברים, לפי הצורך למקורות אחרים.
ככל שהתחום הנחקר אזוטרי יותר כך גם נדרשים לכלים מיוחדים. אבל ראשית כל וודא שעשית שימוש, יסודי, בכלים המקובלים.

כלמנ שרצית לדעצ

2008-11-03T14:50:00.000-08:00

כל מה שרצית לדעת על כתיבת עבודה סמינריונית ולא העזת לשאול
מאת יופי תירוש בתאריך 14 באוקטובר 2008
סטודנטים רבים (גם המוכשרים, החרוצים והסקרנים שבהם) מגיעים למטלת כתיבת העבודה הסמינריונית בחיל ורעדה, ונתקפים פיק ברכיים, יאוש ותחושות שליליות אחרות שגורמות להם לפנות לאסטרטגיות גרועות, כמו לדחות את העבודה לרגע האחרון, או גרוע מזה — לאחר במועד ההגשה ולבקש דחיות אינספור, ובינתיים לפנטז על דברים שנראים פתאום מאוד מציאותיים ואטרקטיביים, כמו לפרוש מהלימודים, להרוג את סבתא כדי לקבל עוד דחייה, או לפנות לשכירי עט ושאר כיוונים נלוזים. כידוע כבר לקוראי הבלוג, אני מתעניינת בתהליכי כתיבה וחושבת שהתחום של ה”איך” באקדמיה לא זוכה לתשומת לב מספקת, בדרך כלל.
מטרת החוברת, שאפשר להוריד כאן (קובץ PDF), היא לתת כיוון וכלים לסטודנטים הניגשים לכתיבת עבודה סמינריונית, וזאת מתוך שאיפה לעודד דיון על טכניקות הכתיבה האקדמית, מטרותיה, האתיקה שלה והסוגות בתוכה.אזהרה: הדברים האמורים להלן הם בגדר המלצות מקובלות בלבד (לפי הנהוג בלימודי משפטים, אם כי הדברים נכונים בדרך כלל גם לכלל מדעי הרוח והחברה). בכתיבת עבודה, עליכם לוודא מהם דרישות המרצה שלכם\ן בסמינר הספציפי שאותו אתם כותבים.הפצה: אתם מוזמנים להעביר חוברת זו לכל דיכפין, בתנאי שאתם מעבירים אותה בשלמותה.
ועוד הערה חשובה: הדברים שבחוברת מבוססים, בין השאר, על חומרים שנכתבו על-ידי פרופ’ ארנה בן-נפתלי, ד”ר יורם רבין, ד”ר צבי טריגר, ד”ר מיכאל בירנהק, ד”ר יעל ישי, ופרופ’ דוד לוי-פואר.תוכן העניינים:
I. מהי עבודה סמינריונית? 3II. בחירת נושא 3התחייבו על נושא! 3שלוש שאלות בבחירת נושא 4מיקוד הנושא 4III. גיבוש השאלה המחקרית 5IV. הגשת ראשי פרקים 5V. איתור חומרים 5VI. הסתמכות על חומרים 6הערות שוליים 6הייררכיה של סמכות בין מקורות משניים 6מאמרים 6ספרים 6כתבות בעיתונות 7ויקיפדיה 7אתרי אינטרנט 7צירוף חומרים ייחודיים או קשים להשגה 8צטטו במידה 8סיכום החומרים 8חשיבות הדיוק בציטוטים ובאזכורים 9רשימה בבליוגרפית 9VII. מבנה העבודה 9המבוא 9הפרקים 10חשיבות השמירה על מיקוד 11סיכום ומסקנות 11סוגים של עבודות סמינריוניות 11היקף העבודה 12טיפים לכתיבה 12אל תכתבו אל הקורא המומחה – כיתבו “למתעניין שאינו מומחה” 12סגנון 12חלוקה לפיסקאות 13הגהה: הקפידו על דיוק בנוסח, באיות, בפיסוק 13שכתוב 13העבודה צריכה להיות שלכם 14דחיות ודחיינות 14VIII. הרפראט בכיתה 15IX. סיום העבודה 15X. לסיכום, הקריטריונים לבדיקת עבודה סמינריונית 15משובים והצעות יתקבלו בברכה. בהצלחה!
נושאים: משפט, מחקר, על כתיבה 6 תגובות

ד"ר טיפים

2008-10-20T14:46:00.001-07:00

לנוחות הגולשים, עמוד זה מהווה את מפת האתר וכולל ריכוז ותקציר של הקישורים העיקריים המופיעים באתר כולו. אילו אינם כל הקישורים. מומלץ לעיין בעמודים הרלוונטיים כדי להעמיק ולהרחיב את הידע בכל נושא.

מבוא
· אוניברסיטאות
o אתרי הספריות: חיפה , תל אביב , ירושלים , רשימה של כל הספריות האקדמיות בישראל.
o אתרי המדריכים והלומדות של הספריות: אוניברסיטת חיפה , תל אביב .
o רשימת כל הספריות האקדמיות בישראל
o מנוע החיפוש למידע ביבליוגראפי של אוניברסיטת ירושלים.
o בלוג ספרית אוניברסיטת חיפה.
· מאגרי מידע וחיפוש במאגרי מידע
o LookSmart's FindArticles
o Emerald - חיפוש חופשי במאגר המידע .
o Taylor & Franc - מאגר מקיף וטוב.
o Citebase Search – אתר חופשי שאינו עומד ברמתו של ISI לחיפוש הפניות ביבליוגרפיות.
o רשימת דרוג של מגזינים באתר Harzing
· מנועי חיפוש
o מנוע החיפוש גוגל ונגזרותיו - Google. Scholar Google, Google Print , חיפוש על פי שמות מוסדות אקדמיים. מדריך עברי לגוגל
o מנועי חיפוש נוספים:
o כלליים: Yahoo , WebCrawler, Altavista , MSN .
o אקדמיים: Scirus, Publist , FindArticles , MagPortal ,Scienceresearch, Metablaster ויש עוד רבים אחרים.
o קישורים למנועי חיפוש נוספים: מנועי חיפוש במגוון קטגוריות וכן רשימה נוספת למנועי חיפוש ושיטות חיפוש
o מנוע חיפוש גרפי - Kartoo
· תוכנות חיפוש אישיות
o תוכנות חיפוש Copernic , WebFerret.
· מומחים לאחזור מידע - מידענים
o מידענים בישראל: עמי סלנט, פני ברסימנטוב
o מידענים ברשת: גרג נוטס , גרי פרייס , טרה קלישין.
· מגזינים:
o הירחונים שהוזכרו באתר:
o SBC ערוץ המגזינים - ריכוז כמה מגזינים ישראליים.
o כתבי עת ועיתונים מקוונים מאתר ספרית אוניברסיטת מישיגן.
o Electronic Journals and Periodicals - אתר מקיף שכדאי להכיר.
o AllYouCanRead - אתר המכיל מנוע חיפוש למגזינים כתובים ברשת.
o Writing Guides - אתר המבטיח מדריך חיפוש לרשת בכל נושא שתבקש.
o PLoS - Public Library of Science - מאפשר חיפוש בספריה המדעית.
o HR MAGAZINE – מגזין בנושא משאבי אנוש של האגודה הבינלאומית לניהול משאבי אנוש.
· קבוצות דיון
o מנהיגים ברשת
o אתר הישראלי לשרות לקוחות.
o פורום מידענות בוואלה .
· חיפוש ספרים
o הקטלוג המאוחד של ספרים בישראל חיפוש ספרים בקטלוג מאוחד של ספריות בישראל.
o חנויות גדולות בחו"ל: אמזון , בברנס אנד נובל. כחךכחךכחך
o חנויות בארץ – אתר עם רשימת כל ההוצאות בארץ http://www.tbpai.co.il/hotzaot/hotzaotlisth.asp
o ספרים חינם ברשת: פרויקט בן יהודה. עוד על ספרים חינם ניתן לראות בשער "מעניין".
o AddAll – אתר לחיפוש (והשוואת מחיר), ספרים ברשת.
o BookButier – אתר המתמחה במציאת ספרים מקוונים ברשת וכלי חיפוש שלו.
o ספרי ניהול – ריכוז ממוין של ספרים בתחום הניהול באתר של מיתוס.
· ארכיונים
o רשימת ארכיונים מהארץ ומהעולם.
o ארכיון האינטרנט - אתר המצלם אתרים כל שבועיים ושומר את תכנם אותו ניתן לאתר באמצעות מכונת הזמן (Wayback Machine).

· פורטלים ורטיקליים
· פורטל הינו שער כניסה. שערים אילו הינם בדרך כלל כלליים ומציגים בעמוד השער שלהם מגוון גדול של נושאים. פורטלים כאלו ניתן לראות בוואלה, תפוז או IOL אולם, ישנם גם פורטלים העוסקים בתחום אחד מסוים. פורטלים אילו קרויים פורטלים ורטיקאליים ובהם ניתן לבחון מידע בתחום מסוים. בהמשך ניתן לראות כמה קישורים לפורטלים ורטיקאליים בתחום הניהול.

o תיאוריות ארגוניות - ניסיון להציג רשימה רחבה מסודרת לפי א-ב של תיאוריות ארגוניות.
o כמה מאמרים נוספים על תיאוריות ארגוניות ניתן לראות באתרו של עודד ליבנה.
o שאלונים – מאגרים המאפשרים חיפוש שאלונים מקוונים ברשת: אוניברסיטת טכסס, TestLink , Test Reviews Online.
o חברות למתן שרותי סיקור מקוונים: Ransys , סקרן.
o אתרים בנושא ניהול
o בעברית:
o האתר של עופר - האתר מתמקד בנושאים ארגוניים קישורים ומאמרים שלמים. בעיקר בתחומי הניהול.
o האתר של גיל פרץ - מציג את פועלו של האיש אבל גם מכיל מאמרים וטיפים בנושא ניהול.
o אתר הניהול - קצת על ניהול, שווק ומשאבי אנוש.
o האתר של עודד לבנה - מספר מאמרים מתורגמים ותיאוריות בתחום הניהול.
o סטרופ - אתר המתמקד בתחום מדעי ההתנהגות.
o תובנה שיווקית - מכיל מגוון של מאמרים קצרים בתחום.
o האתר הישראלי לשרות לקוחות – מאמרים, פעילויות וקבוצות דיון בנושאי שרות לקוחות.
o מנהיגים ברשת - אתר מקיף לתחומי הניהול.
o באנגלית:
o Biz/ed - אתר מקיף המאפשר חיפוש אתרים בתחומי הניהול והכלכלה.
o Better Management - אתר גדול ומקיף המאפשר גישה למאמרים ופרסומים רבים.
o SHRM - אתר האגודה הבינלאומית לניהול משאבי אנוש.
o American Marketing Association - אתר האגודה האמריקאית לשווק.
o EMAC - אתר האגודה האירופית לשווק.

מתודולוגיה וסטטיסטיקה
· אתר מקורות המידע לשיטות מחקר של אוניברסיטת חיפה
· אתר פורום שיטות מחקר וכן הפורום שלהם
· Measurement Decision Theory - אתר מקיף המסייע במיקוד ובחירת התיאוריה והכלים המתאימים למחקר ספציפי.
· Selecting Statistics - אתר נוסף המלווה צעד אחר צעד, בשאלות פשוטות, עד להגדרה של שיטת העיבוד המתאימה.
· StatPages.net – גם אתר זה מנסה להוביל צעד אחר צעד בבחירת שיטת העיבוד. יתרונו הבולט על פני קודמו הינו בהסברים שהאתר מספק.
· Web Center for Social Research Methods - פורטל ואתר תוכן לנושא סטטיסטיקה למדעי החברה.
· Content Analysis Guidebook - אתר מקיף נוסף המטפל בניתוחי תוכן ובצידו אתר שמטפל בניתוחים א-פרמטריים.
· הסבר כיצד מבצעים חישובים סטטיסטיים באתר של אוניברסיטת Louisville .
· חישובים סטטיסטיים שניתן לבצע באמצעות ה-Excel.
· Graphpad - הסבר בסיסי באשר לבחירת שיטות סטטיסטיות בהתאם לבעיה.
· באתר Interactive Stats – קישורים רבים לאתרים שעניינם מתן פתרונות לבעיות ומידע סטטיסטי.
· כלים סטטיסטיים נוספים באתר Statistical Solutions ובאתר הבא מוצגים כלים ותוכנות נוספות עם הדגשה על תוכנות גראפיות.
· מקבץ קישורים לאתרים המטפלים בנושאי מתודולוגיה וסטטיסטיקה באתר של בית ברל.
· אתר לעיבוד נתונים מקוון
· פרשנות של נתונים: The Prism Guide to Interpreting Statistical Results
· מחשבונים לחישוב גודל מדגם וכלים נוספים
o researcher's toolkit- אתר המספק ערכת כלים לחוקר.
o חישוב גודל מדגם - MaCorr Research, SurveyGuy, The Survey System או Effect Size Calculators .
· כלי מחקר
o חיפוש שאלונים מקוונים ברשת- TestLink , Test Reviews Online וכן אתר אוניברסיטת טכסס המאפשר לחפש מגוון שאלונים.
o קישור לשאלונים - קישורים לשאלונים במדעי החברה ממוין לפי ABC.
o פיתוח שאלונים ברשת – חינם: FormLogix ובתשלום: Ransys סקרן.
· ספרים מקוונים ואתרי סיוע
o StatSoft,
o Hyperstat Online Textbook .
o Spss On Line Training Workshop
o East Carolina University
· פורומים
o בפורום סטטיסטיקה ו-SPSS - שהינו חלק מהפורומים באתר תפוז.
o בפורום סטטיסטיקה של האתר Eteacher.

כלים

· תוכנות לעיבודים סטטיסטיים
o SPSS – קישור לאתר החברה. ספרות עזר ניתן למצוא כאן.
o SAS
o STATISTICA
o AMOS - בנוסף ניתן להוריד ספר הדן בניתוח משוואות מבניות. הסברים נוספים על התוכנה בעברית ניתן למצוא כאן.
o R- תוכנה לעיבוד סטטיסטי בקוד פתוח.
o רשימה של תוכנות חינמיות לעיבוד סטטיסטי
· תוכנות נוספות באנטרנט
o Freestatistics - אתר גדול עם קישורים לתוכנות חופשיות בסטטיסטיקה.
o האתר של אוניברסיטת ברקלי רשימה של קישורים לתוכנות חופשיות ושיתופיות.
o באתר PsychNet-UK ניתן למצוא תיאור של חבילות סטטיסטיות.
o ובאתר אוניברסיטת טכסס ישנו עמוד עם הסבר על תוכנות סטטיסטיות ואפשרות להוריד גרסאות התנסות שלהן.
· תוכנות לניהול רשימות ביבליוגרפיות וספרים
o EndNote – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות. ניתן לקרא על תפעול התוכנה ועל יבוא קבצים ממאגרי מידע.
o תוכנות עריכת ביבליוגרפיה נוספות ניתן לקרוא כאן.
o קטלוג ספרים
o Book Collector התומכת גם בעברית.
o Book Organizer Deluxe. של חברת PrimaSoft וב-Book Organizer .
o בארגונית לסטודנט .
o Net Snippet
o Favorite Link
· תוכנות ואתרי תרגום
o בבילון.
o מורפיקס.
o SpellCheck
o נזגול.
o אתר פרויקט התרגום – עוד על נושא קידום תרגום עברי.
o OCR
o אותיות,
o Ligature
o דגש פרו OCR.
o קריאה והדפסה
o Acrobat reader - הקורא התוכנה ומגוון פתרונות למניפולציה על התוכנה וקבציה.
o Read Pleas 2003
o Via-Voice
o RSS
o מדריך ל-RSS
o הדפסה עיוורת
o Speed Click
o בעשר אצבעות,
o לימוד המקוון (וחינם) – כולל אפשרות להורדת גרסאות לא מקוונות של התוכנה.
o סרגלי כלים
o 4StudentToolbar
o Google
o ניקוד
o עברית
o הפוך על הפוך
o ניקוד טכסט באתר סנופי וסרגל הוורד המוצע על ידו.
o כלי להמרת ג'יבריש של רומן קרימן באתר מידע דיגיטלי.
o סיכום מאמרים
o סיכום מאמרים בעברית ואנגלית.
o מילונים
o מילון ראשי תיבות וקיצורים בעברית.
o מוריפקס – מילון מקוון מצוין.
o SDL - אתר תרגום למגוון שפות.